הבדלים בין גרסאות בדף "מילון הטיפוס העברי-עברי"
מ (החלפת טקסט – "עמיידים" ב־"עמידים") |
|||
(98 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
<div align=center> | <div align=center> | ||
− | [[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]] | + | [[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]]<div align=right> |
− | + | תחילתו של מילון זה ברשימת מונחי טיפוס שנכתבה במקור על ידי [[אנדריאה ענתי]] לספר "[[לך טפס על הקיר, אוסף מעשיות על המטפס הישראלי]]". | |
− | + | לכל ערך הגדרה קצרה בת פיסקה אחת, קצרה. יכול להיות לערך גם עמוד נפרד - מאמר המוקדש לאותו ערך. הפיסקה הראשונה בעמוד של הערך היא זו המופיעה ברשימת הערכים. את רשימת הערכים, וההגדרות ברשימה זו יכולים לשנות בשלב זה רק העורכים. הגולשים יכולים להוסיף ולתקן את העמודים המוקדשים לערכים ומוזמנים לעשות כן. ניתן ורצוי להוסיף הערות ונושאים חדשים בעמודים המוקדשים לערכים. | |
− | |||
− | לכל ערך הגדרה קצרה בת פיסקה אחת, קצרה | ||
העורכים ישמחו להוסיף ערכים ונושאים שנשכחו לרשימה. ערכים חדשים, והגדרות לערכים אלה יתקבלו במייל וייתווספו על פי שיקול דעתם של העורכים. כל הערה וציון של קישור שבור, טעות או ארגון לא נכון של החומר יתקבלו בברכה ובתודה. | העורכים ישמחו להוסיף ערכים ונושאים שנשכחו לרשימה. ערכים חדשים, והגדרות לערכים אלה יתקבלו במייל וייתווספו על פי שיקול דעתם של העורכים. כל הערה וציון של קישור שבור, טעות או ארגון לא נכון של החומר יתקבלו בברכה ובתודה. | ||
שורה 19: | שורה 17: | ||
בדף [[איך בנוי כל ערך במילון]] מתואר מבנה הדף לערך חדש. הדף אינו מחייב אך היינו רוצים שהפורמט הכללי יישמר. | בדף [[איך בנוי כל ערך במילון]] מתואר מבנה הדף לערך חדש. הדף אינו מחייב אך היינו רוצים שהפורמט הכללי יישמר. | ||
− | + | למי שנמצא כאן בפעם הראשונה, מומלץ לקרוא את [[קוים מנחים למילון הטיפוס העברי-עברי]] את [[מבנה המערכת]] ואת [[איך בנוי כל ערך במילון]]. וכמובן את דפי [[איך עורכים דף]], [[איך להוסיף תמונות וקבצים]], [[איך מוסיפים תמונות לויקי]] ו[[איך עורכים טבלאות]]. | |
− | + | מונחים בתרגום לשפות אחרות ניתן למצוא ב[[מילון אנגלי-עברי-צרפתי ועוד]], ניתן להוסיף תרגום של המונחים לשפות שונות. אנא הוסיפו אותן כך שיופיעו בסוף ויסומנו: צרפתית (F), רוסית (R), גרמנית (D) וכו'. | |
− | |||
<div align=center> | <div align=center> | ||
− | [[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]] | + | [[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]]- -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]]<div align=right> |
− | |||
− | <div align=right> | ||
=א= | =א= | ||
[[אבו חשייב]]: נחל ארוך ויפה במזרח סיני. וואדי אבו חשייב מתחיל בפארש אבו חשייב, כ17 ק"מ ממזרח לדהב, יורד דרך כ30 מפלים, שגובהו של הגדול בהם כ-70מ', עד שהוא מצטרף לוואדי נצב, מעט דרומית לדהב. המסלול המקובל מסתיים בכביש דהב-שארם-אל-שייך. הנחל ניתן למעבר בשני הכיוונים, רמת הטיפוס הנדרשת, 6a/b. | [[אבו חשייב]]: נחל ארוך ויפה במזרח סיני. וואדי אבו חשייב מתחיל בפארש אבו חשייב, כ17 ק"מ ממזרח לדהב, יורד דרך כ30 מפלים, שגובהו של הגדול בהם כ-70מ', עד שהוא מצטרף לוואדי נצב, מעט דרומית לדהב. המסלול המקובל מסתיים בכביש דהב-שארם-אל-שייך. הנחל ניתן למעבר בשני הכיוונים, רמת הטיפוס הנדרשת, 6a/b. | ||
− | [[אבטחה]] (belay): כל מערכת המשמשת | + | [[אבטחה]] (belay): כל מערכת המשמשת כ[[נקודה קריטית|גיבוי]] למטפס או גולש. מערכת האבטחה ב[[סגנונות בטיפוס|טיפוס]] או [[גלישה]] יכולה להיות בנויה על בסיס [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] או [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|דינאמי]], עם או בלי [[אמצעי חיכוך]], [[פרוסיק]] או אמצעים אחרים, הכל בהתאם לצורך ולפעילות. קרוי גם איבטוח. |
[[אבטחה דינאמית]] (dynamic belay): כינוי לכל [[אבטחה]] בה ה[[חבלים|חבל]] אינו נעול ב[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] אלא זורם בו במידה מסויימת. כך גדל מרחק הבלימה וקטן בהתאם [[כוח בלימה|כוח הבלימה]]. | [[אבטחה דינאמית]] (dynamic belay): כינוי לכל [[אבטחה]] בה ה[[חבלים|חבל]] אינו נעול ב[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] אלא זורם בו במידה מסויימת. כך גדל מרחק הבלימה וקטן בהתאם [[כוח בלימה|כוח הבלימה]]. | ||
שורה 50: | שורה 45: | ||
[[בילוט מסלולים|אובר בולטד]] (over bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם יותר [[בולטים]] מן הנחוץ. | [[בילוט מסלולים|אובר בולטד]] (over bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם יותר [[בולטים]] מן הנחוץ. | ||
− | + | אוטו-לוק (auto lock): מכשיר, בד"כ [[אמצעי חיכוך]] הננעל אוטומטית על ה[[חבלים|חבל]] בזמן [[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] או כשעוזבים את הידיים בזמן [[גלישה]]. דוגמאות נפוצות למקרה הראשון: [[גיגי]], [[גריגרי]], [[סאם]], [[סינץ']]. דוגמאות למקרה השני: [[סטופ]], [[גריגרי]], [[TRE]], [[עומר]]. | |
[[הנחיות עבודה לגלישה זוויתית|אומגה]]: החלקה לאורך [[כבל]] משופע (או [[חבלים|חבל]] משופע) בעזרת גלגלת או מתקן ייעודי לאומגה. נקרא כך בגלל צורת המתקן הייעודי, המזכיר בצורתו את האות היוונית אומגה - Ω. | [[הנחיות עבודה לגלישה זוויתית|אומגה]]: החלקה לאורך [[כבל]] משופע (או [[חבלים|חבל]] משופע) בעזרת גלגלת או מתקן ייעודי לאומגה. נקרא כך בגלל צורת המתקן הייעודי, המזכיר בצורתו את האות היוונית אומגה - Ω. | ||
שורה 62: | שורה 57: | ||
[[נוהל דיבור|אוף ביליי]] (off belay): קריאה מקובלת בה המטפס מודיע ל[[אבטחה#אבטחה בטיפוס|מאבטח]] שלו שהוא יכול להפסיק לאבטח אותו. ע"ע [[נוהל דיבור]]. | [[נוהל דיבור|אוף ביליי]] (off belay): קריאה מקובלת בה המטפס מודיע ל[[אבטחה#אבטחה בטיפוס|מאבטח]] שלו שהוא יכול להפסיק לאבטח אותו. ע"ע [[נוהל דיבור]]. | ||
− | [[אוף-ווידס]] (off width): [[חריץ]] שהוא גדול מכדי לטפס ב[[נעילות]] ידיים, אגרופים, כתף או רגל וקטן מכדי לטפס [[ארובה]]. יש הטוענים שאלו [[מסלול]]י החריצים הקשים ביותר. | + | [[אוף-ווידס]] (off width): [[חריץ]] שהוא גדול מכדי לטפס ב[[ג'אמינג|נעילות]] ידיים, אגרופים, כתף או רגל וקטן מכדי לטפס [[ארובה]]. יש הטוענים שאלו [[מסלול]]י החריצים הקשים ביותר. |
[[אוף-סט]] (ofset): [[אבני עיגון|אבן עיגון]] שאינה רגולארית או סימטרית בצורתה והיא בעלת זוויות מוזרות. | [[אוף-סט]] (ofset): [[אבני עיגון|אבן עיגון]] שאינה רגולארית או סימטרית בצורתה והיא בעלת זוויות מוזרות. | ||
שורה 72: | שורה 67: | ||
[[אבטחה|איבטוח]] (to belay): הפעלה של מערכת גיבוי למטפס או גולש (מערכת [[אבטחה]]). האיבטוח נעשה בדרך כלל על ידי אדם שני, [[חבלים|חבל]] ו[[אמצעי חיכוך]], כמו בטיפוס [[הובלה]] או [[טופ-רופ]] או [[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]]. במקרים אחרים האיבטוח נעשה על ידי [[פרוסיק]] או [[שאנט]] כמו ב[[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] או אותו החבל בלבד כמו ב[[אבטחה#אבטחה מלמטה|אבטחה מלמטה]]. החבל המשמש לאבטחה צריך להתאים לסוג הפעילות. איבטוח ל[[בולדרינג]] נעשה על ידי אדם נוסף ו[[קראש-פד|מזרון]] ונקרא [[ספוטינג]]. | [[אבטחה|איבטוח]] (to belay): הפעלה של מערכת גיבוי למטפס או גולש (מערכת [[אבטחה]]). האיבטוח נעשה בדרך כלל על ידי אדם שני, [[חבלים|חבל]] ו[[אמצעי חיכוך]], כמו בטיפוס [[הובלה]] או [[טופ-רופ]] או [[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]]. במקרים אחרים האיבטוח נעשה על ידי [[פרוסיק]] או [[שאנט]] כמו ב[[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] או אותו החבל בלבד כמו ב[[אבטחה#אבטחה מלמטה|אבטחה מלמטה]]. החבל המשמש לאבטחה צריך להתאים לסוג הפעילות. איבטוח ל[[בולדרינג]] נעשה על ידי אדם נוסף ו[[קראש-פד|מזרון]] ונקרא [[ספוטינג]]. | ||
− | [[ | + | [[איבטוח 669]] (Yosemite finish): שיטה לאבטח [[קשר הצלה]] לא בעזרת [[קשר בוהן]] או [[קשר לופת|קשר א']] אלא בהעברת קצה החבל שוב בתוך הקשר. מקובל ב[[יוסמיטי]] ואומץ על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר [[669]]. |
[[נעלי טיפוס|אי-ביז]]: [[נעלי טיפוס]] קלאסיות לטיפוס ב[[גיאולוגיה#גיר|אבן גיר]], שנחשבו במשך שנים לטובות בעולם. אי הנוחות האגדית של אי-ביז מהווה מקור לא אכזב לבדיחות שונות על מכשירי עינויים וכד'. | [[נעלי טיפוס|אי-ביז]]: [[נעלי טיפוס]] קלאסיות לטיפוס ב[[גיאולוגיה#גיר|אבן גיר]], שנחשבו במשך שנים לטובות בעולם. אי הנוחות האגדית של אי-ביז מהווה מקור לא אכזב לבדיחות שונות על מכשירי עינויים וכד'. | ||
− | אייד (aid): | + | אייד (aid): [[טיפוס מלאכותי]]. |
− | [[ | + | [[ATC]]: ראשי תיבות של Air Traffic Controller. [[אמצעי חיכוך]] הדומה באופן הפעולה שלו ל[[שטיכט]]. אחד הראשונים בעלי הגיאומטריה המודרנית המקובלת כיום. מיוצר על ידי Black Diamond. הוחלף בשנת 2003 ב - ATC-XP ונוספה לו גירסת ATC-Guide בשנת 2006. |
− | [[אלאסטיות]] (elasticity): | + | [[בדיקות לחבלים#מתיחות|אלאסטיות]] (elasticity): מתיחות - תכונה הנבדקת ב[[חבלים]]. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים.[[אלחוזרים|אלחוזר]] (unidirectional device): אלמנט במערכת [[חבלים|חבל]] או כבל המאפשר לחבל לזרום בכיוון אחד בלבד. שימושי במיוחד ב[[פתרון תקלות]], [[חילוץ]] ו[[הולינג]] (hauling). קיימים אביזרים ייעודיים לשימוש כאלחוזרים כמו [[רסקיו-סנדר]], [[מיני-טרקציון]] ו[[ג'ומאר]], וקיימים אילתורים רבים (עם [[גרדה]], עם [[קשר בכמן]], [[TiBloc]] ועוד). |
− | [[ | + | [[טיפוס הרים|אלפיניזם]]: שם כולל לטיפוס בהרים. מקור השם, כמובן בשרשרת הרי ה[[אלפים]], באירופה, שם התחיל טיפוס ההרים המודרני. המדקדקים מבדילים בין אנדיניזם (ב[[אנדים]]), טיפוס הימלאי (ב[[הימלאיה]]) וכו'. טיפוס אלפיני, טיפוס ב[[סגנון אלפיני]] או [[מסלולים אלפיניים]], כולם נגזרים מאלפיניזם. |
− | [[אמצעי חיכוך]] (friction device; belay device): אמצעי המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי | + | [[אמצעי חיכוך]] (friction device; belay device): אמצעי המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי חיכוך הינו מכשיר מתכתי המאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות ה[[חיכוך]], ונותן שליטה על מהירות מעבר החבל דרכו. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי [[שמינית]], דמויי [[שטיכט]], אביזרים [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|ננעלים פשוטים, לשני חבלים]] כמו [[גיגי]], [[רברסו]] ו[[גלובוס]] ו[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|מורכבים]] כמו [[גריגרי]], [[ID]], [[רובוט]] ועוד כל מיני. |
[[בילוט מסלולים|אנדר בולטד]] (under bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם פחות [[בולטים]] מן הנחוץ. | [[בילוט מסלולים|אנדר בולטד]] (under bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם פחות [[בולטים]] מן הנחוץ. | ||
שורה 92: | שורה 87: | ||
[[אקספוזד]] (exposed): אורירי. כך מכנים [[מסלול]], או קטע ממסלול שבו יש לך הרבה אויר חופשי מתחתיך. שאם בטעות נופל לך זבל מן היד, מתלכלך מזה העמק אבל לא המסלול. ההשפעה הפסיכולוגית של אוריריות זו היא אדירה, ויש הרואים בה את גורם המשיכה מס' 1 שמביא בני אדם לטפס. | [[אקספוזד]] (exposed): אורירי. כך מכנים [[מסלול]], או קטע ממסלול שבו יש לך הרבה אויר חופשי מתחתיך. שאם בטעות נופל לך זבל מן היד, מתלכלך מזה העמק אבל לא המסלול. ההשפעה הפסיכולוגית של אוריריות זו היא אדירה, ויש הרואים בה את גורם המשיכה מס' 1 שמביא בני אדם לטפס. | ||
− | [[ | + | [[אראמיד]] (Aramid): החומר המשמש בקבלר. חומר בעל [[בדיקות לחבלים#מתיחות|מתיחות]] נמוכה ביותר, חיכוך עצמי גבוה מאד וטמפרטורת התכה גבוהה מאד. חבלי קבלר עשויים מסיבי אראמיד. אראמיד מופיע גם במשטחים המשמשים לייצור מוצרים שונים (אפודי מגן, נעליים, בגדי עבודה וכו'). |
[[ארובה]] (chimney): סגנון טיפוס בין שני קירות מקבילים, המבוסס על לחץ ביניהם, ועל ההנחה שהחיכוך יחזיק את המטפס. | [[ארובה]] (chimney): סגנון טיפוס בין שני קירות מקבילים, המבוסס על לחץ ביניהם, ועל ההנחה שהחיכוך יחזיק את המטפס. | ||
שורה 99: | שורה 94: | ||
=ב= | =ב= | ||
− | בדיקות: שם כללי לבדיקות האיכות והתכונות של ציוד טיפוס. על פי תוצאות הבדיקות נקבעת העמידה ב[[תקנים]] לפריטי הציוד. לכל פריט ציוד קבוצת בדיקות רחבה: [[בדיקות לחבלים]] - [[מתיחות]], [[דינאמיקה של נפילות|כוח בלימה]], [[עומס קריעה סטאטי|עומסי קריעה סטאטיים]] ו[[עומס קריעה דינאמי|דינאמיים]], מס' [[נפילת UIAA|נפילות UIAA]] (ועוד רבות אחרות), [[בדיקות לטבעות]] - [[בדיקות טבעות|עומס קריעה סטאטי]] בכיוונים שונים, עומס קריעה עם שער פתוח, משקל, עמידות בפני קורוזיה ועוד, וכו'. | + | בדיקות: שם כללי לבדיקות האיכות והתכונות של ציוד טיפוס. על פי תוצאות הבדיקות נקבעת העמידה ב[[תקנים]] לפריטי הציוד. לכל פריט ציוד קבוצת בדיקות רחבה: [[בדיקות לחבלים]] - [[בדיקות לחבלים#מתיחות|מתיחות]], [[דינאמיקה של נפילות|כוח בלימה]], [[עומס קריעה סטאטי|עומסי קריעה סטאטיים]] ו[[עומס קריעה דינאמי|דינאמיים]], מס' [[נפילת UIAA|נפילות UIAA]] (ועוד רבות אחרות), [[בדיקות לטבעות]] - [[בדיקות טבעות|עומס קריעה סטאטי]] בכיוונים שונים, עומס קריעה עם שער פתוח, משקל, עמידות בפני [[קורוזיה]] ועוד, וכו'. |
[[בולדרינג|בולדר]] (bolder): סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק שהיה מקורו. | [[בולדרינג|בולדר]] (bolder): סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק שהיה מקורו. | ||
שורה 105: | שורה 100: | ||
[[בולדרינג]] (boldering): טיפוס על בולדרים. | [[בולדרינג]] (boldering): טיפוס על בולדרים. | ||
− | [[בולטים|בולט]] (bolt): עגינה קבועה שמוכנסת לתוך חור קטן חצוב בסלע. טיפוס תוך שמוש ב[[בולטים]] נחשב לטיפוס פחות "נקי" (פוצע את הסלע) ופחות יוקרתי (זה לא קונץ) מאשר טיפוס תוך שמוש ב[[צ'וקים]] | + | [[בולטים|בולט]] (bolt): עגינה קבועה שמוכנסת לתוך חור קטן חצוב בסלע. טיפוס תוך שמוש ב[[בולטים]] נחשב לטיפוס פחות "נקי" (פוצע את הסלע) ופחות יוקרתי (זה לא קונץ) מאשר טיפוס תוך שמוש ב[[צ'וקים]] בלבד. |
[[בולטים#בולטים כימיים|בולט כימי]]: [[בולטים|בולט]] (ע"ע) המודבק לתוך חור קדוח בסלע על ידי דבק ייעודי לכך. הדבקים הנפוצים המשמשים לבולטים כימיים הם מקבוצת האפוקסים (E-Poxy) או פולימרים כמו פוליאסטר. | [[בולטים#בולטים כימיים|בולט כימי]]: [[בולטים|בולט]] (ע"ע) המודבק לתוך חור קדוח בסלע על ידי דבק ייעודי לכך. הדבקים הנפוצים המשמשים לבולטים כימיים הם מקבוצת האפוקסים (E-Poxy) או פולימרים כמו פוליאסטר. | ||
− | [[בולטים#בולטים מכאניים|בולט מכאני]] (expansion bolt): בולט המוחדר לתוך קדח בסלע פעולה מכאנית (מכת פטיש, הברגת בורג וכו') גורמת לו להתרחב בתוך החור. | + | [[בולטים#בולטים מכאניים|בולט מכאני]] (expansion bolt): בולט המוחדר לתוך קדח בסלע. פעולה מכאנית (מכת פטיש, הברגת בורג וכו') גורמת לו להתרחב בתוך החור. |
− | [[ברגי קרח|בורג קרח]] (ice screw): צינור מתכת (פלדה או טיטניום, בד"כ) שעליו הברגה חיצונית המוחדר לתוך קרח ומשמש כ[[עגינות|עגינה]]. | + | [[ברגי קרח|בורג קרח]] (ice screw): צינור מתכת (פלדה או טיטניום, בד"כ) שעליו הברגה חיצונית המוחדר לתוך [[קרח]] ומשמש כ[[עגינות לקרח|עגינה]]. |
בוש: רפיון בחבל, [[נוהל דיבור|סלאק]]. ביטוי מקובל ביחידה 669 ובחיל הים. | בוש: רפיון בחבל, [[נוהל דיבור|סלאק]]. ביטוי מקובל ביחידה 669 ובחיל הים. | ||
− | [[ | + | [[בטא]] (beta): אינפורמציה על מסלול טיפוס, שמסייעת לטפס אותו. למשל ״יש [[פוקט]] באמצע הסלופר משמאל לבולט השלישי״. |
− | [[ | + | [[ביגוד תרמי]]: ביגוד תחתון, בעיקר, העשוי מחומר סינתטי, פוליאסטר או פוליפרופילן, בדרך כלל. ביגוד תרמי הוא קל, חם, אינו סופג לחות (זיעה, למשל) ומבודד כמעט באותה מידה כאשר הוא נרטב. [[רשימת ציוד|ציוד]] חיוני לאקלים קר, ל[[טיפוס קרח]] ו[[טיפוס הרים גבוהים|הרים גבוהים]]. |
− | [[ | + | [[ביג וולז|ביג וול]] (big wall): [[מסלול]] [[טיפוס סלע]] ארוך, הדורש יותר מיום אחד להשלמתו. כלומר, מסלול הדורש כמות גדולה של [[רשימת ציוד|ציוד]]: ציוד שינה, ציוד בישול וכו'. |
− | [[ביווי באג]] (bivy bag): שק דק וקל, מ[[ניילון]] או [[גור-טקס]], הנלקח ככיסוי חיצוני לשק שינה או כתחליף שק שינה למקרה חירום. פריט חשוב ב[[רשימת ציוד]] למסלולים ארוכים. | + | [[ביווי]]: קיצור של bivuac, מילה גרמנית שפירושה לינה בחוץ. |
+ | |||
+ | [[שק ביווי|ביווי באג]] (bivy bag): שק דק וקל, מ[[ניילון]] או [[גור-טקס]], הנלקח ככיסוי חיצוני לשק שינה או כתחליף שק שינה למקרה חירום. פריט חשוב ב[[רשימת ציוד]] למסלולים ארוכים. | ||
[[בילדרינג]] (buildering): טיפוס על בניינים, בדרך כלל ללא חבל. פראפראזה על [[בולדרינג]]. | [[בילדרינג]] (buildering): טיפוס על בניינים, בדרך כלל ללא חבל. פראפראזה על [[בולדרינג]]. | ||
שורה 135: | שורה 132: | ||
[[רתמות|ביליי לופ]] (belay loop): הלולאה הקדמית ב[[רתמות|ריתמה]] המשמשת ל[[אבטחה|איבטוח]] ו[[גלישה]]. בדגמים מסויימים של [[רתמות]] עשוי לשמש ל[[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|איבטוח בטופ-רופ]] בלבד, בדגמים אחרים, גם ל[[אבטחה#אבטחה בהובלה - חבל יחיד|איבטוח בהובלה]]. | [[רתמות|ביליי לופ]] (belay loop): הלולאה הקדמית ב[[רתמות|ריתמה]] המשמשת ל[[אבטחה|איבטוח]] ו[[גלישה]]. בדגמים מסויימים של [[רתמות]] עשוי לשמש ל[[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|איבטוח בטופ-רופ]] בלבד, בדגמים אחרים, גם ל[[אבטחה#אבטחה בהובלה - חבל יחיד|איבטוח בהובלה]]. | ||
− | [[בלוק נהגים]] (trucker's block): שיטה למתיחת חבלים ללא טבעות. על ידי העברת החבל בתוך לולאה באמצע החבל ומשיכה, מתקבלת מעין מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]] | + | [[בלוק נהגים]] (trucker's block): שיטה למתיחת חבלים ללא טבעות. על ידי העברת החבל בתוך לולאה באמצע החבל ומשיכה, מתקבלת מעין מערכת [[רווחי כוח#מערכת Z|רווח כוח 3]] (בהזנחת ה[[חיכוך]]). |
[[בלוק קצבים]]: שיטה לחיבור קורות עץ בהדבקה בכיווני סיבים הפוכים כך שמתקבל לוח עבה שאינו מתפתל עם השינוי בטמפרטורה ובלחות. | [[בלוק קצבים]]: שיטה לחיבור קורות עץ בהדבקה בכיווני סיבים הפוכים כך שמתקבל לוח עבה שאינו מתפתל עם השינוי בטמפרטורה ובלחות. | ||
− | [[שיטות עבודה באומגה# | + | [[שיטות עבודה באומגה#בלמים באומגות|בלם]]: אלמנט ב[[אומגה]] הבולם את הגולש באומגה כך שלא יתרסק על הרצפה או בעיגון התחתון. קיימים בלמים רבים ושונים: חבל בלם, העובר ב[[אמצעי חיכוך]], בלם הנוצר מהרחקת שני חבלי האומגה, בלם המחליק עם חיכוך על חבלי האומגה (מקובל בעיקר באומגות חבל) ובלם גרביטציה, הנוצר מעצמו כאשר משאירים "בטן" בחבלי האומגה. |
− | [[טבעות#סוגי שערים בטבעות|בנט גייט]] (bent gate): | + | [[טבעות#סוגי שערים בטבעות|בנט גייט]] (bent gate): [[טבעות#סוגי נעילת השער בטבעות|טבעת לא ננעלת]] (ע"ע) שהשער שלה כפוף. שער כזה מקל על הקלפת החבל ומגדיל את מפתח הטבעת. בד"כ הטבעת התחתונה ב[[ראנרים|ראנר]] היא בנט גייט. ראה גם [[טבעות#סוגי שערים בטבעות|סטרייט גייט]]. |
[[ברידג'ינג]] (bridging; stemming): שיטת טיפוס ל[[חריץ|חריצים]] רחבים, [[אופן-בוק]]ים ו[[ארובה|ארובות]]. | [[ברידג'ינג]] (bridging; stemming): שיטת טיפוס ל[[חריץ|חריצים]] רחבים, [[אופן-בוק]]ים ו[[ארובה|ארובות]]. | ||
=ג= | =ג= | ||
− | + | גג: קטע מצוק, קיר או [[מסלול]] שהוא [[שלילי]] מאד, אופקי או כמעט אופקי. בגג המטפס תלוי מן האחיזות ומשתמש הרבה בנעילות עקב ובוהן. | |
+ | |||
+ | [[ג'אמינג]] (jamming): טיפוס המבוסס על נעילות בתוך חריץ, בעיקר נעילת כף היד ע"י פיתולה. כואב לאללה, אבל זה מחזיק. | ||
− | [[ | + | [[ג'וב]] (Job): [[אמצעי חיכוך]] דומה ל[[שמינית]] אבל עם קרניים המאפשרות מספר גדול של אפשרויות להעברת ה[[חבלים|חבל]] וטווח גדול של [[חיכוך]]. |
[[ג'ומארים|ג'ומאר]] (Jumar): מכשיר ל[[טיפוס על חבל]]. ג'ומאר הוא שם כללי למשפחה של מכשירים הנאחזים במעטפת החבל על ידי שיניים חד-כיווניות. לרוב הג'ומארים יש ידית. ניתן לבנות מג'ומאר גם [[אלחוזרים|אלחוזר]]. | [[ג'ומארים|ג'ומאר]] (Jumar): מכשיר ל[[טיפוס על חבל]]. ג'ומאר הוא שם כללי למשפחה של מכשירים הנאחזים במעטפת החבל על ידי שיניים חד-כיווניות. לרוב הג'ומארים יש ידית. ניתן לבנות מג'ומאר גם [[אלחוזרים|אלחוזר]]. | ||
שורה 154: | שורה 153: | ||
[[ג'ומארים|ג'ומאר חזה]]: ג'ומאר ללא ידית שמיועד להיות מחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ולהתרומם לאורך החבל בזמן שדורכים על ג'ומאר הרגל. ראה גם [[טיפוס על חבל]]. | [[ג'ומארים|ג'ומאר חזה]]: ג'ומאר ללא ידית שמיועד להיות מחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ולהתרומם לאורך החבל בזמן שדורכים על ג'ומאר הרגל. ראה גם [[טיפוס על חבל]]. | ||
− | [[גולש אחרון]]: [[גלישה]] על חבל כפול שאינו קשור לעגינה אלא עובר בה כך שניתן למשוך אותו לאחר הגלישה. בגולש אחרון גולשים ללא [[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]], ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] ללא [[גיבוי]] ל[[עגינות]]. | + | [[גולש אחרון]]: [[גלישה]] על חבל כפול שאינו קשור לעגינה אלא עובר בה כך שניתן למשוך אותו לאחר הגלישה. בגולש אחרון גולשים ללא [[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]], ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] ללא [[נקודה קריטית|גיבוי]] ל[[עגינות]]. |
[[גור-טקס]]: חומר סינתטי, דומה ליריעת ניילון בעל חרירים זעירים המונעים מעבר טיפות מים אך מאפשרים מעבר אדי מים. קיימים חומרים נוספים בעלי אותה תכונה ונהוג לכנות את כולם 'גורטקס'. | [[גור-טקס]]: חומר סינתטי, דומה ליריעת ניילון בעל חרירים זעירים המונעים מעבר טיפות מים אך מאפשרים מעבר אדי מים. קיימים חומרים נוספים בעלי אותה תכונה ונהוג לכנות את כולם 'גורטקס'. | ||
שורה 160: | שורה 159: | ||
[[גיא בן הינום]]: המצוק העירוני של ירושלים. מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים. | [[גיא בן הינום]]: המצוק העירוני של ירושלים. מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים. | ||
− | [[ | + | [[גיגי]] (Gigi): [[אמצעי חיכוך]] ננעל אוטומטית ל[[שיטות הובלה#חבל יחיד|חבל יחיד]] או [[שיטות הובלה#חבל כפול|כפול]]. מתאים במיוחד לאיבטוח מטפס שני מן ה[[תחנות|תחנה]]. |
[[גיאולוגיה]]: המדע העוסק בכדור הארץ במבנהו, ובתהליכים הפועלים בו (גיאה-אלת האדמה, לוגיה-תורה). בפרט גם עוסקת הגיאולוגיה בסלעים, תכונותיהם והיווצרותם. | [[גיאולוגיה]]: המדע העוסק בכדור הארץ במבנהו, ובתהליכים הפועלים בו (גיאה-אלת האדמה, לוגיה-תורה). בפרט גם עוסקת הגיאולוגיה בסלעים, תכונותיהם והיווצרותם. | ||
שורה 170: | שורה 169: | ||
[[גלישה]] (to rappel; to abseil): ירידה לאורך [[חבלים|חבל]] בעזרת [[אמצעי חיכוך]]. | [[גלישה]] (to rappel; to abseil): ירידה לאורך [[חבלים|חבל]] בעזרת [[אמצעי חיכוך]]. | ||
− | גלישה זוויתית: שם שהומצא על ידי כותבי [[חוזר מנכ"ל]] משרד החינוך כדי לא להשתמש במונח [[ | + | גלישה זוויתית: שם שהומצא על ידי כותבי [[חוזר מנכ"ל]] משרד החינוך כדי לא להשתמש במונח [[אומגה]]. |
[[גלישה#אמצעי חיכוך גבוה|גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה]]: שיטת [[גלישה]] עם [[אמצעי חיכוך]] המחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה לגלישה עם משקל כבד, לחילוצי הורדה ול[[פתרון תקלות]] באויר (מעבר קשר, למשל). | [[גלישה#אמצעי חיכוך גבוה|גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה]]: שיטת [[גלישה]] עם [[אמצעי חיכוך]] המחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה לגלישה עם משקל כבד, לחילוצי הורדה ול[[פתרון תקלות]] באויר (מעבר קשר, למשל). | ||
− | |||
− | |||
גנן (gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות [[חריץ|חריצים]] מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. נקרא גם [[חולץ]] | גנן (gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות [[חריץ|חריצים]] מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. נקרא גם [[חולץ]] | ||
שורה 184: | שורה 181: | ||
[[גרזני קרח|גרזן טכני]] (technical ice axes, ice tools): גרזן קרח המשמש לטיפוס קרח תלול ומפלי קרח. גרזנים טכניים מגיעים בזוגות, אחד לכל יד. החוד שלהם (pick) בזוית חדירה חיובית לקרח והפעלת עומס על הידית (shaft) גורמת להחדרה של הגרזן לעומק רב יותר בקרח. החלק האחורי של גרזן טכני מגיע עם מכוש (adze) או פטיש (hammer). | [[גרזני קרח|גרזן טכני]] (technical ice axes, ice tools): גרזן קרח המשמש לטיפוס קרח תלול ומפלי קרח. גרזנים טכניים מגיעים בזוגות, אחד לכל יד. החוד שלהם (pick) בזוית חדירה חיובית לקרח והפעלת עומס על הידית (shaft) גורמת להחדרה של הגרזן לעומק רב יותר בקרח. החלק האחורי של גרזן טכני מגיע עם מכוש (adze) או פטיש (hammer). | ||
− | [[ | + | [[גרזן קרח]] (ice axe): שם כללי לגרזני קרח. |
− | [[ | + | [[גריגרי]] (GriGri): [[אמצעי חיכוך]] ננעל אוטומטית לאבטחה ב[[טופ-רופ]] ול[[אבטחה#אבטחה בהובלה - חבל יחיד|חבל יחיד]]. |
[[גיאולוגיה# גרניט|גרניט]] (granite): סלע יסוד שמקורו בגוש מגמה שעלה מעמקי האדמה, התקרר והפך לסלע. גרניט מופיע כגוש מאסיבי, ללא שכבות. גרניט מכיל בעיקר מינראלים משלוש קבוצות (ושלושה צבעים): קוורץ (צבע לבן), מיקה (צבע שחור) ופלדספאר (צבע ורוד). באזורנו מצוי גרניט בהרי אילת, ב[[סנטה|דרום סיני]] ובהרי אדום ומואב. ב[[וואדי ראם]] מופיע מעט מאד גרניט מתחת ל[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן החול]]. | [[גיאולוגיה# גרניט|גרניט]] (granite): סלע יסוד שמקורו בגוש מגמה שעלה מעמקי האדמה, התקרר והפך לסלע. גרניט מופיע כגוש מאסיבי, ללא שכבות. גרניט מכיל בעיקר מינראלים משלוש קבוצות (ושלושה צבעים): קוורץ (צבע לבן), מיקה (צבע שחור) ופלדספאר (צבע ורוד). באזורנו מצוי גרניט בהרי אילת, ב[[סנטה|דרום סיני]] ובהרי אדום ומואב. ב[[וואדי ראם]] מופיע מעט מאד גרניט מתחת ל[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן החול]]. | ||
שורה 193: | שורה 190: | ||
=ד= | =ד= | ||
− | [[ | + | [[חבל כפול|דאבל רופ]] (double rope): חבל כפול. הובלה עם שני [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבלים דינאמיים]] בעובי בינוני. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. [[שיטות הובלה|שיטה]] זו מסובכת יותר להובלה מ[[חבל יחיד]] אך יש לה יתרונות רבים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך עם השנים החבלים הלכו והידקקו. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope). |
[[גיאולוגיה# דולומיט|דולומיט]] (dlolomite, dolostone): סלע משקע ימי הדומה ל[[גיאולוגיה#גיר|גיר]]. בנוי מן המינראל דולומיט והרכבו הכימי 2(Ca,Mg(CO3. מצוי בארץ במדבר יהודה, בהרי יהודה ובגליל. קשה להבדיל בינו ובין גיר ללא בדיקות מדוקדקות. | [[גיאולוגיה# דולומיט|דולומיט]] (dlolomite, dolostone): סלע משקע ימי הדומה ל[[גיאולוגיה#גיר|גיר]]. בנוי מן המינראל דולומיט והרכבו הכימי 2(Ca,Mg(CO3. מצוי בארץ במדבר יהודה, בהרי יהודה ובגליל. קשה להבדיל בינו ובין גיר ללא בדיקות מדוקדקות. | ||
שורה 201: | שורה 198: | ||
[[דייזי]] (daisy chain): רצועה עם שורה של תפרים לאורכה, כך שנוצרות בה לולאות באורך מספר ס"מ כל אחת. כך ניתן לחבר בין שתי נקודות בכל אורך שרוצים. דייזי משמשת בעיקר ב[[טיפוס מלאכותי]] ושימושית גם ב[[פתרון תקלות]]. | [[דייזי]] (daisy chain): רצועה עם שורה של תפרים לאורכה, כך שנוצרות בה לולאות באורך מספר ס"מ כל אחת. כך ניתן לחבר בין שתי נקודות בכל אורך שרוצים. דייזי משמשת בעיקר ב[[טיפוס מלאכותי]] ושימושית גם ב[[פתרון תקלות]]. | ||
− | [[ | + | [[דיינימה]] (Dyneema): חומר קל וחזק לייצור [[חבלים]] ו[[רצועות]]. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של [[ניילון]] (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. דיינימה ניתן לקנות כ[[ראנרים|ראנר]], כ[[רצועות]] תפורות (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר ([[פוליאסטר]], לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כ[[קשר פרוסיק|פרוסיק]] או [[קשר היידן|היידן]]. מוכר גם בשם ספקטרה (Spectra). |
[[דינאמיקה של נפילות]] (fall dynamics): תיאור התהליכים המתרחשים בזמן נפילה. המאמצים והכוחות המופעלים על הנופל, על ה[[חבלים|חבל]], על ה[[עגינות]] [[אמצעי חיכוך|מכשיר החיכוך]]. | [[דינאמיקה של נפילות]] (fall dynamics): תיאור התהליכים המתרחשים בזמן נפילה. המאמצים והכוחות המופעלים על הנופל, על ה[[חבלים|חבל]], על ה[[עגינות]] [[אמצעי חיכוך|מכשיר החיכוך]]. | ||
שורה 207: | שורה 204: | ||
[[דירוג]] (grade): דירוג הקושי של [[מסלול]]. ישנן שיטות שונות, והמקובלת ביותר בארץ היא שיטת הדירוג האלפינית: מ1- עד 6, כאשר 6 הקשה ביותר. פחות מקובלות בארץ הן: השיטה הבריטית שבה מציינים את הקושי באותיות ( D=Difficult; HVS=Hard Very Severe וכו‘) והשיטה האמריקנית מ5.1- עד 5.9. בשנים האחרונות גלשו מעבר לגבולות אלה וקיימים מסלולים המדורגים 7 או 8 בדירוג האלפיני, 5.10 ומעלה בדירוג האמריקני. | [[דירוג]] (grade): דירוג הקושי של [[מסלול]]. ישנן שיטות שונות, והמקובלת ביותר בארץ היא שיטת הדירוג האלפינית: מ1- עד 6, כאשר 6 הקשה ביותר. פחות מקובלות בארץ הן: השיטה הבריטית שבה מציינים את הקושי באותיות ( D=Difficult; HVS=Hard Very Severe וכו‘) והשיטה האמריקנית מ5.1- עד 5.9. בשנים האחרונות גלשו מעבר לגבולות אלה וקיימים מסלולים המדורגים 7 או 8 בדירוג האלפיני, 5.10 ומעלה בדירוג האמריקני. | ||
− | [[ | + | [[דלקות גידים]]: טנדוניטיס (tendonitis). דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו. |
=ה= | =ה= | ||
שורה 220: | שורה 217: | ||
הוק (hook): קרס, וו. קיימים מספר סוגי הוקים: [[פיפי-הוק]], סקאי-הוק, קאם-הוק. אותה מילה משמשת גם ל[[נעילת עקב]] (heel hook) ול[[נעילת בוהן]] (toe hook). | הוק (hook): קרס, וו. קיימים מספר סוגי הוקים: [[פיפי-הוק]], סקאי-הוק, קאם-הוק. אותה מילה משמשת גם ל[[נעילת עקב]] (heel hook) ול[[נעילת בוהן]] (toe hook). | ||
− | [[ | + | [[החלקת מעטפת]] (sheath slippage): החלקה של ה[[ליבה ומעטפת|מעטפת]] על ה[[ליבה ומעטפת|ליבה]]. תכונה חשובה של [[חבלים]]. חבלים סטאטיים יש לשרות במים לפני השימוש הראשון כדי למנוע החלקת מעטפת (fixing). |
[[מחלת גבהים|הייס]]: (HACE - high altitude cerebral edema): בצקת מוחית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]]. | [[מחלת גבהים|הייס]]: (HACE - high altitude cerebral edema): בצקת מוחית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]]. | ||
− | [ | + | [[המועדון האלפיני|המועדון]]: עמותה ששמה המלא: מועדון אלפיני לישראל. חברה באגוד הבינלאומי לפעילות אלפיניסטית (UIAA). |
[[מחלת גבהים|הייפ]] (HAPE-High-altitude pulmonary edema): בצקת ריאתית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]]. | [[מחלת גבהים|הייפ]] (HAPE-High-altitude pulmonary edema): בצקת ריאתית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]]. | ||
− | [[ | + | [[הצלבות בקשרים|הצלבות]]: מעברים של חבלים זה מעל זה בתוך [[קשרים|קשר]] כך שהוא לא מסודר ו[[קומפאקטיות|קומפקטי]]. |
− | הקלפה (to clip): העברת חבל ב[[טבעות|טבעת]]. יש משמעות ל[[הקלפה נכונה|כיוון ההקלפה]]. | + | [[הקלפה]] (to clip): העברת חבל ב[[טבעות|טבעת]]. יש משמעות ל[[הקלפה נכונה|כיוון ההקלפה]]. |
− | [[ | + | [[הקסים]] (Hex; Hexcentric): אבני עיגון בחתך משושה לא משוכלל, קצת אקסצנטרי, שכל זוג פיאות נגדיות שלו מקבילות. משמשים כ[[עגינות#עגינות חצי אקטיביות|עגינות חצי אקטיביות]]. |
− | הקסים מצויינים גם כ[[ | + | הקסים מצויינים גם כ[[רוקים]] גדולים. המרחקים בזוגות הפיאות המקבילות במרחקים שונים, כך שכל זוג מתאים לגודל חריץ אחר. |
[[התאקלמות]] (acclimatization): התהליך שעובר הגוף כאשר הוא מתרגל לפעולה בגובה ראה גם [[מחלת גבהים]]. | [[התאקלמות]] (acclimatization): התהליך שעובר הגוף כאשר הוא מתרגל לפעולה בגובה ראה גם [[מחלת גבהים]]. | ||
− | [[התארכות לפני קריעה]] (maximum elongation): [[בדיקות|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו לפני קריעה. התארכות לפני קריעה ניתנת באחוזים. | + | [[התארכות לפני קריעה]] (maximum elongation): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו לפני קריעה. התארכות לפני קריעה ניתנת באחוזים. |
− | [[התארכות תחת משקל גוף]] (body weight elongation):[[בדיקות|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו עם משקל של 80 ק"ג. התארכות תחת משקל גוף ניתנת באחוזים. | + | [[התארכות תחת משקל גוף]] (body weight elongation):[[בדיקות לחבלים|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו עם משקל של 80 ק"ג. התארכות תחת משקל גוף ניתנת באחוזים. |
[[התחברות לתחנה]]: שם כללי לשיטות להתאבטחות ל[[תחנות|תחנה]] באמצע או בסוף [[מסלול]]. ניתן להתחבר בשיטות רבות. מקובלות במיוחד: [[זנב פרה]] ו[[קשר מוט]]. | [[התחברות לתחנה]]: שם כללי לשיטות להתאבטחות ל[[תחנות|תחנה]] באמצע או בסוף [[מסלול]]. ניתן להתחבר בשיטות רבות. מקובלות במיוחד: [[זנב פרה]] ו[[קשר מוט]]. | ||
שורה 253: | שורה 250: | ||
[[רווחי כוח|זי פולי סיסטם]] (Z pulley system): מערכת הרמה פשוטה ביותר לבניה, המנצלת את המשך החבל היוצא מאמצעי החיכוך, שהוא רפוי. במערכת כזו מתקבל [[רווחי כוח|רווח כוח]] 3. | [[רווחי כוח|זי פולי סיסטם]] (Z pulley system): מערכת הרמה פשוטה ביותר לבניה, המנצלת את המשך החבל היוצא מאמצעי החיכוך, שהוא רפוי. במערכת כזו מתקבל [[רווחי כוח|רווח כוח]] 3. | ||
=ח= | =ח= | ||
− | חבל בלם (brake line): חבל המחובר לעיגון העליון של | + | חבל בלם (brake line): חבל המחובר לעיגון העליון של [[אומגה]] ותפקידו למנוע מן האדם היורד באומגה להתרסק על העיגון התחתון. |
[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] (dynamic rope): חבל המסוגל להימתח ולבלום נפילה בטיפוס בצורה בטוחה. חבל [[הובלה]]. | [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] (dynamic rope): חבל המסוגל להימתח ולבלום נפילה בטיפוס בצורה בטוחה. חבל [[הובלה]]. | ||
שורה 261: | שורה 258: | ||
[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]] (double rope; half rope): [[הובלה]] עם שני [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבלים דינאמיים]] דקים. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. שיטה זו מסובכת יותר להובלה מ[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] אך יש לה יתרונות רבים והיא נפוצה במיוחד במסלולים ארוכים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך כיום קיימים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. השיטה נקראת גם דאבל רופ (double rope). כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope). | [[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]] (double rope; half rope): [[הובלה]] עם שני [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבלים דינאמיים]] דקים. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. שיטה זו מסובכת יותר להובלה מ[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] אך יש לה יתרונות רבים והיא נפוצה במיוחד במסלולים ארוכים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך כיום קיימים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. השיטה נקראת גם דאבל רופ (double rope). כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope). | ||
− | [[חבלים#חבלים לטיפוס וגלישה|חבל ליבה/מעטפת]] (kernmantle rope): חבל הבנוי משני חלקים: [[ | + | [[חבלים#חבלים לטיפוס וגלישה|חבל ליבה/מעטפת]] (kernmantle rope): חבל הבנוי משני חלקים: [[ליבה ומעטפת]], והמעטפת נושאת לכל היותר 30% מ[[עומס קריעה|עומס הקריעה]] של החבל. |
− | [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] (static rope): חבל הבנוי כך שיימתח במידה מועטה. מתאים לפעילות סטאטית (ללא נפילות) כגון [[גלישה]], טיפוס [[טופ-רופ]], [[ | + | [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] (static rope): חבל הבנוי כך שיימתח במידה מועטה. מתאים לפעילות סטאטית (ללא נפילות) כגון [[גלישה]], טיפוס [[טופ-רופ]], [[טיפוס על חבל]], [[אומגה]]. חבל סטאטי [[התארכות תחת משקל גוף|מתארך תחת משקל גוף]] ב5% לכל היותר. |
− | [[חבלים#פוליפרופילן|חבל צף]]: חבל קל, עשוי מ[[ | + | [[חבלים#פוליפרופילן|חבל צף]]: חבל קל, עשוי מ[[פוליפרופילן]] בד"כ. משקלו הסגולי קטן מ-1 גרם/סמ"ק ולכן גם כשהוא ספוג מים הוא צף. מתאים במיוחד ל[[קניונינג]] (אם יש מים). |
[[חבל קבוע]] (fixed rope, fixed line): חבל המחובר ל[[עגינות|עגינה]] ונשאר במקומו. משמש ל[[טיפוס על חבל|טיפוס על החבל]] עצמו (ג'ומארים), ל[[איבטוח]] בזמן טיפוס או גלישה, ל[[גלישה]] וכו'. | [[חבל קבוע]] (fixed rope, fixed line): חבל המחובר ל[[עגינות|עגינה]] ונשאר במקומו. משמש ל[[טיפוס על חבל|טיפוס על החבל]] עצמו (ג'ומארים), ל[[איבטוח]] בזמן טיפוס או גלישה, ל[[גלישה]] וכו'. | ||
שורה 273: | שורה 270: | ||
[[חולץ]] (nutter; nut tool; nut key; gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות חריצים מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. | [[חולץ]] (nutter; nut tool; nut key; gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות חריצים מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. | ||
− | [[חילוץ]] (rescue): שם כללי | + | [[חילוץ]] (rescue): שם כללי ל[[פתרון תקלות|פתרונות לתקלות]] האפשריות בטיפוס וגלישה. חילוץ פשוט יכול להיות [[טיפוס על חבל|טיפוס פרוסיקים]] או [[מעבר קשר בגלישה]]. חילוץ מסובך יכול להיות [[חילוץ מוביל]]. מורכבות החילוץ תלויה בכמות וזמינות הציוד והאנשים, בריחוק של מקום האירוע ממקום יישוב וכו'. |
[[חילוץ מוביל]] (leader rescue): פתרון המקרה בו המוביל נפל ונפגע. העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולגלוש איתו למטה. | [[חילוץ מוביל]] (leader rescue): פתרון המקרה בו המוביל נפל ונפגע. העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולגלוש איתו למטה. | ||
שורה 314: | שורה 311: | ||
[[טופ-רופ]] (top rope): עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה באימונים בלבד, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק. | [[טופ-רופ]] (top rope): עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה באימונים בלבד, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק. | ||
− | [[טיבלוק]] (TiBloc): מכשיר קטן ומינימאליסטי הפועל בדומה ל[[ג'ומאר]]. לטיבלוק אין חלקים נעים והוא יעיל | + | [[טיבלוק]] (TiBloc): מכשיר קטן ומינימאליסטי הפועל בדומה ל[[ג'ומאר]]. לטיבלוק אין חלקים נעים והוא יעיל במיוחד כ[[אלחוזרים|אלחוזר]]. |
− | [[ | + | [[טיובר]] (Tuber): [[אמצעי חיכוך]] הדומה באופן הפעולה שלו ל[[שטיכט]]. היה אחד הראשונים בעלי גיאומטריה שונה מהשטיכטים המסורתיים. לטיובר צורת קונוס קטום שסביבו חריצים להגדלת שטח הפנים ולפיזור חום משופר. הטיובר יוצר על ידי Lowe/Camp. נמכר בשני גדלים: ל[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] ול[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]]. |
[[נוהל דיבור|טייק אין]] (take in): בעברית: "קח חבל". ע"ע [[נוהל דיבור]]. | [[נוהל דיבור|טייק אין]] (take in): בעברית: "קח חבל". ע"ע [[נוהל דיבור]]. | ||
שורה 322: | שורה 319: | ||
[[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|טיפוס ג'ומארים]] (jumaring): טיפוס על חבל בעזרת שני [[ג'ומאר]]ים: אחד לכל רגל (נקרא גם 'רגל-רגל') או אחד לרגל ואחד לריתמה, בדומה לטיפוס פרוסיקים (ע"ע). | [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|טיפוס ג'ומארים]] (jumaring): טיפוס על חבל בעזרת שני [[ג'ומאר]]ים: אחד לכל רגל (נקרא גם 'רגל-רגל') או אחד לרגל ואחד לריתמה, בדומה לטיפוס פרוסיקים (ע"ע). | ||
− | [[טיפוס | + | [[טיפוס חפשי]] (free climbing): שבו נעזרים רק בבליטות ובחריצים הטבעיים של הסלע, והחבל רק אמצעי אבטוח למקרה של נפילה. ההיפך מ[[טיפוס מלאכותי]] (ע"ע). |
− | [[טיפוס טבעי]] (trad): [[הובלה]] על [[אבני עיגון]] ללא שימוש או עם שימוש מועט ב[[בולטים]]. | + | [[טראד|טיפוס טבעי]] (trad): [[הובלה]] על [[אבני עיגון]] ללא שימוש או עם שימוש מועט ב[[בולטים]]. |
[[טיפוס מלאכותי]] (aid climbing): שבו נעזר המטפס בציוד כדי להתקדם. יותר מרשים את ה"לא מטפסים" מאשר טיפוס חופשי, אבל בקרב המטפסים נחשב לליגה ב'. | [[טיפוס מלאכותי]] (aid climbing): שבו נעזר המטפס בציוד כדי להתקדם. יותר מרשים את ה"לא מטפסים" מאשר טיפוס חופשי, אבל בקרב המטפסים נחשב לליגה ב'. | ||
− | [[טיפוס סלע]] (rock climbing): שם כולל לכל סגנונות הטיפוס על סלע. טיפוס סלע כולל [[טיפוס ספורטיבי]] ו[[טיפוס טבעי|טראד]], [[טיפוס חפשי]] | + | [[טיפוס סלע]] (rock climbing): שם כולל לכל סגנונות הטיפוס על סלע. טיפוס סלע כולל [[טיפוס ספורטיבי]] ו[[טיפוס טבעי|טראד]], [[טיפוס חפשי]] ו[[טיפוס מלאכותי|מלאכותי]], מסלולים קצרים, [[ביג וולז|ארוכים]] ו[[בולדרינג]], ב[[הובלה]] וב[[טופ-רופ]]. |
− | [[טיפוס ספורטיבי]] (sport climbing): טיפוס סלע על מסלולים מבולטים. ללא שימוש ב[[אבני עיגון]]. | + | [[טיפוס ספורטיבי]] (sport climbing): טיפוס סלע על מסלולים מבולטים. ללא שימוש ב[[אבני עיגון]]. להבדיל מ[[טראד]], הובלה עם אבני עיגון. |
[[טיפוס על חבל#טיפוס פרוסיקים|טיפוס פרוסיקים]]: שיטה לטיפוס על חבל בעזרת שני [[פרוסיק]]ים. פרוסיק אחד מחובר לריתמה והשני משמש כמדרגה לרגל. עמידה על הרגל מרפה את הפרוסיק של הריתמה ואפשר להחליק אותו למעלה על החבל. ישיבה בריתמה מורידה את העומס מפרוסיק הרגל ואפשר להחליק אותו על החבל, וחוזר חלילה. | [[טיפוס על חבל#טיפוס פרוסיקים|טיפוס פרוסיקים]]: שיטה לטיפוס על חבל בעזרת שני [[פרוסיק]]ים. פרוסיק אחד מחובר לריתמה והשני משמש כמדרגה לרגל. עמידה על הרגל מרפה את הפרוסיק של הריתמה ואפשר להחליק אותו למעלה על החבל. ישיבה בריתמה מורידה את העומס מפרוסיק הרגל ואפשר להחליק אותו על החבל, וחוזר חלילה. | ||
− | [[טכניקת טיפוס|טכניקה]]: מגוון התנועות ותנוחות הגוף המרכיבות את הטיפוס. בחוברת הקלאסית של אנדריאה מתוארים מספר תרגילים מצויינים לשיפור ה[[מיומנות בטיפוס]], שיווי המשקל, הדיוק ועבודת הרגליים. | + | [[:קטגוריה:טכניקת טיפוס|טכניקה]]: מגוון התנועות ותנוחות הגוף המרכיבות את הטיפוס. בחוברת הקלאסית של אנדריאה מתוארים מספר תרגילים מצויינים לשיפור ה[[מיומנות בטיפוס]], שיווי המשקל, הדיוק ועבודת הרגליים. |
[[דלקות גידים|טנדוניטיס]] (tendonitis): דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו. | [[דלקות גידים|טנדוניטיס]] (tendonitis): דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו. | ||
שורה 340: | שורה 337: | ||
[[טנדם פרוסיק]] (tandem prusik): אמצעי לספיגת אנרגיה הבנוי משני [[פרוסיק]]ים באורכים שונים. עיקרון הפעולה הוא שהפרוסיק הקצר יועמס, יחליק ואם הוא ייקרע, העומס על הפרוסיק הנותר יהיה נמוך בהרבה. | [[טנדם פרוסיק]] (tandem prusik): אמצעי לספיגת אנרגיה הבנוי משני [[פרוסיק]]ים באורכים שונים. עיקרון הפעולה הוא שהפרוסיק הקצר יועמס, יחליק ואם הוא ייקרע, העומס על הפרוסיק הנותר יהיה נמוך בהרבה. | ||
− | [[ | + | [[טראד]] (trad): קיצור של traditional. [[הובלה]] על [[אבני עיגון]] ללא שימוש או עם שימוש מועט ב[[בולטים]]. |
[[טראומה של תליה]] (suspension trauma): שם כולל לתופעות פיזיולוגיות המופיעות כתוצאה מתליה ממושכת ב[[רתמות|רתמה]]. טראומה של תליה מופיעה לאחר זמן קצר יותר בתנאים של עייפות, חוסר תנועה, רטיבות וקור. מצב זה הינו מסוכן ביותר ועלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות. | [[טראומה של תליה]] (suspension trauma): שם כולל לתופעות פיזיולוגיות המופיעות כתוצאה מתליה ממושכת ב[[רתמות|רתמה]]. טראומה של תליה מופיעה לאחר זמן קצר יותר בתנאים של עייפות, חוסר תנועה, רטיבות וקור. מצב זה הינו מסוכן ביותר ועלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות. | ||
שורה 346: | שורה 343: | ||
[[טרברסה]] (traverse): קטע בטיפוס שבו ההתקדמות היא ימינה או שמאלה תוך שמירה על אותו מפלס. | [[טרברסה]] (traverse): קטע בטיפוס שבו ההתקדמות היא ימינה או שמאלה תוך שמירה על אותו מפלס. | ||
− | [[טרברסה# | + | [[טרברסה#טרברסה טירולית|טרברסה טירולית]] (tyrolean traverse): שיטה למעבר ממצוק למצוק או ממצוק לעמוד סלע וחזרה. סוג של [[אומגה]]. |
− | [[טרברסה# | + | [[טרברסה#טרברסת מטוטלת|טרברסת מטוטלת]] (pendulum traverse): מעבר אופקי בין שני מסלולים או שני קוים בעזרת מטוטלת על החבל. |
− | [[ | + | [[טריקמים|טריקאם]] (Tri-Cam): [[אבני עיגון#חלוקה על פי אופי הפעולה|אבן עיגון חצי אקטיבית]], העובדת על עיקרון ה[[קאם|קאמינג]] (camming) מיוצרת על ידי חברת Camp. מתאימה לכל סוגי הסלעים, לחריצים אופקיים ואנכיים, לחורים עגולים ולחריצים נפתחים. מאד פופולארית בארץ ולא מוכרת כלכך בשאר העולם. |
=י= | =י= | ||
− | [[יוסמיטי]] (Yosemite): | + | [[יוסמיטי]] (Yosemite): עמק קרחוני בקליפורניה, שנחשב למכה של הטיפוס בארה״ב. מצוקי הגרניט האדירים של יוסמיטי כמו חצי הכיפה (half dome), אל-קפיטן ואחרים, מהווים מוקד משיכה למטפסים מכל העולם, וכל מטפס חולם על טיפוס ביוסמיטי, מתישהו בקריירת הטיפוס שלו. |
− | [[יחס משקל | + | [[יחס חוזק/משקל]]: היחס בין הכוח המבני של חומר והמשקל שלו. מספר זה מציין עד כמה ״כדאי״ להשתמש בחומר לשימושים שונים. למשל: חומר חזק, אבל צפוף מאד יהיה לא יעיל בבניית מטוסים או גשרים (כי הם צריכים לשאת את המשקל הזה). בספינות משא, לעומת זאת - זה פחות משמעותי... כדי לחסוך משקל בציוד טיפוס משתמשים בסגסוגות אלומיניום וטיטניום, ואפילו בסיבי פחמן (במוטות של גרזני קרח, למשל). |
− | [[יתד]] (piton): | + | [[פיתונים|יתד]] (piton): פיתון. מכשיר מפלדה הננעץ לתוך חריצים בסלע כדי לשמש כעיגון. |
[[רווחי כוח|יתרון מכאני]] (mechanical advantage): כינוי למערכת הבנוייה [[חבלים]], [[עגינות]] ו[[גלגלות]] שבה חלק מהעומס המורם מועבר לעגינות. בצורה זו ניתן להפעיל כוח קטן כדי להרים משקל גדול. צריך, כמובן, להפעיל את הכוח לאורך מרחק גדול, כלומר, למשוך יותר חבל. מערכת יתרון מכאני נקראת גם מערכת רווח כוח. | [[רווחי כוח|יתרון מכאני]] (mechanical advantage): כינוי למערכת הבנוייה [[חבלים]], [[עגינות]] ו[[גלגלות]] שבה חלק מהעומס המורם מועבר לעגינות. בצורה זו ניתן להפעיל כוח קטן כדי להרים משקל גדול. צריך, כמובן, להפעיל את הכוח לאורך מרחק גדול, כלומר, למשוך יותר חבל. מערכת יתרון מכאני נקראת גם מערכת רווח כוח. | ||
=כ= | =כ= | ||
− | [[ | + | [[כוח בלימה]] (IF-impact force): הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. כוח הבלימה עומד ביחס ישר לאורך הנפילה וביחס הפוך לאורך החבל המשתתף בבלימה. כוח הבלימה הולך כמו [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]]. זה פועל על המטפס, על המאבטח, על [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], על החבל ועל העגינה (על העגינה פועל כוח כפול, אם מזניחים את החיכוך בטבעות). |
− | [[כבלים|כבל]]: למעשה, כבלי פלדה, חבלים המיוצרים מפלדה. בטיפוס משמשים בעיקר ב[[ | + | [[כבלים|כבל]]: למעשה, כבלי פלדה, חבלים המיוצרים מפלדה. בטיפוס משמשים בעיקר ב[[רוקים]] ו[[הקסים]] קטנים וב[[קאמים]] ([[פרנדים]] ודומיהם) גמישים. כבלי פלדה עבים משמשים גם ב[[אומגה|אומגות כבל]]. |
− | [[כיוון העברת החבל בטבעות]]: מתייחס ל [[ראנרים|ראנר]] ב[[הובלה]]. הכיוון הנכון להעברת החבל ב[[טבעות]] הוא כזה שייצור כמה שפחות חיכוך ויקטין את הסיכוי שה[[חבלים|חבל]] יקליפ את עצמו החוצה בזמן נפילה. | + | [[הקלפה נכונה|כיוון העברת החבל בטבעות]]: מתייחס ל[[ראנרים|ראנר]] ב[[הובלה]]. הכיוון הנכון להעברת החבל ב[[טבעות]] הוא כזה שייצור כמה שפחות חיכוך ויקטין את הסיכוי שה[[חבלים|חבל]] יקליפ את עצמו החוצה בזמן נפילה. |
[[כללי פסילה]]: סדרת כללים המנחים באילו מקרים יש לפסול את ציוד הטיפוס ([[חבלים]], [[טבעות]], [[רתמות]], [[עגינות]] וכו') והוא אינו ראוי עוד לשימוש בטיפוס. | [[כללי פסילה]]: סדרת כללים המנחים באילו מקרים יש לפסול את ציוד הטיפוס ([[חבלים]], [[טבעות]], [[רתמות]], [[עגינות]] וכו') והוא אינו ראוי עוד לשימוש בטיפוס. | ||
שורה 375: | שורה 372: | ||
[[לולאת בוהן]] (overhand loop): לולאה המבוססת על [[קשר בוהן]]. הלולאה הפשוטה ביותר האפשרית. | [[לולאת בוהן]] (overhand loop): לולאה המבוססת על [[קשר בוהן]]. הלולאה הפשוטה ביותר האפשרית. | ||
− | [[לולאת דייגים]]: לולאה המבוססת על [[קשר א']] (זה המשמש ב[[קשר דייגים כפול]]). | + | [[לולאת דייגים]]: לולאה המבוססת על [[קשר לופת|קשר א']] (זה המשמש ב[[קשר דייגים כפול]]). |
[[לולאת פרפר אלפיני]] (alpine butterfly loop): לולאה המשמשת להיקשרות באמצע חבל. מקובלת בעיקר ב[[טיפוס אלפיני]]. | [[לולאת פרפר אלפיני]] (alpine butterfly loop): לולאה המשמשת להיקשרות באמצע חבל. מקובלת בעיקר ב[[טיפוס אלפיני]]. | ||
שורה 385: | שורה 382: | ||
[[לוק אוף]] (lock off): תלייה על יד אחת מכופפת, כמו בסוף עליית מתח על יד אחת. | [[לוק אוף]] (lock off): תלייה על יד אחת מכופפת, כמו בסוף עליית מתח על יד אחת. | ||
− | [[ליי-אאוט]] (lay out): שימוש בצד החיצוני של סוליית הנעל על אחיזה. תנוחת הגוף דומה לזו של [[ליי באק]]. | + | [[ליי-אאוט]] (lay out): שימוש בצד החיצוני של סוליית הנעל על אחיזה. תנוחת הגוף דומה לזו של [[ליי-באק]]. |
− | [[ליי באק]] (lay | + | [[ליי-באק]] (lay back): הישענות אחורה. טכניקת טיפוס למעבר שבו אין בליטות קטנות בסלע כדי להניח עליהן את קצה הסוליה, ואתה חייב ללחוץ עם כל הסוליה על הקיר האנכי, תוך משיכה חזקה אליך באחיזת הידיים. טכניקה מומלצת למי שרוצה לבדוק פעם איך זה להגיע לאפיסת כוחות אחרי מטרים ספורים. |
− | [[לינק]] (maillon): חוליה בשרשרת. כינוי לטבעת היכולה להיפתח, [[מיילון]]. | + | [[מיילון|לינק]] (maillon): חוליה בשרשרת. כינוי לטבעת היכולה להיפתח, [[מיילון]]. |
[[לנקות]] (to clean): להוריד את כל הציוד שנמצא על מסלול. כמספר שניים אחרי מוביל, בגלישה על מסלול שהובל או בסולו, לאחר ההובלה. | [[לנקות]] (to clean): להוריד את כל הציוד שנמצא על מסלול. כמספר שניים אחרי מוביל, בגלישה על מסלול שהובל או בסולו, לאחר ההובלה. | ||
+ | |||
=מ= | =מ= | ||
[[מודול]] (modul): תכונה של חומר המבטאת את ה[[הימתחות]] שלו בתלות הכוח המופעל עליו. במוצקים נקרא מודול יאנג (Y). בחבלים התכונה היא של המבנה ולא כלכך של החומר ונקראת פשוט "מודול". | [[מודול]] (modul): תכונה של חומר המבטאת את ה[[הימתחות]] שלו בתלות הכוח המופעל עליו. במוצקים נקרא מודול יאנג (Y). בחבלים התכונה היא של המבנה ולא כלכך של החומר ונקראת פשוט "מודול". | ||
שורה 397: | שורה 395: | ||
[[מולטי-פיץ']] (multy pitch): [[מסלול]] שבו יותר מ[[פיץ']] אחד. | [[מולטי-פיץ']] (multy pitch): [[מסלול]] שבו יותר מ[[פיץ']] אחד. | ||
− | [[מוסה]]: משה חבצלת (1904-1981), מייסד [ | + | [[מוסה]]: משה חבצלת (1904-1981), מייסד [[המועדון האלפיני|המועדון]] נשיאו עד יום מותו. |
[[מחלת גבהים]] (AMS- acute mountain sickness): תגובה של הגוף ללחץ היחסי הנמוך (למחסור בחמצן) השורר בהרים גבוהים מחלת גבהים מופיעה החל מגובה של 3500 מ' לערך, אצל מטיילים ומטפסים שלא עברו [[התאקלמות]] לגובה. | [[מחלת גבהים]] (AMS- acute mountain sickness): תגובה של הגוף ללחץ היחסי הנמוך (למחסור בחמצן) השורר בהרים גבוהים מחלת גבהים מופיעה החל מגובה של 3500 מ' לערך, אצל מטיילים ומטפסים שלא עברו [[התאקלמות]] לגובה. | ||
שורה 407: | שורה 405: | ||
[[מסלול אלפיני]] (alpine route): מסלול ארוך, בלי בולטים או תחנות מוכנות. מסלול אלפיני יכול להיות על סלע, שלג, קרח או כל צירוף שלהם. במסלול אלפיני, נוסף על הקשיים הטכניים, נתקלים גם בקשיי [[ניווט]], [[מציאת מסלול|מציאת המסלול]], מזג אוויר קשה וכו'. | [[מסלול אלפיני]] (alpine route): מסלול ארוך, בלי בולטים או תחנות מוכנות. מסלול אלפיני יכול להיות על סלע, שלג, קרח או כל צירוף שלהם. במסלול אלפיני, נוסף על הקשיים הטכניים, נתקלים גם בקשיי [[ניווט]], [[מציאת מסלול|מציאת המסלול]], מזג אוויר קשה וכו'. | ||
− | [[מסלול ארוך]] (multy pitch or big wall): שם כללי למסלולים בעלי יותר מ[[פיץ']] אחד (מולטי-פיץ') | + | [[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]] (multy pitch or big wall): שם כללי למסלולים בעלי יותר מ[[פיץ']] אחד (מולטי-פיץ'). כאלה שאורכים יותר מיום אחד נקראים [[קירות גדולים|קיר גדול]] (big wall). |
[[מסלול ספורטיבי]] (sport route): מסלול [[בולטים|מבולט]]. בד"כ הדגש במסלול ספורטיבי הוא על הקושי האתלטי ולא על שליטה בפחד, שימוש נכון בציוד וב[[עגינות]] וכו'. | [[מסלול ספורטיבי]] (sport route): מסלול [[בולטים|מבולט]]. בד"כ הדגש במסלול ספורטיבי הוא על הקושי האתלטי ולא על שליטה בפחד, שימוש נכון בציוד וב[[עגינות]] וכו'. | ||
− | [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכות הרמה]]: מערכות המשמשות להרמה. במערכת הרמה מספר מרכיבים: [[אלחוזרים|אלחוזר]], מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]], אינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס (פיוז). מערכת הרמה שימושית בעיקר בחילוץ וב[[הולינג]]. משתמשים במערכות הרמה גם למתיחה, למשל ב[[אומגה]]. | + | [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכות הרמה]]: מערכות המשמשות להרמה. במערכת הרמה מספר מרכיבים: [[אלחוזרים|אלחוזר]], מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]], אינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס ([[פיוז]]). מערכת הרמה שימושית בעיקר בחילוץ וב[[הולינג]]. משתמשים במערכות הרמה גם למתיחה, למשל ב[[אומגה]]. |
− | [[ | + | [[מקדם נפילה]] (fall factor): היחס בין אורך הנפילה לאורך החבל המשתתף בבלימה. מקדם הנפילה משמש מדד לחומרה של נפילה. ראה גם: [[דינאמיקה של נפילות]]. |
− | [[מרחק בלימה]] (braking distance): המרחק עליו מתבצעת הבלימה. בבלימה של | + | [[מרחק בלימה]] (braking distance): המרחק עליו מתבצעת הבלימה. בבלימה של נפילת מוביל מרחק הבלימה הוא התארכות [[חבלים|חבל]] ה[[הובלה]] בזמן [[דינאמיקה של נפילות|בלימת הנפילה]]. |
− | [[נוהל דיבור|מתח]] (tension): בקשה לחבל מתוח שיכול לבקש מטפס (בד"כ רק השני, ולא המוביל), אם החליט לוותר על [[טיפוס | + | [[נוהל דיבור|מתח]] (tension): בקשה לחבל מתוח שיכול לבקש מטפס (בד"כ רק השני, ולא המוביל), אם החליט לוותר על [[טיפוס חפשי]]. |
[[בדיקות בחבלים|מתיחות]] (elasticity): תכונה הנבדקת ב[[חבלים]]. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים. | [[בדיקות בחבלים|מתיחות]] (elasticity): תכונה הנבדקת ב[[חבלים]]. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים. | ||
שורה 424: | שורה 422: | ||
[[נוהל דיבור]]: אוסף קריאות מקובלות בטיפוס, המקלות על התקשורת בין בני זוג או בני קבוצה. | [[נוהל דיבור]]: אוסף קריאות מקובלות בטיפוס, המקלות על התקשורת בין בני זוג או בני קבוצה. | ||
− | [[ | + | [[נוטביליטי]] (knotability): תכונה הנבדקת ב[[חבלים]], הבודקת עד כמה הם נוחים לקשירה, ועד כמה הקשרים מתהדקים בהם. |
− | [[נטישה]] (to bail out): לעזוב מסלול באמצע, בד"כ בגלל שהוא קשה מדי, מפחיד מדי או שניהם. נוטשים | + | [[נטישה]] (to bail out): לעזוב מסלול באמצע, בד"כ בגלל שהוא קשה מדי, מפחיד מדי או שניהם. נוטשים מסלול על ידי השארת [[עגינות|עגינה]] או (במסלול [[הובלה]] על [[אבני עיגון]]) או [[מיילון]] על [[בולטים|בולט]] ב[[מסלול ספורטיבי]]. |
− | [[ | + | [[ניילון]] (NyLon): חומר סינתטי המשמש בין השאר גם ל[[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות|ייצור חבלים]]. הניילון פותח על ידי חברת דופונט (DuPont) בשנות ה-30 של המאה הקודמת במעבדותיה שבארה"ב ובאנגליה (ומכאן ראשי תיבות של ניילון: "ניו יורק-לונדון"). המוצר הראשון מניילון היה מברשת שיניים, בשנת 1938, ומיד אח"כ התפרסמו גרבי ניילון לנשים (1940). לניילון תכונות שהופכות אותו למתאים במיוחד לייצור [[חבלים]]: הוא קל וחזק, אינו נרקב ואינו מגדל עובש, הוא ניתן לייצור בסיבים דקים וארוכים, טמפרטורת ההתכה שלו אינה נמוכה במיוחד והחיכוך העצמי בינוני. |
− | [[נעילות]] (jamming or hooking): שם לקבוצה גדולה של אחיזות לידיים ורגליים. השם 'נעילות' בעברית מכיל בתוכו גם אחיזות בחריצים (jamming) לדוגמה נעילת אגרוף (fist jam) או נעילת אצבעות (finger jam) וגם אחיזות רגליים של משיכה (hooking) כמו נעילת בוהן (toe hook) או נעילת עקב (heel hook). | + | [[נעילות]] (jamming or hooking): שם לקבוצה גדולה של אחיזות לידיים ורגליים. השם 'נעילות' בעברית מכיל בתוכו גם אחיזות בחריצים (jamming) לדוגמה נעילת אגרוף (fist jam) או נעילת אצבעות (finger jam) וגם אחיזות רגליים של משיכה (hooking) כמו [[נעילת בוהן]] (toe hook) או [[נעילת עקב]] (heel hook). |
[[נעילת אמצעי חיכוך]]: קשירה של ה[[חבלים|חבל]] היוצא מ[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], כך שהחיכוך יהיה גדול ולא תתאפשר זרימה של חבל דרך מכשיר החיכוך. דרישה נוספת לנעילה טובה היא שאפשר יהיה להתיר את הנעילה תחת עומס. | [[נעילת אמצעי חיכוך]]: קשירה של ה[[חבלים|חבל]] היוצא מ[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], כך שהחיכוך יהיה גדול ולא תתאפשר זרימה של חבל דרך מכשיר החיכוך. דרישה נוספת לנעילה טובה היא שאפשר יהיה להתיר את הנעילה תחת עומס. | ||
שורה 438: | שורה 436: | ||
[[נעילת עקב]] (heel hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה האחורי של הנעל, בעקב, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע. | [[נעילת עקב]] (heel hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה האחורי של הנעל, בעקב, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע. | ||
− | [[נעלי טיפוס]]: נעלי טיפוס הסלע הראשונות הומצאו על ידי פייר אלאן (Pierre Alain) בשנות ה-30 של המאה העשרים. נעליים בייצור מסחרי הופיעו בתחילת שנות ה-60 והביאו לקפיצה גדולה ברמת הטיפוס בעולם. עד כדי כך גדולה שמטפסים ותיקים טענו שזו רמאות. | + | [[נעלי טיפוס]]: נעלי טיפוס הסלע הראשונות הומצאו על ידי [[פייר אלאן]] (Pierre Alain) בשנות ה-30 של המאה העשרים. נעליים בייצור מסחרי הופיעו בתחילת שנות ה-60 והביאו לקפיצה גדולה ברמת הטיפוס בעולם. עד כדי כך גדולה שמטפסים ותיקים טענו שזו רמאות. |
[[נעלי פלאסטיק]]: שם כללי לנעלים לטיפוס הרים, מסלולי שלג וקרח. אותו מבנה ועיקרון מבני מרכיבים גם נעלי סקי, נעלי טיפוס חורף, נעלי סנובורד קשות ונעלי סקי-טורינג (וגם טלמרק). | [[נעלי פלאסטיק]]: שם כללי לנעלים לטיפוס הרים, מסלולי שלג וקרח. אותו מבנה ועיקרון מבני מרכיבים גם נעלי סקי, נעלי טיפוס חורף, נעלי סנובורד קשות ונעלי סקי-טורינג (וגם טלמרק). | ||
− | [[נפילת בדיקה]] (UIAA test fall): או נפילת UIAA. נפילה של משקולת של 80 ק"ג לאורך 5 מ' על חבל באורך 2.8 מ'. נפילה כזו היא ב[[ | + | [[נפילת UIAA|נפילת בדיקה]], (UIAA test fall): או נפילת UIAA. נפילה של משקולת של 80 ק"ג לאורך 5 מ' על חבל באורך 2.8 מ'. נפילה כזו היא ב[[מקדם נפילה]] של 1.78. מספר נפילות הבדיקה שחבל יכול לשאת הינו נתון חשוב המצויין לכל חבל. |
=ס= | =ס= | ||
שורה 479: | שורה 477: | ||
[[ספלייסינג]] (splicing): שיטת חיבור ללא קשרים ל[[חבלים#פיתול|חבלים מפותלים]], [[חבלים#שזירה|חבלים שזורים]] או כבלים. הרעיון הכללי הוא לשזור את קצה החבל אל תוך החבל עצמו (ובכך ליצור לולאה בקצה החבל - eye splice) או אל קצה חבל אחר (וכך לחבר שני חבלים - short splice). יש שיטות ספלייסינג שונות, ל[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים מפותלים|חבלים מפותלים]] ול[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים שזורים|חבלים שזורים]]. | [[ספלייסינג]] (splicing): שיטת חיבור ללא קשרים ל[[חבלים#פיתול|חבלים מפותלים]], [[חבלים#שזירה|חבלים שזורים]] או כבלים. הרעיון הכללי הוא לשזור את קצה החבל אל תוך החבל עצמו (ובכך ליצור לולאה בקצה החבל - eye splice) או אל קצה חבל אחר (וכך לחבר שני חבלים - short splice). יש שיטות ספלייסינג שונות, ל[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים מפותלים|חבלים מפותלים]] ול[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים שזורים|חבלים שזורים]]. | ||
− | [[חבלים#ספקטרה, דיינימה, ספקטרה וכו...|ספקטרה]] (Spectra): חומר קל וחזק לייצור [[חבלים]] ו[[רצועות]]. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של [[חבלים#ניילון|ניילון]] (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. ספקטרה ניתן לקנות כ[[ראנרים]], כ[[רצועות#רצועות תפורות|תפורות]] (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר ([[חבלים#פוליאסטר|פוליאסטר]], לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כ[[פרוסיק]] או [[היידן]]. מוכר גם בשם דיינימה (Dyneema). | + | [[חבלים#ספקטרה, דיינימה, ספקטרה וכו...|ספקטרה]] (Spectra): חומר קל וחזק לייצור [[חבלים]] ו[[רצועות]]. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של [[חבלים#ניילון|ניילון]] (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. ספקטרה ניתן לקנות כ[[ראנרים]], כ[[רצועות#רצועות תפורות|תפורות]] (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר ([[חבלים#פוליאסטר|פוליאסטר]], לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כ[[פרוסיק]] או [[קשר היידן|היידן]]. מוכר גם בשם דיינימה (Dyneema). |
[[סראק]] (sérac): גוש או מגדל של קרח שתחום בין מספר [[קרווס|קרווסים]] על [[קרחון]]. כשהקרחון מתקדם במורד העמק ונמס, הקרווסים הופכים להיות בעלי חתך v, המגדלים שנשארים ביניהם - הם הסראקים. | [[סראק]] (sérac): גוש או מגדל של קרח שתחום בין מספר [[קרווס|קרווסים]] על [[קרחון]]. כשהקרחון מתקדם במורד העמק ונמס, הקרווסים הופכים להיות בעלי חתך v, המגדלים שנשארים ביניהם - הם הסראקים. | ||
+ | |||
=ע= | =ע= | ||
[[עגינה אחורית]]: עגינה שאליה מחובר ה[[אבטחה|מאבטח]], ב[[טופ-רופ]] או ב[[הובלה]], ותפקידה למנוע התרוממות שלו במקרה של נפילה. עגינה אחורית שימושית ביותר כאשר המטפס כבד במידה משמעותית מן המאבטח. | [[עגינה אחורית]]: עגינה שאליה מחובר ה[[אבטחה|מאבטח]], ב[[טופ-רופ]] או ב[[הובלה]], ותפקידה למנוע התרוממות שלו במקרה של נפילה. עגינה אחורית שימושית ביותר כאשר המטפס כבד במידה משמעותית מן המאבטח. | ||
שורה 487: | שורה 486: | ||
[[עגינה אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] בעלות חלקים נעים, קפיצים ו/או צירים, המגיבות להפעלת כוח עליהן, על ידי התרחבות ב[[חריץ]] או בחור בד"כ. בקטגוריה זו נמצאים כל [[אבני עיגון#אבני עיגון מופעלות בקפיץ|אבני העיגון המופעלות בקפיץ]] (SLCD), כלומר פרנדים, קמלוטים, סליידרים וכו'. בד"כ ההתרחבות (והאחיזה) בחריץ מושפעת במידה רבה מן החיכוך עם דפנות החריץ. | [[עגינה אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] בעלות חלקים נעים, קפיצים ו/או צירים, המגיבות להפעלת כוח עליהן, על ידי התרחבות ב[[חריץ]] או בחור בד"כ. בקטגוריה זו נמצאים כל [[אבני עיגון#אבני עיגון מופעלות בקפיץ|אבני העיגון המופעלות בקפיץ]] (SLCD), כלומר פרנדים, קמלוטים, סליידרים וכו'. בד"כ ההתרחבות (והאחיזה) בחריץ מושפעת במידה רבה מן החיכוך עם דפנות החריץ. | ||
− | [[עגינה חצי אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] שאין בהן חלקים נעים, אך הן מגיבות למשיכה. בקטגוריה זו נמצאים [[הקסים]], [[ | + | [[עגינה חצי אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] שאין בהן חלקים נעים, אך הן מגיבות למשיכה. בקטגוריה זו נמצאים [[הקסים]], [[טריקמים]], קאם-לוק וכו'. [[אבני עיגון]] אלה מושפעות במידה מעטה מהחיכוך עם דפנות החריץ והן "תקועות" בו בכל מקרה. |
[[עגינה פאסיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] התקועות בחריץ. האחיזה של עגינות פאסיביות מושפעת בעיקר מצורת החריץ לקטגוריה זו שייכים [[רוקים]], [[צ'וקים]] ודומיהם. | [[עגינה פאסיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] התקועות בחריץ. האחיזה של עגינות פאסיביות מושפעת בעיקר מצורת החריץ לקטגוריה זו שייכים [[רוקים]], [[צ'וקים]] ודומיהם. | ||
שורה 493: | שורה 492: | ||
[[עגינות]]: כל דבר המשמש לעגינה ב[[טיפוס]] או ב[[גלישה]]. | [[עגינות]]: כל דבר המשמש לעגינה ב[[טיפוס]] או ב[[גלישה]]. | ||
− | [[עגינות - דירוג]] דירוג | + | [[דירוג עגינות|עגינות - דירוג]] דירוג של איכות וזמינות העגינות במסלול. |
[[עגינות טבעיות]]: עגינות המבוססות על הסלע עצמו או על אלמנטים טבעיים אחרים: [[בולדרים]], [[גשרים]], עצים וכו'. | [[עגינות טבעיות]]: עגינות המבוססות על הסלע עצמו או על אלמנטים טבעיים אחרים: [[בולדרים]], [[גשרים]], עצים וכו'. | ||
שורה 514: | שורה 513: | ||
[[עמידות על פינות חדות]] (sharp edges resistance): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] הנערכת ל[[חבלים]], בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על פינה ברדיוס קטן (1 מ"מ). העמידות על פינות חדות ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת. | [[עמידות על פינות חדות]] (sharp edges resistance): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] הנערכת ל[[חבלים]], בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על פינה ברדיוס קטן (1 מ"מ). העמידות על פינות חדות ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת. | ||
+ | |||
=פ= | =פ= | ||
[[פאס]] (pass): הנקודה הנמוכה ביותר באיזור שלה, על קו הרכס. אוכף. | [[פאס]] (pass): הנקודה הנמוכה ביותר באיזור שלה, על קו הרכס. אוכף. | ||
שורה 525: | שורה 525: | ||
[[פייס]]: טיפוס פני השטח. שיטת טיפוס שבה התנועה האופיינית היא כמו בטיפוס על סולם שלבים. נחשבת לשיטת הטיפוס הבסיסית. | [[פייס]]: טיפוס פני השטח. שיטת טיפוס שבה התנועה האופיינית היא כמו בטיפוס על סולם שלבים. נחשבת לשיטת הטיפוס הבסיסית. | ||
− | [[ | + | [[פיתונים|פיתון]]: מסמר רחב שמוכנס לתוך סדק בסלע בעזרת מכות פטיש. טיפוס תוך שמוש בפיטונים נחשב לפחות "נקי" מאשר טיפוס תוך שמוש בצ'וקים (ע"ע) בלבד. יתד. |
[[פוקט]] (pocket): | [[פוקט]] (pocket): | ||
שורה 549: | שורה 549: | ||
[[סגנונות בטיפוס#פסאודו|פסאודו]] (pseudo): [[הובלה]] מאובטחת ב[[טופ-רופ]]. שיטה לאימון בהובלה על [[אבני עיגון]]. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם [[שיטות הובלה# הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)|הובלה מדומה]]. | [[סגנונות בטיפוס#פסאודו|פסאודו]] (pseudo): [[הובלה]] מאובטחת ב[[טופ-רופ]]. שיטה לאימון בהובלה על [[אבני עיגון]]. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם [[שיטות הובלה# הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)|הובלה מדומה]]. | ||
− | + | פרו (pro; protection): כינוי לכל ציוד המשמש במערכת ה[[אבטחה]]: [[אבני עיגון]], [[בולטים]], [[פיתונים]], [[ברגי קרח]] וכו'. | |
[[פרוסיק]] (prussik knot): שם של קשר שנעשה בחבל דק על חבל עבה. יש המכנים בשם זה גם חבל דק שיועד להיקשר בקשר זה (prussik sling). | [[פרוסיק]] (prussik knot): שם של קשר שנעשה בחבל דק על חבל עבה. יש המכנים בשם זה גם חבל דק שיועד להיקשר בקשר זה (prussik sling). | ||
− | [[פרי]] (free): | + | [[טיפוס חפשי|פרי]] (free): |
− | [[ | + | [[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ|פרנד]]: סוג של [[אבני עיגון]] שבו קפיץ קטן שומר על לחץ כלפי קירות החריץ. פרנד הוא פי כמה יותר יקר מצ'וק רגיל. ובד"כ רק מי שיש לו דודה עשירה שבאה לארץ לחגים, או משהו דומה, יש לו פרנדים משלו. |
[[פרנץ' פרי]] (french free): | [[פרנץ' פרי]] (french free): | ||
=צ= | =צ= | ||
− | + | צ'ימני (chimney): ע"ע [[ארובה]]. | |
+ | |||
+ | צ'וק: עוגן קטן, על פי רוב מאלומיניום, המיועד להינעל בתוך החריצים הטבעיים של הסלע. צורתו בד"כ יתד, או משושה, אבל לעולם לא צורת עוגן של סירות כמו בסרטים מצויירים. | ||
+ | |||
+ | [[צ'וק]] (chalk): מגנזיום קרבונט, אבקה לבנה שמשמשת לספיגת הזיעה ולמניעת החלקה. צ'וק משמש מתעמלים על מכשירים (מתח, מקבילים, טבעות וכו') ומרימי משקולות, ועבר לטיפוס מענפי הספורט האלה. | ||
− | |||
=ק= | =ק= | ||
[[קשרים#קביעות|קביעות]] (hitches): קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. לדוגמה: [[קשר מוט]], [[חצי קביעה]], [[קשר איטלקי]]. גם הקשרים הנקראים כפיתות שייכים לקבוצה זו. | [[קשרים#קביעות|קביעות]] (hitches): קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. לדוגמה: [[קשר מוט]], [[חצי קביעה]], [[קשר איטלקי]]. גם הקשרים הנקראים כפיתות שייכים לקבוצה זו. | ||
− | [[ | + | [[קבלר]] (Kevlar): חומר ממשפחת האמיידים, המשמש לייצור סיבים חזקים מאד. הסיבים משמשים לאריגים שונים ולייצור [[חבלים]] חזקים ו[[עמידות בפני שחיקה|עמידים מאד בפני שחיקה]]. לסיבי קבלר טמפרטורת היתוך גבוהה (500-900°C) והוא אינו ניתך אלא מתפורר. זהו חומר קשה מאוד ולא אלאסטי ולכן הוא כמעט ולא יכול לבלום אנרגיה, ולכן לא שימושי לטיפוס. הקבלר גם [[חוזק בקשרים|נחלש]] מאד בכיפוף ב[[קשרים]], ולכן הוא גם לא מאד שימושי ב[[גלישה]]. ניתן להשתמש בו לצורכי תעשייה או בניית [[אומגה|אומגות]] וכתחליף ל[[כבלים|כבלי מתכת]], במיוחד שימושים שאינם מצריכים דינאמיות או כיפוף של החבל. |
[[קול]] (col): אוכף בצרפתית. אוכף הוא הנקודה הנמוכה בקו הרכס. איזור טופוגראפי ממנו ניתן לעלות לשני כיוונים מנוגדים ולרדת לשני כיוונים מנוגדים ניצבים. | [[קול]] (col): אוכף בצרפתית. אוכף הוא הנקודה הנמוכה בקו הרכס. איזור טופוגראפי ממנו ניתן לעלות לשני כיוונים מנוגדים ולרדת לשני כיוונים מנוגדים ניצבים. | ||
− | [[קום]] (cwm): המילה cwm פרושה עמק בשפה הוולשית, משלחות הטיפוס הראשונות שחקרו את | + | [[קום]] (cwm): המילה cwm פרושה עמק בשפה הוולשית, משלחות הטיפוס הראשונות שחקרו את ה[[אברסט]] היו ברובם מורכבות מבני האיים הבריטים, ועל כן הם כינו את העמק אשר מצוי מעל מפל הקרח במסלול הדרום מערבי של ההר The Western Cwm. |
[[קומפאקטיות]]: קומפאקטיות היא תכונה בקשרים, המתייחסת לצורות שונות של אותו הקשר, כשאפשר לעבור מצורה אחת לשנייה מבלי להתיר את הקשר. קיימת צורה אחת של הקשר בה משתתף האורך הקטן ביותר של חבל. זו הצורה הקומפאקטית של הקשר. זו גם הצורה החזקה והמומלצת לשימוש בקשר. | [[קומפאקטיות]]: קומפאקטיות היא תכונה בקשרים, המתייחסת לצורות שונות של אותו הקשר, כשאפשר לעבור מצורה אחת לשנייה מבלי להתיר את הקשר. קיימת צורה אחת של הקשר בה משתתף האורך הקטן ביותר של חבל. זו הצורה הקומפאקטית של הקשר. זו גם הצורה החזקה והמומלצת לשימוש בקשר. | ||
− | [[ | + | [[קורדלט]] (cordelette): מילה בצרפתית שמשמעותה חבל דק, (משורש: corde, חבל בצרפתית, בתוספת הסיומת ette, סיומת של הקטנה). המונח קורדלט מתייחס לחבל דק וארוך (4-5 מ') הסגור כלולאה גדולה. אותו מונח משמש גם לתיאור אופן השימוש בקורדלט: [[חלוקת משקל]] רגילה, בתוספת של [[קשר בוהן]] או [[קשר שמונה]] היוצר מספר לולאות אליהן מתחברים. תחנה כזו מקובלת ב[[מסלולים ארוכים]] וב[[אלפיניזם|הרים גבוהים]], במיוחד במקרים בהם חשוב למנוע מכה על העגינות, במקרה שאחת מהן נשלפת. |
+ | |||
+ | [[קורניס]] (cornice): מסת שלג שנערמת על ידי הרוח על קו רכס. בצד המוגן מרוח של קו הרכס נוצר קיר שלג שלילי ולא יציב. קורניסים מתמוטטים כאשר המסה שלהם גדולה מדי, ולפעמים כשמטפסים הולכים על קו הרכס ולא רואים שיש מתחתיהם קורניס. | ||
− | |||
− | |||
[[קיר טיפוס]]: מבנה מלאכותי המיועד לטיפוס. קירות טיפוס עשויים להיות מבנים קיימים שחוברו אליהן אחיזות, או מבנים שהוקמו במיוחד לשם כך, ושוב, חוברו אליהן אחיזות. | [[קיר טיפוס]]: מבנה מלאכותי המיועד לטיפוס. קירות טיפוס עשויים להיות מבנים קיימים שחוברו אליהן אחיזות, או מבנים שהוקמו במיוחד לשם כך, ושוב, חוברו אליהן אחיזות. | ||
[[נעלי טיפוס|קניון]]: סוג של [[נעלי טיפוס]] המומלץ במיוחד לגרניט אבל מצוין גם לאבן גיר. יותר נוחות מאשר אי-ביז (ע"ע), מה שלא מפתיע. | [[נעלי טיפוס|קניון]]: סוג של [[נעלי טיפוס]] המומלץ במיוחד לגרניט אבל מצוין גם לאבן גיר. יותר נוחות מאשר אי-ביז (ע"ע), מה שלא מפתיע. | ||
− | [[קסדות]]: כשמן כן הן - אמצעי להגנה | + | [[קניונינג]]: התקדמות בתוך נחלים יבשים או זורמים, לרבות באמצעות גלישה, טיפוס, הליכה, קפיצה, צלילה ושחייה. |
+ | |||
+ | [[קסדות]]: כשמן כן הן - אמצעי להגנה על הגולגולת מפני חפצים נופלים ומכות בזמן נפילה. | ||
[[טבעות|קרבינה]]: טבעת מתכת שנפתחת כלפי פנים בפתח קפיצי. חוליה (בשרשרת). שאפשר לחבר ולנתק, snap-link. בעברית: טבעת. | [[טבעות|קרבינה]]: טבעת מתכת שנפתחת כלפי פנים בפתח קפיצי. חוליה (בשרשרת). שאפשר לחבר ולנתק, snap-link. בעברית: טבעת. | ||
− | [[ | + | [[קרווס]] (crevasse): חריץ או בקע ב[[קרחון]]. הקרוואסים נפתחים עם זרימת הקרחונים וגלישת השלג והקרח במורד. הם מתכסים בשלג לפעמים (מה שקרוי גשר שלג - snow bridge) ואז דרוש נסיון רב כדי לזהות אותם לפני שנופלים לתוכם. |
[[קרוקס]] (crux): "צלב" בלטינית. הקטע הקשה ביותר ב[[מסלול]] מסוים, הקובע גם את דירוגו של המסלול כולו. | [[קרוקס]] (crux): "צלב" בלטינית. הקטע הקשה ביותר ב[[מסלול]] מסוים, הקובע גם את דירוגו של המסלול כולו. | ||
− | [[קרח כחול]] (blue ice): קרח של מפלי קרח קפואים. קרח כחול נוצר מקפיאה של מי המפל עצמם. הוא שביר למדי בטמפרטורות נמוכות מאד אך בתנאים מתאימים הוא יציב וקשה וטוב לטיפוס. | + | [[קרח|קרח כחול]] (blue ice): קרח של מפלי קרח קפואים. קרח כחול נוצר מקפיאה של מי המפל עצמם. הוא שביר למדי בטמפרטורות נמוכות מאד אך בתנאים מתאימים הוא יציב וקשה וטוב לטיפוס. |
− | [[קרח לבן]] (white ice):קרח המכיל כמות רבה של בועות אוויר ונוצר בתהליך קומפקציה, המסה וקפיאה מחדש של שלג. קרח לבן הוא קל לטיפוס ויציב למדי. | + | [[קרח|קרח לבן]] (white ice):קרח המכיל כמות רבה של בועות אוויר ונוצר בתהליך קומפקציה, המסה וקפיאה מחדש של שלג. קרח לבן הוא קל לטיפוס ויציב למדי. |
− | [[קרח שחור]] (black ice): קרח ישן המכיל כמות גדולה של אבק וחול ונחשף לטמפרטורות נמוכות מאד וסופות שלגים. קרח שחור נמצא בקולוארים עמוקים ובמפנים שאינם מקבלים שמש (ולכן עשוי להיות ישן). קרח שחור הוא הסוג המפחיד ביותר מכיוון שקשה ביותר להעריך את טיבו, ואיכותו משתנה על פני מרחקים קצרים. מלבד זאת, הכמות הגדולה של חול בו שוחקת את ה[[קרמפונים]] וה[[גרזני קרח|גרזנים]]. | + | [[קרח|קרח שחור]] (black ice): קרח ישן המכיל כמות גדולה של אבק וחול ונחשף לטמפרטורות נמוכות מאד וסופות שלגים. קרח שחור נמצא בקולוארים עמוקים ובמפנים שאינם מקבלים שמש (ולכן עשוי להיות ישן). קרח שחור הוא הסוג המפחיד ביותר מכיוון שקשה ביותר להעריך את טיבו, ואיכותו משתנה על פני מרחקים קצרים. מלבד זאת, הכמות הגדולה של חול בו שוחקת את ה[[קרמפונים]] וה[[גרזני קרח|גרזנים]]. |
− | [[קרימפים]] (crimp): אחיזות קטנות שמשתמשים בהם בקצות האצבעות קרימפים מפעילים עומס גדול על | + | [[אחיזות#יד סגורה (cling/crimp grip)|קרימפים]] (crimp): [[אחיזות]] קטנות שמשתמשים בהם בקצות האצבעות בלבד. קרימפים מפעילים עומס גדול על הגידים באצבעות והם אחד הגורמים העיקריים ל[[פציעות בטיפוס ספורטיבי|פגיעות באצבעות]] ו[[דלקות גידים]]. |
− | [[קרמפונים]] (crampons): מתקן עוקצים מפלדה, המורכב על [[נעלי טיפוס אלפיני|נעליים לטיפוס אלפיני]] ומונע החלקה בזמן הליכה ו/או טיפוס על קרח. | + | [[קרמפונים]] (crampons): מתקן עוקצים מפלדה, המורכב על [[נעלי טיפוס אלפיני|נעליים לטיפוס אלפיני]] ומונע החלקה בזמן הליכה ו/או טיפוס על קרח. קרמפונים מתחלקים למספר קבוצות על פי השימוש המיועד: [[קרמפונים#קרמפונים טכניים|קרמפונים טכניים]] למסלולי קרח תלול ו[[מיקסד]], [[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים גמישים]] נוחים להליכה, למסלולים ארוכים ופחות טכניים ולהרים גבוהים ו[[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים מונופוינט]] (monopoint crmpons) למסלולים סופר-טכניים ולתחרויות. |
− | |||
− | [[קרמפונים#קרמפונים טכניים|קרמפונים טכניים]] | ||
− | |||
− | [[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים | ||
− | |||
− | [[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים | ||
קשר א': שם נפוץ ל[[קשר לופת]]. | קשר א': שם נפוץ ל[[קשר לופת]]. | ||
שורה 616: | שורה 615: | ||
[[קשר בכמן]] (Bachman knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]] ו[[טבעות|טבעת]]. קל לבנות ממנו [[אלחוזרים|אלחוזר]]. | [[קשר בכמן]] (Bachman knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]] ו[[טבעות|טבעת]]. קל לבנות ממנו [[אלחוזרים|אלחוזר]]. | ||
− | [[קשר דייגים]] (fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר לחיבור חבלים]] בקוטר דומה, המורכב משני [[ | + | [[קשר דייגים]] (fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר לחיבור חבלים]] בקוטר דומה, המורכב משני [[קשר בוהן|קשרי בוהן]]. |
[[קשר דייגים כפול]] (double fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר חיבור חבלים]] הבנוי משני [[קשרים לופתים|קשר לופת]] נקרא לעיתים 'קשר א"א'. | [[קשר דייגים כפול]] (double fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר חיבור חבלים]] הבנוי משני [[קשרים לופתים|קשר לופת]] נקרא לעיתים 'קשר א"א'. | ||
שורה 644: | שורה 643: | ||
[[קשר פרוסיק צרפתי]]: [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. תכונתו החשובה היא שניתן להסיעו על ה[[חבלים|חבל]] גם תחת עומס. | [[קשר פרוסיק צרפתי]]: [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. תכונתו החשובה היא שניתן להסיעו על ה[[חבלים|חבל]] גם תחת עומס. | ||
− | [[קשר | + | [[קשר קלמהייסט]] (klemheist knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. בעצם, זהו [[קשר היידן]] על [[פרוסיק]] במקום [[רצועות|רצועה]]. |
[[קשר שטוח]] (square knot): קשר לחיבור חבלים המתאים גם לחיבור חבלים בעוביים שונים. קשר שטוח הוא חלש מאד ואינו בטיחותי. בחיבור חבלים יש לאבטח את הקצוות ב[[קשר לופת|קשרים לופתים]] (קשרי א'). | [[קשר שטוח]] (square knot): קשר לחיבור חבלים המתאים גם לחיבור חבלים בעוביים שונים. קשר שטוח הוא חלש מאד ואינו בטיחותי. בחיבור חבלים יש לאבטח את הקצוות ב[[קשר לופת|קשרים לופתים]] (קשרי א'). | ||
שורה 652: | שורה 651: | ||
[[קשרים]] (knots): | [[קשרים]] (knots): | ||
− | [[ | + | [[:קטגוריה:קשרים בלתי מחליקים|קשרים בלתי מחליקים]]: קשרים שהמשותף להם הוא למעשה, שהם כן מחליקים לאורך החבל, אבל כאשר רוצים, ניתן לנעול אותם ואז הם לא מחליקים. לקבוצה זו שייכים כל הקשרים הנבנים על החבל מחבלי עזר ([[פרוסיק]]), מרצועות ומהחבל עצמו. הקשרים הנפוצים בקבוצה זו הם: [[קשר פרוסיק]], [[קשר פרוסיק צרפתי]], [[קשר קלמהייסט]], [[קשר בכמן]], [[קשר היידן]], [[זנב כלב]] וכו'. |
[[קשרים#קשרי אמצע חבל|קשרי אמצע חבל]]: קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל: לכאורה כל הלולאות, אך בעיקר: פרפר אלפיני, מוט באמצע חבל, הצלה עם חבל כפול, לולאת תשיעית וכו'. | [[קשרים#קשרי אמצע חבל|קשרי אמצע חבל]]: קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל: לכאורה כל הלולאות, אך בעיקר: פרפר אלפיני, מוט באמצע חבל, הצלה עם חבל כפול, לולאת תשיעית וכו'. | ||
− | [[ | + | [[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|קשרי חיבור חבלים]] (bends): כשמם כן הם. רוב קשרי חיבור החבלים מבוססים על קשרי קצה חבל: קשר מים מבוסס על קשר בוהן, קשר פלמי על קשר שמונה, קשר דייגים על קשר בוהן, קשר דייגים כפול על קשר לופת, קשר אורגים הוא למעשה קשר הצלה משני חבלים. קיימים גם קשרי חיבור שאינם מבוססים על קשרים פשוטים: שטוח, קאריק וכו'. |
− | [[ | + | [[:קטגוריה:קשרי קצה חבל|קשרי קצה חבל]]: קשרים הנמצאים בקצה החבל בדרך כלל ומתאימים לשימוש כזה: קשר לופת (א'), קשר בוהן, שמונה, הצלה וכו'. וגם לולאות: לולאת שמונה, למשל, שמתאימה במיוחד לשימוש בקצה חבל ואינה כלכך מתאימה לשימוש באמצע חבל. |
=ר= | =ר= | ||
שורה 667: | שורה 666: | ||
ראנינג ביליי (running belay): מערכת ה[[אבטחה]] הנהוגה ב[[הובלה]], בה החבל אינו קשור ל[[עגינות]] אלא רץ דרכן. וגם, אורך החבל אינו קבוע והוא זז דרך [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]]. | ראנינג ביליי (running belay): מערכת ה[[אבטחה]] הנהוגה ב[[הובלה]], בה החבל אינו קשור ל[[עגינות]] אלא רץ דרכן. וגם, אורך החבל אינו קבוע והוא זז דרך [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]]. | ||
− | [[ | + | [[רובוט]] (Robot): [[אמצעי חיכוך]] שהיה פופולארי במיוחד אצל מדריכי גלישה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. יתרונו היה בקלות בה ניתן להכניס ולהוציא את החבל ממנו, ובכך גם הסכנה שבו. |
− | [[ | + | [[רוקים|רוק]] (nut; tapered nut): הסוג הפשוט היותר של אבני עיגון. רוקים הם אבני עיגון פאסיביות, השם 'רוקים' הוא שם מסחרי לאבני עיגון של חברת Wild Country מאנגליה. מתכת בצורת טריז, בעל חתך טרפזי שיוכל להתקע בחריץ הולך וצר. שמות נוספים: צ'וקים, סטופרים. |
− | [[רתמות|ריתמה]] (harness): מערך של רצועות התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על חבל. קיימות רתמות לטיפוס, רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן לבנות [[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]] מרצועה או חבל. | + | [[רתמות|ריתמה]] (harness): מערך של [[רצועות]] התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על חבל. קיימות רתמות לטיפוס, רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן לבנות [[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]] מרצועה או חבל. |
[[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]]: [[רתמות|ריתמה]] שאינה תפורה ומוכנה אלא מאולתרת מ[[רצועות|רצועה]] או [[חבלים|חבל]] לשימוש זמני. רתמות מאולתרות שימושיות במקרים של חילוץ או במקרים בהם מתעורר צורך ברתמה, שלא היה צפוי. | [[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]]: [[רתמות|ריתמה]] שאינה תפורה ומוכנה אלא מאולתרת מ[[רצועות|רצועה]] או [[חבלים|חבל]] לשימוש זמני. רתמות מאולתרות שימושיות במקרים של חילוץ או במקרים בהם מתעורר צורך ברתמה, שלא היה צפוי. | ||
− | [[רד פוינט]] (red point): להצליח לטפס מסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל לא בנסיון ראשון. בארץ מוכר ביטוי נוסף: גם ב"לחבר את הצעדים". מקור הביטוי היה בכך שסימנו נקודה אדומה ליד כל בולט שהמטפס הצליח לעבור בלי ליפול, וכשהצליח את כל המסלול הוא סימן את כל הבולטים (he red-pointed the route). | + | [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|רד פוינט]] (red point): להצליח לטפס מסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל לא בנסיון ראשון. בארץ מוכר ביטוי נוסף: גם ב"לחבר את הצעדים". מקור הביטוי היה בכך שסימנו נקודה אדומה ליד כל בולט שהמטפס הצליח לעבור בלי ליפול, וכשהצליח את כל המסלול הוא סימן את כל הבולטים (he red-pointed the route). |
[[רווחי כוח|רווח כוח]]: נקרא גם יתרון מכאני. | [[רווחי כוח|רווח כוח]]: נקרא גם יתרון מכאני. | ||
− | [[ | + | [[רברסו]] (Reverso): [[אמצעי חיכוך]] הדומה ל[[שטיכט]], אך בעל אופן עבודה נוסף, של נעילה אוטומטית האיבטוח מטפס שני ב[[הובלה]]. |
− | + | רברסינו (Reversino): כמו [[רברסו]], אך קטן יותר, מיועד לחבלים דקים, בעיקר ל[[חבל תאומים]]. | |
− | [[ | + | [[רופ-מן]] (Ropeman): אמצעי קטן וקל ל[[טיפוס על חבל]], המיוצר על ידי חברת Wild Country. |
[[ריץ'רץ']] (zipper): | [[ריץ'רץ']] (zipper): | ||
שורה 693: | שורה 692: | ||
[[רתמות|ריתמת ישיבה]]: ריתמה לפלג הגוף התחתון. קיימות רתמות קלות ופשוטות, לטיפוס ורתמות מאסיביות ומרופדות, לעבודה על חבל (עבודות גובה וחילוץ). | [[רתמות|ריתמת ישיבה]]: ריתמה לפלג הגוף התחתון. קיימות רתמות קלות ופשוטות, לטיפוס ורתמות מאסיביות ומרופדות, לעבודה על חבל (עבודות גובה וחילוץ). | ||
− | + | רפל (rappel, to): [[גלישה]]. שיטת ירידה על חבל ע"י שליטה על מידת החיכוך. בעברית לעיתים מכונה הגלישה הזאת "סנפלינג", שיבוש של "סנפ-לינק" (ע"ע קרבינה). | |
רץ: מידה מקובלת ל[[סלינג]]. רץ1 נקבע על פי המידה הנוחה לשים על הכתף ב"הצלב". רץ1=60ס"מ לערך. אורכים סטנדרטיים של [[ראנרים|ראנר]] הם במידות 1/3רץ, 1/2רץ, 2/3רץ. [[רצועות תפורות]] במידות של 1רץ, 2רץ, 4רץ וכו'. | רץ: מידה מקובלת ל[[סלינג]]. רץ1 נקבע על פי המידה הנוחה לשים על הכתף ב"הצלב". רץ1=60ס"מ לערך. אורכים סטנדרטיים של [[ראנרים|ראנר]] הם במידות 1/3רץ, 1/2רץ, 2/3רץ. [[רצועות תפורות]] במידות של 1רץ, 2רץ, 4רץ וכו'. | ||
שורה 710: | שורה 709: | ||
=ש= | =ש= | ||
− | [[שאנט]] (Shunt): מכשיר ייעודי | + | [[שאנט]] (Shunt): מכשיר ייעודי ל[[אבטחה]] עצמית ב[[גולש אחרון]]. השאנט יוצר על ידי petzl החל מאמצע שנות השמונים והיה פופולארי מאד בגלל שאפשר היה להשתמש בו גם על חבל יחיד וגם על חבל כפול. בשנים האחרונות הפופולאריות שלו ירדה, משהתברר כי אינו אמין לאחר זמן מה של שימוש. |
− | [[שבע הפסגות - Seven Summits | + | [[שבע הפסגות|שבע הפסגות- Seven Summits]]: שבעת ההרים הגבוהים בשבע היבשות: אסיה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה, אוקיאניה. |
− | [[ | + | [[שטיכט]] (stich plate): נקרא גם 'תפר'. השטיכט נקרא על שם ממציאו פרנץ שטיכט. [[אמצעי חיכוך]], שעם הופיעו, יצר קטגוריה חדשה של אמצעי חיכוך. בניגוד ל[[שמינית]] שקדמה לו שהתבססה על קטע חבל ארוך יחסית המתחכך במתכת, החיכוך בשטיכט נוצר על ידי מעבר של החבל על פינה ברדיוס קטן. השטיכט גם איפשר עבודה נוחה יותר עם שני חבלים. השטיכט נותן שני מצבי עבודה ברורים: פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השטיכט ודומיו מתאימים יותר ל[[איבטוח]] ופחות ל[[גלישה]]. בעקבות השטיכט פותחו אמצעי חיכוך נוספים שהתבססו על אותו עיקרון: [[ATC]], [[שריף]], [[רברסו]] וכו'. |
[[שלילי]] (overhang): קטע מצוק, קיר או מסלול שהשיפוע בו גדול מ 90°. | [[שלילי]] (overhang): קטע מצוק, קיר או מסלול שהשיפוע בו גדול מ 90°. | ||
− | [[אמצעי חיכוך | + | [[שמינית]]: [[אמצעי חיכוך]] מאלומיניום שצורתו כצורת הספרה 8, המיועד ל[[גלישה]] ול[[אבטוח]]. לשמינית מעבר חלק למדי בין מצב פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השמינית ודומיה מתאימים יותר לאיבטוח ופחות לגלישה. |
[[שמירת כיווני החבל]]: כלל יסודי למאבטח. לא די בזה שהמאבטח בעצמו קשור לעגינה טובה, אלא שני החבלים (בין עגינה למאבטח, ובין מאבטח למטפס) צריכים להיות אחד המשך של השני ללא נקודת "ברך" במקום של המאבטח עצמו. | [[שמירת כיווני החבל]]: כלל יסודי למאבטח. לא די בזה שהמאבטח בעצמו קשור לעגינה טובה, אלא שני החבלים (בין עגינה למאבטח, ובין מאבטח למטפס) צריכים להיות אחד המשך של השני ללא נקודת "ברך" במקום של המאבטח עצמו. | ||
− | [[חלוקת משקל | + | שקול: שם נוסף ל[[חלוקת משקל]]. |
− | [[ | + | [[שריף]]: [[אמצעי חיכוך]] הדומה ל[[שטיכט]]. |
=ת= | =ת= | ||
− | [[תחנות|תחנה]] (belay; stance; station): כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח ב[[הובלה]] או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מ[[עגינות|עגינה]] מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי [[אבני עיגון]] או יותר, עם חיבור שנותן [[חלוקת משקל]] ו[[גיבוי]] בין כל העגינות. | + | [[תחנות|תחנה]] (belay; stance; station): כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח ב[[הובלה]] או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מ[[עגינות|עגינה]] מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי [[אבני עיגון]] או יותר, עם חיבור שנותן [[חלוקת משקל]] ו[[נקודה קריטית|גיבוי]] בין כל העגינות. |
+ | |||
+ | [[תחקירי תאונות]]: מאגר תחקירי תאונות וכמעט תאונות בתחום הטיפוס ועבודת חבל. | ||
− | [[תחרויות]]: תחרויות טיפוס מתרחשות בד"כ ב[[קירות מלאכותיים]], אך לפעמים על מצוקים טבעיים. רוב התחרויות הן בהובלה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]]. המתחרים מחולקים לקטגוריות על פי מין וגיל. בד"כ המנצח בתחרות הוא זה שהגיע גבוה ביותר על המסלול. יש גם תחרויות מהירות ותחרויות בולדרינג. | + | [[תחרויות]]: תחרויות טיפוס מתרחשות בד"כ ב[[קיר טיפוס מלאכותי|קירות מלאכותיים]], אך לפעמים על מצוקים טבעיים. רוב התחרויות הן בהובלה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]]. המתחרים מחולקים לקטגוריות על פי מין וגיל. בד"כ המנצח בתחרות הוא זה שהגיע גבוה ביותר על המסלול. יש גם תחרויות מהירות ותחרויות בולדרינג. |
תפר: [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]. כאשר ביקשו לתת שם עברי לשטיכט, בדקו במילון אנגלי מהו sticht, פיספסו את מקומו של ה-t בסוף ומצאו stitch - תפר. | תפר: [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]. כאשר ביקשו לתת שם עברי לשטיכט, בדקו במילון אנגלי מהו sticht, פיספסו את מקומו של ה-t בסוף ומצאו stitch - תפר. | ||
שורה 738: | שורה 739: | ||
---- | ---- | ||
− | תרמו לדף זה: מיכה יניב, רועי ברמן, גילי טנא ואחרים... | + | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן, גילי טנא ואחרים... |
[[קטגוריה:הגדרות]] | [[קטגוריה:הגדרות]] |
גרסה אחרונה מ־04:20, 5 בפברואר 2021
תחילתו של מילון זה ברשימת מונחי טיפוס שנכתבה במקור על ידי אנדריאה ענתי לספר "לך טפס על הקיר, אוסף מעשיות על המטפס הישראלי".
לכל ערך הגדרה קצרה בת פיסקה אחת, קצרה. יכול להיות לערך גם עמוד נפרד - מאמר המוקדש לאותו ערך. הפיסקה הראשונה בעמוד של הערך היא זו המופיעה ברשימת הערכים. את רשימת הערכים, וההגדרות ברשימה זו יכולים לשנות בשלב זה רק העורכים. הגולשים יכולים להוסיף ולתקן את העמודים המוקדשים לערכים ומוזמנים לעשות כן. ניתן ורצוי להוסיף הערות ונושאים חדשים בעמודים המוקדשים לערכים.
העורכים ישמחו להוסיף ערכים ונושאים שנשכחו לרשימה. ערכים חדשים, והגדרות לערכים אלה יתקבלו במייל וייתווספו על פי שיקול דעתם של העורכים. כל הערה וציון של קישור שבור, טעות או ארגון לא נכון של החומר יתקבלו בברכה ובתודה.
בדף המוקדש לערך, הגולשים מתבקשים להציב כפיסקה ראשונה את ההגדרה מתוך המילון ולא לשנות את ההגדרות המקוריות. ניתן גם להוסיף הגדרות אלטרנטיביות חדשות לאלה שכבר קיימות שם. ניתן להוסיף תמונות ומאמרים בפורמט PDF. הנחיות איך לעשות זאת מופיעות באיך להוסיף תמונות וקבצים.
נא לא להוסיף מאמרים בפורמט doc או rtf.
בדף איך בנוי כל ערך במילון מתואר מבנה הדף לערך חדש. הדף אינו מחייב אך היינו רוצים שהפורמט הכללי יישמר.
למי שנמצא כאן בפעם הראשונה, מומלץ לקרוא את קוים מנחים למילון הטיפוס העברי-עברי את מבנה המערכת ואת איך בנוי כל ערך במילון. וכמובן את דפי איך עורכים דף, איך להוסיף תמונות וקבצים, איך מוסיפים תמונות לויקי ואיך עורכים טבלאות.
מונחים בתרגום לשפות אחרות ניתן למצוא במילון אנגלי-עברי-צרפתי ועוד, ניתן להוסיף תרגום של המונחים לשפות שונות. אנא הוסיפו אותן כך שיופיעו בסוף ויסומנו: צרפתית (F), רוסית (R), גרמנית (D) וכו'.
א
אבו חשייב: נחל ארוך ויפה במזרח סיני. וואדי אבו חשייב מתחיל בפארש אבו חשייב, כ17 ק"מ ממזרח לדהב, יורד דרך כ30 מפלים, שגובהו של הגדול בהם כ-70מ', עד שהוא מצטרף לוואדי נצב, מעט דרומית לדהב. המסלול המקובל מסתיים בכביש דהב-שארם-אל-שייך. הנחל ניתן למעבר בשני הכיוונים, רמת הטיפוס הנדרשת, 6a/b.
אבטחה (belay): כל מערכת המשמשת כגיבוי למטפס או גולש. מערכת האבטחה בטיפוס או גלישה יכולה להיות בנויה על בסיס חבל סטאטי או דינאמי, עם או בלי אמצעי חיכוך, פרוסיק או אמצעים אחרים, הכל בהתאם לצורך ולפעילות. קרוי גם איבטוח.
אבטחה דינאמית (dynamic belay): כינוי לכל אבטחה בה החבל אינו נעול באמצעי החיכוך אלא זורם בו במידה מסויימת. כך גדל מרחק הבלימה וקטן בהתאם כוח הבלימה.
אבטחה מלמטה: שיטת אבטחה בגלישה בה הגולש הראשון מאבטח את הבאים אחריו על ידי אחיזת החבל מלמטה. במקרה של נפילה הוא מושך בחבל וכך נועל את אמצעי החיכוך.
אבטחה עצמית: כינוי כללי לשיטת אבטחה בגלישה או בטיפוס בה המטפס מאבטח את עצמו בעזרת אמצעי ננעל אוטומטית או אביזר נוסף כגון פרוסיק או שאנט.
אבן חול (sand stone): סלע המורכב מתלכיד של גרגרי חול. סוג סלע זה הינו סלע משקע ביצירה משנית. גרגרי החול המרכיבים את הסלע נוצרים מבליה של סלע קודם (גרניט, למשל). באזורנו נמצאים מחשופים של אבן חול בדרום הנגב (תמנע, מכתשים והרי אילת) ובצפון ומרכז סיני, וכמובן, בוואדי ראם שבירדן.
אבני עיגון (trad pro): שם כולל לעגינות שאינן קבועות בסלע אלא נקבעות על ידי המוביל ונלקחות על ידי השני. קיימות אבני עיגון במגוון של גדלים, צורות ואופני פעולה.
אבסייל (to abseil): גלישה. מקור המילה בגרמנית ומשמעותה: ab-למטה, seil-חבל. בשימוש באנגלית בריטית ואוסטראלית. האמריקאים נטשו את המילה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם השניה והם משתמשים במילה הצרפתית רפל -rappel (ע"ע).
אובר בולטד (over bolted): מסלול שמבולט עם יותר בולטים מן הנחוץ.
אוטו-לוק (auto lock): מכשיר, בד"כ אמצעי חיכוך הננעל אוטומטית על החבל בזמן נפילה או כשעוזבים את הידיים בזמן גלישה. דוגמאות נפוצות למקרה הראשון: גיגי, גריגרי, סאם, סינץ'. דוגמאות למקרה השני: סטופ, גריגרי, TRE, עומר.
אומגה: החלקה לאורך כבל משופע (או חבל משופע) בעזרת גלגלת או מתקן ייעודי לאומגה. נקרא כך בגלל צורת המתקן הייעודי, המזכיר בצורתו את האות היוונית אומגה - Ω.
און ביליי (on belay): קריאה מקובלת בה המטפס מבקש איבטוח מן המאבטח. בעברית: "אבטח אותי" או "אני מאובטח?" ע"ע נוהל דיבור.
און-סייט (to on sight): לטפס מסלול בנסיון הראשון, ללא נפילות וללא אינפורמציה קודמת על המסלול (בלי לראות מישהו מנסה אותו ובלי לקבל טיפים על הסיקוונס.
און ראפל (en rappel): קריאה מקובלת בה הגולש מודיע כי הוא מתחיל לגלוש והחבל אינו פנוי. ע"ע נוהל דיבור.
אוף ביליי (off belay): קריאה מקובלת בה המטפס מודיע למאבטח שלו שהוא יכול להפסיק לאבטח אותו. ע"ע נוהל דיבור.
אוף-ווידס (off width): חריץ שהוא גדול מכדי לטפס בנעילות ידיים, אגרופים, כתף או רגל וקטן מכדי לטפס ארובה. יש הטוענים שאלו מסלולי החריצים הקשים ביותר.
אוף-סט (ofset): אבן עיגון שאינה רגולארית או סימטרית בצורתה והיא בעלת זוויות מוזרות.
אופן-בוק (open book): פינה שאפשר לטפס בה בברידג'ינג, בד"כ עם חריץ בתוך הפינה ובו ניתן לעגון.
אחיזות (holds): כל מה שאפשר להחזיק בו או לעמוד עליו.
איבטוח (to belay): הפעלה של מערכת גיבוי למטפס או גולש (מערכת אבטחה). האיבטוח נעשה בדרך כלל על ידי אדם שני, חבל ואמצעי חיכוך, כמו בטיפוס הובלה או טופ-רופ או גלישה באבטחה מלמעלה. במקרים אחרים האיבטוח נעשה על ידי פרוסיק או שאנט כמו בגלישה באבטחה עצמית או אותו החבל בלבד כמו באבטחה מלמטה. החבל המשמש לאבטחה צריך להתאים לסוג הפעילות. איבטוח לבולדרינג נעשה על ידי אדם נוסף ומזרון ונקרא ספוטינג.
איבטוח 669 (Yosemite finish): שיטה לאבטח קשר הצלה לא בעזרת קשר בוהן או קשר א' אלא בהעברת קצה החבל שוב בתוך הקשר. מקובל ביוסמיטי ואומץ על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר 669.
אי-ביז: נעלי טיפוס קלאסיות לטיפוס באבן גיר, שנחשבו במשך שנים לטובות בעולם. אי הנוחות האגדית של אי-ביז מהווה מקור לא אכזב לבדיחות שונות על מכשירי עינויים וכד'.
אייד (aid): טיפוס מלאכותי.
ATC: ראשי תיבות של Air Traffic Controller. אמצעי חיכוך הדומה באופן הפעולה שלו לשטיכט. אחד הראשונים בעלי הגיאומטריה המודרנית המקובלת כיום. מיוצר על ידי Black Diamond. הוחלף בשנת 2003 ב - ATC-XP ונוספה לו גירסת ATC-Guide בשנת 2006.
אלאסטיות (elasticity): מתיחות - תכונה הנבדקת בחבלים. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים.אלחוזר (unidirectional device): אלמנט במערכת חבל או כבל המאפשר לחבל לזרום בכיוון אחד בלבד. שימושי במיוחד בפתרון תקלות, חילוץ והולינג (hauling). קיימים אביזרים ייעודיים לשימוש כאלחוזרים כמו רסקיו-סנדר, מיני-טרקציון וג'ומאר, וקיימים אילתורים רבים (עם גרדה, עם קשר בכמן, TiBloc ועוד).
אלפיניזם: שם כולל לטיפוס בהרים. מקור השם, כמובן בשרשרת הרי האלפים, באירופה, שם התחיל טיפוס ההרים המודרני. המדקדקים מבדילים בין אנדיניזם (באנדים), טיפוס הימלאי (בהימלאיה) וכו'. טיפוס אלפיני, טיפוס בסגנון אלפיני או מסלולים אלפיניים, כולם נגזרים מאלפיניזם.
אמצעי חיכוך (friction device; belay device): אמצעי המשמש לאיבטוח ולגלישה. אמצעי חיכוך הינו מכשיר מתכתי המאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות החיכוך, ונותן שליטה על מהירות מעבר החבל דרכו. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי שמינית, דמויי שטיכט, אביזרים ננעלים פשוטים, לשני חבלים כמו גיגי, רברסו וגלובוס ומורכבים כמו גריגרי, ID, רובוט ועוד כל מיני.
אנדר בולטד (under bolted): מסלול שמבולט עם פחות בולטים מן הנחוץ.
אנדרקלינג (undercling): תפיסה של אחיזת יד מצדה התחתון, כלומר עם לחץ כלפי מעלה. שמושית בפרט בטיפוס בשפוע שלילי.
אקספוזד (exposed): אורירי. כך מכנים מסלול, או קטע ממסלול שבו יש לך הרבה אויר חופשי מתחתיך. שאם בטעות נופל לך זבל מן היד, מתלכלך מזה העמק אבל לא המסלול. ההשפעה הפסיכולוגית של אוריריות זו היא אדירה, ויש הרואים בה את גורם המשיכה מס' 1 שמביא בני אדם לטפס.
אראמיד (Aramid): החומר המשמש בקבלר. חומר בעל מתיחות נמוכה ביותר, חיכוך עצמי גבוה מאד וטמפרטורת התכה גבוהה מאד. חבלי קבלר עשויים מסיבי אראמיד. אראמיד מופיע גם במשטחים המשמשים לייצור מוצרים שונים (אפודי מגן, נעליים, בגדי עבודה וכו').
ארובה (chimney): סגנון טיפוס בין שני קירות מקבילים, המבוסס על לחץ ביניהם, ועל ההנחה שהחיכוך יחזיק את המטפס.
ארט (arrete):פינה בין שני פייסים, מעין קו רכס בשיפוע קרוב לאנכי.
ב
בדיקות: שם כללי לבדיקות האיכות והתכונות של ציוד טיפוס. על פי תוצאות הבדיקות נקבעת העמידה בתקנים לפריטי הציוד. לכל פריט ציוד קבוצת בדיקות רחבה: בדיקות לחבלים - מתיחות, כוח בלימה, עומסי קריעה סטאטיים ודינאמיים, מס' נפילות UIAA (ועוד רבות אחרות), בדיקות לטבעות - עומס קריעה סטאטי בכיוונים שונים, עומס קריעה עם שער פתוח, משקל, עמידות בפני קורוזיה ועוד, וכו'.
בולדר (bolder): סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק שהיה מקורו.
בולדרינג (boldering): טיפוס על בולדרים.
בולט (bolt): עגינה קבועה שמוכנסת לתוך חור קטן חצוב בסלע. טיפוס תוך שמוש בבולטים נחשב לטיפוס פחות "נקי" (פוצע את הסלע) ופחות יוקרתי (זה לא קונץ) מאשר טיפוס תוך שמוש בצ'וקים בלבד.
בולט כימי: בולט (ע"ע) המודבק לתוך חור קדוח בסלע על ידי דבק ייעודי לכך. הדבקים הנפוצים המשמשים לבולטים כימיים הם מקבוצת האפוקסים (E-Poxy) או פולימרים כמו פוליאסטר.
בולט מכאני (expansion bolt): בולט המוחדר לתוך קדח בסלע. פעולה מכאנית (מכת פטיש, הברגת בורג וכו') גורמת לו להתרחב בתוך החור.
בורג קרח (ice screw): צינור מתכת (פלדה או טיטניום, בד"כ) שעליו הברגה חיצונית המוחדר לתוך קרח ומשמש כעגינה.
בוש: רפיון בחבל, סלאק. ביטוי מקובל ביחידה 669 ובחיל הים.
בטא (beta): אינפורמציה על מסלול טיפוס, שמסייעת לטפס אותו. למשל ״יש פוקט באמצע הסלופר משמאל לבולט השלישי״.
ביגוד תרמי: ביגוד תחתון, בעיקר, העשוי מחומר סינתטי, פוליאסטר או פוליפרופילן, בדרך כלל. ביגוד תרמי הוא קל, חם, אינו סופג לחות (זיעה, למשל) ומבודד כמעט באותה מידה כאשר הוא נרטב. ציוד חיוני לאקלים קר, לטיפוס קרח והרים גבוהים.
ביג וול (big wall): מסלול טיפוס סלע ארוך, הדורש יותר מיום אחד להשלמתו. כלומר, מסלול הדורש כמות גדולה של ציוד: ציוד שינה, ציוד בישול וכו'.
ביווי: קיצור של bivuac, מילה גרמנית שפירושה לינה בחוץ.
ביווי באג (bivy bag): שק דק וקל, מניילון או גור-טקס, הנלקח ככיסוי חיצוני לשק שינה או כתחליף שק שינה למקרה חירום. פריט חשוב ברשימת ציוד למסלולים ארוכים.
בילדרינג (buildering): טיפוס על בניינים, בדרך כלל ללא חבל. פראפראזה על בולדרינג.
בילוט (to bolt): הפעולה של מיקום בולטים לתחנה, בראש או באמצע מסלול, או לאורך מסלול ספורטיבי.
ביליי: שיטת איבטוח שבה המאבטח שומר בקביעות על כך שהחבל לא יהיה מתוח מדי או רפה מדי, אלא בדיוק במרחק שבינו לבין המטפס, כלומר ללא עודף. ההנחה היא שהמאבטח תמיד. ערני ומוכן "לנעול" את החבל במקרה של נפילה. זה לא תמיד נכון.
ביליי און (belay on): קריאה מקובלת בה המאבטח מודיע למטפס שהוא מאובטח. בעברית: "אתה מאובטח". ע"ע נוהל דיבור.
ביליי אוף (belay off): קריאה מקובלת בה המאבטח מודיע למטפס שהוא הפסיק לאבטח אותו .ע"ע נוהל דיבור.
ביליי לופ (belay loop): הלולאה הקדמית בריתמה המשמשת לאיבטוח וגלישה. בדגמים מסויימים של רתמות עשוי לשמש לאיבטוח בטופ-רופ בלבד, בדגמים אחרים, גם לאיבטוח בהובלה.
בלוק נהגים (trucker's block): שיטה למתיחת חבלים ללא טבעות. על ידי העברת החבל בתוך לולאה באמצע החבל ומשיכה, מתקבלת מעין מערכת רווח כוח 3 (בהזנחת החיכוך).
בלוק קצבים: שיטה לחיבור קורות עץ בהדבקה בכיווני סיבים הפוכים כך שמתקבל לוח עבה שאינו מתפתל עם השינוי בטמפרטורה ובלחות.
בלם: אלמנט באומגה הבולם את הגולש באומגה כך שלא יתרסק על הרצפה או בעיגון התחתון. קיימים בלמים רבים ושונים: חבל בלם, העובר באמצעי חיכוך, בלם הנוצר מהרחקת שני חבלי האומגה, בלם המחליק עם חיכוך על חבלי האומגה (מקובל בעיקר באומגות חבל) ובלם גרביטציה, הנוצר מעצמו כאשר משאירים "בטן" בחבלי האומגה.
בנט גייט (bent gate): טבעת לא ננעלת (ע"ע) שהשער שלה כפוף. שער כזה מקל על הקלפת החבל ומגדיל את מפתח הטבעת. בד"כ הטבעת התחתונה בראנר היא בנט גייט. ראה גם סטרייט גייט.
ברידג'ינג (bridging; stemming): שיטת טיפוס לחריצים רחבים, אופן-בוקים וארובות.
ג
גג: קטע מצוק, קיר או מסלול שהוא שלילי מאד, אופקי או כמעט אופקי. בגג המטפס תלוי מן האחיזות ומשתמש הרבה בנעילות עקב ובוהן.
ג'אמינג (jamming): טיפוס המבוסס על נעילות בתוך חריץ, בעיקר נעילת כף היד ע"י פיתולה. כואב לאללה, אבל זה מחזיק.
ג'וב (Job): אמצעי חיכוך דומה לשמינית אבל עם קרניים המאפשרות מספר גדול של אפשרויות להעברת החבל וטווח גדול של חיכוך.
ג'ומאר (Jumar): מכשיר לטיפוס על חבל. ג'ומאר הוא שם כללי למשפחה של מכשירים הנאחזים במעטפת החבל על ידי שיניים חד-כיווניות. לרוב הג'ומארים יש ידית. ניתן לבנות מג'ומאר גם אלחוזר.
ג'ומאר חזה: ג'ומאר ללא ידית שמיועד להיות מחובר לריתמה ולהתרומם לאורך החבל בזמן שדורכים על ג'ומאר הרגל. ראה גם טיפוס על חבל.
גולש אחרון: גלישה על חבל כפול שאינו קשור לעגינה אלא עובר בה כך שניתן למשוך אותו לאחר הגלישה. בגולש אחרון גולשים ללא אבטחה מלמעלה, באבטחה עצמית ללא גיבוי לעגינות.
גור-טקס: חומר סינתטי, דומה ליריעת ניילון בעל חרירים זעירים המונעים מעבר טיפות מים אך מאפשרים מעבר אדי מים. קיימים חומרים נוספים בעלי אותה תכונה ונהוג לכנות את כולם 'גורטקס'.
גיא בן הינום: המצוק העירוני של ירושלים. מצוק גיר קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים.
גיגי (Gigi): אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לחבל יחיד או כפול. מתאים במיוחד לאיבטוח מטפס שני מן התחנה.
גיאולוגיה: המדע העוסק בכדור הארץ במבנהו, ובתהליכים הפועלים בו (גיאה-אלת האדמה, לוגיה-תורה). בפרט גם עוסקת הגיאולוגיה בסלעים, תכונותיהם והיווצרותם.
גיר (lime stone; calcaire): סלע משקע ימי, הבנוי מן המינראלים קלציט או אראגוניט. הרכבו הכימי:CaCO3. מצוי בארץ באזורים: מתחת לבזלת בגולן, בגליל, בהרי יהודה במדבר יהודה, בשומרון ובנגב. רוב אתרי הטיפוס בארץ הם על סלע גיר.
גיר-לופ (gear loop): לולאת ציוד. לולאות המיועדות לתליית ציוד על הריתמה.
גלישה (to rappel; to abseil): ירידה לאורך חבל בעזרת אמצעי חיכוך.
גלישה זוויתית: שם שהומצא על ידי כותבי חוזר מנכ"ל משרד החינוך כדי לא להשתמש במונח אומגה.
גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה: שיטת גלישה עם אמצעי חיכוך המחובר לריתמה ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה לגלישה עם משקל כבד, לחילוצי הורדה ולפתרון תקלות באויר (מעבר קשר, למשל).
גנן (gardener): מכשיר העוזר לחלוץ אבני עיגון, לנקות חריצים מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. נקרא גם חולץ
גרדה (Garda): אלחוזר פשוט המורכב משתי טבעות זהות.
גרזן הליכה: גרזן קרח ארוך, 60 ס"מ בד"כ, המשמש לטיפוס שלג וקרח לא תלול.
גרזן טכני (technical ice axes, ice tools): גרזן קרח המשמש לטיפוס קרח תלול ומפלי קרח. גרזנים טכניים מגיעים בזוגות, אחד לכל יד. החוד שלהם (pick) בזוית חדירה חיובית לקרח והפעלת עומס על הידית (shaft) גורמת להחדרה של הגרזן לעומק רב יותר בקרח. החלק האחורי של גרזן טכני מגיע עם מכוש (adze) או פטיש (hammer).
גרזן קרח (ice axe): שם כללי לגרזני קרח.
גריגרי (GriGri): אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לאבטחה בטופ-רופ ולחבל יחיד.
גרניט (granite): סלע יסוד שמקורו בגוש מגמה שעלה מעמקי האדמה, התקרר והפך לסלע. גרניט מופיע כגוש מאסיבי, ללא שכבות. גרניט מכיל בעיקר מינראלים משלוש קבוצות (ושלושה צבעים): קוורץ (צבע לבן), מיקה (צבע שחור) ופלדספאר (צבע ורוד). באזורנו מצוי גרניט בהרי אילת, בדרום סיני ובהרי אדום ומואב. בוואדי ראם מופיע מעט מאד גרניט מתחת לאבן החול.
גשר: שם מוטעה לחלק הנפתח של הטבעת, שער (gate).
ד
דאבל רופ (double rope): חבל כפול. הובלה עם שני חבלים דינאמיים בעובי בינוני. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. שיטה זו מסובכת יותר להובלה מחבל יחיד אך יש לה יתרונות רבים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך עם השנים החבלים הלכו והידקקו. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope).
דולומיט (dlolomite, dolostone): סלע משקע ימי הדומה לגיר. בנוי מן המינראל דולומיט והרכבו הכימי 2(Ca,Mg(CO3. מצוי בארץ במדבר יהודה, בהרי יהודה ובגליל. קשה להבדיל בינו ובין גיר ללא בדיקות מדוקדקות.
דיהדר (dyhedral): אופן-בוק, פינה שאפשר לטפס בה בברידג'ינג, בד"כ יש חריץ בתוך הפינה ובו ניתן לעגון.
דייזי (daisy chain): רצועה עם שורה של תפרים לאורכה, כך שנוצרות בה לולאות באורך מספר ס"מ כל אחת. כך ניתן לחבר בין שתי נקודות בכל אורך שרוצים. דייזי משמשת בעיקר בטיפוס מלאכותי ושימושית גם בפתרון תקלות.
דיינימה (Dyneema): חומר קל וחזק לייצור חבלים ורצועות. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של ניילון (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. דיינימה ניתן לקנות כראנר, כרצועות תפורות (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר (פוליאסטר, לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כפרוסיק או היידן. מוכר גם בשם ספקטרה (Spectra).
דינאמיקה של נפילות (fall dynamics): תיאור התהליכים המתרחשים בזמן נפילה. המאמצים והכוחות המופעלים על הנופל, על החבל, על העגינות מכשיר החיכוך.
דירוג (grade): דירוג הקושי של מסלול. ישנן שיטות שונות, והמקובלת ביותר בארץ היא שיטת הדירוג האלפינית: מ1- עד 6, כאשר 6 הקשה ביותר. פחות מקובלות בארץ הן: השיטה הבריטית שבה מציינים את הקושי באותיות ( D=Difficult; HVS=Hard Very Severe וכו‘) והשיטה האמריקנית מ5.1- עד 5.9. בשנים האחרונות גלשו מעבר לגבולות אלה וקיימים מסלולים המדורגים 7 או 8 בדירוג האלפיני, 5.10 ומעלה בדירוג האמריקני.
דלקות גידים: טנדוניטיס (tendonitis). דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו.
ה
ה"גיא": המצוק העירוני של ירושלים. מצוק גיר קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים.
הובלה (leading, lead climbing): טיפוס של הראשון בצוות, שבו הוא (המוביל) מכניס צ'וקים בתקוה שיחזיקו נפילת הובלה, ומעביר דרכם את חבל הביליי. במקרה של נפילת המוביל, המאבטח אמור "לנעול" את החבל, והמוביל נשאר תלוי על העגינה הקרובה ביותר (האחרונה) מתחתיו. בד"כ זה כואב פחות מאשר ליפול עד לרגלי המצוק.
הובלה מדומה (pseudo-leading): הובלה מאובטחת בטופ-רופ. שיטה לאימון בהובלה על אבני עיגון. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם 'פסאודו'.
הולינג (hauling): הרמה של תרמיל ותיקי ציוד, מקובל במיוחד במסלולי טיפוס מלאכותי ארוכים.
הוק (hook): קרס, וו. קיימים מספר סוגי הוקים: פיפי-הוק, סקאי-הוק, קאם-הוק. אותה מילה משמשת גם לנעילת עקב (heel hook) ולנעילת בוהן (toe hook).
החלקת מעטפת (sheath slippage): החלקה של המעטפת על הליבה. תכונה חשובה של חבלים. חבלים סטאטיים יש לשרות במים לפני השימוש הראשון כדי למנוע החלקת מעטפת (fixing).
הייס: (HACE - high altitude cerebral edema): בצקת מוחית. אחד הסממנים הנלוים למחלת גבהים.
המועדון: עמותה ששמה המלא: מועדון אלפיני לישראל. חברה באגוד הבינלאומי לפעילות אלפיניסטית (UIAA).
הייפ (HAPE-High-altitude pulmonary edema): בצקת ריאתית. אחד הסממנים הנלוים למחלת גבהים.
הצלבות: מעברים של חבלים זה מעל זה בתוך קשר כך שהוא לא מסודר וקומפקטי.
הקלפה (to clip): העברת חבל בטבעת. יש משמעות לכיוון ההקלפה.
הקסים (Hex; Hexcentric): אבני עיגון בחתך משושה לא משוכלל, קצת אקסצנטרי, שכל זוג פיאות נגדיות שלו מקבילות. משמשים כעגינות חצי אקטיביות. הקסים מצויינים גם כרוקים גדולים. המרחקים בזוגות הפיאות המקבילות במרחקים שונים, כך שכל זוג מתאים לגודל חריץ אחר.
התאקלמות (acclimatization): התהליך שעובר הגוף כאשר הוא מתרגל לפעולה בגובה ראה גם מחלת גבהים.
התארכות לפני קריעה (maximum elongation): בדיקה בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו לפני קריעה. התארכות לפני קריעה ניתנת באחוזים.
התארכות תחת משקל גוף (body weight elongation):בדיקה בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו עם משקל של 80 ק"ג. התארכות תחת משקל גוף ניתנת באחוזים.
התחברות לתחנה: שם כללי לשיטות להתאבטחות לתחנה באמצע או בסוף מסלול. ניתן להתחבר בשיטות רבות. מקובלות במיוחד: זנב פרה וקשר מוט.
ו
וואדי ראם (Wadi Rum): אתר טיפוס גדול בדרום ירדן, כשעה נסיעה מעקבה. וואדי ראם הוא ערוץ נחל רחב של חול בהיר. משני צידי הערוץ מתנשאים הרים שרוב החתך הגיאולוגי שלהם בנוי משכבות אבן חול באיכות משתנה. ראם הוא שמו של הכפר הגדול הנמצא במרכז הוואדי.
ויה פראטה (via ferrata): מסלול בהרים, המאובטח על ידי כבלי פלדה מסלולים אלה יכולים להיות תלולים, עם סולמות, או שבילים בהם יש סכנת נפילה ממשית. בויה פראטה מטיילים עם רתמה ואמצעי סופג אנרגיה כמו KISA.
ז
זנב פרה (cow's tail): חבל קצר (או רצועה קצרה) הקשור לרתמה ובקצהו טבעת ננעלת. זנב פרה נוח ומהיר בהתחברות לתחנה ובאמצעי חיכוך גבוה.
זי פולי סיסטם (Z pulley system): מערכת הרמה פשוטה ביותר לבניה, המנצלת את המשך החבל היוצא מאמצעי החיכוך, שהוא רפוי. במערכת כזו מתקבל רווח כוח 3.
ח
חבל בלם (brake line): חבל המחובר לעיגון העליון של אומגה ותפקידו למנוע מן האדם היורד באומגה להתרסק על העיגון התחתון.
חבל דינאמי (dynamic rope): חבל המסוגל להימתח ולבלום נפילה בטיפוס בצורה בטוחה. חבל הובלה.
חבל יחיד (single rope): הובלה עם חבל דינאמי אחד עבה. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 11 מ"מ אך כיום מקובלים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 10.2 מ"מ ו 10.5 מ"מ, אך קיימים גם חבלי הובלה שקוטרם פחות מ 10 מ"מ.
חבל כפול (double rope; half rope): הובלה עם שני חבלים דינאמיים דקים. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. שיטה זו מסובכת יותר להובלה מחבל יחיד אך יש לה יתרונות רבים והיא נפוצה במיוחד במסלולים ארוכים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך כיום קיימים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. השיטה נקראת גם דאבל רופ (double rope). כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope).
חבל ליבה/מעטפת (kernmantle rope): חבל הבנוי משני חלקים: ליבה ומעטפת, והמעטפת נושאת לכל היותר 30% מעומס הקריעה של החבל.
חבל סטאטי (static rope): חבל הבנוי כך שיימתח במידה מועטה. מתאים לפעילות סטאטית (ללא נפילות) כגון גלישה, טיפוס טופ-רופ, טיפוס על חבל, אומגה. חבל סטאטי מתארך תחת משקל גוף ב5% לכל היותר.
חבל צף: חבל קל, עשוי מפוליפרופילן בד"כ. משקלו הסגולי קטן מ-1 גרם/סמ"ק ולכן גם כשהוא ספוג מים הוא צף. מתאים במיוחד לקניונינג (אם יש מים).
חבל קבוע (fixed rope, fixed line): חבל המחובר לעגינה ונשאר במקומו. משמש לטיפוס על החבל עצמו (ג'ומארים), לאיבטוח בזמן טיפוס או גלישה, לגלישה וכו'.
חבל תאומים (twin rope): הובלה עם שני חבלים דינאמיים דקים בקוטר של 8-9מ"מ, המועברים יחד דרך כל העגינות. בד"כ חבלים דקים קצת יותר מאלה המשמשים בחבל כפול. חבל תאומים נפוץ במיוחד במסלולים אלפיניים, בהם המשקל הוא גורם מכריע, אך אין חשיבות גדולה למסלול מעבר החבל.
חולץ (nutter; nut tool; nut key; gardener): מכשיר העוזר לחלוץ אבני עיגון, לנקות חריצים מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס.
חילוץ (rescue): שם כללי לפתרונות לתקלות האפשריות בטיפוס וגלישה. חילוץ פשוט יכול להיות טיפוס פרוסיקים או מעבר קשר בגלישה. חילוץ מסובך יכול להיות חילוץ מוביל. מורכבות החילוץ תלויה בכמות וזמינות הציוד והאנשים, בריחוק של מקום האירוע ממקום יישוב וכו'.
חילוץ מוביל (leader rescue): פתרון המקרה בו המוביל נפל ונפגע. העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולגלוש איתו למטה.
חלוקת משקל (equalization): שיטה לחיבור מספר אבני עיגון או עיגונים אחרים כדי לקבל עגינה מורכבת, תחנה. קיימות מספר שיטות לבניית עגינה מורכבת והשאיפה בכולן היא שכל העיגונים יחלקו ביניהם את העומס וגם יגבו זה את זה. נקראת גם "שקול".
חצי קביעה (half hitch): קביעה פשוטה
חריץ (crack): סדק בסלע. קיימים חריצים בגדלים שונים, החל מחריצי שערה, דקים ביותר וכלה בארובות ענקיות. לסלעי גרניט, בזלת ואבן חול טיפוסיים חריצים שהם סידקי שבירה והם ארוכים, ישרים ומקבילים. לגיר ודולומיט אופייניים חריצי המסה שהם משתנים ברוחבם ואינם ישרים.
ט
טבעת אובאלית (oval biner): בצורה אובאלית (דומה לצורת O). מתאימה לנשיאת ציוד וחיבור גלגלות כי ניתן להעביר בה ציוד בקלות, אין לה את ה"פינה" כמו שיש לטבעות D, למשל.
טבעת D אסימטרית: טבעת D שצד אחד שלהן רחב יותר, לקבלת מפתח גדול יותר בשער ולנוחות בשימוש. קיימות טבעות כאלה ננעלות (עם קפיץ ועם הברגה) ולא ננעלות (שער ישר ושער כפוף).
טבעת D סימטרית:טבעות ה-D המקוריות. חזקות יותר מטבעות אובאליות (שקדמו להן) אך בעלות פתיחה לא גדולה של השער.
טבעת D: שם כללי לכל הטבעות בצורת האות D: סימטריות, אסימטריות, שער ישר וכפוף, קי-לוק וווייר וכו'.
טבעת אגסית (HMS biner, pear shaped biner): טבעת בצורת אגס. טבעות אגסיות הן גדולות ונוחות לשימוש כטבעת אישית על הרתמה. טבעות אגסיות יוצרו במקור במיוחד לשימוש באיבטוח וגלישה עם קשר איטלקי. מכאן גם הכינוי "HMS" - קיצור של Halbmastwurfsicherung - קשר איטלקי בגרמנית.
טבעת גולש אחרון: טבעת ללא שער, מולחמת או מרותכת, זולה במיוחד, קלה וחזקה, המיועדת להשארה על עגינת גולש אחרון כדי להקטין את החיכוך ולהקל על משיכת החבל.
טבעת ווייר (wire gate biner): טבעת שהשער שלה הוא חוט פלדה במקום מקטע אלומיניום עם קפיץ. לטבעות כאלה שני יתרונות: א. אין להן חלקים נעים והקפיץ מתקבל ממומנט הפיתול של חוט הפלדה. ב. השער (והטבעת) קל במיוחד ובמקרה של הצלפה הסיכוי שייפתח בגלל האינרציה, קטן.
טבעת לא ננעלת (non-locking biner): טבעת ללא אפשרות לנעילה.
טבעת ננעלת (locking biner): טבעת עם אפשרות לנעילה, בעזרת הברגה (screw gate) או קפיץ (twist lock) או שיטות אחרות.
טבעת קי-לוק (key lock biner): טבעת שאין לה פין ושן הנושאים את העומס בשער, אלא חריץ ובליטה בצורת חור מנעול. טבעת קי-לוק יכולה להיות ננעלת או לא ננעלת, עם שער יש או כפוף.
טבעת (biner, carabiner): אביזר מתכתי, מאלומיניום בד"כ (קיים גם בפלדה ובטיטניום) המשמש להתחברות לתחנות, לחבל ולחיבור בין חבלים, רצועות ועגינות. טבעות משמשות גם כאילתורים לאמצעי חיכוך ועגינות.
טג"ח (טיפוס גלישה וחילוץ): שם כללי (צבאי) למכלול הפעילות בנושאים אלה בצבא וביחידות החילוץ. זהו גם שמו של מדור קטן האחראי על מחקר פיתוח והדרכה בנושאים אלה ליחידות הצבא, המשטרה ומשרד הביטחון.
טווין רופ (twin rope): הובלה עם שני חבלים דינאמיים דקים בקוטר של 8-9מ"מ, המועברים יחד דרך כל העגינות. בדרך כלל חבלים דקים קצת יותר מאלה המשמשים בחבל כפול. חבל תאומים נפוץ במיוחד במסלולים אלפיניים, בהם המשקל הוא גורם מכריע, אך אין חשיבות גדולה למסלול מעבר החבל. נקרא גם 'חבל תאומים'.
טוויסט-לוק (twist lock): טבעת ננעלת בעלת נעילה קפיצית, המסתובבת למצב נעול כשהשער נסגר.
טופ-רופ (top rope): עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה באימונים בלבד, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק.
טיבלוק (TiBloc): מכשיר קטן ומינימאליסטי הפועל בדומה לג'ומאר. לטיבלוק אין חלקים נעים והוא יעיל במיוחד כאלחוזר.
טיובר (Tuber): אמצעי חיכוך הדומה באופן הפעולה שלו לשטיכט. היה אחד הראשונים בעלי גיאומטריה שונה מהשטיכטים המסורתיים. לטיובר צורת קונוס קטום שסביבו חריצים להגדלת שטח הפנים ולפיזור חום משופר. הטיובר יוצר על ידי Lowe/Camp. נמכר בשני גדלים: לחבל יחיד ולחבל כפול.
טייק אין (take in): בעברית: "קח חבל". ע"ע נוהל דיבור.
טיפוס ג'ומארים (jumaring): טיפוס על חבל בעזרת שני ג'ומארים: אחד לכל רגל (נקרא גם 'רגל-רגל') או אחד לרגל ואחד לריתמה, בדומה לטיפוס פרוסיקים (ע"ע).
טיפוס חפשי (free climbing): שבו נעזרים רק בבליטות ובחריצים הטבעיים של הסלע, והחבל רק אמצעי אבטוח למקרה של נפילה. ההיפך מטיפוס מלאכותי (ע"ע).
טיפוס טבעי (trad): הובלה על אבני עיגון ללא שימוש או עם שימוש מועט בבולטים.
טיפוס מלאכותי (aid climbing): שבו נעזר המטפס בציוד כדי להתקדם. יותר מרשים את ה"לא מטפסים" מאשר טיפוס חופשי, אבל בקרב המטפסים נחשב לליגה ב'.
טיפוס סלע (rock climbing): שם כולל לכל סגנונות הטיפוס על סלע. טיפוס סלע כולל טיפוס ספורטיבי וטראד, טיפוס חפשי ומלאכותי, מסלולים קצרים, ארוכים ובולדרינג, בהובלה ובטופ-רופ.
טיפוס ספורטיבי (sport climbing): טיפוס סלע על מסלולים מבולטים. ללא שימוש באבני עיגון. להבדיל מטראד, הובלה עם אבני עיגון.
טיפוס פרוסיקים: שיטה לטיפוס על חבל בעזרת שני פרוסיקים. פרוסיק אחד מחובר לריתמה והשני משמש כמדרגה לרגל. עמידה על הרגל מרפה את הפרוסיק של הריתמה ואפשר להחליק אותו למעלה על החבל. ישיבה בריתמה מורידה את העומס מפרוסיק הרגל ואפשר להחליק אותו על החבל, וחוזר חלילה.
טכניקה: מגוון התנועות ותנוחות הגוף המרכיבות את הטיפוס. בחוברת הקלאסית של אנדריאה מתוארים מספר תרגילים מצויינים לשיפור המיומנות בטיפוס, שיווי המשקל, הדיוק ועבודת הרגליים.
טנדוניטיס (tendonitis): דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו.
טנדם פרוסיק (tandem prusik): אמצעי לספיגת אנרגיה הבנוי משני פרוסיקים באורכים שונים. עיקרון הפעולה הוא שהפרוסיק הקצר יועמס, יחליק ואם הוא ייקרע, העומס על הפרוסיק הנותר יהיה נמוך בהרבה.
טראד (trad): קיצור של traditional. הובלה על אבני עיגון ללא שימוש או עם שימוש מועט בבולטים.
טראומה של תליה (suspension trauma): שם כולל לתופעות פיזיולוגיות המופיעות כתוצאה מתליה ממושכת ברתמה. טראומה של תליה מופיעה לאחר זמן קצר יותר בתנאים של עייפות, חוסר תנועה, רטיבות וקור. מצב זה הינו מסוכן ביותר ועלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות.
טרברסה (traverse): קטע בטיפוס שבו ההתקדמות היא ימינה או שמאלה תוך שמירה על אותו מפלס.
טרברסה טירולית (tyrolean traverse): שיטה למעבר ממצוק למצוק או ממצוק לעמוד סלע וחזרה. סוג של אומגה.
טרברסת מטוטלת (pendulum traverse): מעבר אופקי בין שני מסלולים או שני קוים בעזרת מטוטלת על החבל.
טריקאם (Tri-Cam): אבן עיגון חצי אקטיבית, העובדת על עיקרון הקאמינג (camming) מיוצרת על ידי חברת Camp. מתאימה לכל סוגי הסלעים, לחריצים אופקיים ואנכיים, לחורים עגולים ולחריצים נפתחים. מאד פופולארית בארץ ולא מוכרת כלכך בשאר העולם.
י
יוסמיטי (Yosemite): עמק קרחוני בקליפורניה, שנחשב למכה של הטיפוס בארה״ב. מצוקי הגרניט האדירים של יוסמיטי כמו חצי הכיפה (half dome), אל-קפיטן ואחרים, מהווים מוקד משיכה למטפסים מכל העולם, וכל מטפס חולם על טיפוס ביוסמיטי, מתישהו בקריירת הטיפוס שלו.
יחס חוזק/משקל: היחס בין הכוח המבני של חומר והמשקל שלו. מספר זה מציין עד כמה ״כדאי״ להשתמש בחומר לשימושים שונים. למשל: חומר חזק, אבל צפוף מאד יהיה לא יעיל בבניית מטוסים או גשרים (כי הם צריכים לשאת את המשקל הזה). בספינות משא, לעומת זאת - זה פחות משמעותי... כדי לחסוך משקל בציוד טיפוס משתמשים בסגסוגות אלומיניום וטיטניום, ואפילו בסיבי פחמן (במוטות של גרזני קרח, למשל).
יתד (piton): פיתון. מכשיר מפלדה הננעץ לתוך חריצים בסלע כדי לשמש כעיגון.
יתרון מכאני (mechanical advantage): כינוי למערכת הבנוייה חבלים, עגינות וגלגלות שבה חלק מהעומס המורם מועבר לעגינות. בצורה זו ניתן להפעיל כוח קטן כדי להרים משקל גדול. צריך, כמובן, להפעיל את הכוח לאורך מרחק גדול, כלומר, למשוך יותר חבל. מערכת יתרון מכאני נקראת גם מערכת רווח כוח.
כ
כוח בלימה (IF-impact force): הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. כוח הבלימה עומד ביחס ישר לאורך הנפילה וביחס הפוך לאורך החבל המשתתף בבלימה. כוח הבלימה הולך כמו מקדם הנפילה. זה פועל על המטפס, על המאבטח, על אמצעי החיכוך, על החבל ועל העגינה (על העגינה פועל כוח כפול, אם מזניחים את החיכוך בטבעות).
כבל: למעשה, כבלי פלדה, חבלים המיוצרים מפלדה. בטיפוס משמשים בעיקר ברוקים והקסים קטנים ובקאמים (פרנדים ודומיהם) גמישים. כבלי פלדה עבים משמשים גם באומגות כבל.
כיוון העברת החבל בטבעות: מתייחס לראנר בהובלה. הכיוון הנכון להעברת החבל בטבעות הוא כזה שייצור כמה שפחות חיכוך ויקטין את הסיכוי שהחבל יקליפ את עצמו החוצה בזמן נפילה.
כללי פסילה: סדרת כללים המנחים באילו מקרים יש לפסול את ציוד הטיפוס (חבלים, טבעות, רתמות, עגינות וכו') והוא אינו ראוי עוד לשימוש בטיפוס.
ל
לולאות (loops): בחבלים! הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור באמצע החבל, ללא שימוש בקצה. הגדרה רחבה: כל מבנה בחבל היוצר לולאה.
לולאת בוהן (overhand loop): לולאה המבוססת על קשר בוהן. הלולאה הפשוטה ביותר האפשרית.
לולאת דייגים: לולאה המבוססת על קשר א' (זה המשמש בקשר דייגים כפול).
לולאת פרפר אלפיני (alpine butterfly loop): לולאה המשמשת להיקשרות באמצע חבל. מקובלת בעיקר בטיפוס אלפיני.
לולאת שמונה עוקב (figure of eight follow through loop): לולאת שמונה הנקשרת בעזרת קצה החבל לעצם סגור כמו רתמה או עמוד. משמשת בעיקר להיקשרות לקצה החבל להובלה.
לולאת שמונה (figure of eight loop): לולאה המבוססת על קשר שמונה. לולאה זו הינה בטיחותית מאד וחזקה מאד. וריאציות נוספות דומות הן לולאת שמונה עוקב וקשר פלמי.
לוק אוף (lock off): תלייה על יד אחת מכופפת, כמו בסוף עליית מתח על יד אחת.
ליי-אאוט (lay out): שימוש בצד החיצוני של סוליית הנעל על אחיזה. תנוחת הגוף דומה לזו של ליי-באק.
ליי-באק (lay back): הישענות אחורה. טכניקת טיפוס למעבר שבו אין בליטות קטנות בסלע כדי להניח עליהן את קצה הסוליה, ואתה חייב ללחוץ עם כל הסוליה על הקיר האנכי, תוך משיכה חזקה אליך באחיזת הידיים. טכניקה מומלצת למי שרוצה לבדוק פעם איך זה להגיע לאפיסת כוחות אחרי מטרים ספורים.
לינק (maillon): חוליה בשרשרת. כינוי לטבעת היכולה להיפתח, מיילון.
לנקות (to clean): להוריד את כל הציוד שנמצא על מסלול. כמספר שניים אחרי מוביל, בגלישה על מסלול שהובל או בסולו, לאחר ההובלה.
מ
מודול (modul): תכונה של חומר המבטאת את ההימתחות שלו בתלות הכוח המופעל עליו. במוצקים נקרא מודול יאנג (Y). בחבלים התכונה היא של המבנה ולא כלכך של החומר ונקראת פשוט "מודול".
מולטי-פיץ' (multy pitch): מסלול שבו יותר מפיץ' אחד.
מוסה: משה חבצלת (1904-1981), מייסד המועדון נשיאו עד יום מותו.
מחלת גבהים (AMS- acute mountain sickness): תגובה של הגוף ללחץ היחסי הנמוך (למחסור בחמצן) השורר בהרים גבוהים מחלת גבהים מופיעה החל מגובה של 3500 מ' לערך, אצל מטיילים ומטפסים שלא עברו התאקלמות לגובה.
מיילון (maillon): טבעת אובאלית קטנה מפלדה, נראית כמו חוליה של שרשרת, עם הברגה, ומשמשת לחיבור שרשראות. מקובלת לשימוש כטבעת גולש אחרון וכטבעת נטישה על מסלולים מבולטים. מיילונים גם מחליפים שרשראות וטבעות הקלפה עם בולטים בתחנות של מסלולים ספורטיביים. מצרפתית: maillon rapide.
מסלול (route): דרך, קו שמטפסים לאורכו. מסלול טיפוס יכול להיות קצר מאד (בעית בולדרינג) או ארוך מאד, למשל בהרים גבוהים.
מסלול אלפיני (alpine route): מסלול ארוך, בלי בולטים או תחנות מוכנות. מסלול אלפיני יכול להיות על סלע, שלג, קרח או כל צירוף שלהם. במסלול אלפיני, נוסף על הקשיים הטכניים, נתקלים גם בקשיי ניווט, מציאת המסלול, מזג אוויר קשה וכו'.
מסלול ארוך (multy pitch or big wall): שם כללי למסלולים בעלי יותר מפיץ' אחד (מולטי-פיץ'). כאלה שאורכים יותר מיום אחד נקראים קיר גדול (big wall).
מסלול ספורטיבי (sport route): מסלול מבולט. בד"כ הדגש במסלול ספורטיבי הוא על הקושי האתלטי ולא על שליטה בפחד, שימוש נכון בציוד ובעגינות וכו'.
מערכות הרמה: מערכות המשמשות להרמה. במערכת הרמה מספר מרכיבים: אלחוזר, מערכת רווח כוח, אינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס (פיוז). מערכת הרמה שימושית בעיקר בחילוץ ובהולינג. משתמשים במערכות הרמה גם למתיחה, למשל באומגה.
מקדם נפילה (fall factor): היחס בין אורך הנפילה לאורך החבל המשתתף בבלימה. מקדם הנפילה משמש מדד לחומרה של נפילה. ראה גם: דינאמיקה של נפילות.
מרחק בלימה (braking distance): המרחק עליו מתבצעת הבלימה. בבלימה של נפילת מוביל מרחק הבלימה הוא התארכות חבל ההובלה בזמן בלימת הנפילה.
מתח (tension): בקשה לחבל מתוח שיכול לבקש מטפס (בד"כ רק השני, ולא המוביל), אם החליט לוותר על טיפוס חפשי.
מתיחות (elasticity): תכונה הנבדקת בחבלים. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים.
נ
נוהל דיבור: אוסף קריאות מקובלות בטיפוס, המקלות על התקשורת בין בני זוג או בני קבוצה.
נוטביליטי (knotability): תכונה הנבדקת בחבלים, הבודקת עד כמה הם נוחים לקשירה, ועד כמה הקשרים מתהדקים בהם.
נטישה (to bail out): לעזוב מסלול באמצע, בד"כ בגלל שהוא קשה מדי, מפחיד מדי או שניהם. נוטשים מסלול על ידי השארת עגינה או (במסלול הובלה על אבני עיגון) או מיילון על בולט במסלול ספורטיבי.
ניילון (NyLon): חומר סינתטי המשמש בין השאר גם לייצור חבלים. הניילון פותח על ידי חברת דופונט (DuPont) בשנות ה-30 של המאה הקודמת במעבדותיה שבארה"ב ובאנגליה (ומכאן ראשי תיבות של ניילון: "ניו יורק-לונדון"). המוצר הראשון מניילון היה מברשת שיניים, בשנת 1938, ומיד אח"כ התפרסמו גרבי ניילון לנשים (1940). לניילון תכונות שהופכות אותו למתאים במיוחד לייצור חבלים: הוא קל וחזק, אינו נרקב ואינו מגדל עובש, הוא ניתן לייצור בסיבים דקים וארוכים, טמפרטורת ההתכה שלו אינה נמוכה במיוחד והחיכוך העצמי בינוני.
נעילות (jamming or hooking): שם לקבוצה גדולה של אחיזות לידיים ורגליים. השם 'נעילות' בעברית מכיל בתוכו גם אחיזות בחריצים (jamming) לדוגמה נעילת אגרוף (fist jam) או נעילת אצבעות (finger jam) וגם אחיזות רגליים של משיכה (hooking) כמו נעילת בוהן (toe hook) או נעילת עקב (heel hook).
נעילת אמצעי חיכוך: קשירה של החבל היוצא מאמצעי החיכוך, כך שהחיכוך יהיה גדול ולא תתאפשר זרימה של חבל דרך מכשיר החיכוך. דרישה נוספת לנעילה טובה היא שאפשר יהיה להתיר את הנעילה תחת עומס.
נעילת בוהן (toe hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה העליון של הנעל, בעיקר באיזור הבוהן הגדולה, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע.
נעילת עקב (heel hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה האחורי של הנעל, בעקב, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע.
נעלי טיפוס: נעלי טיפוס הסלע הראשונות הומצאו על ידי פייר אלאן (Pierre Alain) בשנות ה-30 של המאה העשרים. נעליים בייצור מסחרי הופיעו בתחילת שנות ה-60 והביאו לקפיצה גדולה ברמת הטיפוס בעולם. עד כדי כך גדולה שמטפסים ותיקים טענו שזו רמאות.
נעלי פלאסטיק: שם כללי לנעלים לטיפוס הרים, מסלולי שלג וקרח. אותו מבנה ועיקרון מבני מרכיבים גם נעלי סקי, נעלי טיפוס חורף, נעלי סנובורד קשות ונעלי סקי-טורינג (וגם טלמרק).
נפילת בדיקה, (UIAA test fall): או נפילת UIAA. נפילה של משקולת של 80 ק"ג לאורך 5 מ' על חבל באורך 2.8 מ'. נפילה כזו היא במקדם נפילה של 1.78. מספר נפילות הבדיקה שחבל יכול לשאת הינו נתון חשוב המצויין לכל חבל.
ס
סוגי סלעים: אופי הסלע, הקושי שלו, האחיזות הטיפוסיות והעגינות הטיפוסיות משתנים על פי המינראלים הבונים את הסלע ואופן ההיווצרות שלו.
סולו: טיפוס ללא מטפס שני שמאבטח. מבדילים בין"סולו מאובטח" (solo) שבו המטפס מאבטח את עצמו, לבין"סולו חופשי" (free solo), שבו המטפס עולה בלי חבל ובלי ציוד.
סולואיסט: מכשיר לאבטחה עצמית בטיפוס.
סולם (rack):
סולמות (aiders; etriers):
סטופ (stop): אמצעי חיכוך לחבל אחד, ננעל אוטומטית.
סטרייט גייט (straight gate): טבעת לא ננעלת שהשער שלה ישר. שער כזה מקל על הקלפת החבל ומגדיל את מפתח הטבעת. בד"כ הטבעת התחתונה בראנר היא בנט-גייט. ראה גם בנט גייט.
סינגל רופ: נקרא גם חבל יחיד.
סלאב (slab): קטע מצוק, קיר או מסלול ששיפועו אינו גדול מ 75°.
סלאק (slack): קריאה מקובלת שמשמעותה רפיון בחבל. בעברית: "תן חבל". ע"ע נוהל דיבור.
סלופר (sloper): אחיזה מעוגלת וחלקה, שקשה להחזיק אותה אבל קל להחליק ממנה.
סלינג (sling): רצועת ניילון שטוחה וגמישה, מעין חגורה, שנועדה בעיקר להאריך עגינות. שם כללי ללולאה סגורה מחבל או רצועה.
סנטה: קצור של "סנטה קתרינה". שם כולל לאיזור ההר הגבוה בסיני שבו נמצא המנזר בשם זה. באיזור ישנם כ100- מסלולי טיפוס מוכרים ומדורגים, ומספר כמעט בלתי מוגבל של מסלולי טיפוס אפשריים, מכל הדרגות (ע"ע), שעדיין לא טופסו.
סנפלינג (to rappel; to abseil): ירידה לאורך חבל בעזרת אמצעי חיכוך.
סספנשן טראומה (suspension trauma): טראומה של תליה.
ספוטינג (spotting): שמירה על מטפס בבולדרינג או בחלק התחתון של מסלול.
ספלייסינג (splicing): שיטת חיבור ללא קשרים לחבלים מפותלים, חבלים שזורים או כבלים. הרעיון הכללי הוא לשזור את קצה החבל אל תוך החבל עצמו (ובכך ליצור לולאה בקצה החבל - eye splice) או אל קצה חבל אחר (וכך לחבר שני חבלים - short splice). יש שיטות ספלייסינג שונות, לחבלים מפותלים ולחבלים שזורים.
ספקטרה (Spectra): חומר קל וחזק לייצור חבלים ורצועות. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של ניילון (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. ספקטרה ניתן לקנות כראנרים, כתפורות (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר (פוליאסטר, לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כפרוסיק או היידן. מוכר גם בשם דיינימה (Dyneema).
סראק (sérac): גוש או מגדל של קרח שתחום בין מספר קרווסים על קרחון. כשהקרחון מתקדם במורד העמק ונמס, הקרווסים הופכים להיות בעלי חתך v, המגדלים שנשארים ביניהם - הם הסראקים.
ע
עגינה אחורית: עגינה שאליה מחובר המאבטח, בטופ-רופ או בהובלה, ותפקידה למנוע התרוממות שלו במקרה של נפילה. עגינה אחורית שימושית ביותר כאשר המטפס כבד במידה משמעותית מן המאבטח.
עגינה אקטיבית: שם כללי לאבני עיגון בעלות חלקים נעים, קפיצים ו/או צירים, המגיבות להפעלת כוח עליהן, על ידי התרחבות בחריץ או בחור בד"כ. בקטגוריה זו נמצאים כל אבני העיגון המופעלות בקפיץ (SLCD), כלומר פרנדים, קמלוטים, סליידרים וכו'. בד"כ ההתרחבות (והאחיזה) בחריץ מושפעת במידה רבה מן החיכוך עם דפנות החריץ.
עגינה חצי אקטיבית: שם כללי לאבני עיגון שאין בהן חלקים נעים, אך הן מגיבות למשיכה. בקטגוריה זו נמצאים הקסים, טריקמים, קאם-לוק וכו'. אבני עיגון אלה מושפעות במידה מעטה מהחיכוך עם דפנות החריץ והן "תקועות" בו בכל מקרה.
עגינה פאסיבית: שם כללי לאבני עיגון התקועות בחריץ. האחיזה של עגינות פאסיביות מושפעת בעיקר מצורת החריץ לקטגוריה זו שייכים רוקים, צ'וקים ודומיהם.
עגינות: כל דבר המשמש לעגינה בטיפוס או בגלישה.
עגינות - דירוג דירוג של איכות וזמינות העגינות במסלול.
עגינות טבעיות: עגינות המבוססות על הסלע עצמו או על אלמנטים טבעיים אחרים: בולדרים, גשרים, עצים וכו'.
עגינות מנוגדות (oppositional nuts): שתי עגינות המושכות זו את זו לכיוונים מנוגדים ושומרות זו את זו שלא יפלו ויישארו בכיוון שאליו רוצה המוביל.
עגינת גולש אחרון: עגינה שעליה גולש הגולש האחרון. עגינה זו נשארת לאחר הגלישה ולכן היא מינימליסטית ואין לה גיבוי, בד"כ. לכן עגינת גולש אחרוון דורשת רמה גבוהה של נסיון ושיקול דעת.
עגינת כיוון: עגינה ראשונה בהובלה שתפקידה לקרב את החבל אל המצוק ולדאוג שעל כל העגינות הבאות יופעל עומס מלמטה בלבד. על עגינת הכיוון להיות כזו שתחזיק עומס גם בכיוונים אחרים: החוצה ולמעלה.
עגינה רב-כיוונית: עגינה שיכולה לקחת עומס בכיוונים נוספים, מלבד בכיוון למטה.
עומס קריעה: העומס הגדול ביותר אותו יכול פריט ציוד (בד"כ חבל) לשאת מבלי שייקרע. בד"כ כשאומרים 'עומס קריעה' הכוונה היא לעומס קריעה סטאטי.
עומס קריעה דינאמי: העומס הדינאמי (מכה או נפילה) הגדול ביותר שיכול לשאת חבל לפני שהוא נקרע. עומס קריעה דינאמי תמיד נמוך מעומס קריעה סטאטי.
עומס קריעה סטאטי: העומס הסטאטי (משיכה איטית) הגדול ביותר שיכול לשאת חבל לפני שהוא נקרע. עומס קריעה סטאטי תמיד גדול מעומס קריעה דינאמי.
עמידות בפני שחיקה (abrassion resistance): בדיקה הנערכת לחבלים, בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על משטח מחוספס המדמה סלע. העמידות בפני שחיקה ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת.
עמידות על פינות חדות (sharp edges resistance): בדיקה הנערכת לחבלים, בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על פינה ברדיוס קטן (1 מ"מ). העמידות על פינות חדות ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת.
פ
פאס (pass): הנקודה הנמוכה ביותר באיזור שלה, על קו הרכס. אוכף.
פוליאסטר (polyesther): פולימר המשמש לייצור חבלים. בין תכונותיו חוזק גבוהה וגמושות נמוכה, משקל סגולי גבוה, יחסית (1.38), טמפרטורת התכה גבוהה (260°C) ועמידות מצויינת בפני שחיקה. כל אלה מביאים לכך שהוא מצויין לייצור מעטפות לחבלים מחומרים אחרים (כמו ספקטרה) וחבלים לשימושים סטאטיים ביותר.
פוליאתילן (polyethylene): פולימר המשמש לייצור חבלים.
פוליפרופילן (polypropilene): פולימר המשמש לייצור חבלים וביגוד תרמי. לפוליפרופילן משקל סגולי קטן מ-1 (חבלים המיוצרים מפוליפרופילן צפים במים), טמפרטורת התכה נמוכה (170°C) ועמידות נמוכה בפני שחיקה.
פייס: טיפוס פני השטח. שיטת טיפוס שבה התנועה האופיינית היא כמו בטיפוס על סולם שלבים. נחשבת לשיטת הטיפוס הבסיסית.
פיתון: מסמר רחב שמוכנס לתוך סדק בסלע בעזרת מכות פטיש. טיפוס תוך שמוש בפיטונים נחשב לפחות "נקי" מאשר טיפוס תוך שמוש בצ'וקים (ע"ע) בלבד. יתד.
פוקט (pocket):
פימפום (pump):
פינק-פוינט (pink-point, to): להצליח לטפס את המסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל עם כל העגינות ו/או הראנר מוכנים במקום. זה רד-פוינט עם אדום בהיר...
פיפי-הוק (fifi hook): וו אלומיניום לשימוש בטכניקות עבודה עם חבל. שימושו העיקרי הוא בטיפוס מלאכותי, לחיבור מהיר לטבעת או לעגינה. פיפי-הוק מחזיק רק כאשר אין שינוי בכיוון המשיכה והוא רק למטה. במשיכה לכיוון אחר הוא משתחרר ונופל. שימוש נוסף יכול להיות כאשר המוביל רוצה להשאיר ציוד בעגינה מתחתיו ואחר-כך מושך את הפיפי-הוק למעלה והוא משתחרר.
פיץ': קטע טיפוס שבין תחנה לתחנה. אורכו של פיץ' הוא בהכרח פחות מאורך החבל, בד"כ כ40- מ'. זאת אומרת, חוץ מאותו מקרה בסיני, שבו נגמר החבל, ונורית היתה שניה, ובמקום לצעוק "זה אני" שחררה את קצה החבל מבלי לומר אפילו "ביליי אוף" (ע"ע), והמוביל התקדם עוד כ10- מטר ולא ידע שאינו מאובטח.
פלאש (flash, to): לטפס מסלול בניסיון ראשון, ללא נפילות, עם מידע קודם על המסלול, על האחיזות וכו'. מידע כזה יכול להיות מסיפורים, טופו או צפיה במטפסים אחרים מטפסים על אותו מסלול.
פלייק (flake):
פנדולום: מטוטלת. נפילה על חבל מתוח שאיננו אנכי. מטוטלת מבוקרת, שמתאפשרת כשיש מקום עגינה בגובה המתאים מעל לטרברסה נקראת טרברסת מטוטלת.
פנס ראש (head lamp):
פסאודו (pseudo): הובלה מאובטחת בטופ-רופ. שיטה לאימון בהובלה על אבני עיגון. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם הובלה מדומה.
פרו (pro; protection): כינוי לכל ציוד המשמש במערכת האבטחה: אבני עיגון, בולטים, פיתונים, ברגי קרח וכו'.
פרוסיק (prussik knot): שם של קשר שנעשה בחבל דק על חבל עבה. יש המכנים בשם זה גם חבל דק שיועד להיקשר בקשר זה (prussik sling).
פרי (free):
פרנד: סוג של אבני עיגון שבו קפיץ קטן שומר על לחץ כלפי קירות החריץ. פרנד הוא פי כמה יותר יקר מצ'וק רגיל. ובד"כ רק מי שיש לו דודה עשירה שבאה לארץ לחגים, או משהו דומה, יש לו פרנדים משלו.
פרנץ' פרי (french free):
צ
צ'ימני (chimney): ע"ע ארובה.
צ'וק: עוגן קטן, על פי רוב מאלומיניום, המיועד להינעל בתוך החריצים הטבעיים של הסלע. צורתו בד"כ יתד, או משושה, אבל לעולם לא צורת עוגן של סירות כמו בסרטים מצויירים.
צ'וק (chalk): מגנזיום קרבונט, אבקה לבנה שמשמשת לספיגת הזיעה ולמניעת החלקה. צ'וק משמש מתעמלים על מכשירים (מתח, מקבילים, טבעות וכו') ומרימי משקולות, ועבר לטיפוס מענפי הספורט האלה.
ק
קביעות (hitches): קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. לדוגמה: קשר מוט, חצי קביעה, קשר איטלקי. גם הקשרים הנקראים כפיתות שייכים לקבוצה זו.
קבלר (Kevlar): חומר ממשפחת האמיידים, המשמש לייצור סיבים חזקים מאד. הסיבים משמשים לאריגים שונים ולייצור חבלים חזקים ועמידים מאד בפני שחיקה. לסיבי קבלר טמפרטורת היתוך גבוהה (500-900°C) והוא אינו ניתך אלא מתפורר. זהו חומר קשה מאוד ולא אלאסטי ולכן הוא כמעט ולא יכול לבלום אנרגיה, ולכן לא שימושי לטיפוס. הקבלר גם נחלש מאד בכיפוף בקשרים, ולכן הוא גם לא מאד שימושי בגלישה. ניתן להשתמש בו לצורכי תעשייה או בניית אומגות וכתחליף לכבלי מתכת, במיוחד שימושים שאינם מצריכים דינאמיות או כיפוף של החבל.
קול (col): אוכף בצרפתית. אוכף הוא הנקודה הנמוכה בקו הרכס. איזור טופוגראפי ממנו ניתן לעלות לשני כיוונים מנוגדים ולרדת לשני כיוונים מנוגדים ניצבים.
קום (cwm): המילה cwm פרושה עמק בשפה הוולשית, משלחות הטיפוס הראשונות שחקרו את האברסט היו ברובם מורכבות מבני האיים הבריטים, ועל כן הם כינו את העמק אשר מצוי מעל מפל הקרח במסלול הדרום מערבי של ההר The Western Cwm.
קומפאקטיות: קומפאקטיות היא תכונה בקשרים, המתייחסת לצורות שונות של אותו הקשר, כשאפשר לעבור מצורה אחת לשנייה מבלי להתיר את הקשר. קיימת צורה אחת של הקשר בה משתתף האורך הקטן ביותר של חבל. זו הצורה הקומפאקטית של הקשר. זו גם הצורה החזקה והמומלצת לשימוש בקשר.
קורדלט (cordelette): מילה בצרפתית שמשמעותה חבל דק, (משורש: corde, חבל בצרפתית, בתוספת הסיומת ette, סיומת של הקטנה). המונח קורדלט מתייחס לחבל דק וארוך (4-5 מ') הסגור כלולאה גדולה. אותו מונח משמש גם לתיאור אופן השימוש בקורדלט: חלוקת משקל רגילה, בתוספת של קשר בוהן או קשר שמונה היוצר מספר לולאות אליהן מתחברים. תחנה כזו מקובלת במסלולים ארוכים ובהרים גבוהים, במיוחד במקרים בהם חשוב למנוע מכה על העגינות, במקרה שאחת מהן נשלפת.
קורניס (cornice): מסת שלג שנערמת על ידי הרוח על קו רכס. בצד המוגן מרוח של קו הרכס נוצר קיר שלג שלילי ולא יציב. קורניסים מתמוטטים כאשר המסה שלהם גדולה מדי, ולפעמים כשמטפסים הולכים על קו הרכס ולא רואים שיש מתחתיהם קורניס.
קיר טיפוס: מבנה מלאכותי המיועד לטיפוס. קירות טיפוס עשויים להיות מבנים קיימים שחוברו אליהן אחיזות, או מבנים שהוקמו במיוחד לשם כך, ושוב, חוברו אליהן אחיזות.
קניון: סוג של נעלי טיפוס המומלץ במיוחד לגרניט אבל מצוין גם לאבן גיר. יותר נוחות מאשר אי-ביז (ע"ע), מה שלא מפתיע.
קניונינג: התקדמות בתוך נחלים יבשים או זורמים, לרבות באמצעות גלישה, טיפוס, הליכה, קפיצה, צלילה ושחייה.
קסדות: כשמן כן הן - אמצעי להגנה על הגולגולת מפני חפצים נופלים ומכות בזמן נפילה.
קרבינה: טבעת מתכת שנפתחת כלפי פנים בפתח קפיצי. חוליה (בשרשרת). שאפשר לחבר ולנתק, snap-link. בעברית: טבעת.
קרווס (crevasse): חריץ או בקע בקרחון. הקרוואסים נפתחים עם זרימת הקרחונים וגלישת השלג והקרח במורד. הם מתכסים בשלג לפעמים (מה שקרוי גשר שלג - snow bridge) ואז דרוש נסיון רב כדי לזהות אותם לפני שנופלים לתוכם.
קרוקס (crux): "צלב" בלטינית. הקטע הקשה ביותר במסלול מסוים, הקובע גם את דירוגו של המסלול כולו.
קרח כחול (blue ice): קרח של מפלי קרח קפואים. קרח כחול נוצר מקפיאה של מי המפל עצמם. הוא שביר למדי בטמפרטורות נמוכות מאד אך בתנאים מתאימים הוא יציב וקשה וטוב לטיפוס.
קרח לבן (white ice):קרח המכיל כמות רבה של בועות אוויר ונוצר בתהליך קומפקציה, המסה וקפיאה מחדש של שלג. קרח לבן הוא קל לטיפוס ויציב למדי.
קרח שחור (black ice): קרח ישן המכיל כמות גדולה של אבק וחול ונחשף לטמפרטורות נמוכות מאד וסופות שלגים. קרח שחור נמצא בקולוארים עמוקים ובמפנים שאינם מקבלים שמש (ולכן עשוי להיות ישן). קרח שחור הוא הסוג המפחיד ביותר מכיוון שקשה ביותר להעריך את טיבו, ואיכותו משתנה על פני מרחקים קצרים. מלבד זאת, הכמות הגדולה של חול בו שוחקת את הקרמפונים והגרזנים.
קרימפים (crimp): אחיזות קטנות שמשתמשים בהם בקצות האצבעות בלבד. קרימפים מפעילים עומס גדול על הגידים באצבעות והם אחד הגורמים העיקריים לפגיעות באצבעות ודלקות גידים.
קרמפונים (crampons): מתקן עוקצים מפלדה, המורכב על נעליים לטיפוס אלפיני ומונע החלקה בזמן הליכה ו/או טיפוס על קרח. קרמפונים מתחלקים למספר קבוצות על פי השימוש המיועד: קרמפונים טכניים למסלולי קרח תלול ומיקסד, קרמפונים גמישים נוחים להליכה, למסלולים ארוכים ופחות טכניים ולהרים גבוהים וקרמפונים מונופוינט (monopoint crmpons) למסלולים סופר-טכניים ולתחרויות.
קשר א': שם נפוץ לקשר לופת.
קשר א"א: שם נפוץ לקשר דייגים כפול.
קשר איטלקי (italian hitch; Münter hitch; HMS knot): קביעה הנעשית על מוט או טבעת ומשמשת כאמצעי חיכוך מאולתר. קשר איטלקי מפתל מאד את החבל. נקרא גם 'קשר מתהפך'.
קשר בוהן (overhand knot): הקשר הפשוט ביותר האפשרי. מכונה גם 'קשר סבתא'.
קשר בכמן (Bachman knot): קשר בלתי מחליק, הנקשר בעזרת פרוסיק וטבעת. קל לבנות ממנו אלחוזר.
קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור חבלים בקוטר דומה, המורכב משני קשרי בוהן.
קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר חיבור חבלים הבנוי משני קשר לופת נקרא לעיתים 'קשר א"א'.
קשר היידן (heiden knot): קשר בלתי מחליק הנקשר בעזרת רצועה.
קשר הצלה (bow line):
קשר טבעת (ring knot):
קשר לופת (connstrictor knot; double overhand knot):
קשר מוט (clove hitch):
קשר מים (square knot):
קשר מרינר (marriner knot): שם כללי לקשרים הניתנים לפתיחה גם תחת עומס. קשר מרינר מקובל הוא למעשה קשר איטלקי עם נעילה. מקובל לקשור קשר מרינר בפרוסיק ארוך על טבעת.
קשר מתהפך: קשר איטלקי.
קשר עוגן (anchot knot): קשר הנקשר על טבעת של עוגן. קשר עוגן מתאים למצב בו המתח על החבל בא בניצב למוט עליו קשור החבל.
קשר פלמי (flemish knot):
קשר פרוסיק (prussik knot): קשר בלתי מחליק, הנקשר בעזרת פרוסיק. קשר פשוט שניתן לקשור גם ביד אחת.
קשר פרוסיק צרפתי: קשר בלתי מחליק, הנקשר בעזרת פרוסיק. תכונתו החשובה היא שניתן להסיעו על החבל גם תחת עומס.
קשר קלמהייסט (klemheist knot): קשר בלתי מחליק, הנקשר בעזרת פרוסיק. בעצם, זהו קשר היידן על פרוסיק במקום רצועה.
קשר שטוח (square knot): קשר לחיבור חבלים המתאים גם לחיבור חבלים בעוביים שונים. קשר שטוח הוא חלש מאד ואינו בטיחותי. בחיבור חבלים יש לאבטח את הקצוות בקשרים לופתים (קשרי א').
קשר שמונה (figure of eight knot):
קשרים (knots):
קשרים בלתי מחליקים: קשרים שהמשותף להם הוא למעשה, שהם כן מחליקים לאורך החבל, אבל כאשר רוצים, ניתן לנעול אותם ואז הם לא מחליקים. לקבוצה זו שייכים כל הקשרים הנבנים על החבל מחבלי עזר (פרוסיק), מרצועות ומהחבל עצמו. הקשרים הנפוצים בקבוצה זו הם: קשר פרוסיק, קשר פרוסיק צרפתי, קשר קלמהייסט, קשר בכמן, קשר היידן, זנב כלב וכו'.
קשרי אמצע חבל: קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל: לכאורה כל הלולאות, אך בעיקר: פרפר אלפיני, מוט באמצע חבל, הצלה עם חבל כפול, לולאת תשיעית וכו'.
קשרי חיבור חבלים (bends): כשמם כן הם. רוב קשרי חיבור החבלים מבוססים על קשרי קצה חבל: קשר מים מבוסס על קשר בוהן, קשר פלמי על קשר שמונה, קשר דייגים על קשר בוהן, קשר דייגים כפול על קשר לופת, קשר אורגים הוא למעשה קשר הצלה משני חבלים. קיימים גם קשרי חיבור שאינם מבוססים על קשרים פשוטים: שטוח, קאריק וכו'.
קשרי קצה חבל: קשרים הנמצאים בקצה החבל בדרך כלל ומתאימים לשימוש כזה: קשר לופת (א'), קשר בוהן, שמונה, הצלה וכו'. וגם לולאות: לולאת שמונה, למשל, שמתאימה במיוחד לשימוש בקצה חבל ואינה כלכך מתאימה לשימוש באמצע חבל.
ר
ראם: אתר טיפוס גדול בדרום ירדן, כשעה נסיעה מעקבה. וואדי ראם הוא ערוץ נחל רחב של חול בהיר. משני צידי הערוץ מתנשאים הרים שרוב החתך הגיאולוגי שלהם בנוי משכבות אבן חול באיכות משתנה. ראם הוא שמו של הכפר הגדול הנמצא במרכז הוואדי.
ראנר (runner): שתי טבעות לא ננעלות המחוברות ביניהן ברצועה. בד"כ אחת הטבעות תהיה שער ישר והשניה עם שער מכופף. הטבעת הראשונה מוקלפת לבולט או לאבן עיגון והשניה מוקלפת לחבל ההובלה.
ראנינג ביליי (running belay): מערכת האבטחה הנהוגה בהובלה, בה החבל אינו קשור לעגינות אלא רץ דרכן. וגם, אורך החבל אינו קבוע והוא זז דרך אמצעי החיכוך.
רובוט (Robot): אמצעי חיכוך שהיה פופולארי במיוחד אצל מדריכי גלישה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. יתרונו היה בקלות בה ניתן להכניס ולהוציא את החבל ממנו, ובכך גם הסכנה שבו.
רוק (nut; tapered nut): הסוג הפשוט היותר של אבני עיגון. רוקים הם אבני עיגון פאסיביות, השם 'רוקים' הוא שם מסחרי לאבני עיגון של חברת Wild Country מאנגליה. מתכת בצורת טריז, בעל חתך טרפזי שיוכל להתקע בחריץ הולך וצר. שמות נוספים: צ'וקים, סטופרים.
ריתמה (harness): מערך של רצועות התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על חבל. קיימות רתמות לטיפוס, רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן לבנות ריתמה מאולתרת מרצועה או חבל.
ריתמה מאולתרת: ריתמה שאינה תפורה ומוכנה אלא מאולתרת מרצועה או חבל לשימוש זמני. רתמות מאולתרות שימושיות במקרים של חילוץ או במקרים בהם מתעורר צורך ברתמה, שלא היה צפוי.
רד פוינט (red point): להצליח לטפס מסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל לא בנסיון ראשון. בארץ מוכר ביטוי נוסף: גם ב"לחבר את הצעדים". מקור הביטוי היה בכך שסימנו נקודה אדומה ליד כל בולט שהמטפס הצליח לעבור בלי ליפול, וכשהצליח את כל המסלול הוא סימן את כל הבולטים (he red-pointed the route).
רווח כוח: נקרא גם יתרון מכאני.
רברסו (Reverso): אמצעי חיכוך הדומה לשטיכט, אך בעל אופן עבודה נוסף, של נעילה אוטומטית האיבטוח מטפס שני בהובלה.
רברסינו (Reversino): כמו רברסו, אך קטן יותר, מיועד לחבלים דקים, בעיקר לחבל תאומים.
רופ-מן (Ropeman): אמצעי קטן וקל לטיפוס על חבל, המיוצר על ידי חברת Wild Country.
ריץ'רץ' (zipper):
ריתמת גוף: ריתמה שנקודת התליה שלה גבוהה יותר. השימוש בריתמת גוף מומלץ במקרים בהם מרכז הכובד גבוה: אנשים גדולים וכבדים וילדים קטנים.
ריתמת חזה: ריתמה לפלג הגוף העליון, המתחברת לריתמת ישיבה כדי ליצור ריתמת גוף.
ריתמת ישיבה: ריתמה לפלג הגוף התחתון. קיימות רתמות קלות ופשוטות, לטיפוס ורתמות מאסיביות ומרופדות, לעבודה על חבל (עבודות גובה וחילוץ).
רפל (rappel, to): גלישה. שיטת ירידה על חבל ע"י שליטה על מידת החיכוך. בעברית לעיתים מכונה הגלישה הזאת "סנפלינג", שיבוש של "סנפ-לינק" (ע"ע קרבינה).
רץ: מידה מקובלת לסלינג. רץ1 נקבע על פי המידה הנוחה לשים על הכתף ב"הצלב". רץ1=60ס"מ לערך. אורכים סטנדרטיים של ראנר הם במידות 1/3רץ, 1/2רץ, 2/3רץ. רצועות תפורות במידות של 1רץ, 2רץ, 4רץ וכו'.
רצועה (webbing): רצועה העשויה מניילון, תפורה בבית החרושת לסלינג סגור או נקשרת בקשר מים. קיימות גם רצועות מספקטרה, תפורות בלבד. אין לקשור רצועות ספקטרה.
רצועה טובולארית (tubular webbing): רצועה בעלת חתך מלבני חלול (גלילי - טובולארי). רצועות כאלה הן לרוב רכות ונוחות לשימוש כללי.
רצועה קשורה: רצועה שנקנתה באורך הרצוי ונקשרה בקשר מים. רצועות קשורות משמשות להארכות, לחלוקת משקל ולשימושים כלליים בטיפוס טבעי ובטיפוס מלאכותי. שתי מידות מקובלות לשימוש של רצועות קשורות הן 60 ס"מ (רץ, ע"ע) ו-120 ס"מ (2רץ). לרצועת ניילון קשורה עומס קריעה סטאטי טיפוסי של 1800 ק"ג.
רצועה שטוחה: רצועה בעלת חתך מלבני מלא. רצועות שטוחות הן לרוב קשות יותר ופחות נוחות לשימוש כללי. לשימוש בבניית רתמה מאולתרת, הן עדיפות, למשל.
רצועה תפורה: רצועה באורך סטנדרטי שתפורה בבית החרושת. רצועות תפורות קצרות נקראות בשם ראנרים ומשמשות בטיפוס ספורטיבי. מידה סטנדרטית של רצועות ארוכות יותר היא 60 ס"מ ונקראת בשם רץ. קיימות גם רצועות 2רץ, 4רץ וכו'. לרצועת ניילון תפורה עומס קריעה סטאטי טיפוסי של 2200 ק"ג.
רשימת ציוד: הציוד הדרוש, והמומלץ לפעילות מסויימת. רשימת הציוד תלויה באופי המסלול, באורך שלו ובמשכו.
ש
שאנט (Shunt): מכשיר ייעודי לאבטחה עצמית בגולש אחרון. השאנט יוצר על ידי petzl החל מאמצע שנות השמונים והיה פופולארי מאד בגלל שאפשר היה להשתמש בו גם על חבל יחיד וגם על חבל כפול. בשנים האחרונות הפופולאריות שלו ירדה, משהתברר כי אינו אמין לאחר זמן מה של שימוש.
שבע הפסגות- Seven Summits: שבעת ההרים הגבוהים בשבע היבשות: אסיה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה, אוקיאניה.
שטיכט (stich plate): נקרא גם 'תפר'. השטיכט נקרא על שם ממציאו פרנץ שטיכט. אמצעי חיכוך, שעם הופיעו, יצר קטגוריה חדשה של אמצעי חיכוך. בניגוד לשמינית שקדמה לו שהתבססה על קטע חבל ארוך יחסית המתחכך במתכת, החיכוך בשטיכט נוצר על ידי מעבר של החבל על פינה ברדיוס קטן. השטיכט גם איפשר עבודה נוחה יותר עם שני חבלים. השטיכט נותן שני מצבי עבודה ברורים: פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השטיכט ודומיו מתאימים יותר לאיבטוח ופחות לגלישה. בעקבות השטיכט פותחו אמצעי חיכוך נוספים שהתבססו על אותו עיקרון: ATC, שריף, רברסו וכו'.
שלילי (overhang): קטע מצוק, קיר או מסלול שהשיפוע בו גדול מ 90°.
שמינית: אמצעי חיכוך מאלומיניום שצורתו כצורת הספרה 8, המיועד לגלישה ולאבטוח. לשמינית מעבר חלק למדי בין מצב פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השמינית ודומיה מתאימים יותר לאיבטוח ופחות לגלישה.
שמירת כיווני החבל: כלל יסודי למאבטח. לא די בזה שהמאבטח בעצמו קשור לעגינה טובה, אלא שני החבלים (בין עגינה למאבטח, ובין מאבטח למטפס) צריכים להיות אחד המשך של השני ללא נקודת "ברך" במקום של המאבטח עצמו.
שקול: שם נוסף לחלוקת משקל.
שריף: אמצעי חיכוך הדומה לשטיכט.
ת
תחנה (belay; stance; station): כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח בהובלה או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מעגינה מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי אבני עיגון או יותר, עם חיבור שנותן חלוקת משקל וגיבוי בין כל העגינות.
תחקירי תאונות: מאגר תחקירי תאונות וכמעט תאונות בתחום הטיפוס ועבודת חבל.
תחרויות: תחרויות טיפוס מתרחשות בד"כ בקירות מלאכותיים, אך לפעמים על מצוקים טבעיים. רוב התחרויות הן בהובלה ספורטיבית. המתחרים מחולקים לקטגוריות על פי מין וגיל. בד"כ המנצח בתחרות הוא זה שהגיע גבוה ביותר על המסלול. יש גם תחרויות מהירות ותחרויות בולדרינג.
תפר: שטיכט. כאשר ביקשו לתת שם עברי לשטיכט, בדקו במילון אנגלי מהו sticht, פיספסו את מקומו של ה-t בסוף ומצאו stitch - תפר.
תשיעית: מתקן מאלומיניום שצורתו כצורת הספרה 9, המיועד לגלישה ולאבטוח.
תרמו לדף זה: מיכה יניב, רועי ברמן, גילי טנא ואחרים...