נפילת UIAA
בדיקת נפילה לחבלים דינאמיים הנערכת במעבדה. בדיקה זו היא נפילה במקדם נפילה 1.78, המשמשת לבדיקת כוח הבלימה המתפתח בבלימת נפילה כזו (על פי מודול האלאסטיות של החבל).
הבדיקה נערכת כך:
משקולת (של 80ק"ג לחבל הובלה יחיד, 50ק"ג לחצי חבל) מופלת לאורך חמישה מטרים, על חבל של 2.80מ' המחובר לעגינה קבועה. 30ס"מ מן העגינה עובר החבל על מוט בקוטר 10מ"מ המדמה טבעת.
מקדם הנפילה הוא: עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): FF=\frac{5}{2.8}=1.78
שני נתונים עיקריים מופקים מן הבדיקה והם נחוצים כדי לתת לחבל תו תקן של חבל הובלה:
- מספר הנפילות שהחבל יכול לעמוד בהן. כדי לקבל תו תקן UIAA החבל צריך לעמוד במס' נפילות גדול מ-6. ערך זה נקבע באופן שרירותי.
- כוח הבלימה המתפתח בזמן בלימת נפילה. כדי לקבל תו תקן UIAA החבל צריך להתארך מספיק כך שכוח הבלימה לא יעלה על 1200ק"ג בנפילה הראשונה (הערך הזה מתקבל מתוך חישוב של: עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 15G על מטפס ששוקל 80ק"ג - עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 15*80=1200 ).
הערך 1200ק"ג, או למעשה, הערך של עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 15G . מקורו בניסויים שערך הצי האמריקאי כדי למצוא מהם התמרונים החדים ביותר שמטוסי קרב יכולים לעשות בלי לפגוע בטייסים. התוצאות הראו שטייסי קרב יכולים לעמוד בתאוצות של עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 15G לפרקי זמן קצרים (מסדר גודל של עשיריות שניה) ובתאוצות של עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 8-9G לפרקי זמן של עד מספר שניות. מכיוון שבבלימת נפילה הכוח המקסימאלי מופעל למשך זמן קצר מאד, לקחו את התאוטה של עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 15G וחישבו את כוח הבלימה למטפס במשקל ממוצע (80ק"ג). כך התקבל הערך המקסימאלי המותר בנפילת בדיקה של 1200ק"ג.
קיימת הרבה ביקורת, בעיקר ממטפסים ספורטיביים, על בדיקות הנפילה של ה UIAA. הטענה היא כי מקדם נפילה של 1.78 הוא תרחיש קיצוני ולא סביר בטיפוס ספורטיבי, והוא יותר מתאים לטיפוס הרים קלאסי. התקן יוצר רף גבוה שלא לצורך מחד, ואינו משקף את המציאות העכשווית בה חבל נחשף להרבה מאד נפילות קצרות יחסית ובמקדמי נפילה נמוכים, במקום למספר נמוך של נפילות נוראיות, מאידך.
בנוסף, מדידת עומס הבלימה (לצורך מעבר בדיקת ה UIAA לפחות) מתבצעת רק בנפילה הראשונה.
ביקורת נוספת מתייחסת לשימוש במקדם הנפילה התיאורטי כמדד, בעוד שמקדם הנפילה האפקטיבי הוא גדול יותר במרבית המקרים.
הביקורת היא נכונה במידה מסויימת, אם כי יש כאן התעלמות מן ההיסטוריה. הבדיקה תוכננה לחבלי טיפוס בזמן בו טיפוס היה טיפוס הרים או טיפוס מסלולים ארוכים עם אבני עיגון. עם ההתפתחות של הספורט לכיוון של טיפוס ספורטיבי, עם בולטים קרובים, ללא נפילות ארוכות אבל עם הרבה נפילות קצרות, הבדיקה הפכה לפחות מתאימה.
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
