תחרויות
תחרויות טיפוס הן אירועי ספורט המעמתים את יכולת המתחרים בטיפוס ספורטיבי בהובלה, טופ-רופ או בולדרינג ובוחנים את רמתם של המתחרים בכוח מתפרץ, כוח סיבולת, מהירות, קריאת מסלול והיבטים נוספים.
תוכן עניינים
היסטוריה
תחרויות טיפוס התחילו בשנות הארבעים של המאה העשרים בבריה"מ (לשעבר) אלה היו בעיקר תחרויות מהירות והיו פתוחות למטפסים מברית המועצות בעיקר. הענף תפס תאוצה לאחר שבשנת 1985 אסף עיתונאי ספורט איטלקי בשם עימנואל קסארה (Emanuele Cassarà) את המטפסים הטובים באירופה וערך תחרות על מצוק טבעי בעמק סטרטה (Valle Stretta), לא רחוק מהעיר טורינו. בתחרות זו ניצח הגרמני סטפן גלובץ' (Stefan Glowacz). שם התחרות היה "Sportroccia", כלומר - סלע ספורטיבי.
בשנת 1986 נערכו כבר שתי תחרויות. הראשונה בארקו (Arco) שבאיטליה, על סלע טבעי, ובה ניצחו הצרפתים פטריק אדלנג'ה (Patrick Edlinger) וקתרין דסטיבל (Catherine Destivell). כ-10000 צופים הגיעו לצפות במקצה הגמר ואת התחרות צילמו שבעה ערוצי טלויזיה שונים (ועוד עיתונאים, כמובן). התחרות השניה היתה ליד העיר ליון שבצרפת, על קיר מלאכותי. תחרות זו היתה קטנה בהרבה, אבל היום ברור לנו כי היא הראתה את הכיוון בו העניינים עמדו להתפתח. בשלב זה היה ברור, גם לספקנים, שתת-ענף חדש זה של טיפוס מעורר עניין רב גם בקהילת המטפסים, וגם בקהילת הלא-מטפסים.
בשנת 1988 הוקם גוף פנימי של UIAA שתפקידו היה לטפל בענף הטיפוס הספורטיבי. די מהר פותחה שיטת סבב התחרויות המוכרת כיום ונערכו תחרויות הגביע העולמי (World Cup). ומשם התפתחו הדברים במהירות. תחילת שנות התשעים של המאה העשרים ראו מספר גדול של תחרויות בכל שנה, כולל ביקורים בארה"ב וביפן, שהיו מחוץ לאירועים המרכזיים. אליפות העולם (World Championship) הראשונה נערכה בפרנקפורט, גרמניה בשנת 1991. אליפות העולם הראשונה לנוער נערכה בשנת 1992.
בשנת 1997 שונה מעט המבנה. הוקם ה-ICC בתוך ה-UIAA ומאז הוא גוף עצמאי המטפל בענף הטיפוס התחרותי. ושנה אחר כך נקבעה השיטה המקובלת היום לתחרויות בולדרינג. משנת 2000 ועד היום יש סבבי תחרויות מקומיים, ארציים ובינלאומיים והספורט זוכה לפופולאריות רבה.
בארץ מתקיימות תחרויות משנת 1989. התחרות הראשונה נערכה בקיר איילת, ומיד אחריה נערכה תחרות נוספת במגדל העמק, על הקיר שמאוחר יותר הועבר לרמת ישי - "קיר שגיא".
בשנת 2001 הוקם איט"ס, והוסמך על ידי המועדון האלפיני הישראלי לעסוק בשמו מול רשויות הספורט בארץ בכל היבטי הטיפוס התחרותי בישראל.
בשנת 2007 החליטו ב-UIAA שיש מקום לגוף נפרד לחלוטין, שיטפל בתחרויות טיפוס והוקם ה-IFSC במקום ה-ICC.
סוגי תחרויות
שלושה ענפי תחרויות טיפוס קיימים כיום:
קושי (difficulty)
מדובר בתחרות בה מתחרים המטפסים אחד כנגד השני כאשר המטרה הנה להגיע כמה שיותר גבוה על מסלול נתון, אשר נבנה על קיר מלאכותי.
בונה המסלול יוצר רצף אחיזות אשר רמת הקושי שלהן ושל הסיקוונס עולה ככל שמתקדמים במסלול. המטפס/ת מקבלים ניקוד בהתאם לאחיזה האחרונה אשר הגיעו אליה.
מלבד תחרויות של ילדים צעירים מאד, מתחרים כאשר הטיפוס מתבצע בהובלה, וכן ב - און-סייט. המתחרים נמצאים בבידוד ולא יכולים לצפות אחד בשני בזמן הטיפוס. לפני תחילת התחרות מקבלים המתחרים כ 5-6 דקות כדי לצפות במסלול (אך לא לגעת באחיזות או לצפות כיצד מטפסים עליו).
תחרות בד"כ תתפרס על 2-3 ימים, כאשר ישנו שלב מוקדמות או מספר שלבי מוקדמות אשר מטרתם לסנן את המטפסים הפחות טובים, ושלב גמר בו יתחרו 5-10 המטפסים שעברו את השלבים המוקדמים.
תחרויות difficulty נחשבות ליוקרתיות מבין שלושת סוגי התחרויות. ברמה העולמית מתקיים סבב גביע העולם אשר נודד ממדינה למדינה במשך השנה ובו מתחרים מיטב המטפסים בעולם
הזוכים בפרסים כספיים. אחת לשנתיים מתקיימת אליפות העולם. תחרות יוקרתית נוספת נקראת rock masters המתקיימת פעם בשנה ואליה מוזמנים חמשת המטפסים וחמשת המטפסות הטובים ביותר באותה שנה - בתחרות זו מתחרים בשיטה שונה (רד-פוינט), בה לכל מטפס/ת יש הזדמנות "לעבוד" על המסלול במשך זמן קצוב - ולאחריו יש לו/ה הזדמנות לטפס אותו ב - red point. עקב כך בתחרויות אלו רמת הטיפוס הנה גבוהה ביותר). בתחרות זו מוענקים סכומי כסף נכבדים לזוכים.
בארץ ישנו סבב תחרויות שנתי (כ 4-5 תחרויות בשנה), אשר מתקיים בקירות הטיפוס השונים, בו מתחרים ילדים נוער ובוגרים (גברים ונשים).
ביחס לרמה העולמית הרמה הכללית של הבוגרים/ בוגרות בארץ הנה בינונית ומטה, בגילאי הנוער הרמה גבוהה יותר ומטפסים ומטפסות ישראלים הגיעו להשגים מכובדים בתחרויות בינ"ל.
מהירות (speed climbing)
מטרת המתחרים בתחרות מהירות היא להגיע לסוף המסלול כמה שיותר מהר - ללא נפילה. תחרויות אלו מאופיינות במסלולים קלים מאד ביחס לאלו שבתחרויות הקושי.
הטיפוס בתחרויות המהירות, מאובטח בטופ-רופ, ובדומה לתחרויות הקושי מתקיימים מקצי מוקדמות ומקצי גמר. בעולם מתקיים סבב תחרויות במקביל לגביע העולם ב - difficulty. תחרויות ה - speed נחשבות פחות יוקרתיות מתחרויות הקושי והבולדרינג.
בארץ לא מתקיימות תחרויות כאלו באופן סדיר, לעיתים מתקיימת תחרות speed בתור תחרות ראווה במקביל לתחרות קושי.
בולדרינג (boldering)
בתחרויות אלו מטרת המטפס היא לסיים בעיית בולדרינג (על קיר מלאכותי) בזמן קצוב. המטפס יכול לבצע מספר לא מוגבל של ניסיונות לטפס את הבעיה, אך עליו להשלים פעם אחת את הבעיה מתחילתה ועד סופה ברצף - (ללא נפילה ובתוך הזמן שנקבע, בד"כ כ - 5דק'), על מנת לזכות בניקוד עבור הבעיה. בדרך כלל מקבל כל מטפס כ 5-6 בעיות כאלה במהלך תחרות.
המטפסים אינם רשאים לצפות אחד בשני במהלך הטיפוס והזמן המוקצה להם לטיפוס הבעיה כולל בתוכו גם את הכרתה ומציאת הדרך לפיתרונה. בשנים האחרונות תחרויות הבולדרינג צוברות פופולאריות גדלה והולכת עקב היותן אטרקטיביות לצופים: הטיפוס מאד אינטנסיבי, מאד אתלטי ואסטטי, וקצב התרחשות הדברים מהיר ואטרקטיבי יותר מסוגי התחרויות האחרים.
בעולם ישנו סבב גביע העולם לבולדרינג, וכמו כן ישנן תחרויות בולדרינג נוספות במסגרות שונות כמו ה - X - games, וה - world games, ועוד. גם בארץ תחרויות הבולדרינג מתחילות לצבור תאוצה ובשנתיים האחרונות מתקיים סבב תחרויות בולדרינג (3 תחרויות בשנה) בו מתחרים בוגרים מעל גיל 16 (גברים ונשים).
תחרויות טיפוס קרח
קישורים חיצוניים
- עוד על היסטוריה של תחרויות באתר ה-IFSC
- החוקה של ה-IFSC (מה שהיה פעם ICC) לתחרויות טיפוס
- כל המסמכים של ה-IFSC
תרמו לדף זה: רועי ברמן, מיכה יניב ואחרים...
