פתרון תקלות
פתרון תקלות הוא שם מקוצר לנושא הרחב והחשוב של פתרון תקלות בעבודת חבל. הכישורים של "לפתור תקלות" הינם חשובים ביותר לבטיחות ולהישרדות במתארים תלולים: בטיפוס, בגלישה ובקניונינג. כל מטפס (ומחלץ) בעל נסיון מכיר סיפורים והיה בעצמו במצבים בלתי צפויים בהם הוא נאלץ להתמודד עם סיכון, תאונה או סיטואציה עם פוטנציאל לתאונה. היכולת להתמודד עם מצבים כאלה בהצלחה ולצאת מהם בחיים הינה, ללא ספק, חשובה.
מאמר זה אינו בא לתת פתרונות למצבים מסויימים, אלא מנסה לתאר את הכלים הבסיסיים והמתקדמים והעקרונות החשובים המשמשים בפתרון תקלות. אין המאמר הזה בא במקום אימון ותרגול ואלו הכרחיים בכל מקרה כדי להגיע להבנה ויכולת ביצוע. בגוף המאמר יינתנו דוגמאות במקומות רלוונטיים וכדאי לתרגל את כל אחד מן הכלים בנפרד, לפני שמנסים לשלב אותם בפתרון בעיה שלמה. כדאי גם לא לנסות לפתור תקלות בפעם הראשונה כאשר מתרחשת תאונה...
תרגול פתרון של תקלות כדאי שיתבצע בהשגחה של מדריך, לפחות בפעמים הראשונות. בחלקו האחרון של המאמר ניתנת סדרה של תרגילים המסודרים (פחות או יותר) על פי הקושי - מן הקל אל הכבד. חלק מן התרגילים אינם מתארים סיטואציה מציאותית וכל מטרתם לאמן את יכולת החשיבה, הניתוח, ההבנה והאילתור ובכך לשפר את כישורי פתרון התקלות.
תוכן עניינים
תקלות לדוגמה
ניתן מספר מצבים לדוגמה שניתן לכנות אותם "תקלות על חבל". כמובן שדוגמאות אלו אינן מכסות את כל המצבים האפשריים, שמספרן עצום.
תקלות לדוגמה בגלישה
- בזמן גלישה מתברר כי החבל אינו מגיע לקרקע.
- בזמן גלישה מתברר כי החבל פסול.
- על אחד הגולשים נפלה אבן והוא איבד את ההכרה ותלוי על החבל.
- לאחד הגולשים נתפסה החולצה באמצעי החיכוך והוא אינו יודע מה לעשות.
- בגלישה בנחל מתברר כי הגבים עמוקים מדי וצריך להעביר את התיקים בלי שיירטבו.
- גלישה על אחד הפיצ'ים במסלול טיפוס, שהוא שלילי, נגמרת באויר - רחוק מן הקיר.
תקלות לדוגמה בטיפוס
- קטע קשה מדי באמצע המסלול, למוביל או לשני.
- נפילה בשלילי מסתיימת רחוק מן הקיר.
- נפילה בטרברסה מסתיימת מחוץ למסלול.
- המוביל נפל, ראשו נחבט בקיר והוא ללא הכרה.
- אחד המטפסים הפיל את אמצעי החיכוך שלו.
עקרונות ראשונים
העברת עומס
נסיון לתת הגדרה כללית של תקלה יביא מיד למסקנה כי התקלה היא ש"העומס אינו במקום הנכון" ופתרון התקלה מתמצה ב"להעביר את העומס" לנקודה בה אנו רוצים אותו.
העומס
העומס תלוי בסיטואציה המדוייקת ויכול להיות משקל המחלץ, המחולץ, הגולש, המוביל, המתח על החבלים, הציוד וכל צירוף שלהם. העומס נופל על מספר רב של חלקי מערכת לאורך מסלול שלם ובסופו של דבר עובר לעגינה.
לדוגמה: בגלישה באבטחה עצמית עם אמצעי חיכוך ופרוסיק, העומס עובר באחת משתי דרכים:
- בזמן גלישה מועמסים (מלמטה למעלה): הרתמה, הטבעת של אמצעי החיכוך ואמצעי החיכוך, החבל והעגינה.
- כאשר הפרוסיק ננעל מועמסים: הרתמה, הטבעת של הפרוסיק והפרוסיק, החבל והעגינה.
בזמן שנתיב כלשהו מועמס, אין אפשרות לנתק אף אחד ממרכיביו. אם ברצוננו להוציא את אמצעי החיכוך מן המערכת (כדי להעביר אותו אל מתחת לקשר, למשל) יש להעביר את העומס למשהו אחר - למשל לפרוסיק).
במקרים נדירים יתחלק העומס על אמצעי החיכוך והפרוסיק וכל מרכיבי המערכת יהיו בעומס. כמובן שמצב זה אינו רצוי, כי אז אין אפשרות לערוך שום שינוי במערכת.
מסלול העומס
חשוב להבין את המסלול בו עובר העומס לעגינה. רק כך ניתן להתחבר למסלול זה בין האלמנט נושא העומס ובין העגינה, בד"כ, מעל האלמנט נושא העומס, כך שהעומס אכן יעבור למקום אחר.
טעות נפוצה, למשל, היא נסיון להתרומם על פרוסיק המחובר לחבל מתחת לרתמה. החבל מתחת לרתמה תלוי על הרתמה, כך שהפרוסיק, מתחת לרתמה, בכל מקרה יהיה תלוי על הרתמה ובכל מקרה לא יירד ממנה העומס.
שיחרור עומס
שיחרור עומס משמעותו למעשה - העמסת חלק אחר במערכת. אנו משתדלים בכל חיבור נוסף שעתיד להיות מועמס, לדאוג לכך שניתן יהיה לשחרר ממנו את העומס. קשר, לדוגמה, אינו חיבור כזה. לולאה המקבלת עומס, צריך להרים את העומס כדי להתיר את הלולאה. אמצעי חיכוך מועמס מאפשר להזרים חבל דרכו ולהעביר את העומס למרכיב אחר במערכת.
קיימים מספר חיבורים שמאפשרים שחרור עומס: אמצעי חיכוך, או אמצעי חיכוך מאולתר (כמו קשר איטלקי או מחכך טבעות), קשר מחליק תחת עומס (פרוסיק צרפתי פרוסיק מקצה חבל) וקשר או רצועה עם סכין. כמובן שסכין אינו מאפשר שיחרור מבוקר של עומס, אלא רק בבת אחת.
שימוש נכון בכל המשאבים
ניתן לחלק את "כל המשאבים" לשני חלקים. הראשון הוא הציוד שיש באותו רגע, ואם להיות יותר מדוייק בהגדרה: הכרת הציוד. מטפס טוב יידע להשתמש בציוד שלו בדרכים שלא להן יוצר, והן תהיינה בטיחותיות בכל מקרה.
החלק השני הוא כל מה שאינו ציוד: כוח, שרוכי הנעליים, הרצועה של השעון, פיצ'רים בסלע, סכין, מפתחות וכו'.
יש סיפור על מטפס צרפתי שהיה באמצע מסלול בולטים ארוך, והשתמש בזנב הפרה שלו לבניית תחנה. הוא העביר את הרצועה של זנב הפרה דרך הבולטים, ללא טבעות, ואת הטבעת חיבר לרתמה ונעל אותה. כשרצה לצאת מן התחנה גילה כי הטבעת ננעלה כך שלא יכול היה לפתוח אותה. פלייר היה יכול לפתור את הבעייה, אבל לא היה לו פלייר. בסופו של דבר הוא פירק את הפין של הרצועה של השעון שלו ובמשך שלוש שעות ניסר את הרצועה עד שהשתחרר.
ניתן שלוש דוגמאות של שימוש במשאבים שאינם ציוד:
שימוש בכוח
כמובן שזהו כלי שימושי יותר לאנשים חזקים ופחות לחלשים. כל אחד מאיתנו משתמש בכוח כל הזמן וישנם מצבים בהם הפעלה של מאמץ מרוכז, בנקודה הנכונה, בזמן הנכון ובכיוון הנכון עשוייה לתת תוצאה טובה ומהירה ובכך לחסוך זמן בפתרון התקלה. חשוב לשים לב, עם זאת שלא לבזבז את כל הכוח על נסיון לפתור את התקלה, שהרי אם הנסיון הזה לא יצליח, כבר לא יישאר כוח לנסות שום פתרון אחר. אם אתה לא מנוסה ואינך בטוח כמה כוח דרוש לשם כך, אולי כדאי לחשוב שוב ולתכנן טוב יותר.
זכור, לא רק בידיים יש כוח, שימוש נכון בכל הגוף יכול לתת דחיפה או משיכה חזקות בהרבה. שימוש נכון בכיוון הפעלת הכוח, ברגליים ובגב מוסיף עוצמה ויעילות. הדרך למצוא את המצב היעיל ביותר היא לנסות שוב ושוב ורצוי, עם הדרכה מתאימה.
שימוש בסכין
סכין הינו כלי חשוב מאד, שמומלץ לכל מטפס היוצא למסלולים ארוכים לשאת עימו, וכמובן שלכל מדריך (גלישה או טיפוס). בעזרת סכין ניתן במקרים רבים לקצר את הזמן הדרוש לפתרון תקלות. סכין הוא גם (מאותו השורש) מסוכן. את ההחלטה לחתוך יש לקבל מתוך יישוב הדעת, ולאחר ניתוח מדוקדק של המצב.
גם לאחר שנתקבלה החלטה כזו יש לתכנן את החיתוך עצמו כך שהסכין לא יתקרב לחבלים אחרים או פריטי ציוד אחרים.
לפעמים הבעייה מהווה חלק מן הפתרון
זו אינה בדיחה. נסביר זאת על ידי דוגמה: במעבר קשר בגלישה, הקשר עצמו מהווה התעבות על החבל. התעבות המונעת מעבר של כל מיני דברים לאורך החבל - זו הבעייה.
אפשר להשתמש בקשר בדרך לפתרון הבעיה למשל: אמצעי חיכוך שמעל לקשר, אינו צריך נעילה. הרי אין סיכוי שהוא יעבור דרך הקשר. יש כאן כבר משהו הדומה לנעילה...
ועוד: אם צריך מדרגה כדי להתרומם ולהוריד עומס (מפרוסיק, מאמצעי החיכוך וכו') אין צורך במדרגה ממש. כל רצועה סביב החבל, מעל הקשר, תתקע עליו ותוכל לשמש כמדרגה.
מבחן התוצאה
במבחן התוצאה יש שני מרכיבים: בטיחות ויעילות.
אם עברת על כללי הבטיחות בזמן פתרון תקלה, הרי שהפתרון לא היה טוב מספיק.
אם פתרת את התקלה, אך עשית זאת בזמן לא סביר (מעבר קשר בגלישה בשעה, חילוץ מוביל תוך יומיים, בניית אומגה לציוד תוך שבוע) הרי שהפתרון אינו טוב מספיק.
נדגיש: הדרך עצמה, בה פתרת את התקלה אינה חשובה לא ברמת הפרטים הקטנים (שימוש בפרוסיק צרפתי או בפרוסיק רגיל, למשל) ולא ברמת השיטה הכללית וסדר הפעולות.
לדוגמה: ניתן לבצע מעבר קשר בגלישה כך שקודם יעבור אמצעי החיכוך את הקשר ואח"כ הפרוסיק, וגם להיפך.
ודוגמה נוספת: ניתן להוריד עומס מן הרתמה על ידי הרמה, על ידי שיחרור חבל באמצעי החיכוך, ועל ידי חיתוך של הרצועה הנושאת את העומס בסכין.
בטיחות
כללי הבטיחות המתוארים כאן נובעים מתוך הגיון מוכר: אנו מגבים כל מה שעלול לכשול. מרבית התאונות נגרמות בגלל שימוש לא נכון בציוד, הערכה לא נכונה של המצב או טעות אנוש אחרת. מכיוון שכך, הרי שכלל הבטיחות החשוב ביותר הוא:
חיבור לשתי נקודות
אנו משתדלים תמיד להיות מחוברים לשתי נקודות לפחות. אם רוצים לנטרל או לפרק נקודת חיבור אחת, הרי שלפני שעושים זאת יש לחבר נקודה אחרת (שלישית). הרעיון הוא לבטל נקודות קריטיות, במיוחד במקומות בהן יש סיכוי גבוה לכשל עקב טעות אנוש. חיבור לרתמה בזמן פתרון תקלה הוא ללא ספק מצב שיש בו סיכוי גבוה לטעות כזו, בפרט כאשר יש מספר רב של חיבורים וניתוקים כאלה בזמן קצר.
שתי דוגמאות:
- בגלישה נשתמש במערכת אבטחה: חבל ואמצעי חיכוך נפרדים ומאבטח, במקרה של אבטחה מלמעלה, או אבטחה על ידי פרוסיק או אמצעי אחר בגלישה באבטחה עצמית.
- בטיפוס פרוסיקים נשתמש באבטחה של פרוסיק נוסף, ארוך יותר מזה המחובר לרתמה והלוקח את העומס.
לכלל זה פן נוסף: לא מחברים לאותה נקודה שני אמצעים (כמו - אמצעי חיכוך ואבטחה עצמית). הסיבה היא לא רק הימנעות מנקודות קריטיות, אלא גם שבמקרה של תקלה, כשצריכים לנתק אחד מהאמצעים, צריך לפצוח את הטבעת שהיא הנקודה היחידה. אם היא תחת עומס, הרי שפותחים טבעת תחת עומס, ואז היא חזקה רק כשליש מאשר כשהיא סגורה. אם זה לא תחת עומס, הרי שאם יעבור אליה העומס - זה יהיה במכה, ואז זה עוד יותר מסוכן.
בדיקה חוזרת
לפני שנעבור ממצב למצב, לפני שנפרק נקודת חיבור מסויימת, נקפיד לבדוק שוב אם זוהי הפעולה הנכונה, ובזמן הנכון. על הבדיקה החוזרת להיעשות מתוך תשומת לב לכל הפרטים ויש להקפיד להשקיע בבדיקה את כל הזמן הדרוש. באופן פרדוקסאלי, הקפדה על בדיקה חוזרת חשובה בעיקר כאשר נמצאים במצב חירום וכל שניה חשובה. דווקא אז, יש נטיה "לעגל פינות" וחשוב לשים לב לכל מהלך, במיוחד כאשר מחליטים לחסוך זמן על ידי פעולה אגרסיבית: משיכה חזקה, נפילה קטנה או חיתוך של רצועה, למשל.
בטיחות בהעברת עומס
יש להשתדל להעביר את העומס לרכיב במערכת שצריך להיות מועמס, לפני שמפרקים את המכשיר עליו היה העומס לפני כן. במיוחד אמורים הדברים בטבעות הקלפה בתחנות, בטבעות לא ננעלות וכו'.
דוגמה פשוטה: בהעברת החבל בטבעת לא נפתחת (מיילון נעול או טבעת מולחמת, למשל) בתחנה בסוף מסלול הובלה ספורטיבי, יש להעביר את העומס לחבל לפני שמנתקים את זנב הפרה מן התחנה.
לא נכון, על פי התפיסה המקובלת, לחבר את החבל לרתמה, ולפני שהוא מועמס, למשוך ביד אחת את התחנה ולנתק את זנב הפרה. במצב כזה אין עומס על החבל ואם הוא לא מחובר נכון, ברגע שהוא יועמס תקרה תאונה.
כלים בסיסיים
הכלים המתוארים כאן הינם חיוניים לפתרון כל תקלה, גם הפשוטה ביותר. אין כאן תיאור של אילתורים מוכרים: קשר איטלקי, רתמות מרצועה, רתמה מקצה חבל, אמצעי חיכוך הבנוי מטבעות וכו'. גם אלה משמשים ככלים בסיסיים בפתרון תקלות. במאמר זה יש נגיעה בעקרונות וכלים מתקדמים יותר.
נעילת אמצעי חיכוך
נעילת אמצעי חיכוך מאפשרת לגולש או למאבטח לקבוע את אמצעי החיכוך באותה נקודה על החבל ללא אפשרות זרימה של החבל דרכו. במצב זה אין צורך לאחוז את החבל מאחורי אמצעי החיכוך וניתן להשתמש בשתי הידיים לעבודה. נעילת אמצעי חיכוך היא מיומנות חבל בסיסית והיא חיונית ושימושית לחילוץ ולפתרון תקלות.
נעילה על הרגל
עד השנים האחרונות היה נהוג ללמד נעילה של אמצעי חיכוך באמצעות ליפוף החבל סביב הירך מספר פעמים. נעילה זו הוגדרה: "נעילה לזמן קצר" והוסבר כי היא טובה לביצוע פעולה קצרה לה נדרשות שתי ידיים. הסכנה בנעילה כזו לזמן ארוך היא שהיא עוצרת את זרימת הדם לרגל ועלולה לגרום לנזקים קצרי טווח וארוכי טווח: חוסר תפקוד של הרגל לאחר מספר דקות ונמק לאחר מספר שעות.
לשיטה זו שני חסרונות מובהקים:
- אם הפעולה מתארכת, אפילו במעט, יש לנעול את אמצעי החיכוך בצורה אחרת ויוצא שבמקום לחסוך זמן, בוזבז זמן. לרובנו קשה להעריך מראש כמה זמן יצטרך החבל להישאר נעול ולכן כדאי מראש לנעול על אמצעי החיכוך (הסעיף הבא). זה מומלץ תמיד למתחילים וברוב המקרים גם למתקדמים.
- הנעילה על הרגל מגבילה את התנועה. המקרה הברור הוא של מאבטח של מוביל שנפל והוא רוצה לנעול את אמצעי החיכוך כדי ללכת לקרוא לעזרה (או להגיע לתיק כדי להוציא את הטלפון הסלולרי). ברור שנעילה על הרגל תמנע תנועה כזו.
המקרים הפחות ברורים הם באוויר: נעילה על הרגל משאירה אורך של חבל בין אמצעי החיכוך לרגל. כל תנועה עלולה לקצר אורך חבל זה והחבל יזרום קצת לתוך אמצעי החיכוך. מצב כזה עלול ליצור בעיה אם המיקום של אמצעי החיכוך הוא חשוב (כמעט בכל תקלה) וחשוב יותר - הוא מגביל את תנועתו של כל הגוף.
נעילה על אמצעי החיכוך
נעילה על אמצעי החיכוך מבוססת על קיבוע של ה"שבירה" בחבל בנקודה בה הוא יוצא מאמצעי החיכוך. נבדיל בין שני מקרים. אם אמצעי החיכוך הוא גבוה, ומתחתיו מחובר פרוסיק קצר לאבטחה עצמית ניתן לנעול בעזרת:
פרוסיק מתחת לאמצעי החיכוך
הפרוסיק הקצר המחובר לרתמה, ומחובר לחבל מתחת לאמצעי החיכוך יכול למלא את מקומה של היד. מכיוון שהכוח הנדרש על מנת לעצור בגלישה הוא כזה שיד אחת יכולה להפעיל, ברור כי פרוסיק רגיל יכול לשאת עומס כזה. מצד שני, פרוסיקים מחליקים לפעמים וכדי למנוע זאת, כדאי לקשור קשר (לולאת שמונה, לולאת בוהן או לולאת פרפר אלפיני מקובלים במקרה זה) על החבל מתחת לפרוסיק.
אם אמצעי החיכוך נמוך, צריך לנעול בעזרת:
קשר על אמצעי החיכוך
זוהי הנעילה הקלאסית והנלמדת בכל הקורסים. כדי לנעול נעילה כזו מעבירים את החבל בטבעת אליה מחובר אמצעי החיכוך. עם הלולאה שנוצרת בצד השני של הטבעת קושרים שתי חצאי קביעות סביב החבל מעל אמצעי החיכוך.
סידור זה ניתן להתיר גם תחת עומס ואם הוא מהודק היטב, הוא מהווה נעילה מצויינת.
נעילה על קשר איטלקי
נעילה על קשר איטלקי נעשית בדומה לנעילת אמצעי חיכוך, אבל בלי להעביר את החבל בטבעת קודם. בחינה של קשר איטלקי תגלה שהחבל כבר עובר דרך הטבעת והעברה שלו בחזרה תקטין את כמות החיכוך שהוא מספק, והרי זה הפוך מהתוצאה המבוקשת.
כדי לנעול קשר איטלקי לוקחים לולאה גדולה בחבל, מיד מתחת לטבעת וקושרים שתי חצאי קביעות סביב החבל מעל אמצעי החיכוך.
סידור גרדה
סידור גרדה (או פשוט "גרדה") הוא אלחוזר (מאולתר) הבנוי משתי טבעות באותו הגודל. הסידור מבוסס על כך שהחבל עובר בין שתי הטבעות, אבל גם סביבן, כך שמשיכה בו גורמת לטבעות "לצבוט" את המשך החבל ולנעול אותו.
זהו אלחוזר פשוט ויעיל, וכדי שהוא יעבוד היטב מומלץ , כאמור, להשתמש בשתי טבעות זהות, ועדיף קטנות למדי. היתרון גדול של גרדה הוא שברגע שמרפים את המתח – החבל ננעל מייד ואין הפסד של גובה כלל.
לולאה לגיבוי
אחד הכלים הפשוטים שיש לנו הוא קשר בחבל, בנוסף לכל חיבור אחר שיש לנו. לולאת בוהן, שמונה או פרפר על החבל הרפוי מתחתינו מספקת נקודת חיבור פשוטה, קבועה ויציבה, שהסיכוי לטעות בה הינו קטן ביותר. לאחר שקשרנו לולאה בחבל מטר וחצי-שניים מתחת לנקודת התלייה שלנו, ניתן לעבוד ללא חשש עם נקודה נוספת, ללא צורך בחיבור שלישי.
קשרים מתקדמים
קשר סייסים
קשר סייסים הוא למעשה שורה של קביעות בחבל, לרוב מספר חצאי קביעה המוסיפים חיכוך במידת הצורך כך שהחבל לא יחליק. קשר כזה ניתן לשחרור מרחוק.
קשר מרינר
קשר מרינר הינו קשר איטלקי הנקשר על טבעת בקצהו של פרוסיק ארוך. זהו קשר הניתן לשחרור תחת עומס.
קשרי פרוסיק נוספים
קשר בכמן
קשר בכמן, כידוע, הוא קשר פרוסיק הנקשר סביב החבל וסביב טבעת. משיכה בפרוסיק נועלת את הקשר, משיכה בטבעת, לשני הכיוונים, משחררת אותו והוא יכול להחליק לאורך החבל. תכונה זו יכולה להיות שימושית לשליטה מרחוק באלחוזר.
קשר פרוסיק צרפתי
קשר פרוסיק צרפתי הוא אחד הקשרים השימושיים ביותר בקטגורית הקשרים הבלתי מחליקים בכלל ולפתרון תקלות בפרט. קשר זה ניתן להזזה על החבל גם כשהוא תחת עומס (בניגוד לקשר פרוסיק, קשר בכמן ואחרים). תכונה זו של פרוסיק צרפתי היא שימושית בכל מקרה בו צריך להעביר עומס מנקודה אחת לאחרת על חבל מתוח. מצבים כאלה אופיניים בפתרון תקלות על חבל.
קשר פרוסיק חדש
הוא וריאציה על קשר פרוסיק צרפתי.
קשר פרוסיק בעזרת החבל 1
מן הקשר יוצאים שני שרכים. הקצר (a בתמונה) נועל את הקשר, והארוך (b בתמונה) מוריד אותו, גם תחת עומס. קשר זה מאפשר להתחבר אל החבל גם בלי אמצעים ייעודיים כמו ג'ומאר, פרוסיק (לקשירת קשר פרוסיק, פרוסיק צרפתי וכו') או רצועה (לקשר היידן). לקשר זה אפשר להשתמש בחבל קצר, או בהמשך של החבל שמאבטחים איתו או גולשים עליו.
אם משאירים שרכים ארוכים, מקבלים קשר שאפשר לשלוט בו מרחוק, תכונה שימושית ביותר (ראו בהמשך).
קשר פרוסיק בעזרת החבל 2
בדומה לקשר זנב כלב, ניתו לללפף קצה של חבל על החבל המתוח, ואז להמשיך בכיוון ההפוך. ההצלבות שנוצרות פועלות כמו פרוסיק צרפתי.
כלים מתקדמים
שימוש בחבל עצמו
כדאי לזכור כי (כמעט) תמיד יש לנו כמות גדולה של חבל מתחת לאמצעי החיכוך. בחבל זה ניתן להשתמש להרמה, לאיבטוח, אפשר ליצור ממנו לולאות לשימוש כפרוסיקים, מדרגות לרגל וכו'.
מערכת הרמה פשוטה
טיפוס פרוסיקים
אילתורים נוספים
מספר האילתורים האפשריים הוא, כנראה, אינסופי. נביא כאן רק כמה דוגמאות, כדי לתת רעיונות לאילתורים אפשריים.
שימוש בשטיכט כדי לדחוף פרוסיקים
שטיכט מוכר לנו כאמצעי חיכוך. שני הפתחים בהם עובר החבל בשטיכט, אינם גדולים בהרבה מקוטר החבל. כלומר, אם יהיה על החבל פרוסיק, השטיכט ידחוף אותו על החבל. חבל העובר בשטיכט ובטבעת, אין לו כמעט חיכוך בשני הצדדים עם השטיכט, והוא למעשה מתחכך רק בטבעת. ניתן ליצור בצורה זו אלחוזר פשוט ויעיל, כך שבכיוון אחד הפרוסיק יעצור את החבל, ובכיוון השני השטיכט ימנע מהפרוסיק לעבור בטבעת/גלגלת.
נעילה חד פעמית, מרחוק
יש תופעה מעניינת, המאפשרת להרים חבל לנקודה מתוכננת מראש, ולנעול אותו שם. בנקודה שבה החבל אמור להינעל, מחברים את העיגול הקטן של שמינית. בעיגול הגדול משחילים חבל ואליו קושרים בלולאה מתהדקת טבעת לא ננעלת, עם שער כפוף. חשוב להקפיד שהלולאה המתהדקת תהיה בצד הצר של הטבעת. הטבעת לא תצליח לעבור בשמינית אלא תקליפ את עצמה אל תוך העיגול הגדול ותישאר שם.
שליטה מרחוק
שליטה מרחוק, באופן כללי, עשויה להועיל בפתרון תקלות. המשמעות היא שאפשר להכין מערכת, לקשור, לכוון, לנעול וכו', ואח"כ לשנות את המצב שלה בלי לחזור לאותה הנקודה, מרחוק. ישנם מספר קשרים הניתנים לשליטה מרחוק באופנים שונים. קשרי פרוסיק, כמו קשר בכמן, קשר פרוסיק מקצה חבל או קשר פרוסיק צרפתי ניתנים להזזה לאורך החבל. קשרים אחרים ניתנים להידוק מרחוק, לפתיחה מרחוק וכו'.
שיחרור פרוסיק מרחוק
על ידי שימוש בקשר בכמן, ניתן לשחרר פרוסיק מרחוק. לקשר בכמן, כזכור, שני מרכיבים: פרוסיק וטבעת. משיכה בפרוסיק תנעל את הבכמן. משיכה בטבעת תמשוך את הבכמן לאורך החבל. ודרך אגב: זה עובד לשני הכיוונים, כלומר, אפשר למשוך את הבכמן גם בכיוון הנעילה וגם נגד כיוון הנעילה. כדאי לבדוק באיזה כיוון זה עובד טוב יותר.
דרך נוספת היא להשתמש בקשר פרוסיק העשוי מהחבל עצמו. ניתן לבנות אותו כך שקצה אחד של החבל נועל את הקשר והאחר משחרר אותו.
ג'ומאר מרחוק
גם ג'ומאר, טיבלוק ואלחוזרים נוספים אפשר למשוך לאורך החבל מרחוק.
איך מחברים הכל
אין דרך אחת לחבר הכל. פתרון תקלות הוא שימוש יצירתי בכל הכלים שתוארו למעלה ועוד רבים כמוהם.
רשימת תרגילים לדוגמה
שימו לב: את כל התרגילים מבצעים כאשר מחוברים לשתי נקודות. במקרה של עבודה על חבל כפול (כמו על חבל גולש אחרון) יש להתחבר בשתי נקודות לשני החבלים. במקרה של עבודה על חבלים נפרדים, יש להתחבר לכל חבל בנפרד.
את כל התרגילים של מעברי קשרים באוויר, למשל, ניתן לפתור לחבל כפול ולשני חבלים נפרדים.
תרגילים על משטח עבודה
- הרמת משקל כבד.
- מעבר קשר בעמדת גלישה.
- מעבר קשר בעמדת משלף.
- מעברי קשרים במקביל בשתי עמדות משלף, כאשר שתי העגינות בעומס כל הזמן.
- החלפת אמצעי החיכוך בין חבל הגלישה (אמצעי חיכוך אחורי) וחבל האבטחה.
- מעבר קשר במערכת הרמה.
תרגילים באויר
תרגילים בסיסיים
- מעבר קשר בגלישה:
- עם אמצעי חיכוך נמוך.
- עם אמצעי חיכוך גבוה.
- עם אמצעי גבוה מעל הקשר ונמוך מתחתיו.
- עם אמצעי נמוך מעל הקשר וגבוה מתחתיו.
- מעבר קשר בגלישה בכל הוריאציות, בלי להתרומם על פרוסיק לרגל, כל התרגיל - בירידה בלבד.
- מעבר קשר בגלישה עם יד אחת. התרגיל כולל בניית התחנה, פרישת החבלים וכו'.
- מעבר קשר בטיפוס על חבל.
- טיפוס על החבל עם פרוסיק אחד בלבד.
- מעבר קשר עם הגבלה בכמות הציוד. ניתן להוריד את כמות הציוד בהדרגה עד שמצליחים רק עם טבעות, עם פרוסיק אחד ושתי טבעות, טבעת אחת בלבד, אמצעי חיכוך בלבד.
- חילוץ גולש על חבל אחד, התלוי על החבל השני על הפרוסיק שלו.
- חילוץ גולש על חבל כפול (כמו גולש אחרון), התלוי על הפרוסיק שלו.
- חילוץ גולש על חבל אחד, התלוי על חבל הגלישה ואמצעי החיכוך שלו תקוע על קשר (עם שמינית, עם שטיכט).
- חילוץ גולש על חבל כפול, התלוי על חבל הגלישה ואמצעי החיכוך שלו תקוע על קשר (עם שמינית, עם שטיכט).
- חילוץ גולש באבטחה מלמעלה, התלוי על חבל הגלישה ואמצעי החיכוך שלו תקוע על קשר, ללא חבלים נוספים.
- חילוץ גולש התלוי על חבל ומעבר קשר ביחד איתו.
- חילוץ גולש התלוי על חבל, כאשר חבלי המחלץ מגיעים עד הגולש אך אינם מגיעים לרצפה.
- חילוץ גולש התלוי על חבל, בכיוון למעלה, כל העבודה באוויר.
- הזזת רכב כבד ממקומו על ידי מערכות הכפלת כוח.
תרגילים מתקדמים
- חילוץ גולש הנעול על אמצעי חיכוך עקב מתיחת חבלי הגלישה (נוצרת מעין אומגה).
- חילוץ גולש הנעול באוויר על ידי מתיחה למספר כיוונים (חבל הגלישה קשור למטה ומתוח, והרתמה מחוברת במתח הצידה, לבולט, למשל).
- הורדת גולש תקוע על ידי בניית מערכת שתאפשר להורידו מהקרקע אחרי שהמחלץ ירד לקרקע.
- טרברסה טירולית: מעבר מעוק מצד לצד באוויר בלי לגעת ברצפה תוך השארת מינימום ציוד בצד הראשון (מותר לעבור פעם אחת מסביב).
- חילוץ מוביל שנפל ותלוי במרחק למעלה ממחצית אורך החבל מן המאבטח. על חבל כפול, על חבל יחיד, מספר פיצ'ים.
- בניית אומגה (יש ללמוד את בעיות העומס באומגה ושיקולים להכנסת פיוז במערכת) ושליפת משקולת ממדף בלי לגעת במצוק.
- מתיחת חבל בגובה חצי מטר עד מטר מהרצפה, כך שאפשר לעבור עליו בלי לגעת ברצפה.
- חילוץ פצוע בשיטת Y בעבודה אישית, בלי לגעת ברצפה (מלבד לקשירת החבלים למטה).