קשרים
קשרים (באנגלית: knots, בצרפתית: noeds) הם מבנים הנעשים בחבל, שהוא אובייקט חד-מימדי, בעיקרון, על ידי קיפול של החבל בשלושה מימדים. בהגדרה הרחבה, בשפה המדוברת: כל מבנה בחבל הוא קשר. על פי הגדרה זו קבוצת הקשרים כוללת מספר תת-קבוצות, והחלוקה יכולה להיות על פי מהות, מבנה, שימוש, צורה ועוד.
קשרים משמשים לחיבור של חבלים עבים ודקים, לחבלים אחרים, לאותו החבל עצמו או לעצמים אחרים. כאשר הקשירה היא רק בכריכות ופיתולים של החבל, אלה הם קשרים או לולאות. כאשר משתתפים בקשר עצמים נוספים אלה קביעות או כפיתות. קשרים מורכבים יוצרים תפירה, אריגה וסריגה.
דף זה עוסק בקשרים באופן כללי, רשימה של כל הקשרים, הלולאות והדפים העוסקים בקשרים ניתן למצוא כאן.
השימושים העיקריים בקשרים בטיפוס, גלישה וחילוץ הם:
- חיבור לעצמים שאינם נפתחים כמו רתמה או גשר.
- חיבור לעצמים שנפתחים כמו טבעת.
- חיבור חבלים להארכה.
- אמצעי חיכוך, כמו בקשר איטלקי, הוא למעשה קביעה.
- איבטוח קשרים. הכוונה היא לקשר משני שנקשר על השרך, ותפקידו למנוע מן הקשר הראשי להחליק ולהפתח. ישנם קשרים שחייבים איבטוח. בדרך כלל זה יהיה קשר לופת או שתי חצאי קביעות.
- עגינות מאולתרות. ניתן להשתמש בקשר גדול כמעצור בתוך חריץ. קשר טיפוסי יהיה דומה לקשר לופת עם מספר חבלים, או ראש תורכי.
- התחברות לחבל מתוח, כמו בקשר פרוסיק, קשר היידן וקשרים אחרים.
שימושים נוספים בקשרים:
- מדידה: יחידת המהירות קשר, שמציינים בה את מהירותם של כלי שיט וכלי טיס וכן את מהירותם של זרמים ורוחות. מהירות של קשר אחד היא מייל ימי לשעה ושווה ל-1.8525 קמ"ש. מהירותן של ספינות מפרש (מן המאה ה-16 עד המאה ה-19 לערך) נמדדו באמצעות מד-מהירות ימי פשוט, שנקרא באנגלית "לוג" (log). המכשיר היה בנוי מלוח עץ בצורת רבע עיגול, שהקשת שלו הוכבדה בפס עופרת, כך שיכול היה לצוף במים כשהוא ניצב. אל הלוח נקשר חבל ארוך (log line), ועליו קשרים במרחקים קבועים, של 47 רגל ו-3 אינץ'. לוח העץ הוטל למים ונשאר על מקומו כמעט ללא תנועה בעוד האונייה מתקדמת. מהירות האונייה נקבעה על ידי ספירת הקשרים על החבל הנמשך בין אצבעותיו של המלח המשחרר את החבל בזמן של כ-30 שניות.
- כתב: בני האינקא, שחיו על הרי האנדים בפרו, ניהלו את ממלכתם ללא כתב של ממש. הרשומות שלהם נוהלו בחבלים קשורים, מעין כתב, שנקרא קיפו (Kiphu).
חלוקה לפי מהות
תתי הקבוצות העיקריות על פי חלוקה זו הם: קשרים, לולאות וקביעות.
קשרים (knots)
הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור רק עם שימוש בקצה החבל, ולא ניתן לפתוח ללא שימוש בקצה.
הגדרה אלטרנטיבית: כל מבנה בחבל שבו קצה החבל עובר בתוך לולאה בחבל מספר אי זוגי של פעמים.
לולאות (loops)
בחבלים! הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור באמצע החבל, ללא שימוש בקצה.
על פי הגדרה זו קשר הצלה ולולאת שמונה עוקב (סביב עמוד, למשל) היוצרים לולאה, אך נקשרים בעזרת קצה החבל אינם לולאות אלא קשרים.
הגדרה רחבה (ומקובלת בשימוש): כל מבנה בחבל היוצר לולאה.
קביעות (hitches)
קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. אלמנט חיצוני זה יכול להיות עמוד, טבעת, מוט או חבל אחר. דוגמאות לקביעות נפוצות כאלה הן: קשר מוט, חצי קביעה, קשר איטלקי, קשר טבעת. גם הקשרים הנקראים כפיתות, ונפוצים בשימושים של בנייה (כמו בצופים) ומחנאות שייכים לקבוצה זו.
מעניין לציין, שעל פי הגדרה זו, וגם כך נהוג באנגלית, כל הקשרים המשמשים להתחבר לחבל מתוח בעזרת פרוסיק או רצועה (פרוסיק, פרוסיק צרפתי, קלמהייסט, בכמן, זנב כלב, היידן וכו') הם למעשה קביעות.
חלוקה על פי שימוש
ניתן לחלק את הקשרים על פי השימוש שלהם. חלוקה כזו מקובלת אצל אנשים המשתמשים בחבלים בעבודתם על בסיס קבוע.
קשרי קצה חבל
קשרים הנמצאים בקצה החבל בדרך כלל ומתאימים לשימוש כזה: קשר לופת (א'), קשר בוהן, קשר שמונה, קשר הצלה וכו'. וגם לולאות: לולאת שמונה, למשל, שמתאימה במיוחד לשימוש בקצה חבל ואינה כלכך מתאימה לשימוש באמצע חבל.
קשרי קצה חבל מחייבים שימוש בקצה החבל כדי לקשור אותם, ולכן אי אפשר (או לא מעשי) לקשור אותם באמצע החבל.
קשרי אמצע חבל
קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל, ואינם דורשים קצה של חבל כדי לקשור אותם. יש חפיפה חזקה בין קבוצה זו ובין קבוצת הלולאות כמו לולאת פרפר אלפיני, לולאת בוהן, לולאת שמונה, קשר הצלה באמצע חבל ולולאת תשע (או "תשיעית"). חפיפה זו אינה מושלמת, כי בקשרי אמצע חבל נכללות גם קביעות כמו קשר מוט, קשר איטלקי וקשר משקפים.
קשרי חיבור חבלים (bends)
כשמם כן הם. רוב קשרי חיבור החבלים מבוססים על קשרי קצה חבל:
- קשר מים מבוסס על קשר בוהן
- קשר פלמי על קשר שמונה
- קשר דייגים על קשר בוהן
- קשר דייגים כפול על קשר לופת
- קשר אורגים הוא למעשה קשר הצלה, שבנוי משני חבלים.
קיימים גם קשרי חיבור שאינם מבוססים על קשרים פשוטים: קשר שטוח, קאריק וכו'.
קשרים בלתי מחליקים
קשרים שהמשותף להם הוא למעשה, שהם כן מחליקים לאורך החבל, אבל כאשר רוצים, ניתן לנעול אותם ואז הם לא מחליקים. לקבוצה זו שייכים כל הקשרים הנבנים על החבל מחבלי עזר (פרוסיק), מרצועות ומהחבל עצמו. הקשרים הנפוצים הם: קשר פרוסיק, קשר פרוסיק צרפתי, קשר קלמהייסט, קשר בכמן, קשר היידן, קשר זנב כלב וכו'.
השימוש העיקרי בקשרים כאלה הוא להתחברות לחבל מתוח. זה שימושי במקרים של טיפוס על חבל, הרמה ופתרון תקלות.
חלוקה על פי מבנה
חלוקה זו תציב את הקשרים בסדרות על פי הסיבוך ההולך וגדל שלהם. למשל:
סדרה ראשונה תהיה: קשר בוהן, קשר שמונה, קשר שמונה עם עוד חצי סיבוב וכו'.
סדרה אחרת תהיה: קשר בוהן, קשר לופת (א'), קשר לופת עם שלושה ליפופים, קשר לופת עם ארבעה ליפופים וכן הלאה.
סדרה שלישית יכולה להיות: לולאת שמונה, קשר שמונה עם שתי לולאות, קשר שמונה עם שלוש לולאות....
ניתן לבנות סדרות נוספות בסגנון הזה, ולבסס אותן על קשרים פשוטים אחרים.
חלוקה על פי צורה
חלוקה זו תמיין את הקשרים במשפחות על פי הקשר הבסיסי שלהם. כך קשר שמונה, לולאת שמונה, קשר פלמי וקשר שמונה כפול (לחיבור חבלים לגולש אחרון) יהיו באותה משפחה, קשר אורגים וקשר הצלה יהיו משפחה שניה, קשר בוהן, לולאת בוהן, קשר מים, קשר דייגים וקשר בוהן כפול יהיו משפחה שלישית.
נושאים נוספים
חוזק בקשרים
חבל שיש בו קשר, תמיד ייקרע בקשר. קשר הוא הנקודה החלשה ביותר בחבל, וזאת בגלל שרק חלק מן החבל נושא בעומס בנקודות בהן הוא מכופף. יוצא שהנקודה החלשה ביותר בקשר היא זו בה השבירה בחבל חזקה והכיפוף הוא חד ביותר. נקודה זו נקראת בשם ניפ.
בטיחות בקשרים
בטיחות של קשר מתייחסת לנטייתו של הקשר להחליק עם הפעלת עומס. בטיחות של קשר תלויה במקדם החיכוך של החומר ממנו עשוי החבל, כך שלהשוואה בין בטיחות של קשרים שונים יש משמעות רק כאשר הם נקשרים על אותו החבל.
הצלבות בקשרים
הצלבות בקשרים (ולולאות) הן נקודות בהן החבלים בתוך הקשר עוברים זה מעל זה. הצלבות הן בדרך כלל לא רצויות, כי הן מצביעות על כך שהקשר אינו קומפאקטי. קשר כזה הוא בדרך כלל חלש יותר.
קריאה נוספת
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
