הבדלים בין גרסאות בדף "שיטות הובלה"
מ |
(←קריאה נוספת) |
||
(51 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | המונח '''שיטות הובלה''' מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[ | + | [[תמונה: hovala.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הובלה]] |
− | + | המונח '''שיטות הובלה''' ('''[[leading methods]]''') מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[איבטוח]] של [[מסלול]] ב[[הובלה]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה. השיוך של שיטת הובלה, וסוג [[חבל הובלה]] לסוג מסלול הוא כללי בלבד, וניתן למצוא מקרים מיוחדים (וקיצוניים) שבהם הבחירה תהיה שונה מן המתואר כאן. | |
− | |||
− | + | אבטחה בטופ-רופ אינה קשורה לכאן והיא נידונה בפירוט בדף על [[טופ-רופ]]. | |
− | השיטה השלישית היא '''טווין רופ''', בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד | + | קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[איבטוח גוף|איבטוח על הגוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת '''[[חבל יחיד]]''' ('''single rope''') והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, ל[[טיפוס ספורטיבי]], או ל[[מסלולים ארוכים]] שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב). |
+ | |||
+ | השיטה השניה היא '''[[חבל כפול]]''' ('''double rope''') ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת ב[[מסלולים ארוכים]] ומסובכים. | ||
+ | |||
+ | השיטה השלישית היא '''[[חבל תאומים|טווין רופ]]''' ('''twin rope'''), בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד ב[[טיפוס הרים]] גבוהים, שלג ו[[קרח]] וב[[מסלולים ארוכים]] וישרים על סלע (בעיקר [[בולטים|מבולטים]]). | ||
בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק ל[[פיץ'|פיצ'ים]] (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]]. | בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק ל[[פיץ'|פיצ'ים]] (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]]. | ||
+ | |||
+ | השוואה קטנה: | ||
+ | |||
+ | {| border="1" | ||
+ | |שיטת הובלה/סוג חבל||סימון||קוטר [מ"מ]|| | ||
+ | |- | ||
+ | |חבל יחיד||[[תמונה: singleicon.jpg]]||9.4 - 11||[[תמונה: single.jpg|50px]] | ||
+ | |- | ||
+ | |חבל כפול||[[תמונה: doubleicon.jpg]]||8.3 - 9.1||[[תמונה: double.jpg|80px]] | ||
+ | |- | ||
+ | |חבל תאומים||[[תמונה: twinicon.jpg]]||8 - 8.8||[[תמונה: twin.jpg|50px]] | ||
+ | |} | ||
+ | |||
+ | יש עוד מספר שיטות כמו טיפוס סימולטני (moving together), אבטחה בחבל קצר (short roping) וסולו מאובטח. | ||
נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא [[עמידות בפני שחיקה|עמיד יותר בפני שחיקה]]. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ"מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ"מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע. | נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא [[עמידות בפני שחיקה|עמיד יותר בפני שחיקה]]. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ"מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ"מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע. | ||
+ | |||
=השיטות השונות= | =השיטות השונות= | ||
− | == חבל יחיד (single rope) == | + | ==[[חבל יחיד]] (single rope)== |
− | בהובלה | + | [[תמונה: single2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל יחיד]] |
+ | בהובלה ב[[חבל יחיד]] המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל ה[[עגינות]]. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר [[פיץ'|פיצ'ים]] של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית ב[[קיר_טיפוס|קירות טיפוס]] ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או [[תחנות]] גלישה נוספות על אלה של ההובלה | ||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ==[[חבל כפול]] (double rope)== | |
+ | [[תמונה: double2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל כפול]] | ||
+ | הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך. | ||
− | + | בהובלה בחבל כפול נהוג [[הקלפה|להקליפ]] את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: "הצהוב מימין, הכחול משמאל"). | |
− | + | העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר יתרונות והיא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה. | |
על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד. | על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד. | ||
− | == חבל תאומים (twin rope) == | + | |
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | ==[[חבל תאומים]] (twin rope)== | ||
+ | [[תמונה: twin2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל טווין]] | ||
זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד"כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול. | זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד"כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול. | ||
קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'. | קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'. | ||
− | + | טיפוס בטווין מרגיש, לפעמים בטוח יותר. כי אפשר להקליפ את החבלים אחד-אחד. בצורה כזו , למעשה, לא מגדילים את מרחק הנפילה בזמן ההקלפה. | |
+ | |||
+ | זוהי השיטה המועדפת במסלולים אלפיניים ארוכים, במפלי קרח ובמקומות בהם סיכויי הנפילה אינם גדולים, אבל היתרון של גלישות ארוכות וחבל נוסף הם חשובים. | ||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
− | |||
− | |||
− | == הולכים יחד (moving together) == | + | |
+ | |||
+ | |||
+ | ==[[הולכים יחד]] (moving together) == | ||
+ | [[תמונה: simul.jpg|שמאל|ממוזער|100px|טיפוס סימולטני - הולכים יחד]] | ||
הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני (simul-climbing). שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - [[איך לטפס יותר מהר|מהירות]]. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכוי לנפילה נמוך. | הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני (simul-climbing). שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - [[איך לטפס יותר מהר|מהירות]]. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכוי לנפילה נמוך. | ||
− | שימו לב, | + | שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות: |
+ | # הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל ויתלוש אותו מן המסלול. | ||
+ | # מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו. | ||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | |||
+ | ==[[סולו מאובטח]] (roped solo)== | ||
+ | [[תמונה: Ropedsolo.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סולו מאובטח]] | ||
+ | סולו מאובטח הוא כשהמטפס מאובטח על ידי חבל, אבל אין לו מאבטח (הוא מטפס [[סולו]]). זה יכול להיות בטיפוס חפשי או מלאכותי. | ||
− | + | ברוב השיטות קצה החבל קשור לתחנה בתחילת המסלול או בתחילת הפיץ'. המטפס ומחובר אל המשך החבל בצורה שניתנת להזזה לאורך החבל עם ההתקדמות שלו (עם קשר או אמצעי אחר). החבל נמצא בדרך כלל בתיק, ונמשך החוצה ככל שהמטפס מתקדם. | |
− | + | כשהמטפס מגיע לסוף הפיץ׳, הוא בונה תחנה חדשה, מחבר אליה את החבל, גולש לתחנה הקודמת ומנקה את המסלול ואת התחנה התחתונה. לאחר מכן הוא מטפס על החבל (עם ג׳ומארים), למשל) בחזרה לתחנה החדשה. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ==הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)== | |
+ | זו שיטה המשמשת לתרגול הובלה. המוביל מטפס וגורר אחריו חבל הובלה, אבל הוא מאובטח ב[[טופ-רופ]] על המסלול. הרעיון הוא לתרגל את המיומנות של לשים עגינות ולהשתמש באבני עיגון או עגינות מאולתרות תוך כדי הובלה. טיפוס בפסאודו מאפשר למוביל "ליפול" על כל העגינות שלו ולבדוק אותן. | ||
+ | ==[[עוד שיטה לאבטוח עצמי|השיטה של אנדריאה לסולו]]== | ||
+ | שיטה זו משתמשת ברעיון דומה לאבטחה ב[[ויה פראטה]], או להליכה לאורך [[חבל קבוע]], אבל עדיין מחייבת הקלפה של החבל תוך כדי טיפוס. זה לא ממש הובלה, לא ממש [[טופ-רופ]], ולא ממש [[סולו]]. זו, כפי ש[[אנדריאה ענתי|אנדריאה]] כינה אותה: "עוד שיטה לאבטוח עצמי". | ||
− | + | בשיטה זו יש חבל קבוע לאורך המסלול ולמטפס טבעת המוקלפת עליו. לאורך המסלול המטפס מקליפ עגינות על החבל מתחת לטבעת, כך שבמקרה של נפילה הוא ייפול עד קצת מתחת (תלוי ברפיון בחבל) העגינה האחרונה שלו. | |
− | + | ==קריאה נוספת== | |
+ | * [[חבל יחיד]], [[חבל כפול]], ו[[חבל תאומים|חבל תאומים (טווין)]] | ||
+ | * [[קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?]] | ||
+ | * [[מקדם נפילה]] | ||
+ | * [[כוח בלימה]] | ||
+ | * [[כוחות בבלימת נפילה]] | ||
+ | * [[מקדם נפילה אפקטיבי]] | ||
+ | * [[אבטחה דינאמית]] | ||
+ | * [[אבטחה דינאמית למתקדמים]] | ||
+ | * [[האם יש בעייתיות בשימוש בחבל דאבל כחבל סינגל, אם כן מהי?]] | ||
+ | * [[יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול] | + | * [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול] |
+ | *[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&lang=us דף מהאתר של Beal, ובו מידע על שיטות הובלה וסוגי החבלים] | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים... | ||
− | [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]] |
גרסה אחרונה מ־06:32, 1 במרץ 2020
המונח שיטות הובלה (leading methods) מתייחס לצורות שימוש בחבל דינאמי מסוגים שונים לאיבטוח של מסלול בהובלה. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה. השיוך של שיטת הובלה, וסוג חבל הובלה לסוג מסלול הוא כללי בלבד, וניתן למצוא מקרים מיוחדים (וקיצוניים) שבהם הבחירה תהיה שונה מן המתואר כאן.
אבטחה בטופ-רופ אינה קשורה לכאן והיא נידונה בפירוט בדף על טופ-רופ.
קיימות שלוש שיטות עיקריות להובלה של מסלול. השיטה המקורית התבססה על אבטחה דינאמית ללא אמצעי חיכוך או בעזרת איבטוח על הגוף (body belay) בחבלים מסיבים טבעיים. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת חבל יחיד (single rope) והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, לטיפוס ספורטיבי, או למסלולים ארוכים שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).
השיטה השניה היא חבל כפול (double rope) ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.
השיטה השלישית היא טווין רופ (twin rope), בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (בעיקר מבולטים).
בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק לפיצ'ים (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש תחנה.
השוואה קטנה:
שיטת הובלה/סוג חבל | סימון | קוטר [מ"מ] | |
חבל יחיד | 9.4 - 11 | ||
חבל כפול | 8.3 - 9.1 | ||
חבל תאומים | 8 - 8.8 |
יש עוד מספר שיטות כמו טיפוס סימולטני (moving together), אבטחה בחבל קצר (short roping) וסולו מאובטח.
נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ"מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ"מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.
תוכן עניינים
השיטות השונות
חבל יחיד (single rope)
בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן גלישה על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל (גולש אחרון), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה
חבל כפול (double rope)
הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן במקדם נפילה נמוך.
בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: "הצהוב מימין, הכחול משמאל").
העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר יתרונות והיא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת מסלולים ארוכים עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מאיבטוח בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.
על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.
חבל תאומים (twin rope)
זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד"כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל העגינות במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.
קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.
טיפוס בטווין מרגיש, לפעמים בטוח יותר. כי אפשר להקליפ את החבלים אחד-אחד. בצורה כזו , למעשה, לא מגדילים את מרחק הנפילה בזמן ההקלפה.
זוהי השיטה המועדפת במסלולים אלפיניים ארוכים, במפלי קרח ובמקומות בהם סיכויי הנפילה אינם גדולים, אבל היתרון של גלישות ארוכות וחבל נוסף הם חשובים.
הולכים יחד (moving together)
הולכים יחד (moving together), זו שיטת טיפוס בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני (simul-climbing). שיטה זו נפוצה במיוחד במסלולים אלפיניים, אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של טיפוס סלע, במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח עגינות, ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד לעגינות הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של הטיפוס, בהם הסיכוי לנפילה נמוך.
שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות:
- הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל ויתלוש אותו מן המסלול.
- מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו.
סולו מאובטח (roped solo)
סולו מאובטח הוא כשהמטפס מאובטח על ידי חבל, אבל אין לו מאבטח (הוא מטפס סולו). זה יכול להיות בטיפוס חפשי או מלאכותי.
ברוב השיטות קצה החבל קשור לתחנה בתחילת המסלול או בתחילת הפיץ'. המטפס ומחובר אל המשך החבל בצורה שניתנת להזזה לאורך החבל עם ההתקדמות שלו (עם קשר או אמצעי אחר). החבל נמצא בדרך כלל בתיק, ונמשך החוצה ככל שהמטפס מתקדם.
כשהמטפס מגיע לסוף הפיץ׳, הוא בונה תחנה חדשה, מחבר אליה את החבל, גולש לתחנה הקודמת ומנקה את המסלול ואת התחנה התחתונה. לאחר מכן הוא מטפס על החבל (עם ג׳ומארים), למשל) בחזרה לתחנה החדשה.
הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)
זו שיטה המשמשת לתרגול הובלה. המוביל מטפס וגורר אחריו חבל הובלה, אבל הוא מאובטח בטופ-רופ על המסלול. הרעיון הוא לתרגל את המיומנות של לשים עגינות ולהשתמש באבני עיגון או עגינות מאולתרות תוך כדי הובלה. טיפוס בפסאודו מאפשר למוביל "ליפול" על כל העגינות שלו ולבדוק אותן.
השיטה של אנדריאה לסולו
שיטה זו משתמשת ברעיון דומה לאבטחה בויה פראטה, או להליכה לאורך חבל קבוע, אבל עדיין מחייבת הקלפה של החבל תוך כדי טיפוס. זה לא ממש הובלה, לא ממש טופ-רופ, ולא ממש סולו. זו, כפי שאנדריאה כינה אותה: "עוד שיטה לאבטוח עצמי".
בשיטה זו יש חבל קבוע לאורך המסלול ולמטפס טבעת המוקלפת עליו. לאורך המסלול המטפס מקליפ עגינות על החבל מתחת לטבעת, כך שבמקרה של נפילה הוא ייפול עד קצת מתחת (תלוי ברפיון בחבל) העגינה האחרונה שלו.
קריאה נוספת
- חבל יחיד, חבל כפול, וחבל תאומים (טווין)
- קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?
- מקדם נפילה
- כוח בלימה
- כוחות בבלימת נפילה
- מקדם נפילה אפקטיבי
- אבטחה דינאמית
- אבטחה דינאמית למתקדמים
- האם יש בעייתיות בשימוש בחבל דאבל כחבל סינגל, אם כן מהי?
- יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים...