קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?
השאלה הזו נוגעת, כמובן, בהבדלים בין שיטות הובלה שונות, ואם לדייק, בהבדלים בין הובלה בחבל יחיד (סינגל) , חבל כפול (דאבל) וחבל תאומים (טווין).
התכונות של כל שיטה מפורטות במאמרים המתאימים, אבל מכיוון שכבר ביקשו טבלה, ננסה לבנות אחת כזו, וגם לציין למה מתאימה כל שיטה.
הערה 1: הבדל נוסף בין טיפוס בחבל יחיד לבין שתי השיטות האחרות הוא שבדאבל ובטווין יש לכם כפול חבל. זה יתרון גדול במקרה חירום, כשצריך חילוץ, למשל. אבל אין איפה לדחוף את זה בטבלה.
הערה 2: הנתון הכי מבלבל כאן הוא המשקל. בעיקרון חבלי סינגל הם עבים יותר וכבדין יותר, אבל יש חבלים היום שעומדים בדרישות לכל שלושת התקנים. אז הם יהיו חבלי הדאבל הכי כבדים, אבל הסינגלים הכי קלים. רק זכרו שחבלים כאלו מיועדים למטפסי עילית ולמסלולי קצה. הם נגמרים מהר מאד ואורך החיים שלהם קצר במיוחד.
מבחינת שימושים, מקובל שחבל סינגל מתאים מסלולי טיפוס ספורטיבי, ומפלי קרח קצרים (שזה טיפוס ספורטיבי-חורף כזה). דאבל מתאים למסלולי סלע ארוכים ומורכבים (סלע באיכות משתנה, טרברסות ומעקפים, פינות חדות ושחיקה אינטנסיבית). טווין מתאים למסלולים אלפיניים ארוכים, בעיקר שלג, קרח ומיקס.
יש יוצאים מן הכלל, כמובן: במסלולי אייד (כמו ביוסמיטי) מטפסים בסינגל, בדרך כלל, כי יש גם חבל נוסף (להולינג) שמאפשר גלישות ארוכות, חילוץ במקרה הצורך וכו׳
מקווה שזה עוזר...
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...