האם עדיף להשתמש ברצועות טובולריות או ברצועות שטוחות. מה יותר חזק?
למעשה, יש כאן שתי שאלות:
- האם עדיף להשתמש ברצועות טובולריות או ברצועות שטוחות?
- האם רצועות טובולריות חזקות יותר מרצועות שטוחות, או אולי להיפך?
קודם כל נבהיר את המושגים הבסיסיים. בטיפוס, גלישה ובענפים אחרים (זיווד, קשירת משאות והנפה, למשל), משתמשים באופן יומיומי ברצועות מחומרים שונים (ניילון, דיינימה, ועוד). הרצועות הללו מופיעות בשתי צורות בסיסיות: טובולריות ושטוחות. לרצועות טובולריות חתך "גלילי" (מהמילה tube, באנגלית), והן למעשה חלולות, בדומה למעטפת של חבל (שימו לב - מעטפת של חבל היא לא רצועה טובולרית). לרצועות שטוחות, לעומת זאת, יש חתך מלבני, וכולו מלא בחומר, הן לא חלולות. זהו ההבדל המבני, אבל קיימים הבדלים שבשימוש, שנגזרים מן ההבדל המבני הזה ואליהם מתייחסות שתי השאלות.
נתחיל דווקא מן השאלה השניה.
תוכן עניינים
האם רצועות טובולריות חזקות יותר מרצועות שטוחות, או אולי להיפך?
כדי לענות לשאלה הזו צריך לשאול: מהי בעצם השאלה? או אולי: מה זה "יותר חזק"? אנו משתתמשים באותה מילה "חוזק" למספר תכונות שונות של חומר. הבולטות שבהן הן: קושי (עד כמה החומר קשה לחדירה), פריכות (עד כמה החומר נשבר בקלות, במכה, למשל) וחוזק קריעה (עד כמה החומר נכנע למתיחה, דחיסה או כיפוף). לפעמים גם יגידו ש"קפיץ חזק" זה קפיץ שקשה למתוח או לכווץ אותו. כאן, בשאלה שלנו, ההתייחסות היא למאמצי מתיחה בלבד, השאלה המדוייקת היא: האם יש הבדל בין רצועות טובולריות לרצועות שטוחות מבחינת עומס הקריעה, ומהו ההבדל הזה? ובכן, זה כבר יותר קל. מבחינת עומס הקריעה, קל להבחין שרצועות מיועדות לעמוד רק במאמצי מתיחה. איננו מצפים מרצועות (וגם מחבלים) לשאת מאמצי דחיסה (דחיפה) או כפיפה, והן אכן לא מתנגדות למאמצים כאלה כלל. זה מוביל אותנו לשאלה נוספת: במה תלוי עומס הקריעה במתיחה של חפץ?
עומס הקריעה במתיחה תלוי בשתי תכונות של החפץ:
- החומר ממנו הוא עשוי: החוזק לקריעה של חומר מבוטא ביחידות ניוטון לסמ"ר (כלומר כוח ליחידת שטח חתך), והוא תכונה ייחודית לכל חומר.
- שטח החתך של החפץ: ככל שיש יותר חומר בשטח החתך, כך תהיה יותר חומר שמתנגד למתיחה ועומס הקריעה של החפץ יהיה גבוה יותר.
אם מצרפים את שני הגורמים הללו, וכופלים את התכונה הראשונה בשניה, מקבלים שהחוזק לקריעה של החומר, כפול בשטח החתך (שמייצג את כמות החומר שמתנגד למתיחה), נותנת את החוזק לקריעה של החפץ.
שימו לב, וזו הנקודה החשובה כאן, שאין כל התייחסות לצורת החפץ ולפרופיל החתך שנושא את מאמץ המתיחה. אין זאת אומרת שצורת החתך לא חשובה בכלל, אל רק שהיא לא חשובה למאמצי מתיחה. דוגמאות מהציוד "שלנו" לחשיבות צורת החתך ניתן למצוא בטבעות, באמצעי חיכוך ועוד.
אם מה שחשוב לעמידה במאמצי מתיחה הוא כמות החומר בשטח החתך, קיבלנו שיטה נוחה להשוות בין שתי רצועות. אם ניקח רצועות מאותו חומר, ניילון, למשל, החוזק לקריעה של החומר לא ייצור הבדל בין הרצועות (כי הן מאותו חומר). מה, אם כן, עשוי ליצור הבדל כזה? רק כמות החומר בשטח החתך.
מכיוון שהמבנה של הרצועות אינו משפיע על גודל השטח בחתך, אלא רק על הצורה שלו, אם ניקח רצועה שטוחה ורצועה טובולרית בעלות חתך באותו שטח, לא יהיה הבדל ב"חוזק" שלהן.
אחד הנתונים שמצויינים על ידי יצרני רצועות הוא "משקל ליחידת אורך" שקל להראות שהוא בערך מתכונתי לכמות החומר בשטח החתך. כלומר, רצועות ששוקלות אותו הדבר, ליחידת אורך, יהיו בעלות אותו עומס קריעה, בערך.
אוקיי, אז האם עדיף להשתמש ברצועות טובולריות או ברצועות שטוחות?
טוב, כאן זה לא עניין של עומס קריעה, שכבר הראינו שהוא דומה, ומספיק בשני המקרים. לשאלה במה עדיף להשתמש יש תשובות שונות, בתלות בשימוש. לא תהיה כאן תשובה חד משמעית לטובת סוג אחד או אחר של רצועות. במקום זאת, נציין כמה הבדלים בשימוש בין שני סוגי הרצועות, שנגזרים מן המבנה:
רצועות טובולריות הן רכות יותר, ושטוחות - יותר קשיחות
רצועות טובולריות מתקפלות יותר בקלות. תכונה זו יוצרת שני הבדלים עיקריים בשימוש: קשרים ברצועות טובולריות מחליקים יותר. זה אומר שקשרים ברצועות טובולריות הם פחות בטיחותיים, אבל גם פחות קשים להתרה. אם משתמשים ברצועות ארוכות וקושרים אותן (בקשר מים), צריך להקפיד על אורך השרכים, ולבדוק אותם מדי פעם.
רצועות טובולריות מתגלגלות בקלות, ושטוחות - לא ממש
בגלל המבנה של רצועות טובולריות, של מעין גליל שהשטיחו אותו, הן מתגלגלות בקלות. במקרים מסויימים, משיכה בכיוון ניצב לרצועה תגרום לכך שהרצועה תזוז הצידה. רצועות שטוחות צריכות "להיגרר" על הסלע ו"להלחם" בחיכוך. רצועות טובולריות יזוזו מהמקום שבו שמנו אותן יותר בקלות, כי בגלגול יש פחות חיכוך מאשר בגרירה.
תכונה זו גם משנה לבחירת רצועה לסלאק ליין. רצועה שטוחה, שהיא יותר קשיחה ופחות "מתגלגלת" תהייה טובה יותר לשימוש זה.
רצועות טובולריות פחות רגישות לפגמים וקרעים ברצועה
הכוונה כאן למה שנקרא "קריעת נייר" ברצועות זוהי תופעה שקשורה לריכוז מאמצים, ומסברת בפירוט בדף המוקדש לנושא זה. זה נכון שקרע קטן ברצועה שטוחה מחליש אותה יותר מקרע דומה ברצועה טובולרית. זה נכון, אבל זה לא טיעון משמעותי, בעיקר מכיוון שעל פי כללי הפסילה לרצועות כל פגם ברצועה פוסל אותה. זה נכון לשני סוגי הרצועות ולכן שניהם לא ראויים לשימוש אם יש בהם קרע קטן. ההבדל הזה בא לידי ביטוי רק ברצועה שנפסלת באופן כזה במהלך שימוש רגיל, וזהו מקרה קצת גבולי.
סיכום
לשאלה הראשונה: תלוי לאיזה שימוש. ההמלצה הכללית היא להכיר את התכונות של שני הסוגים ולהתאים את הסוג המועדף לכל שימוש.
לשאלה השניה: אם הרצועות מיוצרות מאותה כמות חומר, אין הבדל בעומס הקריעה בין שני סוגי הרצועות.
קריאה נוספת
- רצועות
- כללי פסילה
- מאמצים
- חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות
- ניסוי החלקה ברצועות דיינימה דקות
- במאמר על חיבור רצועות, אתם ממליצים להימנע מחיבור של רצועות ללא טבעת. איך זה מסתדר עם השיטה של Petzl לחיבור רצועה לרתמה לגלישה ואיבטוח?
- מהי השיטה המומלצת לקיצור רצועה בצורה שלא מחלישה אותה (או הכי פחות מחלישה אותה)?
- הפרק בנושא בספר ״על חבלים וקשרים״
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
