מה הדרך הכי טובה לגלוש במולטיפיץ׳?

אוקיי, שוב קיבלנו שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית, כמובן, והכל תלוי בדעתו של מי ששואלים. אבל ננסה להקיף את הנושא מכמה זוויות. יאללה, נתחיל?

מה זה גלישה במולטי-פיץ'?

אוקיי, אז גלישה במולטיפיץ׳ זו פשוט גלישה על קיר שהוא ארוך מחצי אורך החבל שיש לנו, ולכן מחייב יותר מגלישה אחת. אם, למשל, טיפסנו מסלול מולטיפיץ׳ של 250מ׳, עם חבל כפול של 60מ׳. זה אומר שיש לנו מקסימום אורך גלישה של 60מ׳ (אולי טיפה יותר, עם ההתארכות של החבלים, אבל אנחנו לא סומכים על זה). זה אומר שנצטרך ארבע גלישות מלאות + עוד גלישונת קצרה, כדי לחזור לקרקע. בדרך כלל, אם זה מסלול טיפוס שעולה ישר, ויש תחנות גלישה על המסלול, הן תהיינה מסודרות לגלישות של 50מ׳ בערך. אם זה מסלול שמטפסים בדרך כלל עם חבל יחיד - התחנות תהיינה כל 25 או 30מ׳. כך או כך - נצטרך יותר מגלישה אחת כדי להגיע למטה.

מקרה דומה הוא גלישה של מפל גדול, בקניונינג. יש מקרים שדורשים חבלים ארוכים מאד כדי לגלוש מפל גדול במכה אחת, אבל זה הופך ללא הגיוני. נניח - מפל של 300מ׳. לא נסחוב 600מ׳ חבל, נכון? אז עושים כמה גלישות קצרות יותר (אבל הכי ארוכות שהחבל מאפשר לנו).

איך גולשים במולטיפיץ׳?

יש מגוון אדיר של סיטואציות. הן תלויות בקו הגלישות, בתלילות של המצוק/מפל, אם יש בדרך מדפים נוחים לתחנות וכו׳.

אנחנו נתמקד בסיטואציה הקשה ביותר: אין מדפים, קיר תלול, כל התחנות תלויות. נניח שיש לנו מצוק של שתי גלישות. תחנת גלישה אחת למעלה, ותחנה שנייה באמצע הדרך. זה אומר שהתחנה השנייה היא תחנה תלוייה. ונניח שאנחנו שניים (זוג מטפסים, למשל).

מה שאנחנו מחפשים, זו דרך בטוחה ויעילה לעבור לגלישה הבאה. מה ההבדל, בעצם, בין גלישה במולטיפיץ׳ לבין שתי גלישות נפרדות? ההבדל העיקרי הוא שהגלישה לא הסתיימה, לא הגענו למטה, ואי אפשר להתנתק מהחבל וללכת הצידה.

השלבים הם:

1. גלישה עד תחנת האמצע
2. התחברות לתחנת האמצע
3. התנתקות מחבל הגלישה (כדי שהפרטנר שלנו יוכל להתחבר ולגלוש)
4. לאחר סיום הגלישה - משיכת החבל
5. העברת החבל בתחנת האמצע
6. התחברות לגלישה (אמצעי חיכוך+פרוסיק, למשל)
7. התנתקות מהתחנה

בחלק מהשלבים האלו יש כמה דגשים, אז בואו נעבור עליהם. וקודם כל:

הכנת המערכת

גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה, וקשר פרוסיק מתחתיו. שימו לב לחלק הרפוי של הרצועה, שתיכף ישמש כזנב פרה

השיטה שנציג כאן תשתמש בזנב פרה מאולתר מרצועת 120ס״מ (רץ 2). הרצועה עוברת בקשר משקפים ברתמה (לא על הביליי לופ). קושרים באמצע הרצועה קשר בוהן ומתקבלת למעשה נקודת חיבור באמצע הרצועה. בקצה הרצועה עושים לולאת בוהן קטנה או קשר משקפיים נוסף ומקבעים בהם טבעת ננעלת - זה יהיה הזנב פרה שלנו.

גלישה עד תחנת האמצע

גולשים עם אמצעי חיכוך גבוה וקשר פרוסיק ספרדי או צרפתי המשמש כיד שלישית. אמצעי החיכוך מתחבר מתחת לקשר הבוהן, כלומר - באמצע הרצועה.

התחברות לתחנת האמצע

בזמן הגלישה כל העומס נמצא על אמצעי החיכוך, והמשך הרצועה, זנב הפרה, למעשה, רפוי. ברגע שהגענו לתחנה אנחנו עוצרים לרגע, מחברים את הטבעת שבקצה הרצועה לתחנה, וממשיכים לגלוש. כשהעומס עובר לרצועה השלמה, הוא יורד מאמצעי החיכוך. זהו - התחברנו, ואנחנו תלויים על התחנה.

התנתקות מחבל הגלישה (כדי שהפרטנר שלנו יוכל להתחבר ולגלוש)

מכיוון שאמצעי החיכוך רפוי כרגע, אפשר להוציא ממנו את החבל, ולפרק את הפרוסיק. הפרטנר שלנו יוכל להתחבר לגלישה ולגלוש עד אלינו ולהתחבר באותה צורה.

לאחר סיום הגלישה - משיכת החבל

משיכת החבל - כרגיל, מושכים את הצד עם הקשר (אם קשרנו שני חבלים). הדגש העיקרי כאן הוא שאסור לנו לאבד את החבל. יש שקושרים אותו בקשר מוט לתחנה.

העברת החבל בתחנת האמצע

מטפסים, בדרך כלל, מעבירים את הקצה בתחנה הבאה תוך כדי המשיכה (אחד מושך מהתחנה העליונה, ואחד מעביר בתחנת האמצע). יוצא דופן הוא זה שבתחנות יש תחנות הקלפה, או מיילון שאפשר לפתוח.

התחברות לגלישה (אמצעי חיכוך+פרוסיק, למשל)

נתחבר שוב באותה צורה בדיוק כמו בגלישה הראשונה: טבעת ננעלת עם אמצעי חיכול מתחת לקשר בוהן האמצעי ברצועה, פרוסיק מתחת - ישירות לרתמה.

התנתקות מהתחנה

ֿ

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...

ֿ

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...