קסדות

קסדה (באנגלית: helmet, בצרפתית: casque) היא כובע קשיח שמטרתו להגן על הגולגולת מפגיעה. פגיעה יכולה להיות מחפצים נופלים (אבנים או ציוד) או מפגיעה של הראש בקיר, לאחר נפילה למשל.

קסדה היא פריט ציוד אישי שאינו פופולארי. קל לזלזל ולא להשתמש בקסדה למרות שחשיבותה הבטיחותית בטיפוס, או גלישה אינה מוטלת בספק. קסדה מגינה על הראש, שהוא אולי החלק החשוב ביותר בגוף האדם. החשיבות של שימוש בקסדה במקרה נפילה היא רבה וחבישת קסדה נהוגה בכל סוגי הספורט בהם יש סיכון לפגיעה בראש: אופניים, ספורט מוטורי ועוד. קסדות מונעות פציעה או מקטינות את הנזק הנגרם במידה מרשימה. בכל מקרה שבו אין אפשרות למנוע את הנפילה, ההתרסקות או המכה, אבל ידוע שיש אפשרות סבירה שהתאונה תקרה, חבישת קסדה יכולה למנוע או למזער את הנזק לגולגולת ולראש.

סוגי פגיעת ראש בטיפוס

• חדירה של עצם חד דרך עצמות הגולגולת (ענף, שפיץ של סלע) ופגיעה פנימית במוח.
• פגיעה של הראש בעצם קהה ושטוח (מצוק, קיר, רצפה) ומעיכה של הגולגולת והמוח שבתוכה.
• תאוצה גבוהה של הראש, כך שהמוח נע בתוך קופסת המוח ונחבט בקירות הגולגולת (בלימה של נפילה במקדם גבוה).
• תאוצה גבוהה של הראש, גם בסיבוב, הגורם למשיכה פתאומית לעצבים ולכלי הדם הקשורים למוח.

הקסדה מגינה מפני שני סוגי הפגיעה הראשונים. מערכת האבטחה מגינה בפני שני האחרונים.

תפקידי הקסדה

לקסדה שני תפקידים עיקריים:

1. בלימת מכות מחפצים קהים (כמו בזמן נפילה ופגיעה בקיר, למשל).
2. מניעת חדירה של חפצים חדים (כמו בזמן פגיעה של אבן נופלת בזמן גלישה או טיפוס או פגיעה בענף בזמן נפילה, למשל).

כדי למלא כל אחד מהתפקידים הללו נדרשים מנגנונים מתאימים, ושונים זה מזה:

בלימת מכות מחפצים קהים נעשית על ידי שכבת קלקר (פולימר מוקצף) הנמעכת בזמן המכה. כך נוצר מרחק בלימה והכוח המופעל על הגולגולת קטן יותר. קסדות טובות גם מצויידות במבנה שמפזר את האנרגיה הנספגת בקסדה ומעביר חלק ממנה לאיזורים אחרים בקסדה. ככל שהקצף עבה יותר, כך ההבלימה נעשית על פני מרחק גדול יותר ושיא הכוח המופעל בבלימה קטן. יש פיתוחים חדישים של סוגי קצף הרגישים לעוצמת המכה ומקשיחים את עצמם ככל שהמכה חזקה, וכך מספקים הגנה אופטימאלית.

מניעת חדירה של חפצים חדים נעשית על ידי מעטה חיצוני קשיח בעל חוזק גבוה לחדירה. הכוונה בעיקר למניעת פציעה מאבנים וציוד נופל. אבן שנופלת כשהחלק החד שלה למטה אמורה להיעצר על ידי הקסדה. גם כאן, האנרגיה של החפץ הנופל מתפזרת על כל כיפת הקסדה, כך שלמערכת הרצועות והריפוד מגיעה מכה חלשה מאד.

סוגי קסדות

קסדות פולימר מוקצף (קלקר)

אלה הן למעשה קסדות המיועדות לטיפוס ספורטיבי ותפקידן העיקרי הוא הגנה מפני חבטת הראש בקיר. לרוב משתמשים בפוליסטירן מוקצף. בזמן פגיעה הקצף נמעך ונשבר. כדי שהקסדה תמשיך למלא את תפקידה גם לאחר המכה הראשונית, קסדות כאלה מצויידות לרוב במעטה דק שתפקידו לשמור על כל חלקי הקסדה במקום. קסדות מסוג זה הן קלות, מתכווננות וצמודות לראש. הן למעשה חד-פעמיות: כל פגיעה בקסדה, כגון שקע או סדק, גורם לפסילתה ויש להחליפה.

קסדות קשיחות ללא רצועת סנטר

קסדות פשוטות הנהוגות באתרי בניה ותעשיה שונים. קסדות כאלה מתוכננות להגן מפני חפצים נופלים בלבד ולכן יש להן שיכבה אחת קשיחה וזהו. קסדות כאלה אינן מתאימות לטיפוס וגלישה. מכיוון שאין להן רצועת סנטר והן עלולות ליפול מן הראש אפילו בזמן תליה ברתמה ובוודאי בזמן נפילה.

קסדות קשיחות עם רצועת סנטר

קסדות אלה תוכננו במקור לטיפוס מסלולים ארוכים על סלע והרים גבוהים. תפקידן העיקרי הגנה מפני חפצים נופלים, במיוחד אבנים. קסדות מקבוצה זו הן בעלות מעטה עבה וקשיח. כמו כן הן פחות צמודות לראש ופחות מאווררות. קסדות אלה הן גם פחות קלות ונחבשות במקרים רבים מעל כובע מחמם ו/או אטום למים (מעיל גור-טקס). בשנים האחרונות מבנה זה הופך לנפוץ ופופולארי גם בעבודות גובה. חלק מבלימת המכה נעשה על ידי המיתלה, שהוא מערכת הרצועות הנמתחת בזמן המכה. חשוב לשים לב, שאם רצועת הסנטר אינה סגורה הקסדה אינה מספקת את ההגנה שהיא אמורה לתת.

קסדות משולבות

בשנים האחרונות מופיעות יותר ויותר קסדות המשלבות שכבת רכה, נמעכת ומעטה חיצוני קשיח. קסדות כאלה יכולות להיות טובות לעבודה בגובה אך יש לשים לב שהמעטה החיצוני באמת קשיח ואינו רק שיכבה דקה (כמו בקסדות פולימר מוקצף). לטיפוס הרים גבוהים אין צורך אמיתי בשכבה הפנימית הנמעכת, אבל היא לא מזיקה. חשוב לזכור כי תפקידה של השיכבה החיצונית הקשיחה הוא לשמור על הראש ולא על השיכבה הפנימית, הרכה.

קסדות מענפים אחרים

חברות טיולי גלישה משתמשות לעיתים בקסדות שאינן של טיפוס אלא מענפים אחרים (בעיקר קסדות לאופניים). חשוב להבין שלמרות שקסדות כאלה עשויות לעמוד באיזשהם תקנים, הרי שאלו אינם אותם תקנים כלל. הקסדות מיועדות להגנה שונה ואינן טובות לטיפוס וגלישה.

לדוגמה: למה קסדות לאופניים אינן טובות כקסדות לטיפוס?

יש שתי סיבות עיקריות:

א – תאונת אופניים מסתיימת כמעט תמיד בנחיתה על העורף. בתאונת טיפוס תהיה מכה בחלק העליון (חפצים נופלים) או הצדדי (מכה בקיר) של הקסדה. ההגנה המשמעותית בקסדות אופניים היא לכן על איזור המוח הקטן הממוקם באחורי הראש.

ב – קסדות אופניים אינן בנויות כלל למניעת חדירה של חפצים חדים, הן מאווררות מאד וחלק גדול משטח הקסדה הוא חללים ריקים.

ודוגמה נוספת, להבהרה: קסדות אופנוע משלבות את שתי הפונקציות: שכבה למניעת חדירה (המעטה החיצוני, הקשיח), ושכבת בלימה רכה (הריפוד והקלקר הפנימיים). בתאונת אופנוע עלול הרוכב לעוף רחוק, לפגוע בגדר או בעץ, ובוודאי שעלול לפגוע במשהו קהה: בכביש או במכונית. מצד שני, קסדות אופנוע מגבילות את שדה הראיה ואינן נוחות לעבודה.

כללי פסילה לקסדות

סדקים, עיוותים ושינויי צבע פוסלים את הקסדה.

קסדות פולימר מוקצף יש לפסול עם כל שינוי צורה, או צבע. כמו כן מעיכות מקומיות פוסלות את הקסדה.

קסדות פולימר מוקצף הן חד-פעמיות. בלימת מכה לראש לאחר נפילה קשה פוסלת את הקסדה.

רצועת הסנטר, האבזמים ורצועות הראש אינם תקינים: הרצועות קרועות, אינן ניתנות לכיוונון וכו'.

גיל: אורך החיים של קסדות מוקצפות הוא חמש שנים. בקסדות קשיחות יש לפסול אחרי 15 שנים.

תכונות הקסדה האידיאלית

1. ספיגת אנרגיה גבוהה בתאונה קשה, כלומר העברת כוח קטן ככל האפשר לראש.
2. רצועה חזקה ונוחה הניתנת לכיוונון, שתשמור על הקסדה במקומה גם בזמן נפילה או פגיעה.
3. כיוונון נוח או כיוונון אוטומטי.
4. נוחות שלא תיתן תירוצים שלא להשתמש בקסדה: קסדות לא חמות, מאווררות, שאינן מציקות והן נראות טוב, מעודדות שימוש בהן.
5. צורה מעוגלת וחלקה כך שהקסדה "תחליק" על המשטח הפוגע ולא "תיתקע" בו.
6. התקן לפנס ראש ואביזרים אחרים (מצלמת קסדה, קשר וכו').
7. נראות למטפסים אחרים ולמחלצים בצורה ברורה.
8. עמידות, קלות לניקוי.
9. קלות לשימוש והוראות ברורות.

עוד נקודת מבט

אנו מאמינים שעל מטפסים לחבוש קסדה בזמן טיפוס משתי סיבות שרק אחת מהן היא הבטיחות. האחרת היא דוגמה והנהגת סטנדרטים של בטיחות. גם אם אחד המטפסים הוא מסודר ובטיחותי ולא יקרה לו כלום, הרי שלא כולם ככה והסטנדרט של חבישת קסדה אצל כולם יציל את חייו של הפחות זהיר מבין המטפסים, שהוא כנראה גם יהיה הראשון לוותר על הקסדה.

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...