אליסון הרגריבס
אליסון הרגריבס (Alison Jane Hargreaves, נולדה ב-17 בפברואר 1963, נהרגה על ה-K2 ב-13 באוגוסט, 1995) היתה מטפסת הרים בריטית. היא נולדה ולמדה בדרבישייר (Derbyshire). היא טיפסה על האברסט בסולו וללא חמצן בשנת 1995 ובכך היתה לאדם השני (אחרי ריינהולד מסנר) מעולם שעשה זאת. היא טיפסה את ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים בסולו, בעונה אחת, והיא האדם היחיד שעשה זאת. בין הקירות הללו נכלל גם הפייס הצפוני של האייגר, שידוע כקשה במיוחד. היא גם האישה היחידה שעמדה על פסגותיהם של שני ההרים הגבוהים בעולם.
בשנת 1993 היא טיפסה על האמא דאבלם בנפאל.
אליסון הרגריבס ניסתה לטפס על האברסט בשנת 1994. היא נאלצה לסגת כ-500מ' מן הפסגה מחשש לכוויות קור. היא איבדה כל תחושה בבהונות הרגלים והחליטה להפסיק לטפס ולרדת.
בשנת 1995 התכוונה אליסון הרגריבס לטפס על שלושת הפסגות הגבוהות בעולם: האברסט, ה-K2 והקנצ'נג'ונגה בשנה אחת, בסולו, ללא חמצן וללא כל עזרה חיצונית (משלחת, שרפות וכו'). היא טיפסה על האברסט בהצלחה. לאחר מנוחה של שלשה חדשים בקרב בני משפחתה, באנגליה, היא הגיעה לפקיסטן כדי לטפס על ה-K2. היא הצטרפה למשלחת אמריקאית. ב-13 באוגוסט 1995 הרגריבס והאמריקאים שילבו כוחות עם משלחת ניו-זילנדית/קנדית. בגובה 7600מ', כ-12 שעות מן הפסגה, החליט פיטר הילארי הניו-זילנדי (בנו של אדמונד הילארי) להסתובב ולסגת, כשהחליט שמזג האויר מדרדר. הרגריבס והשאר חברו לקבוצת ספרדים שהיו על ההר והמשיכו לטפס. בשעה 6:45 אחר הצהרים היא ומטפס ספרדי בשם חאווייר אוליבאר נראו על הפסגה, במזג אויר בהיר. מיד אחריהם הגיעו רוב סלייטר (האמריקאי), חאווייר אסקרטין ולורנצו אורטיז (הספרדים) וברוס גראנט (הניו-זילאנדי). כולם נעלמו זמן קצר אחרי כן, כשסופה חזקה במיוחד העיפה אותם מן ההר. אליסון הרגריבס עמדה על פסגת ה-K2 ונהרגה זמן קצר לאחר מכן, בדיוק שלשה חדשים אחרי שעמדה על פסגת האברסט. גופתה לא נמצאה מעולם.
עולם הטיפוס, והעיתונות בבריטניה ביקרו בחריפות את הרגריבס על כך שהשאירה שני ילדים קטנים בבית ובחרה לעסוק בספורט כה מסוכן. הרגריבס אמרה, לפני הנסיעה, שהיא אפילו שקלה לקחת את בעלה והילדים איתה למחנה הבסיס, אך הרגישה שהם לא יחושו בנוח כי "זהו מקום שאינו מכניס אורחים". "חוץ מזה", כך אמרה, "אף מטפס-גבר לא מביא את המשפחה".
בעלה של אליסון לקח את הילדים למסע אל ה-K2, כדי לעמוד בצילו של ההר שלקח את אימם. שני ילדיהם מתעניינים בטיפוס, ובעלה, ג'ים באלארד (Jim Ballard) אף הביע עניין להפוך את הטיפוס למקצועו העיקרי.
בנה של אליסון הרגריבס, טום באלארד, התכוון בשנת 2006, בגיל 17, ללכת בדרכיה של אימו ולטפס על הפייס הצפוני של האייגר בסולו.
בעלה של אליסון אמר לאחר מותה, שוא יכול לשמוע אותה חוזרת שוב ושוב על משפט שהיה אהוב עליה: "יום אחד כטיגריס עדיף על אלף ימים ככבשה" (One day as a tiger is better than a thousand as a sheep). ביתה של אליסון אמרה בריאיון: "אימי עשתה את מה שהיא רצתה, ואני שמחה על כך".
במרץ 2019 ניסה טום באלארד, עם שותף איטלקי, לטפס בחורף על הנאנגה-פארבאט (8125מ'). הם הגיעו קצת מעל 7300מ׳, והקשר עמם נותק. לאחר כשבועיים הבחינו בטלסקופ בגופותיהם ליד האוהל שלהם, גבוה על ההר. טום באלארד מצא את מותו על ההרים, ממש כמו אמו.
קישורים חיצוניים
- כתבה ב-BBC על "אישה בריטית על האברסט"
- ביקורת על סרט טלביזיה של ה-BBC: ההר האחרון של אליסון
- עוד טרגדיה על ה-K2, מאמר של גרג צ'יילד מתוך הספר Postcards from the Ledge
- הטיפוס האחרון של אליסון הרגריבס, מאמר של גרג צ'יילד מתוך גליון November 1995, של Outside magazine
- בשם האב, מאמר של פיטר הילארי
- ביוגרפיה קצרה של אליסון הרגריבס
- הידיעה על כוונתו של טום באלארד, בנה של אליסון, ללכת בעקבות אימו ולטפס את ה-K2
ספרים
- Hargreaves, Alison (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo. London: Hodder & Stoughton
- Rose, David; Ed Douglas (2000). Regions of the Heart : The Triumph and Tragedy of Alison Hargreaves.
- Savage Summit: The True Stories of the First Five Women Who Climbed K2, The World's Most Feared Mountain] by Jennifer Jordan (William Morrow, New York, 2005).
- Peter H. Hansen, ‘Hargreaves, Alison Jane (1962–1995)’, Oxford University Press, Sept 2004; online edn, May 2006
- Susan Frohlick, "'Wanting the Children and Wanting K2': The incommensurability of motherhood and mountaineering in Britain and North America in the late twentieth century," Gender, Place and Culture, 13:5 (October 2006): 477-490.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
