הבדלים בין גרסאות בדף "3. סכנה של 'קריעת נייר' ברצועות שטוחות"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ועתה לשאלה: רצועות שטוחות סטנדרטיות הן מחוספסות במידת מה, ולכן עשויות למנוע החלקה ולרכז מאמצים לנקודה אחת, וככל שהרצועה קשיחה – גדלים הסיכויים שזה יקרה. טבעות האלומיניום התקניות (Carabiners), לעומת זאת, הן חלקות, ולכן רצועה מסתדרת מאליה כך שחלוקת המאמצים נעשית פחות או יותר אחידה והסכנה של קריעת נייר פוחתת. כהרגל, איפא, רצוי להשתמש בטבעות להארכת רצועות. אין זה בזבוז של ציוד. | ועתה לשאלה: רצועות שטוחות סטנדרטיות הן מחוספסות במידת מה, ולכן עשויות למנוע החלקה ולרכז מאמצים לנקודה אחת, וככל שהרצועה קשיחה – גדלים הסיכויים שזה יקרה. טבעות האלומיניום התקניות (Carabiners), לעומת זאת, הן חלקות, ולכן רצועה מסתדרת מאליה כך שחלוקת המאמצים נעשית פחות או יותר אחידה והסכנה של קריעת נייר פוחתת. כהרגל, איפא, רצוי להשתמש בטבעות להארכת רצועות. אין זה בזבוז של ציוד. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| שורה 37: | שורה 32: | ||
ברצועות 'טובולריות' (חלולות) השפה פחות מוגדרת והקשיחות פחותה בהרבה, ולכן ברור שרצועות טובולריות נוטות לקריעת נייר פחות מרצועות שטוחות. חסרונן בעניין אחר לגמרי: ברצועות טובולריות קיימת 'זחילה' (creeping) של הקשר ויש לוודא לעיתים סדירות ששני הזנבות (ה[[שרכים]]) של כל קשר מים ארוכים במידה מספקת (בערך פי 3 מרוחב הרצועה). | ברצועות 'טובולריות' (חלולות) השפה פחות מוגדרת והקשיחות פחותה בהרבה, ולכן ברור שרצועות טובולריות נוטות לקריעת נייר פחות מרצועות שטוחות. חסרונן בעניין אחר לגמרי: ברצועות טובולריות קיימת 'זחילה' (creeping) של הקשר ויש לוודא לעיתים סדירות ששני הזנבות (ה[[שרכים]]) של כל קשר מים ארוכים במידה מספקת (בערך פי 3 מרוחב הרצועה). | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
אשר לחיבור חבל ל[[רתמות|רתמה]]: ברתמה קנויה ישנן על פי רוב שתיים או שלוש לולאות עבות, ונמצא שרצוי להתחבר אליהן בחבל ישירות, ולא באמצעות טבעת (ציור 3.7). מי שמקבל כלל זה בצורה עיוורת עשוי ליישם אותו גם ברתמה העשויה מרצועה. אבל הרי אמרנו זה עתה שחיבור ישיר של חבל עגול עם רצועה שטוחה אינו כל כך מומלץ. חיבור יותר מניח את הדעת לרתמה העשויה מרצועה הוא דרך טבעת ננעלת או שתי [[טבעות הפוכות|טבעות עם פתחים הפוכים]] (ציור 3.8). | אשר לחיבור חבל ל[[רתמות|רתמה]]: ברתמה קנויה ישנן על פי רוב שתיים או שלוש לולאות עבות, ונמצא שרצוי להתחבר אליהן בחבל ישירות, ולא באמצעות טבעת (ציור 3.7). מי שמקבל כלל זה בצורה עיוורת עשוי ליישם אותו גם ברתמה העשויה מרצועה. אבל הרי אמרנו זה עתה שחיבור ישיר של חבל עגול עם רצועה שטוחה אינו כל כך מומלץ. חיבור יותר מניח את הדעת לרתמה העשויה מרצועה הוא דרך טבעת ננעלת או שתי [[טבעות הפוכות|טבעות עם פתחים הפוכים]] (ציור 3.8). | ||
| שורה 60: | שורה 52: | ||
</ul></div> | </ul></div> | ||
<div align=right> | <div align=right> | ||
| − | |||
לסיכום: חיבור שתי רצועות שטוחות זו לזו ישירות – אינו נוהל מומלץ. השיטה של המשמעת העיוורת 'זה מותר וזה אסור' מסוכנת הן כמובילה לשגיאות והן כמעודדת את המטפס לדחוק הצידה את הבנת העקרונות ולשמור על 'ראש קטן'. | לסיכום: חיבור שתי רצועות שטוחות זו לזו ישירות – אינו נוהל מומלץ. השיטה של המשמעת העיוורת 'זה מותר וזה אסור' מסוכנת הן כמובילה לשגיאות והן כמעודדת את המטפס לדחוק הצידה את הבנת העקרונות ולשמור על 'ראש קטן'. | ||
גרסה אחרונה מ־02:22, 3 בפברואר 2018
שאלה
מדוע אסור לחבר שתי רצועות שטוחות (slings, webbings) זו לזו בחיבור ישיר, כלומר שלא באמצעות טבעת (carabiner), כמתואר בציורים 3.1 ו- 3.2?
תשובה
רצוי להימנע ממצבים שבהם תתכן 'קריעת נייר' ברצועה, כלומר מצבים שבהם קרע קטן בשפת הרצועה מרכז מאמצים לנקודה אחת; הקרע הקטן עשוי אז לגדול ולהפוך לקרע כולל. ריכוז מאמצים היא תופעה שכדאי להבין, הן כדי לנצלה כשמעונינים להיעזר בה (למשל כדי לקרוע פיסת אגד מדבק כשאין מספריים), והן כדי להיזהר ממנה כשחוששים מתוצאותיה (למשל כדי להניח סלינג על פינת סלע חד במקום ובזווית הפחות מסוכנים, ראה להלן פרק 10).
על מנת להמחיש לעצמך מה זה 'ריכוז מאמצים' קח מקל, נניח בקוטר של 1 ס"מ, ונסה לשבור אותו בכוח ידיך על ידי כיפופו. אם כוחך לא הספיק, כלומר אם לא הצלחת לשבור את המקל בכוח ידיך, קח מקל עבה ממנו, למשל פי שנים ממנו בקוטרו, ונסר בו חריץ מסביב (ציור 3.3) כך שתישאר ליבה בלתי מנוסרת שקוטרה בדיוק כקוטרו של המקל הראשון (1 ס"מ במקרה זה). נסה עכשיו לשבור גם מקל זה בכוח ידיך על ידי כיפופו, ותופתע באיזו קלות יעלה הדבר בידך.
את המקל השני הצלחת לשבור (במקום שהוא באותו הקוטר כמו המקל הראשון) הודות לריכוז המאמצים. ריכוז מאמצים הוא גם העיקרון שמאחורי סכין חד, נייר מנוקב (כמו של בולי דואר) ועוד תופעות רבות בחיי יום-יום. ברור שאם המטרה איננה חיתוך כי אם מניעת חיתוך, יש להיזהר מפני ריכוז מאמצים; לכן הליטוש המרבי של כנפי מטוסים.
ועתה לשאלה: רצועות שטוחות סטנדרטיות הן מחוספסות במידת מה, ולכן עשויות למנוע החלקה ולרכז מאמצים לנקודה אחת, וככל שהרצועה קשיחה – גדלים הסיכויים שזה יקרה. טבעות האלומיניום התקניות (Carabiners), לעומת זאת, הן חלקות, ולכן רצועה מסתדרת מאליה כך שחלוקת המאמצים נעשית פחות או יותר אחידה והסכנה של קריעת נייר פוחתת. כהרגל, איפא, רצוי להשתמש בטבעות להארכת רצועות. אין זה בזבוז של ציוד.
אשר למילה 'אסור' המופיעה בשאלה, הרי מדובר על רמת ידע של מטפסים, לא של חובבנים, ולא מומלץ לקבוע דינים חדים ולשמור עליהם בקנאות ובצורה עיוורת בבחינת 'זה מותר וזה אסור'; רצוי יותר להבין עקרונות. נביא מספר דוגמאות.
- שתי לולאות של חבלים בעלי חתך עגול (כמו בציור 3.4, ולא רצועות שטוחות) המחוברות זו לזו בקשר שטוח מהוות הארכה יותר חזקה מאשר הארכה בעזרת טבעת, ובמקרה זה החיבור הנו גם בטיחותי לחלוטין מאחר שהמתח בא משני הצדדים. המושג 'בטיחותי לחלוטין' פירושו: לא תיתכן החלקה, דבר שאינו קיים בד"כ בקשר שטוח רגיל.
- הארכה של חבל עגול (כמו של רוב העוגנים) ברצועה שטוחה פחות מומלצת, אבל אם אזלו הטבעות ויש צורך בהארכה, אין טעם להיות עבד למילה 'אסור'. כשהחבל מספיק עבה, למשל חצי רוחב הרצועה או יותר, ובמיוחד כשמקפידים על צורה נכונה (מוטב כמו בציור 3.5 מאשר כמו בציור 3.6, אבל נמצא שההבדל אינו משמעותי) הסכנה שהרצועה תיקרע 'קריעת נייר' אינה חמורה. אם החלק העגול הנו דק, לעומת זאת (למשל כמו כבל פלדה של רוב העוגנים הקטנים), זה מהווה מצב מסוכן והרצועה עלולה להיחתך.
הארכה ישירה של רצועה ברצועה כפי שמתואר בציורים 3.1 ו- 3.2 הנה די מסוכנת וכדאי להימנע ממנה. קשר מים, המוכר לכל מטפס, מתאים בהחלט לצורך זה והוא גם טוב וחזק ובטיחותי, אבל הוא מצריך שתי ידיים חופשיות כדי לעשותו, ובזמן טיפוס 'שתי ידיים חופשיות' אינו דווקא המצב השגרתי. הארכה באמצעות טבעת, לכן, היא השיטה המומלצת במקרה זה.
ברצועות 'טובולריות' (חלולות) השפה פחות מוגדרת והקשיחות פחותה בהרבה, ולכן ברור שרצועות טובולריות נוטות לקריעת נייר פחות מרצועות שטוחות. חסרונן בעניין אחר לגמרי: ברצועות טובולריות קיימת 'זחילה' (creeping) של הקשר ויש לוודא לעיתים סדירות ששני הזנבות (השרכים) של כל קשר מים ארוכים במידה מספקת (בערך פי 3 מרוחב הרצועה).
אשר לחיבור חבל לרתמה: ברתמה קנויה ישנן על פי רוב שתיים או שלוש לולאות עבות, ונמצא שרצוי להתחבר אליהן בחבל ישירות, ולא באמצעות טבעת (ציור 3.7). מי שמקבל כלל זה בצורה עיוורת עשוי ליישם אותו גם ברתמה העשויה מרצועה. אבל הרי אמרנו זה עתה שחיבור ישיר של חבל עגול עם רצועה שטוחה אינו כל כך מומלץ. חיבור יותר מניח את הדעת לרתמה העשויה מרצועה הוא דרך טבעת ננעלת או שתי טבעות עם פתחים הפוכים (ציור 3.8).
כשמאריכים חבל עגול ברצועה שטוחה ובאמצעות טבעת, אפשר לשים לב גם לכיוונה של הטבעת (בנוסף לכללים הידועים: 'Down & Out', חבל בגב הטבעת, עומס לאורך הטבעת, העברה ישירה): אם הרצועה בצד הצר של הטבעת (ציור 3.9) המבנה אינו מנוצל היטב, ואילו אם הרצועה בצד הרחב של הטבעת (ציור 3.10) הסיכויים לקריעת נייר יותר קטנים.
לסיכום: חיבור שתי רצועות שטוחות זו לזו ישירות – אינו נוהל מומלץ. השיטה של המשמעת העיוורת 'זה מותר וזה אסור' מסוכנת הן כמובילה לשגיאות והן כמעודדת את המטפס לדחוק הצידה את הבנת העקרונות ולשמור על 'ראש קטן'.
לפסול מיד רצועה שנתגלה בה רקע קטן בשפה!
קריאה נוספת
- האם עדיף להשתמש ברצועות טובולריות או ברצועות שטוחות. מה יותר חזק?
- רצועות
- ריכוז מאמצים
- כללי פסילה
- מאמצים
- חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות
- ניסוי החלקה ברצועות דיינימה דקות
- במאמר על חיבור רצועות, אתם ממליצים להימנע מחיבור של רצועות ללא טבעת. איך זה מסתדר עם השיטה של Petzl לחיבור רצועה לרתמה לגלישה ואיבטוח?
- מהי השיטה המומלצת לקיצור רצועה בצורה שלא מחלישה אותה (או הכי פחות מחלישה אותה)?
המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...
