הבדלים בין גרסאות בדף "1. קו-הפעולה של כוח מתיחה בקשר"
(←תשובה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תשובה== | ==תשובה== | ||
| − | שימושיו של קשר אורגים כה רבים שפוגשים אותו הן בחיי יום-יום (קשירת חבילות, למשל), והן בענפים ייחודיים: דייגים מתקנים בו את רשתותיהם, איכרים קושרים בו את חבילות התבואה של יבולם, צופים וימאים משתמשים בו באופן שותף, מטפסים מחזקים בו את הכסא השויצרי ואת [[רתמת חזה|רתמת החזה]], והרשימה עוד ארוכה. אכן, קשר עם ייחוס. | + | שימושיו של קשר אורגים כה רבים שפוגשים אותו הן בחיי יום-יום (קשירת חבילות, למשל), והן בענפים ייחודיים: דייגים מתקנים בו את רשתותיהם, איכרים קושרים בו את חבילות התבואה של יבולם, צופים וימאים משתמשים בו באופן שותף, מטפסים מחזקים בו את הכסא השויצרי ואת [[רתמות#רתמת חזה|רתמת החזה]], והרשימה עוד ארוכה. אכן, קשר עם ייחוס. |
קשר אורגים בצורתו הנכונה יש לקשור רק עם שני הקצוות באותו הצד של הקשר, כלומר כמתואר בציור 1.1, ולא כמתואר בציור 1.2. העיקרון שמאחורי כלל זה מתייחס למשפחה רחבה של קשרים, ולא רק לקשר אורגים: שני החבלים המתוחים צריכים לבוא באותו הצד, ושני החבלים הרפויים – בצד השני. באופן קשירה זה נמנע מאמץ גזירה בלתי רצוי בתוך הקשר, כי שני החבלים המתוחים מהווים המשך ישיר זה לזה, וסיכויי ההחלקה מופחתים. | קשר אורגים בצורתו הנכונה יש לקשור רק עם שני הקצוות באותו הצד של הקשר, כלומר כמתואר בציור 1.1, ולא כמתואר בציור 1.2. העיקרון שמאחורי כלל זה מתייחס למשפחה רחבה של קשרים, ולא רק לקשר אורגים: שני החבלים המתוחים צריכים לבוא באותו הצד, ושני החבלים הרפויים – בצד השני. באופן קשירה זה נמנע מאמץ גזירה בלתי רצוי בתוך הקשר, כי שני החבלים המתוחים מהווים המשך ישיר זה לזה, וסיכויי ההחלקה מופחתים. | ||
ולפני שנפרט, הערה קטנה: כוונת השאלה בודאי איננה איפה באים הקצוות, או אם בכלל ישנם קצוות, אלא איפה בא המתח. מיקום הקצוות מצביע אמנם על 'איפה סביר להניח שיופעל המתח', אבל זה שיקול עקיף וכדאי להימנע ממנו. | ולפני שנפרט, הערה קטנה: כוונת השאלה בודאי איננה איפה באים הקצוות, או אם בכלל ישנם קצוות, אלא איפה בא המתח. מיקום הקצוות מצביע אמנם על 'איפה סביר להניח שיופעל המתח', אבל זה שיקול עקיף וכדאי להימנע ממנו. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
על מנת לקבל תחושה לעיקרון האמור, כדאי לנסות לחבר שני חבלים בקשר 'שטוח', פעם בצורה הנכונה (ציור 1.3) ופעם בצורה ההפוכה, ולבדוק איזו משתי הצורות נוטה יותר להחלקה. אפשר לשחק עם שתי הצורות במידות הידוק שונות ובמהירויות טילטול שונות ולבחון את ההבדלים; ניסוי שבדרך כלל משכנע ומדגים היטב את העיקרון. סכנת ההחלקה כתוצאה מהקשירה הבלתי נכונה בקשר אורגים – פחות חמורה מאשר בקשר שטוח, אבל אותו העיקרון פועל בשני המקרים. | על מנת לקבל תחושה לעיקרון האמור, כדאי לנסות לחבר שני חבלים בקשר 'שטוח', פעם בצורה הנכונה (ציור 1.3) ופעם בצורה ההפוכה, ולבדוק איזו משתי הצורות נוטה יותר להחלקה. אפשר לשחק עם שתי הצורות במידות הידוק שונות ובמהירויות טילטול שונות ולבחון את ההבדלים; ניסוי שבדרך כלל משכנע ומדגים היטב את העיקרון. סכנת ההחלקה כתוצאה מהקשירה הבלתי נכונה בקשר אורגים – פחות חמורה מאשר בקשר שטוח, אבל אותו העיקרון פועל בשני המקרים. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
בדיקה יסודית לטיבו של קשר כוללת התייחסות למספר רב של תכונות, אבל ישנן שתי תכונות עיקריות שמרכיבות את מרבית ה- 'ציון' של קשר: | בדיקה יסודית לטיבו של קשר כוללת התייחסות למספר רב של תכונות, אבל ישנן שתי תכונות עיקריות שמרכיבות את מרבית ה- 'ציון' של קשר: | ||
| − |
[[ | + |
[[בטיחות בקשרים|בטיחותו של קשר]], הנמדדת במתח שמופעל עליו לפני שהוא מחליק ונפתח. בטיחות נמדדת רק בקשר שמחליק ונפתח לפני שהוא נקרע. הבטיחות תלויה במידת החיכוך של החבל שבו עורכים את הבדיקה; חוט ניילון לדייג, למשל, עשוי להחליק ולהיפתח באותו הקשר שבו חוט סֵיזאל מלופף תמיד ייקרע לפני שיחליק וייפתח. ברור איפא שמדובר רק על השוואה בין בטיחותם של שני קשרים שונים, או של שתי צורות של קשר מסוים, באותו סוג חבל. |
[[חוזק בקשרים|חוזקו של קשר]], הנמדד במתח שמופעל עליו לפני שהוא נקרע. חוזק נמדד רק בקשר שבו החבל נקרע לפני שהוא מחליק ונפתח. יש לזכור שכל קשר הנו בעל חוזק שהוא פחות ממתח הקריעה של החבל שממנו הוא עשוי, וקיימים לוחות המציינים בכמה אחוזים כל קשר שנבדק מקטין את חוזק החבל. |
[[חוזק בקשרים|חוזקו של קשר]], הנמדד במתח שמופעל עליו לפני שהוא נקרע. חוזק נמדד רק בקשר שבו החבל נקרע לפני שהוא מחליק ונפתח. יש לזכור שכל קשר הנו בעל חוזק שהוא פחות ממתח הקריעה של החבל שממנו הוא עשוי, וקיימים לוחות המציינים בכמה אחוזים כל קשר שנבדק מקטין את חוזק החבל. | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
כקשר לחיבור שני חבלים בעלי אותו העובי אין לקשר אורגים שימוש רב (ישנם קשרים יותר מוצלחים לשם כך), והוא שימושי בצורתו זו בעיקר כ-'[[קשר הצלה]]'. ואמנם, השוואה של ציור 1.1 עם ציור 1.4 מראה מיד שקשר הצלה אינו, בעצם, אלא אחד השימושים של קשר אורגים. | כקשר לחיבור שני חבלים בעלי אותו העובי אין לקשר אורגים שימוש רב (ישנם קשרים יותר מוצלחים לשם כך), והוא שימושי בצורתו זו בעיקר כ-'[[קשר הצלה]]'. ואמנם, השוואה של ציור 1.1 עם ציור 1.4 מראה מיד שקשר הצלה אינו, בעצם, אלא אחד השימושים של קשר אורגים. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
אגב, כל מטפס חייב לזכור שאת קשר ההצלה לעולם חייבים לאבטח (ציור 1.5). יש המכנים קשר הצלה בלתי מאובטח בשם 'קשר התאבדות', ואפשר בהחלט להבין את הכינוי; הסכנה היא שהקצה החופשי (נקודה A בציור 1.4) יחליק החוצה מקשר ההצלה, גם בצורתו ההדוקה (ציור 1.4), אבל בעיקר אם הוא נעשה רפוי, והוא עשוי אז לעבור לצורה המתוארת בציור 1.6. |
אגב, כל מטפס חייב לזכור שאת קשר ההצלה לעולם חייבים לאבטח (ציור 1.5). יש המכנים קשר הצלה בלתי מאובטח בשם 'קשר התאבדות', ואפשר בהחלט להבין את הכינוי; הסכנה היא שהקצה החופשי (נקודה A בציור 1.4) יחליק החוצה מקשר ההצלה, גם בצורתו ההדוקה (ציור 1.4), אבל בעיקר אם הוא נעשה רפוי, והוא עשוי אז לעבור לצורה המתוארת בציור 1.6. | ||
| שורה 43: | שורה 52: | ||
* [[כיווני משיכה בקשרים]] | * [[כיווני משיכה בקשרים]] | ||
* [[ניפ]] | * [[ניפ]] | ||
| − | * [[בטיחות | + | * [[בטיחות בקשרים]] |
| − | * [[חוזק | + | * [[חוזק בקשרים]] |
גרסה אחרונה מ־01:38, 3 בפברואר 2018
שאלה
האם קשר אורגים יש לקשור כך שהקצוות באים באותו הצד של הקשר (ציור 1.1) או בצדדים המנוגדים (ציור 1.2)?
תשובה
שימושיו של קשר אורגים כה רבים שפוגשים אותו הן בחיי יום-יום (קשירת חבילות, למשל), והן בענפים ייחודיים: דייגים מתקנים בו את רשתותיהם, איכרים קושרים בו את חבילות התבואה של יבולם, צופים וימאים משתמשים בו באופן שותף, מטפסים מחזקים בו את הכסא השויצרי ואת רתמת החזה, והרשימה עוד ארוכה. אכן, קשר עם ייחוס.
קשר אורגים בצורתו הנכונה יש לקשור רק עם שני הקצוות באותו הצד של הקשר, כלומר כמתואר בציור 1.1, ולא כמתואר בציור 1.2. העיקרון שמאחורי כלל זה מתייחס למשפחה רחבה של קשרים, ולא רק לקשר אורגים: שני החבלים המתוחים צריכים לבוא באותו הצד, ושני החבלים הרפויים – בצד השני. באופן קשירה זה נמנע מאמץ גזירה בלתי רצוי בתוך הקשר, כי שני החבלים המתוחים מהווים המשך ישיר זה לזה, וסיכויי ההחלקה מופחתים. ולפני שנפרט, הערה קטנה: כוונת השאלה בודאי איננה איפה באים הקצוות, או אם בכלל ישנם קצוות, אלא איפה בא המתח. מיקום הקצוות מצביע אמנם על 'איפה סביר להניח שיופעל המתח', אבל זה שיקול עקיף וכדאי להימנע ממנו.
על מנת לקבל תחושה לעיקרון האמור, כדאי לנסות לחבר שני חבלים בקשר 'שטוח', פעם בצורה הנכונה (ציור 1.3) ופעם בצורה ההפוכה, ולבדוק איזו משתי הצורות נוטה יותר להחלקה. אפשר לשחק עם שתי הצורות במידות הידוק שונות ובמהירויות טילטול שונות ולבחון את ההבדלים; ניסוי שבדרך כלל משכנע ומדגים היטב את העיקרון. סכנת ההחלקה כתוצאה מהקשירה הבלתי נכונה בקשר אורגים – פחות חמורה מאשר בקשר שטוח, אבל אותו העיקרון פועל בשני המקרים.
בחבלים מלופפים, כפי שהיו בשימוש לפני שנים, חשוב גם לדעת באיזה צד צריכים לבוא הקצוות (הצד שבו המתיחה תביא להידוק הליפוף), אבל בחבלים מסוג 'ליבה ושרוול' המקובלים כיום, ברור, אין לזה כל חשיבות.
בדיקה יסודית לטיבו של קשר כוללת התייחסות למספר רב של תכונות, אבל ישנן שתי תכונות עיקריות שמרכיבות את מרבית ה- 'ציון' של קשר: בטיחותו של קשר, הנמדדת במתח שמופעל עליו לפני שהוא מחליק ונפתח. בטיחות נמדדת רק בקשר שמחליק ונפתח לפני שהוא נקרע. הבטיחות תלויה במידת החיכוך של החבל שבו עורכים את הבדיקה; חוט ניילון לדייג, למשל, עשוי להחליק ולהיפתח באותו הקשר שבו חוט סֵיזאל מלופף תמיד ייקרע לפני שיחליק וייפתח. ברור איפא שמדובר רק על השוואה בין בטיחותם של שני קשרים שונים, או של שתי צורות של קשר מסוים, באותו סוג חבל.
חוזקו של קשר, הנמדד במתח שמופעל עליו לפני שהוא נקרע. חוזק נמדד רק בקשר שבו החבל נקרע לפני שהוא מחליק ונפתח. יש לזכור שכל קשר הנו בעל חוזק שהוא פחות ממתח הקריעה של החבל שממנו הוא עשוי, וקיימים לוחות המציינים בכמה אחוזים כל קשר שנבדק מקטין את חוזק החבל.
לא נתייחס כאן לתכונות אחרות (קלות קשירה, קלות התרה, סרבול, קומפאקטיות וכו') שחלק מהן, במידה מסוימת, הן עניין של טעם אישי.
ולעצם השאלה: הבטיחות של קשר אורגים נבדקה ע"י הבריטי אשלי (Ashley). הוא קשר את הקשר הנבדק ותלה שק חול בקצה החבל. בעזרת תנודות אנכיות רצופות של מערכת זו מצא אשלי שהבטיחות של קשר אורגים כשהמתח בא בצדדים שונים (ציור 1.2) בלתי מספקת, כלומר שהקשר החליק אחרי מספר תנודות קטן. לעומת זאת קשר אורגים שבו המתח מופעל באותו הצד (ציור 1.1) נמצא בטיחותי ומומלץ. למרבית הצער לא נמסרו התוצאות המדויקות של מספרי התנודות או של היחס בין מספרי התנודות, אלא רק המסקנה הסופית.
החוזק של קשרים אלה נבדק ע"י דוקטור סיירוס דיי. הוא השתמש בחבל בעל מקדם חיכוך גבוה על מנת להבטיח שלא תהיה החלקה, ומצא ע"י הגדלת העומס בהדרגה עד לקריעה, ששתי הצורות חזקות בקירוב באותה מידה.
כדאי לזכור שקשר אורגים מומלץ במיוחד לחיבור שני חבלים בעלי עובי שונה; החבל העבה צריך אז להיות זה שעליו הלולאה, כמתואר בציור 1.1, והחבל הדק צריך להיות זה שעליו הליפוף המוצלב. הצורה ההפוכה מסוכנת; חיבור של חבל עבה עם חבל דק בקשר אורגים בצורה הפוכה, כשהחבל הדק הוא זה שעליו הלולאה והחבל העבה הוא זה שעליו הליפוף המוצלב, הינו פסול לחלוטין.
כקשר לחיבור שני חבלים בעלי אותו העובי אין לקשר אורגים שימוש רב (ישנם קשרים יותר מוצלחים לשם כך), והוא שימושי בצורתו זו בעיקר כ-'קשר הצלה'. ואמנם, השוואה של ציור 1.1 עם ציור 1.4 מראה מיד שקשר הצלה אינו, בעצם, אלא אחד השימושים של קשר אורגים.
אגב, כל מטפס חייב לזכור שאת קשר ההצלה לעולם חייבים לאבטח (ציור 1.5). יש המכנים קשר הצלה בלתי מאובטח בשם 'קשר התאבדות', ואפשר בהחלט להבין את הכינוי; הסכנה היא שהקצה החופשי (נקודה A בציור 1.4) יחליק החוצה מקשר ההצלה, גם בצורתו ההדוקה (ציור 1.4), אבל בעיקר אם הוא נעשה רפוי, והוא עשוי אז לעבור לצורה המתוארת בציור 1.6.
מה עם הקצה של החבל השני ? (הדק B בציור 1.1). איך מונעים החלקה של קצה זה? ראשית כל, סכנת ההחלקה של החבל הדק אינה חמורה, אבל אם כבר – אז בסידור הנקרא קשר 'אורגים כפול' (ציור 1.7). זאת למעשה הצורה המקובלת לשימוש בקשר אורגים, ומומלצת ללא הסתייגות בכל מקרה שיש לחבר שני חבלים בעלי עובי שונה.
ונא לזכור: כששני חבלים מתוחים - כדאי שיימתחו לאורך אותו קו פעולה.
קריאה נוספת
המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...
