קאם

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־23:24, 4 בדצמבר 2024 מאת יורי פלדמן (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''קאם''' (באנגלית: '''cam''') הוא מבנה הבנוי על פי עקומה מיוחדת, שתכונתה החשובה היא שהיא יוצרת עם המשיק לעקומה בכל נקודה את אותה זווית בדיוק. עקומה כזו נקראת עקומה שומרת זווית. השם "קאם" או ברבים "קאמים" משמש בשפת המטפסים ככינוי חיבה לכל המגוון של מכשירי עיג...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש

קאם (באנגלית: cam) הוא מבנה הבנוי על פי עקומה מיוחדת, שתכונתה החשובה היא שהיא יוצרת עם המשיק לעקומה בכל נקודה את אותה זווית בדיוק. עקומה כזו נקראת עקומה שומרת זווית.

השם "קאם" או ברבים "קאמים" משמש בשפת המטפסים ככינוי חיבה לכל המגוון של מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ. אותה עקומה נמצאת בשימוש במקומות נוספים: ברסקיו-סנדר, ברופ-מן, בטריקמים, בגריגריאמצעי חיכוך ננעלים אחרים) ועוד. השימוש הראשון בקאם לעיגון היה בשנות השלושים, על ידי האלפיניסט הרוסי ויטאלי מיכאלוביץ' אבאלאקוב (Vitaly Mikhaylovich Abalakov), שלזכותו נרשמו המצאות נוספות, וביניהן האבאלאקוב, שקרוי על שמו.


כל הקאמים בנויים כחלק מעקומה ספיראלית, כזו שתוך כדי הסיבוב שלה היא הולכת ומתרחקת מן המרכז, תוך שמירה על זווית קבועה עם המשיק (תיאור מפורט יותר ניתן למצוא בדף על עקומה שומרת זווית). עקומה כזו, היא הצורה הבסיסית המשמשת לקאמים. בפרנד, למשל, הכוח מופעל לאורך קו היוצא מן המוקד (הציר של הכנפיים), ומוביל אל נקודת המגע. במקרה זה נקודת המגע היא על דופן החריץ. המבנה של הכנפיים, כעקומה שומרת זוית, גורם לכך שהזווית בין הכוח המופעל לבין משטח המגע נשארת קבועה. ניתן לראות זאת בציורים התחתונים. בציורים אלה מתואר, באופן סכמאטי, אותו הפרנד בחריצים שונים ברוחבם. קל לראות שזווית המגע עם דפנות החריץ אינה משתנה (החיצים מורים על נקודות המגע).

זווית המגע נשארת קבועה, בגלל שכך בנינו את הכנפיים, כעקומה השומרת את הזווית. זווית זו קובעת את כיוון הכוח, שקובע את החיכוך. אם הזווית נשארת שווה, גם כוח החיכוך נשאר קבוע. מכאן, שבאותו העומס יפעל אותו כוח חיכוך, ללא תלות ברוחב. פרנד, לדוגמה, מחזיק באותה המידה בחריצים קטנים וגדולים. רסקיו-סנדר מפעיל כוח דומה בשימוש בחבלים בקטרים שונים. מלבד זאת, ככל שהעומס המופעל על הקאם גדול יותר החיכוך הולך וגדל. במילים אחרות, הוא 'מחזיק' יותר טוב ככל שהכח המופעל עליו גדול יותר, זאת כמובן בתנאי שהחיכוך גדול יותר מן הכוח המופעל.

מכאן, שהזווית של העקומה קובעת את כוח החיכוך ואת האחיזה של הפרנד בחריץ. הזווית גם קובעת את טווח גדלי החריצים של הפרנד, ושני אלה, הטווח והאחיזה, עומדים ביחס הפוך: ככל שהזווית בין הקרן למשיק גדולה מ 90°, כך גדל הטווח של הפרנד, אבל החיכוך קטן. ככל שהזווית קרובה יותר ל 90° החיכוך טוב יותר, אבל טווח הגדלים להם מתאים הקאם, קטן יותר.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...