שייח מרזוק

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־10:00, 17 באפריל 2022 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (היסטוריה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצוק זה נמצא בשמורת טבע והטיפוס בו אסור. המדריך מובא כאן אך ורק כחלק מתיעוד היסטורי של הטיפוס בישראל.

אתרי טיפוס מותרים מקובצים בקטגוריה: אתרים בישראל

את המדריך המלא של אתרי טיפוס בישראל ניתן למצוא באתר מועדון המטפסים הישראלי (לשעבר - המועדון האלפיני).

שייח' מרזוק הוא אתר קטן, בהרי ירושלים. המצוק הוא בגובה של כ-15-18מ', ואינו מבולט. בשייח' מרזוק נפתחו כ-30 מסלולים, רובם בהובלה על אבני עיגון, ומיעוטם בטופ-רופ. בראש המצוק שיחים, גשרים ועיגונים טבעיים אחרים.

באתר ארבעה מצוקים המופרדים על ידי חריצים רחבים. ארבעת הסקטורים מכונים המצוק הצפוני, מצוק השקשוקה, מצוק המערה והמצוק הדרומי.

הגישה לאתר מצריכה הליכה של 15-20 דקות. בעונות האביב והחורף ההליכה נעימה, ויש פריחה יפה. בקיץ הכל יבש, כמובן, ויש הרבה קוצים.

אמנון שילוני, שהיה יו"ר ועד המועדון, אמר פעם שהפיץ' הכי קשה בשייח' מרזוק זה האפרואוץ'.

כל המסלולים באתר מוצלים במשך שעות הבוקר, עד 13:00-14:00.

מיקום

המצוק של שייח' מרזוק ממוקם מזרחית לכביש מס' 386, בקטע שבין צומת כרם לצומת בר גיורא, כשלוש מאות מטר מצפון מערב לקבר שייח' מרזוק, הנמצא בראש הכיפה (נ.ג. 722, נ.צ.207764/628000) המצוק נמצא בנ.צ. 207615/628127. שביל המסומן ירוק יוצא בין סימון הק"מ הרביעי והחמישי מכביש 386 ועולה לכיוון מזרח.

על השביל המוביל לקבר השייח' היה רוג'ום גדול, המסמן את נקודת הירידה ממנו (אסור - שמורת טבע) ומשם, בכיוון צפון-מערב, ממשיך שביל לא ברור שהיה מסומן בדלילות ברוג'ומים, עד לראש המצוק.

חלק מן המטפסים נהגו לגלוש מראש המצוק, ואחרים העדיפו לרדת בסולו, בארובה שבין הסקטור הדרומי ביותר לזה שאחריו.

בשנים האחרונות מעדיפים לנסוע בדרך העפר היוצאת מזרחה מול וסמוך לכניסה לעין קטלב, ולנסוע בה קודם בסימון שחור ואח"כ בסימון אדום עד סופה בקרחת יער, ומשם להמשיך ברגל, להתחבר לסימון הירוק ולהמשיך עד לרוג'ום המוזכר לעיל.

מפת הגעה

היסטוריה

בית הבד והשוקת הפרהיסטורית (כמו גם הגתות המפוזרות בשטח) מעידים כי המקום היה ידוע גם לפני היווסד המועדון האלפיני הישראלי. המצוק הצנוע של שייח' מרזוק נראה מן הכביש, אבל הגישה אליו אינה פשוטה. המסלולים הראשונים בשייח' מרזוק נפתחו בתחילת שנות ה-1980, והמיפוי הראשון נערך בשנת 1985. בשנת 1991 ערך אנדריאה ענתי מיני-מדריך מעודכן יותר (שעליו מבוסס דף זה). במדריך ההוא נוספו מספר מסלולים, ותוקנו הדירוגים.

בשנים הראשונות זכה המצוק הצפוני לצפיפות מסלולים גבוהה יותר מהאחרים, אבל לאחר מכן נפתחו מסלולים בצפיפות דומה גם בסקטורים האחרים.

המסלולים הראשונים באתר היו "לא בחורף" ו"כאב בטן", והם נפתחו בהובלה און סייט על ידי ויקטור קפטל. "העכביש הצהוב" טופס לראשונה בטופ-רופ על ידי יוני פנטנוביץ' והובל לראשונה ברד-פוינט על ידי אנדריאה ענתי. "אל אהבל" שימש כהובלת בכורה לכמה וכמה מטפסים. "הסלינג הכחול" קיבל נפילת מוביל של כ-4מ' של וולף ברנשטיין. העגינה שעליה נפל, סלינג (בצבע כחול, דרך אגב), נראתה די מפוקפקת לפני הנפילה. "השקשוקה" נפתח על ידי רני קלבו, "קברנינה" נפתח באון-סייט על ידי חנינא קלי. "הינשוף" טופס בלי נפילות רק בשנת 1991, על ידי ג'וש ליברמן.

המסלולים הארוכים ביותר הם במצוק השקשוקה ובחלקו הדרומי של מצוק המערה. הם היו חביבים במיוחד על ברוס דיבנס שאת חלקם הוא פתח, ונהג לחזור עליהם. חברי הסניף הרחובותי של המועדון האלפיני, כשזה היה עדיין פעיל, אהבו במיוחד את המצוק הדרומי.

גיאולוגיה

מצוק שייח' מרזוק בנוי מדולומיט של תצורת עמינדב. זוהי תצורה המתאפיינת מדולומיט מסיבי (ללא שכבות ביניים) ולכן יש ביכולתה ליצור מצוקים. בכך היא שונה מתצורות שורק ובית מאיר שמתחתיה, שיש בהן שכבות ביניים של חוואר. מתחת לתצורת עמינדב מצויה תצורת מוצא החווארית והרכה, מעליה נובעים מעיינות רבים בסביבה. תצורה זו נחשפת היטב בפיתול הכביש שממערב לשייח' מרזוק ועין קטלב שבנחל נובע מעליה. מכיוון שהמדרון של הר גיורא מעל נחל שורק תלול ותצורת מוצא רכה הרי שתצורת עמינדב מתפרקת בבולדרים גדולים שנופלים ומותירים מאחוריהם מצוק. תצורת מוצא גם אחראית לכך שקיימת מדרגה נוחה בבסיס המצוק. השכבות שבונות את המדרון מתחת לתצורת מוצא הן תצורות שורק ובית מאיר שבנויות, כאמור, דרגשי דולומיט לחילופין עם שכבות חוואר ואינן יוצרות מצוקים אלא מדרונות מדורגים.

לסיכום, המסיביות של תצורת עמינדב ביחד עם הרכות של השכבה שמתחתיה והמדרון התלול מביאים ליצירת מצוק תלול מתאים לטיפוס.

המסלולים

מיקום המצוקים והמסלולים

המצוק הצפוני

  1. לא בחורף, +4, ויקטור קפטל, התחלה בארובה, אח"כ פייס. חלקלק אחרי הגשמים.
  2. כאב בטן, +5, ויקטור קפטל, מעבר בשיפוע שלישי, מאובטח היטב.
  3. העכביש הצהוב, -6, אנדריאה ענתי, יפהפה, כולל גגון. שפע של עיגונים בחריץ.
  4. ליוהנה נמאס, 6b/c, מיכה יניב, על הפייס עם הפוקטים הקטנים.
  5. אויבר חוכם, -5, דיהדר קטן לפני האמצע, פייס עדין לקראת הסוף.
  6. אל אהבל (הטמבל), 3, מתאים להובלה למתחילים, שפע של עגינות.
  7. טיפס, -6, פייס עדין, לא מאובטח ולא נראה כניתן להובלה ללא בילוט.
  8. הסלינג הכחול, -5, אחיזות טובות, הסלע נראה לא מאד יציב, אבל הובל פעמים רבות ללא תקלות.

מצוק השקשוקה

  1. לפני סיני, +4, סדק לנעילות ידיים, מאובטח על ידי טריקמים גדולים.
  2. הינשוף, +6, פייס עדין, הקרוקס הוא די בהתחלה, לא נראה שניתן להוביל אותו ללא בילוט.
  3. סאיונרה, 4, פייס קל להובלה ומאובטח היטב, אולי המסלול היפה ביותר מבין הקלים.
  4. אל אסד, -5, בהתחלה וקל יותר בהמשך.
  5. ויברם, +4, קל ויפה, עגינות בגודל בינוני.
  6. השקשוקה, -5, עדין וכולל טרברסה קטנה, אחד המסלולים הפופולאריים באתר.
  7. Little brother (האח הקטן) -6, קצר אך יפה. סדק נפתח כלפי חוץ (flared) בחצי הראשון, אח"כ גג ולבסוף פייס קל.

מצוק המערה

  1. האלכסון, 4, סדק אלכסוני, כולל ליי-באק, נעילות וחיכוך.
  2. קליאו, 6, פייס עדין, מסלול קצר, לא נראה שניתן להוביל אותו ללא בילוט.
  3. דון ז'ואן, +4, A0, מעבר לייבק בעייתי (6) ובלתי מאובטח בשליש הגובה, שאפשר לעבור במלאכותי. שאר המסלול מאובטח היטב.
  4. לה מולטה (בת התערובת), +4, סיומו חסום על ידי שיחים, ניתן לפנות שמאלה לסוף של דון ז'ואן.
  5. ברד, 4, היה פעם בלתי יציב, אבל האחיזות הרופפות נוקו, ועכשיו הוא כן יציב.
  6. ...., 4, התחלה אלטרנטיבית (ללא שם) גם לברד וגם לספיגולו.
  7. ספיגולו, 3, קל ומתאים להובלה למתחילים. סיום משותף עם ברד ועם אל פורן.
  8. אל פורן, 4, סדק בפינה של הדיהדר עם שפע עגינות, ליי-באק ונעילות אצבעות.
  9. קונגו, 4+, פייס בשיפוע שלילי קל. נראה קשה יותר מהדירוג, אבל יש אחיזות טובות.

המצוק הדרומי

  1. הארובונת, 4, האבן התקועה מאפשרת עגינה נמוכה, אח"כ עגינות רגילות.
  2. קיס הים (נשקי אותו), +5, קיר טרברטין צהוב עם כיסים פזורים בו. הובל לראשונה על ידי אוריאל הרמן.
  3. קברנינה, -6, כולל גגון. אבטחה טובה בקרוקס מתחת לגגון, על יד טריקם בינוני.
  4. נומה, 5, סדק עדין, מאובטח היטב על ידי רוקים קטנים.

טופו


תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי ואחרים...