15. קשרים חד-כוונים
שאלה
מה הם הקשרים החד-כיווניים, ומה שימושם? מה העיקרון שמאחוריהם?
תשובה
ישנם כמה סידורים סטנדרטיים ומוכרים להעברת חבל (למשל דרך טבעת) בצורה בלתי סימטרית, כך שהחיכוך המתקבל ע"י משיכת החבל לכיוון אחד יהיה שונה מהחיכוך המתקבל ע"י משיכת החבל לכיוון השני. עקרונית, כל הצלבה בחבל שנמצאת במגע עם טבעת מהווה סידור חד-כיווני, שהרי משיכת החבל הפנימי של ההצלבה לא תשפיע על החבל החיצוני, אבל משיכת החבל החיצוני של ההצלבה תלחץ את החבל הפנימי אל הטבעת (כמעין מעצור) וככל שגדול הכיפוף בחבל החיצוני כך יועבר יותר כוח ללחיצה זו והעצירה תהיה יותר יעילה (החיכוך יהיה יותר גדול).
ישנם שימושים לדרגות שונות של חיכוך, אך בהקשר שלנו (טיפוס וחילוץ) מדובר בד"כ רק על נעילה מוחלטת (חיכוך אינסופי). הכינוי 'קשרים', כפי שמופיע בשאלה, לא נשמע כמתאים ביותר לסידורים אלה, במובן הצר של המלה, שכן רובם כוללים ציוד נוסף לחבל עצמו, כגון טבעת נוספת, או פרוסיק, או פין, ונראה יותר נכון לכנותם 'סידורים': סידור גרדה, סידור בכמן, וכו'. באנגלית הם נקראים .'One-way systems' במצבי חילוץ, ידע ומיומנות בסידור חד-כיווני כלשהו עשויים להיות כה חיוניים שלא כדאי לזלזל בענין זה; מומלץ שכל מטפס שאינו ממש טירון יבחר לעצמו באחד הסידורים החד-כיווניים האלה, יאמץ אותו לעצמו, וידע בעת הצורך לשלוט בהתקנתו המהירה ובשימושו החלק, אף בחושך או בעיניים סגורות אם יזדקק לכך, ללא היסוסים, וללא חשש של טעות ולו הקטנה ביותר.
המטרה העיקרית של סידור חד-כיווני היא הרמת פצוע, למשל מתוך הוטה או crevasse, או העלאתו למפלס יותר גבוה, שבו יש משטח נוח לעזרה ראשונה. סידור חד-כיווני שימושי גם בהרמת תרמיל כבד או ציוד (Hauling), כמקובל במסלולים ממושכים.
להלן מספר דוגמאות של סידורים חד-כיווניים, אך לפני כן נציין חמש תכונות עיקריות שלפיהן ניתן לבחון סידור חד-כיווני. והריהן לפי סדר חשיבותן:
א - באותו הכיוון שבו החבל צריך להינעל - ככל שהנעילה יותר טובה, הסידור מועדף. להינעל, זה תפקידו של הסידור החד-כיווני וכדאי לזכור שתכונה זו היא תכונתו העיקרית.
ב - בכיוון ההפוך (זה שבו החבל אמור לנוע) - כמה שפחות חיכוך, יותר טוב. ברור שאין טעם לשאוף לאפס חיכוך, כי תמיד חלק מהכוח המושקע יבוזבז כדי להתגבר על מידה מסוימת של חיכוך, אבל כדאי בהחלט להקטין חלק זה ככל האפשר. מי שהשתמש פעם בסידור חד-כיווני ועמל קשות על כל מטר, לא זקוק לשכנוע נוסף בנקודה זו.
ג - כמה שפחות חופש בנעילה, יותר טוב. בסידורים האלה יש תמיד מידה מסוימת של מה שנקרא 'חופש' (שפיל). כלומר שעם הפסקת המשיכה הסידור לא יינעל במקום אלא רק אחרי נסיגה שעשויה להגיע לכמה סנטימטרים. המשתמש המיומן בסידור חד-כיווני לעולם ישתדל שמשיכותיו תהיינה ארוכות, כדי שנסיגה זו תהווה חלק קטן ככל האפשר (אשר הולך לאיבוד) מהמשיכה. מובן מאליו שיש יתרון לסידור חד-כיווני שננעל במקום, או כמעט במקום.
ד - ככל שהסידור ניתן להיעשות ללא חלקי ציוד מיוחדים, יותר טוב. טבעת טיפוס רגילה, פרוסיק, או סלינג, אינם נחשבים לחלקי ציוד מיוחדים לצורך זה, אבל ג'ומר, למשל, וכן גלגלות או מתקני 'הפחתה' למיניהם, לא מהווים ציוד סטנדרטי שכל מטפס נושא עמו דרך קבע באתרי הטיפוס, לפחות לא בארץ. ברור איפוא שסידור חד-כיווני שאינו מצריך ציוד מיוחד - מועדף. תכונה ד' זו פחות חשובה לצוותי חילוץ, כמובן, שהרי הם יוצאים לשטח עם ידיעה מראש שכדאי לשאת עמם חלקי ציוד מיוחדים.
ה - מהירות ההתקנה והקלות שבהפעלת הסידור, גם אלה חשובים מאוד וכדאי לתת להם תשומת לב נפרדת. סידור שניתן להתקינו תחת מתח, למשל, יש לו יתרון ברור על סידור שחייבים להתקינו על המשך החבל (הרפוי) ורק אח"כ אפשר להעמיסו.
לאור חמש תכונות אלה, הבה נבחן עתה מספר סידורים חד-כיווניים בהם קיימת נעילה מוחלטת או כמעט מוחלטת (תכונה א', לעיל). הם יוצגו בהמשך (ציורים 15.3 עד 15.6) כשבכל הציורים החץ מורה על הכיוון שבו החבל צריך להיות מסוגל לנוע.
ציור 15.2
ציור 15.1
1. סידור סטפלסר (Stuflesser): זה סידור חד-כיווני פשוט ביותר; כל שצריך לעשות הוא שני סיבובי חבל בטבעת (ציור 15.1) ולהעביר את הלולאה לצד האחורי, כלומר לגב הטבעת (ציור 15.2). ניסוי קצר יבהיר מייד שהסידור הזה אמנם עובד, אבל עשוי לחזור מעצמו, בטעות, למצב ההתחלתי (ציור 15.1), ואז הסידור כבר איננו חד-כיווני. ככל שהטבעת רחבה (או החבל דק) יש יותר סיכוי שזה יקרה. מה שהציע אדון סטפלסר, הממציא של הסידור הזה, הוא להכניס טבעת שניה, שתפקידה לשמור על המצב החד-כיווני (ציור 15.3). ניסוי נוסף בסידור זה, כלומר עם הטבעת השניה, יבהיר עוד שככל שהטבעת רחבה (או החבל דק) החיכוך בכיוון הלא רצוי יקטן (תכונה ב', לעיל) ואילו אם הטבעת קטנה מדי, החיכוך הרב עשוי להפוך את הסידור הזה לבלתי שמושי. סידור סטפלסר זה מומלץ איפוא רק למי שנושא עמו ממילא טבעת רחבה (למשל כזאת שנועדה לקשר איטלקי) או למשתמשים בחבלי 9 מ"מ. נקודת התורפה של סידור זה היא הקושי שבהעברת הלולאה אחורה (מהמצב המתואר בציור 15.1 למצב המתואר בציור 15.2) תחת מתח.
ציור 15.4
ציור 15.3
2. סידור גרדה (ע"ש הממציא, המטפס Franco Garda): זה הסידור החד-כיווני המומלץ ע"י איגוד המועדונים האלפינים האיטלקיים (ה- CAI) ונוסה רבות, הן ביחידות האלפיניות הצבאיות שלהם והן במסגרת המועדונים השונים. הסידור חדש יחסית (הוצע לראשונה ב-1970 וזכה מיד להערכה) והוא מתואר כאן בציור 15.4. קל לראות שגם סידור זה, כמו סידור סטפלסר המתואר לעיל, אינו אלא הוספה של טבעת למצב המתואר בציור 15.2. כבר נשמעה בקורת לגבי סידור גרדה זה, שהוא נראה יפה בשרטוט, אבל בשטח - שתי הטבעות לא תמיד נשארות מקבילות; האם אפשר לסמוך עליו? בניסויים מבוקרים הורם משקל של 40 ק"ג פעמים רבות בסידור גרדה (גם עם טבעות אובאליות וגם עם טבעות D רגילות, כל הניסויים בחבל 11 מ"מ). בכל הניסויים לא היה אף מקרה אחד שבו הטבעות קפצו למצב בלתי מקביל. יתכן שבעל התלונה חיבר את שתי הטבעות (המקבילות) לרצועה גמישה, במקום לטבעת קשיחה כפי שאומרות ההוראות.
לטובת סידור גרדה ניתן לומד שברגע שמרפים את המתח - החבל ננעל מייד ומבלי להפסיד אפילו ס"מ אחד (תכונה ג', לעיל) שזה יתרון לא מבוטל. ולעומתו, חיסרון של סידור זה הוא הקושי בהתקנתו תחת מתח (תכונה ה' לעיל): יש להרחיק מעט את שתי הטבעות המקבילות זו מזו, ולהשחיל את החבל ביניהן מבפנים כלפי חוץ, מה שדורש מידה לא קטנה של מיומנות.
ציור 15.5
3. סידור בכמן (Bachman): מבוסס על זה שהטבעת של קשר בכמן (הידוע בעיקר בשימושו כקשר בלתי מחליק, ראה ציור 6.2), תיתקע בטבעת אחרת ותתן לחבל להחליק כשהמתיחה בכיוון אחד, אבל תנעל את החבל כשהמתיחה בכיוון השני (ציור 15.5). יתרונו הוא בזה שאין שום בעיה להתקינו תחת מתח (תכונה ה', לעיל). זה הסידור החד-כיווני המקובל בבריטניה כמעט באופן בלעדי ובתור כזה נוסה מספר רב של פעמים, הן בתרגולים והן 'על באמת'. חסרונו העיקרי הוא החופש בנעילה (תכונה ג', לעיל) שהוא הגדול ביותר מכל הסידורים החד-כיוונים המוזכרים כאן. מי שבוחר בסידור זה ומאמץ אותו לעצמו, מוטב לו שילמד היטב ע"י ניסיונות חוזרים ונשנים איך לקצר ככל האפשר את המרחק בין שתי הטבעות.
ציור 15.6
4. מחכך טבעות: יש חושבים שקיים סידור חד-כיווני הנושא דמיון מה לסידור מחכך הטבעות המוכר והשימושי בגלישה. סידור זה מוצג כאן בציור 15.6, ונקדים ונאמר שאיננו מומלץ. הוא פועל רק עם חבל עבה, למשל 11 מ"מ עם טבעות D רגילות 2,000 ק"ג, אבל גם אז הוא בלתי אמין, ונמצא שממש מסוכן להשתמש בו עם טבעות רחבות או בחבל 9 מ"מ. הסיבה היחידה שסידור זה מוזכר כאן היא שכל הזמן יש מי שממציא אותו מחדש. אלו לא הוזכר בכלל היה חשש שמא אחד הקוראים של דפים אלה יחשוב שבמקרה, מתוך שכחה, לא הוזכר הסידור (הפסול) הזה ויאמץ אותו לעצמו. כדי למנוע אי הבנות הרי מודגש שוב: הסידור החד-כיווני הזה עם מחכך טבעות, חד משמעית, אינו מומלץ.
לאור כל הנאמר, כדאי שכל מטפס יקדיש פעם כחצי יום לנושא ויבחן לעצמו את הסידורים השונים, עם טבעות שונות, חבלים שונים, פעם בלי מתח ופעם תחת מתח, אולי אף עם חבל רטוב וכו', ויכיר את הנושא לפני ולפנים. לשם דוגמא נביא כאן את הממוצעים של ההערכות האישיות של כותב שורות אלה על חמש התכונות המוזכרות לעיל. במקום לתת להן משקל שווה (של 20% לכל אחת מחמש התכונות), ניתן קצת יותר משקל יחסי לתכונות היותר חשובות, וקצת פחות משקל יחסי לתכונות הפחות חשובות. וכך נגיע לטבלה 15.1:
סידור | סטפלסר | גרדה | בכמן | מחכך טב' |
קוטר החבל | 9 מ"מ | 11 מ"מ | 11 מ'מ | 11 מ"מ |
1. טיב הנעילה, 25% | 20 | 24 | 24 | 9 |
2. העדר חיכוך, 22% | 20 | 24 | 24 | 9 |
3. מהירות נעילה, 20% | 18 | 20 | 14 | 10 |
4. מיעוט הציוד, 18% | 16 | 15 | 14 | 16 |
5. קלות הפעלה, 15% | 12 | 10 | 12 | 10 |
סה"כ נקודות, 100% | 82 | 87 | 84 | 57 |
לפי הטבלה אין יתרון בולט בין סידור סטפלסר, סידור גרדה, וסידור בכמן; אף כי סידור גרדה זוכה והוא הסידור המומלץ, העדיפות אינה גדולה. מה שחשוב הוא לשלוט היטב לפחות באחד משלושתם, והשאלה איזה סידור חד-כיווני נבחר היא בעלת חשיבות משנית. נא לקבל טבלה זו רק כהערכה אישית ולא כמבחן אובייקטיבי, ונא לא לחשוב שהיא יכולה לפטור את הקורא מניסוי אישי.
למען השלמות מן הראוי להוסיף כאן (אף כי ברור שלא לזה הייתה כוונת השאלה) שסידור חד-כיווני עם ג'ומר היה בודאי מקבל למעלה מ- 90 נקודות באותה טבלה, וסידור חד-כיווני עם ג'ומר + גלגלת היה מתקרב מאוד ל- 100 נקודות. כדאי לזכור את זה כי באזורים משופעים במסלולים ארוכים, כגון יוסמיטי, הרמת ציוד ב-hauling וכן טיפוס על חבל הפכו לחלק מהשגרה, והג'ומר (שני ג'ומרים, למען הדיוק) בפירוש מהווה חלק מהציוד הסטנדרטי שכל מטפס נושא עמו דרך קבע בטיפוסיו, ולא ציוד מיוחד וחריג. באזורים כמו Tremadog או בקניון ה- Verdon, לעומת זאת, כמו במרבית אתרי הטיפוס בארץ, המסלולים יותר קצרים ואין בהם שום צורך ב-hauling. סחיבת ג'ומר באזורים אלה אינה נחוצה ובאמת אינה מקובלת.
ואשר לשימוש בסידור חד-כיווני, הנסיון מראה שהדרך הנוחה ביותר היא להפעילו משתי עגינות, קרובות מאוד זו לזו, אבל לא עד כדי הפרעה הדדית, ולשמור על שלשה כללים:
כלל 1: אם אתה משתמש בטבעות סטנדרטיות (ולא, למשל, בגלגלות), התקן 'מעבר גלגלת' אחד בלבד (כמתואר בציור 15.7, ולא יותר(; בשני מעברים ומעלה, הפסדי החיכוך עשויים לשתק את הפעולה, למרות ה-'רווח המכני' התיאורטי.כלל 2: הפעל את הכוח כלפי מטה (בנקודה C בציור 15.7). כך תוכל להרויח פעמיים את הכובד של משקלך, ותוכל להקטין את החיכוך ע"י כך שתמשוך בידיים, כלפי מעלה, את הטבעת של הפרוסיק (B בציור 15.7).
כלל 3: הפעל את הכוח בחיבור לרתמה. לא ע"י כוח ידיים, ולא ב-'משאבת רגל', אלא עם כל הגוף.
בהקשר לכלל 1, כדאי להזכיר שב- hauling המשקל המורם על פי רוב אינו גדול, ומקובל אז שלא להתקין אף 'מעבר גלגלת' אחד אלא למשוך את החבל ישירות (מנקודה B בציור 15.7) ללא צורך בעגינה נוספת.
ולבסוף כמה מעשיות בעניין זה: ציור 15.7
המטפס האיטלקי סביו ג'קומלי נוהג לאבטח את השני שלו, מלמעלה, כשהחבל עובר דרך שתי טבעות גבוהות (בערך בגובה העיניים) ומשם לרתמה. וכל זה למה? - כי ממצב זה, הוא מסביר, הוא יוכל להתקין סידור גרדה תחת מתח בתוך שניות ספורות, אם יהיה צורך בכך.
סביו שירת ביחידה אלפינית מובחרת ומכיר את סידור גרדה לפני ולפנים; הוא יודע היטב כמה זמן הולך לאיבוד בשלב הראשון, כלומר בהעברת החבל המתוח דרך שתי טבעות מקבילות, ורוצה להימנע משלב זה. ייתכן שמנהג מיותר, אבל גם בלתי מזיק ומשעשע.
ציור 15.8
יש מטפסים המנצלים סידור חד-כיווני למטרה נוספת שבכלל לא הוזכרה עד כה: כשצריך לטפס על חבל, הם מתקינים אמנם פרוסיק גבוה על החבל ומחברים אותו לרתמה (כמקובל), אבל במקום הפרוסיק השני (עבור הרגל) קושרים שתי טבעות לנעל, מתקינים דרכן סידור גרדה עם החבל עצמו, וכך עולים (ציור 15.8). יש הטוענים ששיטה זו לטיפוס על חבל יותר מהירה ויותר חסכונית במאמץ משאר השיטות המקובלות.
גם מדריכי שמוני (Chamonix) בחרו בסידור גרדה כסידור החד-כיווני המומלץ למקרים של חילוץ, אבל הם נוהגים להוסיף לו טבעת תלויה בליפוף התחתון של החבל (שאינה מוצגת בציור 15.4). הם מצאו שאם במקרה הסידור ייתקע או יצא מצורתו הרצויה, משיכה בטבעת הנוספת הזאת תחזיר את המצב לתיקנו.
כדאי היה לנסות גם את זה, אבל לכותב שורות אלה, משום מה, לא קרה מעולם שקשר גרדה נתקע או יצא מצורתו הרצויה.
ומעשיה אחרונה שקרתה בדולומיטים בסביבות שנת 1970 וזכתה לפרסום רב. אפשר ללמוד ממנה הרבה. מטפס אבטח את השני שלו בסידור גרדה מלכתחילה (כלומר במקום שטיכט, או קשר איטלקי, או שמינית). הכל הלך למישרין עד שהשני שלו נפל, נשאר תלוי על החבל, וביקש שחברו יוריד אותו כשלשה מטר למדרגה שמתחתיו. אם נחשוב לרגע קט על המצב הביש שנוצר בנסיבות אלה, לעולם לא ננסה לאבטח מלכתחילה בסידור חד-כיווני: במצב זה אין אפשרות 'לתת חבל' (slack) תחת מתח! למרבית הביזיון השניים לא היו מספיק מיומנים כדי להיחלץ בכוחות עצמם; הם חולצו רק כעבור שעות, במזל, ע"י שלישיה של מטפסים יפנים, כשהשניים במצב היסטרי ובאפיסת כוחות גמורה מרוב נסיונות נפל לצאת ממצבם העגום. סיפור שכדאי לא לשכוח.
ועכשיו חידה: מה היו צריכים השניים בדולומיטים לעשות? לשון אחר: בניסוי שבו מרימים משקל פעמים רבות בעזרת סידור חד-כיווני, כיצד מורידים את המשקל בחזרה למפלס המקורי אחרי כל הרמה? שאלה שבודאי 'מגיע לה' כמה דקות מחשבה ועוד ניסוי לאימות מצד כל
מטפס.
ואנא, אל תקראו את הפתרון המוצע כאן בהמשך לפני שתנסו למצוא פתרון כלשהו משלכם.
ובזאת נסיים את הפרק הזה הדן בקשרים חד-כיווניים. מן הראוי להקדיש לנושא חשוב זה את חצי היום הדרוש, לבחור סידור חד-כיווני אחד מתאים, להכיר אותו על בוריו, ובעיקר - לנצל אותו רק ל-hauling,
ולא חלילה לחילוץ של חבר פצוע.
ציור 15.9
פתרון החידה:
א - עשה קשר מוט עם החבל בטבעת של הפרוסיק (נקודה B בציור 15.7(,
ב - העבר עוד טבעת בפרוסיק, מקבילה לטבעת הקודמת, והעבר דרכה את המשך החבל (נקודה C בציור 15.7(,
ג - הוסף טבעת מקבילה גם לסידור החד-כיווני (נקודה A בציור 15.7) והעבר דרכה את המשך החבל,
ד - הרם את המשקל עד להרפיית המתח מן הסידור החד-כיווני,
ה - החלף את הסידור החד-כיווני ל'קשר איטלקי' (ציור 15.9).
קריאה נוספת
המשך המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...