מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־23:36, 1 באוקטובר 2016 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (הערה לסיכום)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשר בוהן כפול

מי שרוצה את התשובה הקצרה: קשר בוהן כפול.

התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.

הצגת הבעיה

בגלישה, יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. זה קורה כשאין חבל אחד שהוא ארוך כפליים מאורך הפיץ' של הגלישה. כמובן, שאם רוצים לחסוך זמן, מעדיפים, על מסלולים ארוכים, לגלוש גלישות כמה שיותר ארוכות. זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש בשיטות הובלה שיש בהן שני חבלים כמו חבל כפול או חבל תאומים.

גם בטיולי קניונינג זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.

  • המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
  • שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדיף לקחת שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
  • אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ולקפל חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).

חיבור חבלים

אפשר להשתמש במספר קשרים לחיבור חבלים. הבחירות המוכרות הן: קשר פלמי, קשר דייגים כפול, קשר שטוח, קשר פרפר אלפיני

הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:

  1. חוזק.
  2. בטיחות.
  3. עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס.
  4. עד כמה הקשר מועד להיתקע (1): גודל הקשר ישפיע על תקיעה בחריצים.
  5. עד כמה הקשר מועד להיתקע (2): התנהגות הקשר והפרופיל שלו ישפיעו על תקיעה בפינות סלע ושפות מצוק.
  6. העדפה אישית וסגנון.

חוזק

מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים במסלולים אלפיניים.

בטיחות

לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב איבטוח. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח, או לפחות בשרכים ארוכים.

עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס

מאלה שהזכרנו, קשר שטוח מתהדק הכי פחות, זה די צפוי, כי אין שם ממש קשר, אלא רק שתי לולאות השלובות זו בזו. קשר בוהן כפול וקשר פרפר אלפיני מתהדקים קצת יותר, אבל בדרך כלל אין בעיה להתיר אותם. קשר פלמי, עוד קצת יותר, ולעיתים רחוקות קשה להתיר אותו. קשר דייגים כפול מתהדק הכי הרבה.

עד כמה הקשר מועד להיתקע

קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע

בשני המרכיבים של השיקול הזה, קשר בוהן כפול מנצח. יש לו את הפרופיל הכי קטן, ויותר חשוב, כל הקשרים האחרים בולטים לכל הכיוונים סביב החבל, בעוד קשר בוהן כפול בולט לשלושה כיוונים ובכיוון הרביעי - לא בולט בכלל. זה גורם להתנהגות המעניינת שלו במעבר פינות. הוא תמיד מסתובב כך שהקשר יהיה רחוק מן הפינה.

אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.

העדפה אישית וסגנון

כאן אין ממש מה להעיר לשלושת הקשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.

קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.

קשר בוהן כפול סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים, שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה (ניפ) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך וחריצים...

טבלת השוואה

קשר תמונה חוזק בטיחות עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס פרופיל סבירות הקשר להיתקע על פינות מהירות הערות
קשר פלמי Flemmish.jpg חזק מאד בטיחותי מתהדק גדול וסימטרי גבוהה בינונית
קשר דייגים כפול Double fishermans.jpg חזק מאד בטיחותי מתהדק מאד גדול וסימטרי גבוהה גבוהה
קשר פרפר אלפיני Alpine knot1.jpg חזק מאד בטיחותי (עם שרכים ארוכים) מתהדק בינוני וא-סימטרי בינונית מהיר
קשר שטוח Square.jpg חלש למדי לא בטיחותי (חייב איבטוח) לא מתהדק קטן וסימטרי בינונית מהיר בתמונה - ללא איבטוח
קשר בוהן כפול Double overhand.jpg חזק מספיק לא בטיחותי (חייב איבטוח) לא מתהדק קטן וא-סימטרי נמוכה מהיר מאד בתמונה - עם איבטוח

סיכום

הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות שלוש הסתייגויות:

1. חוזק: זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.

2. בטיחות: קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי וחייב באיבטוח. מאבטחים אותו פשוט על ידי השארת שרכים ארוכים או קשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור. במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.

השרכים הארוכים גם יעבדו (אם כי פחות ביעילות). הסיבה היא שהקשר אכן עשוי להתגלגל יותר מפעם אחת, אבל עם כל גלגול, העומס של הגלגול עולה. לכן, אם השרכים ארוכים - יש מספיק כדי להגיע להידוק של הקשר תוך כדי גלגול.

האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה.

3. סגנון: הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זוהי אינה התנגדות רצינית לשימוש זה של הקשר, כי במקרה הזה כיווני המשיכה של הקשר הם אלה שנותנים לו את היתרון של מעבר פינות.

למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שהוזכר כבר. לקשר בוהן כפול יש פרופיל קטן, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. המיזעור של סיכויי התקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, לטפס על החבל, לארגן עגינה חדשה, להתעכב ולישון על הקיר) מנצחת את כל החסרונות האחרים.

כמה הערות לסיכום

1. נראה שניתן להשתמש לחיבור חבלי הגלישה במקום בקשר בוהן כפול - בקשר שמונה כפול. הם נראים די דומים בשימוש של חיבור חבלים, כולל התכונה של מעבר פינות בקלות. מכיוון שמקובל שלולאת שמונה יותר בטוחה ופחות מתהדקת מלולאת בוהן (וכנראה שזה נכון - מרבית הניסויים מראים כך) - וזה אותו הקשר באופן עקרוני (הקשר הכפול הוא זה שתקבלו אם תחתכו את הלולאה) היינו יכולים להעדיף את הקשר הזה. אבל, וזה אבל גדול: הטיעון הזה אינו נכון לקשר הכפול: קשר שמונה כפול בחיבור חבלים (כמו כאן) היא פחות בטיחותית, ומתהפכת יותר בקלות מאשר בקשר בוהן.

לפני כעשר שנים הצרפתים המליצו בחום על קשר שמונה כפול לחיבור חבלים לגלישה במקום על קשר בוהן כפול. אחרי כמה מקרים מצערים (כלומר - תאונות) התחילו לבדוק את זה בניסויים ויצא שאכן - קשר בוהן כפול יותר בטיחותי. קשר שמונה כפול מתהפך יותר בקלות ומגיע למצב מסוכן בהסתברות יותר גבוהה.

2. כמו מרבית - גם הקשר הזה מתאים לחבלים באותו קוטר ובאותה רמת נוטביליטי. בחבלים שונים זה מזה הקשר אינו בטיחותי בכלל, והוא נפתח בקלות רבה. לשיטות גלישה עם חבלים שונים (דינאמי וסטטי, סינגל וחצי או כל גלישה עם חבל משיכה יש להשתמש בשיטת חיבור אחרת: קשר חיבור חבלים המתאים לחבלים שונים (קשר אורגים או קשר שטוח, למשל, או חיבור אחר באופן כללי: שתי לולאות וטבעת, למשל.

סיכום סופי

קשר בוהן כפול הוא הקשר המומלץ על ידי רבים לחיבור חבלים בגולש אחרון. מבין כל קשרי חיבור החבלים, קשר בוהן כפול הוא אכן לא הכי חזק מכולם, אבל הוא קשר חזק למדי (בטוח שהוא מספיק למשקל גוף בגלישה).

הוא גם לא הכי בטיחותי מכולם (ניסויים רבים (גם אלה שאני ערכתי במספר דגמי חבלים ועם חזרות מרובות) מראים שהוא אכן לא בטיחותי) אך יש דרך להשתמש בו באופן בטיחותי והיא:

  1. לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed).
  2. להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף.

ואם כבר: ניסויים אחרונים הראו שבחבלים דינאמיים אולטרא-דקים (חבלי טיפוס אלפיני של 8מ״מ ופחות מזה) קשר בוהן כפול בלי סטופר הוא בפירוש לא בטיחותי, וממש לא כדי לבדוק אותו... (יש קישור ברשימת הקישורים).

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...