פרכט והאופולטר
פרכט והאופולטר (Haupulter & Precht) הם שני מטפסים אוסטרים, שהגיעו לוואדי ראם לראשונה במרץ 88, אחרי "גל" הבריטים (טוני הווארד, אדוורדס, קולונה וחבריהם) שניהם, יחד עם שותפים טירוליים אחרים, העלו ליגה את רמת ואופי המסלולים. המסלולים שלהם נחשבים מסלולי הדור החדש בוואדי.
הם הראשונים שפתחו קווים על ג'בל נאסראני (שתי הפסגות -דרומית וצפונית), ג'בל חראזי, וקווי טיפוס אמיתיים על כל המסיב של אום עישרין, כמו גם על פסגות אחרות בואדי.
מה שבעיקר מאפיין את המסלולים שלהם הוא סגנון "נקי" מאוד, בלי בולטים או פיתונים, יצירתיות גבוהה ו מחוייבות(commiting) גבוהה. הקווים שנבחרו ואופי המסלולים הוא כזה שמחפש תמיד את הסלע הטוב ואת קטעי הטיפוס האיכותיים, ולא בהכרח את קו ה"חולשה" הטבעי, או את קו העגינות הברור. התוצאה היא מסלולים ארוכים מאוד, לא תמיד קלים להתמצאות (אבל הטופו תמיד ברור למדי), שמכתיבים סגנון מהיר ומחייב.
המסלולים תמיד ארוכים (כמעט מסלולי Big Wall). הדירוגים, בסולם UIAA, כמקובל בחלק של אירופה ממנו הם באים, תמיד קשוחים ואחידים. הזמנים מאד מהירים, עד כדי כך שצוות ריאלי תמיד ייקח מקדם זמן נוסף במסלולים שלהם. וה-commitment שייך לליגה אחרת. לחדשים בוואדי מומלץ להתחיל עם מסלולים "רכים" יותר...
המלצות ל"חוזרים":
- כדאי להזכיר שפרכט והאופולטר השתמשו בחבלי 50 מטר למסלולים שלהם (ולמי שגולש על המסלול מומלץ להשתמש באורך דומה).
- הרבה מהמסלולים לא רואים הרבה "חזרות", כך שכדאי לקחת רצועות וחבלי השארה.
- לקרוא טוב-טוב את הטופו ולהבין אותו. יש מספר סימונים שחוזרים: SU, (knoted sling) KS (שעון חול), $ (סלאב עם חריץ והציורים המתארים פינות, אופן בוקים ופייסים). למרות שכאמור, הטופואים בדרך כלל טובים, עדיין קל לטעות.
- קחו מקדם זמן נוסף, לפחות 10-20% יותר מהזמנים של הגייד-בוק.
תרמו לדף זה: אלעד עומר, מיכה יניב ואחרים...
