חוזק בקשרים

חוזק של קשר מתייחס לעומס הקריעה של הקשר. מכיוון שזה תלוי בעומס הקריעה של החבל (וגם בתכונות אחרות כמו נוטביליטי, התארכות, החלקת מעטפת וכו', אבל פחות), נהוג לציין חוזק של קשר יחד עם דגם (או לפחות קוטר של חבל), או באחוזים, כלומר את החלק היחסי של עומס הקריעה של הקשר מתוך עומס הקריעה של החבל. החוזק הוא תכונה משמעותית מכיוון שהקשר הוא הנקודה החלשה ביותר בחבל. זה לא היה נורא, אם היינו יכולים להסתדר בלי קשרים, אבל...

למה הקשר הוא הנקודה החלשה?

תמונה: Rope_radius.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חבל מתכופף על טבעת. קל לראות שהסיבים בחלק החיצוני של הכיפוף יימתחו , ואלה בחלק הפנימי - לא יימתחו]] חבל שיימתח משני קצותיו ויש עליו קשר, תמיד ייקרע בקשר. הסיבה בגללה החבל נקרע דווקא שם היא שכדי לקשור קשר בחבל הוא חייב להתכופף. בגלל שלחבל, ואפילו הדק ביותר, יש עובי, מרכיבי החבל בחלק החיצוני של הכפיפה הזו נמתחים והרכיבים הפנימיים בכפיפה אינם נמתחים. במילים אחרות ניתן לומר כי רק חלק מן החבל נושא בעומס בנקודת הכפיפה, וברור כי החבל חלש יותר בנקודה זו. יוצא מכאן שהנקודה החלשה ביותר בקשר היא זו בה רדיוס העקמומיות הוא מינימאלי (השבירה בחבל חזקה ביותר) והכיפוף הוא חד ביותר. נקודה זו נקראת בשם ניפ. כמעט לכל קשר יש שני ניפים. ניתן להעריך בקירוב ראשון חוזק של קשר על פי מראהו ורדיוס הכיפוף בניפים שלו.

השפעת האלסטיות

גם תכונות החבל משפיעות על חוזקם של קשרים בו. חבל שהסיבים בו הם אלאסטיים, יוכל לחלק בצורה טובה את העומס גם בכיפוף חד. חבל שהסיבים שלו אינם נמתחים כלל ו/או לא מצליחים להחליק זה על זה כי יש הרבה חיכוך ביניהם יחלק בצורה גרועה את העומס. כבלי פלדה, שהעיקרים שלהם כמעט ואינם נמתחים וגם אינם מחליקים זה על זה נחלשים מאד בכפיפה, אסור לקשור אותם והם נחלשים אפילו בקיפול על פינה במידה רבה.

חיכוך בקשר

גודל נוסף המשפיע על חוזק הקשר, הוא החיכוך בין קטעי החבל השונים בתוך הקשר. כוח החיכוך, הפועל תמיד בכיוון ההפוך לכיוון הפעלת הכוחות, וכנגד התנועה, בעצם מתנגד למתיחת החבל בתוך הקשר, ובכך מקטין את הכוח המופעל על החבל בניפ. לכן, ככל שהחיכוך בתוך הקשר גדול יותר, הקשר יהיה חזק יותר.

החיכוך בין קטעי החבל השונים בקשר, תלוי בשני גורמים. הראשון הוא אורך החבל בתוך הקשר, מנקודת הכניסה שלו לקשר ועד הניפ. ככל שאורך זה גדול יותר, החיכוך גדול יותר. הגורם השני הוא שטח המגע בין החבלים בתוך הקשר. לכאורה, נראה כי שטח המגע בין החבלים בתוך הקשר הוא תכונה של הקשר והוא קבוע לחבלים באותו עובי ובאותה קשיות, אך אין זה כך. ניתן להקטין את שטח המגע בחלק מן הקשרים (בעיקר בקשרים בחבל כפול, בלולאות וכו'), ע"י קשירת קשרים לא מסודרים. הקשר יכול להיות נכון אבל לא מסודר, מה שקרוי בפי המטפסים 'קשר לא יפה', או 'קשר עם הצלבות'. הצלבות כאלה עשויות להחליש את הקשר במידה משמעותית.

חוזק של קשר, ניתן בד"כ באחוזים ומציין בכמה הקשר מחליש את החבל בו הוא נקשר. נחליט בד"כ להשתמש בקשר המתאים ביותר לאותו המקרה. ברור כי עבור חבל מסוים וקשר מסוים, רדיוס הכיפוף בניפּ ואורך החבל המשתתף בקשר הם קבועים, בהיותם תכונות של הקשר ושל החבל, וכדי לקבל את הקשר החזק ביותר, צריך פשוט לקשור קשר מסודר.

במילים אחרות, כמו שנהגו ללמד פעם: 'קשר יפה הוא קשר טוב'.

בקביעת הקשר המתאים לשימוש מסוים, יש להתחשב בכיוון המשיכה של החבלים ביציאה מן הקשר. משיכה של החבלים בכיוון אחר, תגרום לעיוות הקשר וליצירת ניפ חדש, שהוא בעצם חיצוני לקשר, ולכן אין חיכוך בין החבלים לפניו. במקרה כזה עלולים לקבל הפרש של עשרות אחוזים בחוזק הקשר. לדוגמה, באיבטוח של קשר הצלה בעזרת קשר אלף, אם האיבטוח נעשה על החבל הלא נכון, הקשר מתעוות והוא חלש יותר. בשימוש בלולאת פרפר אלפיני כאשר המשיכה היא מן הלולאה בכיוון החבל, הקשר חלש יותר.

פרמטר נוסף המשפיע על בחירה של קשר לשימוש מסויים היא הבטיחות של הקשר - נטייתו להחליק ולהפתח בזמן השימוש.

ובכל זאת - חוזק

מכיוון שעומס הקריעה של קשר תלוי קודם כל בחבל שבו הוא נקשר, המדד המקובל לציין חוזק של קשר הוא "בכמה הקשר מחליש את החבל". כלומר, כדי לומר מהו החוזק של הקשר, יאמרו: קשר זה מחליש את החבל ב-22%, למשל.

אבל, מדד זה אינו מייצג הרבה, מכיוון שחוזק של קשר תלוי במגוון רב של תכונות של החבל, ולא רק בעומס הקריעה שלו. הנוטביליטי, אם הוא סטאטי או דינאמי, בצפיפות האריגה של המעטפת שלו, בחיכוך העצמי של החומר ממנו עשוי החבל ועוד. לכן, הערכה של חוזק של קשר צריכה גם לציין את דגם החבל שנבדק, או (יותר טוב) להקיף מספר רב של דגמי חבלים.

במשך השנים נערכו ניסויים רבים לבדיקת חוזקם של קשרים. וניתן למצוא מידע רב ברשת. הנה לדוגמה: ניסוי בקשרים לשימוש מערנות

על כל פנים, מלבד אולי מספר אנקדוטות, הקשרים המקובלים חזקים מספיק לכל השימושים הנפוצים בטיפוס ובעבודת חבל, והבחירה בין קשרים לצורך מסויים מתבססת בדרך כלל על תכונות אחרות של הקשר: קלות לקשירה, קלות להתרה, קומפקטיות, או תכונות אחרות.

קריאה נוספת

• איזה קשר פרוסיק עדיף, רגיל או צרפתי?
• מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?
• האם ניתן לחבר חבלים לגולש אחרון בקשר פרפר אלפיני?

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...