יואב ניר

יואב ניר (נולד ב-6.4.70, נפטר ב-27.4.97) הוא מטפס ואלפיניסט ישראלי. יואב היה מטפס פורץ דרך בהרבה מובנים ובעיני רבים הוא נחשב עד היום המטפס הישראלי הגדול מכולם. יואב נפטר ממחלת הסרטן בגיל 27. על שמו קרוי קיר יואב בחיפה. מספר מסלולים בכמה אתרים קרויים על שמו: בהר הגבוה בסיני, בעין פארה ועוד.

ביוגרפיה

יואב נולד בחיפה והחל לטפס בגיל 11. תוך מספר שנים מועט הפך לכוח מוביל בקהילת המטפסים החיפאית של תחילת שנות התשעים. יואב היה המטפס הראשון שלקח את הטיפוס ברצינות: טיפס על כל דבר אפשרי בכל הזדמנות, התאמן בשיטות של המקצוענים של אירופה: פינגרבורד, קמפוס בורד, תרגילי אצבעות ועוד. הוא היה חזק באופן יוצא דופן בקהילת המטפסים הישראלים, ומלבד טכניקה מדהימה (עבודת רגליים ושיווי משקל ברמות שלא היו מוכרות אז בארץ, וגם היום מעטים יכולים להתגאות ביכולת טכנית כזו) יואב היה בעל אצבעות חזקות באופן מיוחד: עליות מתח על יד אחת, על אצבע אחת - בכל האצבעות היו חלק מכל אימון.

יואב שירת במדור טג"ח בצה״ל. אליו גרר אותו יוחאי ליליאור, שהיה מדריך שלו בצופים, והפך לחברו הקרוב ולפרטנר שלו בנסיעות טיפוס רבות. יואב הביא למדור רוח חדשה של מקצועיות וחדשנות בעבודת חבל. הוא הקפיד לקרוא חומר מקצועי רב והטיל ספק בשיטות שהיו נהוגות במדור, דבר שהרגיז מאד את אנשי המדור הותיקים. הוא גם הקפיד על שילוב טכניקות של עבודת חבל מהעולם האלפיני בעבודת החילוץ ועל שימוש ביכולות טיפוס בכל הזדמנות שהן עשויות היו לתרום. במידה רבה - רוחו של יואב מנהיגה את התנהלות תחום טג״ח בצה״ל עד היום.

בשנת 1996, בגיל 27 בלבד, הלך יואב לעולמו ונכנע ללימפומה שהכניעה אותו.

ציוני דרך בקריירת הטיפוס של יואב - פריצות דרך בתחום הטיפוס בארץ ובעולם:

1986 – פתיחה של אתרים ומסלולים בכרמל. אתרים כמו מגדים, הקיר של ספונים ועוד. בתקופה זו נפתחו על ידו מסלולים כמו החריץ האופקי, נוקינג און הבנס דור וגורילות בערפל שנחשבים עד היום למסלולים הקלאסיים של הכרמל.

1987 – השתתפות בכנס של המועדון האלפיני הבריטי, יואב הוביל שם מסלולים בדירוג 8b+ וזכה להכרה בינלאומית, כולל תמונה ואיזכור במאמר במגזין High (קישור).

1989 – “וארשה ת”א דירקט” (מדורג 7a+) בסיני בטיפוס חופשי. המסלול נפתח במקור בטיפוס מלאכותי . המסלול קיבל חזרה חפשית אחת בלבד עד היום (יונתן ברלב).

1990 – פתיחת מסלולים (בעין פארה, בגיתה, בזכרון ובגיא בן הינום ברמות שלא נראו עד אז בארץ (עד 7c+). רק שמונה שנים מאוחר יותר מצליח ישראלי אחר לטפס את הדרקולה, למשל. חום יולי אוגוסט, שבולט בדלילות בחלקו העליון, נחשב עד היום אחד המסלולים הקלסיים והיפים בעין פארה.

1991 – טיפוס אלפיני: כולל מסלולים כמו Brenva spur על הצד הדרומי של המונבלאן, Swiss direct על הגראן קפוסן ועוד.

1992 – First ascent עם יוחאי ליליאור על מפנה שלא טופס מעולם ברכס ההימלאיה. הרעיון היה לטפס בדחיפה אחת מסלול חדש על פסגה בשם Kwandgde Shar (בגובה 6378מ׳). הם פתחו מסלול עם טיפוס סלע ברמה 6b, וקטעי קרח בדירוג 5+. יואב זכה להכרה בינלאומית (בפעם השנייה) על הישג זה (קישור).

1993 – טיפוס חפשי על קיר מלח (בהר סדום).

1995 – Gervasutti pillar על המונבלאן דה טאקול, American direct על הדרו ומסלולים נוספים באלפים.

יואב כבר כבש את פסגות העולם הרבה לפני שמישהו מאיתנו לקח את הטיפוס ברצינות. יואב הלך לעולמו הרבה לפני שהשכלנו ללכת בדרך שהתווה לנו...

“… כל עולמי סבב סביב הטיפוס והקדשתי לכך שעות וימים, למדתי לסמוך על הציוד ולהכיר אותו על מגבלותיו ויתרונותיו, למדתי מתי אפשר ליפול ומתי לא כדאי… הטיפוס האמיתי, בשבילי, זה יכולות גופניות ומנטליות, אהבת טבע וחברות, הרפתקנות ומיסטיקה… אני מסתכל בסיפוק רק על כך שקהילת המטפסים גדלה וממשיכה להתרחב וכוללת בתוכה מטפסים מוכשרים מכלל גווני הענף. ” (יואב ניר, “סיכון מחושב”, 1997).

אבנר רוטשילד, ידידו הקרוב ופרטנר קבוע של יואב (ואלפיניסט חזק למדי בפני עצמו) אמר עליו:

״פעם הראשונה שטיפסתי עם יואב הייתה לפני שלוש עשרה שנה בערך. באותה תקופה טיפסתי 5.8 (ב top-rope , ביום טוב), וחשבתי שאני ממש כוכב, כי זו היתה (בערך) רמת המסלולים שהיו אז בארץ. פתאום, משום מקום, הגיע יואב ופתח בהובלה, על אבני עיגון, עשרות מסלולים ברמה של 5.11 בכרמל, בעין פארה ועל כל סלע חשוף ברחבי הארץ. המזל של כל מי שטיפס איתו באותה תקופה היה שיואב היה מספיק חזק לגרור אחריו את מספרי השניים האומללים...

יואב לא היה sport climber באופיו. הוא תמיד ראה בטיפוס אתגר מנטלי הרבה יותר מאשר פיזי. מצד שני קצת קשה להגיד על אדם שטיפס 5.13 בשנת 1989 ועשה מסלולי on-sight של 7b) 5.12) בשנת 1988, שהוא לא היה sport climber. קחו בחשבון שעברו למעלה משש שנים עד שישראלי אחר הצליח לחזור על ההישגים הללו. אולי הדבר שייחד את יואב יותר מכל הייתה העובדה שהוא היה יכול לעשות את ה 5.12 בגיא בן הינום , אבל גם בפיץ' הרביעי של ה 'וארשה ת"א דירקט' בסיני.

אין ספק שבשנים המאוחרות יותר העדיף יואב את ההרים על פני הסלעים.״

קריאה נוספת

• כתבה על יואב בידיעות אחרונות
• כתבה על יואב בסיכון מחושב
• כתבה על יואב במעריב
• כתבה על יואב מטפס על קירות מלח בהר סדום
• הידיעה ב-High על יואב בכנס של ה-BMC בשנת 1987

• הידיעה ב-High על יואב ויוחאי בהימלאיה בשנת 1993

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...