הבדלים בין גרסאות בדף "הקסים"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: hexentrics.jpg|left|300px]] | [[תמונה: hexentrics.jpg|left|300px]] | ||
| − | '''הקסים''' (hexentrics) הם סוג של [[אבני עיגון]] חצי אקטיביות. הצורה הכללית של הקסים היא של משושה (heaxagon) אבל לא משוכלל, למעשה, לא ממורכז (אקסנטרי). פעולתם מבוססת על כך שההקס משנה את מצבו בתוך החור או החריץ עם הפעלת הכח. | + | '''הקסים''' (hexentrics) הם סוג של [[אבני עיגון]] חצי אקטיביות. הצורה הכללית של הקסים היא של משושה (heaxagon) אבל לא משוכלל, למעשה, לא ממורכז (אקסנטרי). פעולתם מבוססת על כך שההקס משנה את מצבו בתוך החור או החריץ עם הפעלת הכח. |
| − | העיגונים הראשונים שהיתה להם התכונה הזו היו עיגוני T. סתם חתיכה של פרופיל T שבקצה התחתון נקדח חור והועברה בו [[רצועות|רצועה]]. המשיכה ברצועה גרמה לסיבוב של ה T בתוך החריץ וככל שהכח היה גדול יותר כך ה T נתקע טוב יותר. | + | העיגונים הראשונים שהיתה להם התכונה הזו היו עיגוני T. סתם חתיכה של פרופיל בצורת T שבקצה התחתון נקדח חור והועברה בו [[רצועות|רצועה]]. המשיכה ברצועה גרמה לסיבוב של ה T בתוך החריץ וככל שהכח היה גדול יותר כך ה T נתקע טוב יותר. |
הקסים הם סוג דומה של אבני עיגון. גם כאן הרצועה (או החבל) יוצאת מאחד הצדדים, ומשיכה בה יוצרת מומנט סיבוב על אבן העיגון, שנתקעת יותר טוב בחריץ. הפעולה דומה לזו של ה[[טריקמים]]. | הקסים הם סוג דומה של אבני עיגון. גם כאן הרצועה (או החבל) יוצאת מאחד הצדדים, ומשיכה בה יוצרת מומנט סיבוב על אבן העיגון, שנתקעת יותר טוב בחריץ. הפעולה דומה לזו של ה[[טריקמים]]. | ||
| − | הקסים יעילים מאד בחריצים מקבילים לגמרי (בהם [[רוקים]] אינם שימושיים כלל) שאֹפייניים ל[[גיאולוגיה|גרניט או לאבן חול]]. באיזורי טיפוס בעולם, בהם מרובים חריצים כאלה (באלפים, | + | הקסים יעילים מאד בחריצים מקבילים לגמרי (בהם [[רוקים]] אינם שימושיים כלל) שאֹפייניים ל[[גיאולוגיה|גרניט או לאבן חול]]. באיזורי טיפוס בעולם, בהם מרובים חריצים כאלה (באלפים, ב[[יוסמיטי]], ואפילו אצלנו ב[[סיני]]), השימוש בהקסים מקובל מאד. בארץ, בה כמעט כל המצוקים הם בסלעי [[גיאולוגיה#גיר| גיר]] יש מעט שימוש להקסים, בגלל אופי החריצים, והם הולכים ונעשים נדירים. |
[[תמונה: hex use.jpg|left|300px]] | [[תמונה: hex use.jpg|left|300px]] | ||
| − | הקסים מיוצרים במגוון של גדלים כדי שיוכלו להתאים לחריצים בגדלים שונים. בגלל המבנה הלא סימטרי שלהם, כל הקס יכול להתאים לשני גדלים של חריצים מקבילים. מלבד זאת ניתן להשתמש בהם כאבני עיגון פאסיביות (כלומר כמו | + | הקסים מיוצרים במגוון של גדלים כדי שיוכלו להתאים לחריצים בגדלים שונים. בגלל המבנה הלא סימטרי שלהם, כל הקס יכול להתאים לשני גדלים של חריצים מקבילים. מלבד זאת ניתן להשתמש בהם כאבני עיגון פאסיביות (כלומר כמו רוקים גדולים). ההקסים הקטנים באים, כמו הרוקים, עם [[כבלים|כבל פלדה]] שהוא מתקפל פחות בקלות ולכן הם יותר שימושים כעגינות פאסיביות. ההקסים הגדולים באים עם חורים בהם אפשר להשחיל [[חבלים]] או רצועות והם טובים יותר כעגינות חצי- אקטיביות. |
גרסה מ־12:02, 5 בינואר 2008
הקסים (hexentrics) הם סוג של אבני עיגון חצי אקטיביות. הצורה הכללית של הקסים היא של משושה (heaxagon) אבל לא משוכלל, למעשה, לא ממורכז (אקסנטרי). פעולתם מבוססת על כך שההקס משנה את מצבו בתוך החור או החריץ עם הפעלת הכח.
העיגונים הראשונים שהיתה להם התכונה הזו היו עיגוני T. סתם חתיכה של פרופיל בצורת T שבקצה התחתון נקדח חור והועברה בו רצועה. המשיכה ברצועה גרמה לסיבוב של ה T בתוך החריץ וככל שהכח היה גדול יותר כך ה T נתקע טוב יותר.
הקסים הם סוג דומה של אבני עיגון. גם כאן הרצועה (או החבל) יוצאת מאחד הצדדים, ומשיכה בה יוצרת מומנט סיבוב על אבן העיגון, שנתקעת יותר טוב בחריץ. הפעולה דומה לזו של הטריקמים.
הקסים יעילים מאד בחריצים מקבילים לגמרי (בהם רוקים אינם שימושיים כלל) שאֹפייניים לגרניט או לאבן חול. באיזורי טיפוס בעולם, בהם מרובים חריצים כאלה (באלפים, ביוסמיטי, ואפילו אצלנו בסיני), השימוש בהקסים מקובל מאד. בארץ, בה כמעט כל המצוקים הם בסלעי גיר יש מעט שימוש להקסים, בגלל אופי החריצים, והם הולכים ונעשים נדירים.
הקסים מיוצרים במגוון של גדלים כדי שיוכלו להתאים לחריצים בגדלים שונים. בגלל המבנה הלא סימטרי שלהם, כל הקס יכול להתאים לשני גדלים של חריצים מקבילים. מלבד זאת ניתן להשתמש בהם כאבני עיגון פאסיביות (כלומר כמו רוקים גדולים). ההקסים הקטנים באים, כמו הרוקים, עם כבל פלדה שהוא מתקפל פחות בקלות ולכן הם יותר שימושים כעגינות פאסיביות. ההקסים הגדולים באים עם חורים בהם אפשר להשחיל חבלים או רצועות והם טובים יותר כעגינות חצי- אקטיביות.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
