תכנית אימון לטיפוס הרים

טיפוס הרים הוא תחום רחב ומכיל טיפוס של פסגות לא תלולות שאורך ממספר שעות ועד מספר ימים, מסלולי שלג, מסלולי קרח, מסלולי מיקסד, מסלולים אלפיניים קצרים וטכניים וכמובן וריאציות של כל אלה.

הרשימה המלאה של כישורים שנדרשים לכל תת-סגנון כזה היא שונה, אבל המיומנויות הבסיסיות נשארות בעינן: סיבולת לב-ריאה, סיבולת שריר, בעיקר ברגליים, וכוח רגליים, על כל צורותיו. בתכנית זו, כשנדבר על כוח רגליים לא נתכוון לכוח מתפרץ אלא לכוח סיבולת ולסיבולת.

ככל שהמסלול שמתכננים יותר טכני ויותר תלול, יש צורך ביותר כוח בפלג גוף עליון ויותר טכניקת טיפוס. על הרשימה הזו נוספות מיומנויות נוספות. למשל, לטיפוס מפלי קרח צריך כוח כתפיים וכוח אחיזה. לטיפוס מיקסד ומסלולים אלפיניים טכניים (שיש בהם טיפוס סלע) צריך כוח אצבעות, כמו לטיפוס סלע קשה.

תכנית האימון הזו תתעסק רק בכושר הבסיסי להרים גבוהים.

הצרכים

הדרישות הגופניות (לא מדובר על נחישות, מיקוד וכושר ניתוח של המצב) ממטפס הרים הן בעיקר שתיים:

1. יכולת לתפקד הרבה שעות במאמץ ובאוויר דליל - כלומר - סיבולת לב-ריאה.
2. היכולת ללכת מרחקים ארוכים, בעליה, עם משקל על הגב - כלומר - כוח רגליים.

סיבולת לב-ריאה

סיבולת לב ריאה היא שם כולל ליכולת של הגוף לקיים מאמץ אירובי לאורך זמן. לשם כך צריך ש:

1. הריאות יוכלו להכניס מספיק חמצן ולסלק מספיק דו-תחמוצת הפחמן.
2. מערכת הדם תוכל להוביל מספיק חמצן לשרירים.
3. השרירים יוכלו לקלוט מספיק חמצן מן הדם.

לשיפור היכולת לקיים מאמץ אירובי לאורך זמן מתאמנים באימונים אירוביים ארוכים (לפי עקרון הייחודיות בתורת האימון האימון יהיה יעיל ככל שיהיה דומה למיומנות שאותה רוצים לפתח). ריצה, אופניים, סקי קרוס-קאונטרי וכל אימון אירובי אחר הם אימון צולב מצויין למטרה זו.

לשיפור ניצול החמצן והקליטה שלו בשרירים משלבים אימוני אינטרוואלים בשגרת האימונים.

כוח רגליים

כמובן שאימונים המבוססים על ריצה בעליה ואופניים משפרים את כוח הרגליים. ככל שמאריכים את האימון כך השיפור נוטה יותר לסיבולת ארוכת טווח. ניתן להקשות עוד יותר, גם על מערכת הנשימה וגם על שרירי הרגליים על ידי העלאת השיפוע (התלילות) של מתאר האימון. לקיום מאמץ קבוע נוהגים מטפסים לשלב מספר רב של אימוני מדרגות בתכנית האימון שלהם. אימון מדרגות הוא הברירה המועדפת לאימונים לטיפוס הרים, במיוחד למסלולים ארוכים, של יותר מיום, ועם הפרשי גובה גדולים.

קליטת חמצן בשרירים

זה חשוב במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, כשכמות החמצן באויר שנושמים היא קטנה. הדרך להתמודד עם מיעוט בחמצן באוויר היא לשפר את יכולת קליטת החמצן של השרירים, כל שהיעילות של קליטת החמצן מן האוויר תעלה. יש לזה גבול, כמובן, אבל זהו אחד האימונים החשובים להרים גבוהים.

הדרך לשפר את יעילות קליטת החמצן בשרירים היא באימון אינטרוואלים, ואם אפשר, בגובה (בהמשך).

אימון בגובה

אימון בגובה משפר את יכולת הגוף לתפקד בגבהים. למטפסים פעילים, שממילא נמצאים פרקי זמן ניכרים בגובה, אימון כזה אינו משמעותי (כי הם כבר מאוקלמים).

תכנית אימון

1. בכל שבוע יום מנוחה, בכל סוף חודש 3 ימי מנוחה

חודש ראשון

1. שעה וחצי אופניים: ימים ראשון, שלישי, רביעי, שישי
2. אימון מדרגות, ימים ראשון, חמישי:
   1. שבועיים ראשונים 800מ'
   2. שבועיים אחרונים: 800מ' עם נעלי פלסטיק
3. שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד
4. בטן, מתח, משקולות: כל יום
5. טיפוס: יום אחד
6. מנוחה: יום אחד

חודש שני

1. אופניים או ריצה כל יום: שעה וחצי
2. מדרגות, ימים ראשון, שלישי, חמישי:
   1. שבועיים ראשונים 1000מ' עם נעלי פלסטיק
   2. שבועיים אחרונים: 1000מ' עם נעלי פלסטיק ומשקל בתיק (עד 10-15ק"ג)
3. שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד
4. בטן, מתח, משקולות: כל יום
5. טיפוס: יום אחד
6. מנוחה: יום אחד

חודש שלישי

1. אופניים או ריצה כל יום: שעתיים
2. מדרגות, ימים ראשון, שני, רביעי, חמישי:
   1. שבועיים ראשונים 1200מ' עם נעלי פלסטיק
   2. שבועיים אחרונים: 1200מ' עם נעלי פלסטיק ומשקל בתיק (עד 15-20ק"ג)
3. בטן, מתח, משקולות: כל יום
4. שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד
5. טיפוס: יום אחד
6. מנוחה: יום אחד

חודש רביעי

1. אופניים או ריצה כל יום: שעתיים וחצי
2. מדרגות, ימים ראשון, שני, רביעי, חמישי:
   1. שבועיים ראשונים 1500מ' עם נעלי פלסטיק
   2. שבועיים אחרונים: 1500מ' עם נעלי פלסטיק ומשקל בתיק (עד 15-20ק"ג)
3. שעה סקווש: יום אחד
4. בטן, מתח, משקולות: כל יום

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...