הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקות לחבלים"
מ (←עמידות בפני שחיקה) |
(←קוטר של חבל) |
||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''בדיקות לחבלים''' הוא שם כללי למגוון התכונות הנבדקות ב[[חבלים]] על ידי היצרן. הערכים שהם תוצאות הבדיקות מאפשרים לנו לבחור חבלים לשימושים שונים ולוודא שהם מתאימים | + | '''בדיקות לחבלים''' הוא שם כללי למגוון התכונות הנבדקות ב[[חבלים]] על ידי היצרן. הערכים שהם תוצאות הבדיקות מאפשרים לנו לבחור חבלים לשימושים שונים ולוודא שהם מתאימים לייעוד. לכל חבל יש מפרט טכני ותקנים שהוא חייב לעמוד בהם. עם כל חבל מסופק המפרט הזה, ולרוב מסומן קצה החבל בפתקית (מדבקה או פלסטיק מתכווץ) עם פרטים על החבל: באיזה תקן הוא עומד, קוטר החבל, לאיזו [[שיטות הובלה|שיטת הובלה]] הוא מתאים, שם החברה והדגם. |
קיימים תקנים שכל חבל מחוייב לעמוד באחד מהם, הראשון הוא תקן אירופי, המסומן באותיות EN או CE. | קיימים תקנים שכל חבל מחוייב לעמוד באחד מהם, הראשון הוא תקן אירופי, המסומן באותיות EN או CE. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הסימון השני הוא של UIAA, ר"ת של Union Internationale des Associations d'Alpinisme שזה בעברית: האיגוד הבינלאומי של הארגונים האלפיניים. | הסימון השני הוא של UIAA, ר"ת של Union Internationale des Associations d'Alpinisme שזה בעברית: האיגוד הבינלאומי של הארגונים האלפיניים. | ||
| − | + | שני התקנים מראים על התאמת המוצר לעבודה הנדרשת ועל התקנון של כל הציוד. שני התקנים הם די זהים. הראשון הוא תו התקן עצמו, כולל הדרישות המדוייקות בהן נדרש המוצר לעמוד, והשני הוא הסימון הכללי המקובל לכלל המוצרים המאושרים למכירה בשוק האירופי ללא התייחסות לבדיקות ספציפיות (CE זה Comité Européen, ולפעמים CEN, או Comité Européen de Normalisation, כלומר הועדה האירופית לתקנים). סימון ה-CE הוא חובה לכל מוצר הנמכר באירופה. | |
| − | שני התקנים מראים על התאמת המוצר לעבודה הנדרשת ועל התקנון של כל הציוד. שני התקנים | ||
ה-[[UIAA]], איגוד המועדונים האלפיניים הגדיר תוי תקן שהם המלצה בלבד ואין חובה על יצרנים לעמוד בהם, אבל הם באים מגוף מקצועי המבין בענייני טיפוס. תקני UIAA, אם כן, מהווים המלצה למטפסים. במרבית המקרים תקן CE דומה לזה של UIAA, משום שועדת התקנים של האיחוד האירופי פשוט "שאלה" חלק מהסטנדרטים, היות והם כבר היו קיימים. | ה-[[UIAA]], איגוד המועדונים האלפיניים הגדיר תוי תקן שהם המלצה בלבד ואין חובה על יצרנים לעמוד בהם, אבל הם באים מגוף מקצועי המבין בענייני טיפוס. תקני UIAA, אם כן, מהווים המלצה למטפסים. במרבית המקרים תקן CE דומה לזה של UIAA, משום שועדת התקנים של האיחוד האירופי פשוט "שאלה" חלק מהסטנדרטים, היות והם כבר היו קיימים. | ||
| − | |||
לגבי ארה"ב לא נדרש תו תקן מסויים. ישנם מספר גופים שהגדירו קרטריונים לציוד, בעיקר חבלים, כמו: | לגבי ארה"ב לא נדרש תו תקן מסויים. ישנם מספר גופים שהגדירו קרטריונים לציוד, בעיקר חבלים, כמו: | ||
| שורה 23: | שורה 21: | ||
=מבחני נפילה= | =מבחני נפילה= | ||
| − | + | ==[[חבל הובלה|חבלי הובלה]]== | |
| − | ==חבל יחיד (single rope)== | + | ===חבל יחיד (single rope)=== |
חבל דינאמי (11מ"מ- 9.8מ"מ) - על פי UIAA, עובר מבחן של יכולתו להוריד את [[כוח הבלימה]] בזמן בלימת נפילה ב[[הובלה]]. [[נפילת UIAA|נפילת בדיקה של UIAA]] היא נפילה של משקולת של 80 ק"ג, לאורך 5 מטרים על חבל באורך 2.8 מטר. החבל מקובע לעיגון, אין [[אבטחה דינאמית|דינאמיות במערכת]], והוא עובר על מוט בקוטר של 10מ"מ, שמדמה [[טבעות|טבעת]]. מתקבלת נפילה ב[[מקדם נפילה]] (FF-Fall factor) של 1.78. על הניסוי חוזרים 5 פעמים עם מנוחה של חמש דקות בין כל שתי נפילות. | חבל דינאמי (11מ"מ- 9.8מ"מ) - על פי UIAA, עובר מבחן של יכולתו להוריד את [[כוח הבלימה]] בזמן בלימת נפילה ב[[הובלה]]. [[נפילת UIAA|נפילת בדיקה של UIAA]] היא נפילה של משקולת של 80 ק"ג, לאורך 5 מטרים על חבל באורך 2.8 מטר. החבל מקובע לעיגון, אין [[אבטחה דינאמית|דינאמיות במערכת]], והוא עובר על מוט בקוטר של 10מ"מ, שמדמה [[טבעות|טבעת]]. מתקבלת נפילה ב[[מקדם נפילה]] (FF-Fall factor) של 1.78. על הניסוי חוזרים 5 פעמים עם מנוחה של חמש דקות בין כל שתי נפילות. | ||
על פי התקן האירופאי (EN), חבל חייב לעמוד ב 5 נפילות בעומס של 100 קילוגרם במקדם נפילה 1 כלומר מטר נפילה על מטר חבל. | על פי התקן האירופאי (EN), חבל חייב לעמוד ב 5 נפילות בעומס של 100 קילוגרם במקדם נפילה 1 כלומר מטר נפילה על מטר חבל. | ||
| − | ==חבל כפול (double rope)== | + | ===חבל כפול (double rope)=== |
| − | חבלים דקים (8.7מ"מ- 9.8מ"מ) המיועדים להובלה ב[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|שיטת חבל כפול]] עוברים בדיקת נפילה דומה, רק עם עומס של | + | חבלים דקים (8.7מ"מ- 9.8מ"מ) המיועדים להובלה ב[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|שיטת חבל כפול]] עוברים בדיקת נפילה דומה, רק עם עומס של 55קילוגרם. |
| − | ==חבל תאומים (twin rope)== | + | ===חבל תאומים (twin rope)=== |
==חבל סטאטי== | ==חבל סטאטי== | ||
| שורה 46: | שורה 44: | ||
=[[כוח בלימה]]= | =[[כוח בלימה]]= | ||
| − | הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. על פי התקן לחבלי הובלה אין לעבור את הערך של | + | הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. על פי התקן לחבלי הובלה אין לעבור את הערך של 1200ק"ג בבלימת נפילה. הערך המצויין לחבל הוא כוח הבלימה בנפילה הראשונה. |
הכוח נמדד בעת [[נפילת UIAA|נפילת בדיקה של UIAA]]. | הכוח נמדד בעת [[נפילת UIAA|נפילת בדיקה של UIAA]]. | ||
=[[התארכות]]= | =[[התארכות]]= | ||
התארכות החבל נמדדת באחוזים מאורכו. ההתארכות בכוח מסויים היא ביטוי ל[[אלאסטיות]] של החבל. מידת ההתארכות היא בעלת משמעות בקביעת השימוש המתאים לחבל. חבלים המיועדים לסוג אנרגיה (חבלי הובלה) הם יותר אלאסטיים ומתארכים יותר. חבלים המיועדים לשימושים סטאטיים כמו [[גלישה]], [[חילוץ]] וכו', מתארכים פחות. מקובלות שתי בדיקות התארכות: | התארכות החבל נמדדת באחוזים מאורכו. ההתארכות בכוח מסויים היא ביטוי ל[[אלאסטיות]] של החבל. מידת ההתארכות היא בעלת משמעות בקביעת השימוש המתאים לחבל. חבלים המיועדים לסוג אנרגיה (חבלי הובלה) הם יותר אלאסטיים ומתארכים יותר. חבלים המיועדים לשימושים סטאטיים כמו [[גלישה]], [[חילוץ]] וכו', מתארכים פחות. מקובלות שתי בדיקות התארכות: | ||
| − | ==התארכות תחת משקל גוף== | + | ==[[התארכות תחת משקל גוף]]== |
מידת התארכות החבל בעומס של 80 קילוגרם. לכל סוג חבל יש שיעורי הימתחות מינימאלי ומקסימאלי שנקבעו בתקן כדי להיכלל תחת אותו סוג. | מידת התארכות החבל בעומס של 80 קילוגרם. לכל סוג חבל יש שיעורי הימתחות מינימאלי ומקסימאלי שנקבעו בתקן כדי להיכלל תחת אותו סוג. | ||
| − | + | *חבל סטאטי: 2%-3% | |
| − | חבל סטאטי: 2%-3% | + | *חבל דינאמי: 7%-8% |
| − | + | *חבל דינאמי כפול: 9%-10% | |
| − | חבל דינאמי: 7%-8% | + | ==[[התארכות לפני קריעה]]== |
| − | |||
| − | חבל דינאמי כפול: 9%-10% | ||
| − | ==התארכות לפני קריעה== | ||
מידת התארכות החבל ממש לפני שהוא נקרע. מובאים כאן מספרים טיפוסיים: | מידת התארכות החבל ממש לפני שהוא נקרע. מובאים כאן מספרים טיפוסיים: | ||
| − | + | *לחבלים סטאטיים: 40% | |
| − | לחבלים סטאטיים: 40% | + | *לחבלי הובלה יחידים: 80% |
| − | |||
| − | לחבלי הובלה יחידים: 80% | ||
=עומס מקסימאלי (עומס קריעה) סטאטי= | =עומס מקסימאלי (עומס קריעה) סטאטי= | ||
כל החבלים המיועדים לכך שאנשים יהיו תלויים עליהם חייבים לשאת לפחות במשקל מינימאלי של 2200 קילוגרם. | כל החבלים המיועדים לכך שאנשים יהיו תלויים עליהם חייבים לשאת לפחות במשקל מינימאלי של 2200 קילוגרם. | ||
| − | =[[עמידות בפני שחיקה]] | + | =[[עמידות בפני שחיקה]]= |
עמידות בפני שחיקה היא מדד בדיוק לזה, כלומר, לעמידות החבל בפני שחיקה. תכונה זו חשובה במיוחד ב[[גיאולוגיה|סוגי סלע]] שיש בהם הרבה [[חיכוך]] כמו [[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] ו[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]]. | עמידות בפני שחיקה היא מדד בדיוק לזה, כלומר, לעמידות החבל בפני שחיקה. תכונה זו חשובה במיוחד ב[[גיאולוגיה|סוגי סלע]] שיש בהם הרבה [[חיכוך]] כמו [[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] ו[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]]. | ||
בודקים שני סוגי עמידות בשחיקה: | בודקים שני סוגי עמידות בשחיקה: | ||
| שורה 83: | שורה 76: | ||
=[[קוטר של חבל]]= | =[[קוטר של חבל]]= | ||
| − | מותחים את החבל בעומס | + | מותחים את החבל בעומס שנקבע ומודדים את קוטרו בשלוש נקודות שונות ועושים ממוצע עם התוצאות, תהליך זה מתבצע פעמיים ואחרי השוואת ממוצעים נקבע הקוטר. |
| + | |||
| + | העומס המקובל הוא של 10ק״ג ל[[חבל יחיד]], 6ק״ג ל[[חבל כפול]] ו-5ק״ג ל[[חבל תאומים]]. | ||
=[[נוטביליטי]] או כמה קל לקשור את החבל וכמה הוא מתהדק (knotability)= | =[[נוטביליטי]] או כמה קל לקשור את החבל וכמה הוא מתהדק (knotability)= | ||
| − | קושרים קשר בוהן בחבל, תולים עליו משקולת קטנה (שוב, 10 ק"ג) ומודדים את המרווח שנשאר בתוך הקשר. | + | קושרים קשר בוהן בחבל, תולים עליו משקולת קטנה (שוב, 10 ק"ג) ומודדים את המרווח שנשאר בתוך הקשר. |
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&lang=us דף מהאתר של Beal, ובו מידע על סוגי החבלים ובדיקות נפילה] | ||
| + | |||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: ליאון שופוטינסקי, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: ליאון שופוטינסקי, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
| − | + | [[קטגוריה:ציוד]][[קטגוריה:ציוד טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]] | |
גרסה אחרונה מ־08:10, 18 בנובמבר 2016
בדיקות לחבלים הוא שם כללי למגוון התכונות הנבדקות בחבלים על ידי היצרן. הערכים שהם תוצאות הבדיקות מאפשרים לנו לבחור חבלים לשימושים שונים ולוודא שהם מתאימים לייעוד. לכל חבל יש מפרט טכני ותקנים שהוא חייב לעמוד בהם. עם כל חבל מסופק המפרט הזה, ולרוב מסומן קצה החבל בפתקית (מדבקה או פלסטיק מתכווץ) עם פרטים על החבל: באיזה תקן הוא עומד, קוטר החבל, לאיזו שיטת הובלה הוא מתאים, שם החברה והדגם.
קיימים תקנים שכל חבל מחוייב לעמוד באחד מהם, הראשון הוא תקן אירופי, המסומן באותיות EN או CE. EN זה ר"ת של Européen Normalisation, ו-CE זה Comité Européen, ולפעמים CEN, או Comité Européen de Normalisation, כלומר הועדה האירופית לתקנים.
הסימון השני הוא של UIAA, ר"ת של Union Internationale des Associations d'Alpinisme שזה בעברית: האיגוד הבינלאומי של הארגונים האלפיניים.
שני התקנים מראים על התאמת המוצר לעבודה הנדרשת ועל התקנון של כל הציוד. שני התקנים הם די זהים. הראשון הוא תו התקן עצמו, כולל הדרישות המדוייקות בהן נדרש המוצר לעמוד, והשני הוא הסימון הכללי המקובל לכלל המוצרים המאושרים למכירה בשוק האירופי ללא התייחסות לבדיקות ספציפיות (CE זה Comité Européen, ולפעמים CEN, או Comité Européen de Normalisation, כלומר הועדה האירופית לתקנים). סימון ה-CE הוא חובה לכל מוצר הנמכר באירופה.
ה-UIAA, איגוד המועדונים האלפיניים הגדיר תוי תקן שהם המלצה בלבד ואין חובה על יצרנים לעמוד בהם, אבל הם באים מגוף מקצועי המבין בענייני טיפוס. תקני UIAA, אם כן, מהווים המלצה למטפסים. במרבית המקרים תקן CE דומה לזה של UIAA, משום שועדת התקנים של האיחוד האירופי פשוט "שאלה" חלק מהסטנדרטים, היות והם כבר היו קיימים.
לגבי ארה"ב לא נדרש תו תקן מסויים. ישנם מספר גופים שהגדירו קרטריונים לציוד, בעיקר חבלים, כמו:
- OSHA - Occupational Safety & Health Administration
- NFPA - National Fire Protection Association
- ANSI - American National Safety Institution
ואחרים.
כל יצרן בוחר באיזה סטנדרטים הוא רוצה לעמוד, בהתאם לפלח השוק אליו הוא מכוון. חלק מהיצרנים גם מסמנים את מוצריהם בסימון התקן של השוק האירופי על מנת שיוכלו למכור את מוצריהם גם שם.
ישנם מבחנים רבים שחבלים חייבים לעמוד בהם. את המבחנים הללו עושים היצרנים או חברות המאושרות לכך על ידי האיחוד האירופי. יש גם מבחנים שהם שונים לסוגי חבל ושימושים שונים:
תוכן עניינים
מבחני נפילה
חבלי הובלה
חבל יחיד (single rope)
חבל דינאמי (11מ"מ- 9.8מ"מ) - על פי UIAA, עובר מבחן של יכולתו להוריד את כוח הבלימה בזמן בלימת נפילה בהובלה. נפילת בדיקה של UIAA היא נפילה של משקולת של 80 ק"ג, לאורך 5 מטרים על חבל באורך 2.8 מטר. החבל מקובע לעיגון, אין דינאמיות במערכת, והוא עובר על מוט בקוטר של 10מ"מ, שמדמה טבעת. מתקבלת נפילה במקדם נפילה (FF-Fall factor) של 1.78. על הניסוי חוזרים 5 פעמים עם מנוחה של חמש דקות בין כל שתי נפילות.
על פי התקן האירופאי (EN), חבל חייב לעמוד ב 5 נפילות בעומס של 100 קילוגרם במקדם נפילה 1 כלומר מטר נפילה על מטר חבל.
חבל כפול (double rope)
חבלים דקים (8.7מ"מ- 9.8מ"מ) המיועדים להובלה בשיטת חבל כפול עוברים בדיקת נפילה דומה, רק עם עומס של 55קילוגרם.
חבל תאומים (twin rope)
חבל סטאטי
על פי התקן האירופאי (EN), חבל סטאטי אינו צריך לעמוד בעומס של נפילות (דינאמיות) אבל צריך לשאת משקל כבד ולכן המבחן שלו יהיה שונה, לוקחים חבל שני קשרי תשיעית במרחק של מטר אחד מן השני ומותחים אותו בעומס של 70 קילוגרמים כדי למתוח טוב את הקשרים, לאחר מכן תולים על אחד הקשרים משקולת 200 קילוגרמים ומפילים את המשקולת מספר פעמים במקדמי נפילה משתנים עד לקריעת החבל: 0.25 FF; 0.25 FF; FF 0.5; FF 0.75; FF 1.0; וממשיכים עד שהחבל כושל.
כל נפילה מודדים את ההתארכות של החבל בין הקשרים, חבל עובר את המבחן עם עבר את חמשת הנפילות הראשונות. מפני שכל האמצעים שאנו משתמשים בהם כדוגמא הגלגלות יתפרקו כבר במקדם נפילה של 0.75 ולכן החבל לא יהיה הנקודה החלשה במערכת.
כוח בלימה
הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. על פי התקן לחבלי הובלה אין לעבור את הערך של 1200ק"ג בבלימת נפילה. הערך המצויין לחבל הוא כוח הבלימה בנפילה הראשונה. הכוח נמדד בעת נפילת בדיקה של UIAA.
התארכות
התארכות החבל נמדדת באחוזים מאורכו. ההתארכות בכוח מסויים היא ביטוי לאלאסטיות של החבל. מידת ההתארכות היא בעלת משמעות בקביעת השימוש המתאים לחבל. חבלים המיועדים לסוג אנרגיה (חבלי הובלה) הם יותר אלאסטיים ומתארכים יותר. חבלים המיועדים לשימושים סטאטיים כמו גלישה, חילוץ וכו', מתארכים פחות. מקובלות שתי בדיקות התארכות:
התארכות תחת משקל גוף
מידת התארכות החבל בעומס של 80 קילוגרם. לכל סוג חבל יש שיעורי הימתחות מינימאלי ומקסימאלי שנקבעו בתקן כדי להיכלל תחת אותו סוג.
- חבל סטאטי: 2%-3%
- חבל דינאמי: 7%-8%
- חבל דינאמי כפול: 9%-10%
התארכות לפני קריעה
מידת התארכות החבל ממש לפני שהוא נקרע. מובאים כאן מספרים טיפוסיים:
- לחבלים סטאטיים: 40%
- לחבלי הובלה יחידים: 80%
עומס מקסימאלי (עומס קריעה) סטאטי
כל החבלים המיועדים לכך שאנשים יהיו תלויים עליהם חייבים לשאת לפחות במשקל מינימאלי של 2200 קילוגרם.
עמידות בפני שחיקה
עמידות בפני שחיקה היא מדד בדיוק לזה, כלומר, לעמידות החבל בפני שחיקה. תכונה זו חשובה במיוחד בסוגי סלע שיש בהם הרבה חיכוך כמו אבן חול וגרניט. בודקים שני סוגי עמידות בשחיקה:
- עמידות בפני שחיקה
- עמידות בשחיקה על פינות חדות
החלקת מעטפת
זמן ציפה במים
לחבלים כבדים ממים: מודדים כמה זמן חבל צף עד שהוא נספג במים ושוקע.
קוטר של חבל
מותחים את החבל בעומס שנקבע ומודדים את קוטרו בשלוש נקודות שונות ועושים ממוצע עם התוצאות, תהליך זה מתבצע פעמיים ואחרי השוואת ממוצעים נקבע הקוטר.
העומס המקובל הוא של 10ק״ג לחבל יחיד, 6ק״ג לחבל כפול ו-5ק״ג לחבל תאומים.
נוטביליטי או כמה קל לקשור את החבל וכמה הוא מתהדק (knotability)
קושרים קשר בוהן בחבל, תולים עליו משקולת קטנה (שוב, 10 ק"ג) ומודדים את המרווח שנשאר בתוך הקשר.
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: ליאון שופוטינסקי, מיכה יניב ואחרים...
