הבדלים בין גרסאות בדף "פרכט והאופולטר"
מ (החלפת טקסט - קטגוריה: כללי ל־'') |
|||
| (12 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''פרכט והאופולטר''' הם שני מטפסים אוסטרים, שהגיעו ל[[וואדי ראם]] לראשונה במרץ 88, אחרי "גל" הבריטים (אדוורדס, [[קולונה]] וחבריהם) שניהם, יחד עם שותפים | + | '''פרכט והאופולטר''' ('''Haupulter & Precht''') הם שני מטפסים אוסטרים, שהגיעו ל[[וואדי ראם]] לראשונה במרץ 88, אחרי "גל" הבריטים ([[טוני הווארד]], [[אדוורדס]], [[קולונה]] וחבריהם) שניהם, יחד עם שותפים טירוליים אחרים, העלו ליגה את רמת ואופי ה[[מסלול|מסלולים]]. המסלולים שלהם נחשבים מסלולי הדור החדש בוואדי. |
| − | הם הראשונים שפתחו קווים על ג'בל נאסראני (שתי הפסגות -דרומית וצפונית), ג' | + | הם הראשונים שפתחו קווים על '''ג'בל נאסראני''' (שתי הפסגות - דרומית וצפונית), '''ג'בל חראזי''', וקווי טיפוס אמיתיים על כל המסיב של '''אום עישרין''', כמו גם על פסגות אחרות בואדי. |
| − | מה שבעיקר מאפיין את המסלולים שלהם הוא סגנון "נקי" מאוד | + | מה שבעיקר מאפיין את המסלולים שלהם הוא סגנון "נקי" מאוד, בלי [[בולטים]] או [[פיתונים]], יצירתיות גבוהה ו[[מחוייבות|מחוייבות (commiting)]] גבוהה. הקווים שנבחרו ואופי המסלולים הוא כזה שמחפש תמיד את הסלע הטוב ואת קטעי הטיפוס האיכותיים, ולא בהכרח את קו ה"חולשה" הטבעי, או את קו העגינות הברור. התוצאה היא [[מסלולים ארוכים]] מאוד, לא תמיד קלים להתמצאות (אבל ה[[טופו]] תמיד ברור למדי), שמכתיבים סגנון מהיר ומחייב. |
| − | המסלולים תמיד ארוכים (כמעט מסלולי [[ביג וולז|Big Wall]]) | + | המסלולים של פרכט והאופולטר הם תמיד ארוכים (כמעט מסלולי [[ביג וולז|Big Wall]]). ה[[דירוג מסלולים|דירוגים]] של המסלולים שלהם הם תמיד קשוחים ואחידים, ועל פי סולם [[UIAA]], כמקובל בחלק של אירופה ממנו הם באים. הזמנים מאד [[מהירות|מהירים]], עד כדי כך שצוות ריאלי תמיד ייקח מקדם זמן נוסף במסלולים שלהם. וה-commitment שייך לליגה אחרת. לחדשים בוואדי מומלץ להתחיל עם מסלולים "רכים" יותר... |
| − | המלצות | + | המלצות כלליות למטפסים על מסלולים של פרכט והאופולטר: |
| − | *כדאי להזכיר | + | * כדאי להזכיר שפרכט והאופולטר השתמשו ב[[חבלים|חבלי]] 50 מטר למסלולים שלהם (ולמי ש[[גלישה|גולש]] על המסלול מומלץ להשתמש באורך דומה). |
| − | *הרבה מהמסלולים לא רואים הרבה "חזרות", כך שכדאי לקחת [[רצועות]] וחבלי השארה. | + | * הרבה מהמסלולים לא רואים הרבה "חזרות", כך שכדאי לקחת [[רצועות]] וחבלי השארה. |
| − | * | + | * לקרוא טוב-טוב את הטופו ולהבין אותו. יש מספר סימונים שחוזרים: '''SU''', (knoted sling) '''KS''' (שעון חול), '''$''' ([[סלאב]] עם [[חריץ]] והציורים המתארים פינות, [[אופן-בוק|אופן בוקים]] ו[[פייס|פייסים]]). למרות שכאמור, הטופואים בדרך כלל טובים, עדיין קל לטעות. |
| − | *קחו מקדם זמן נוסף, | + | * קחו מקדם זמן נוסף, לפחות 10-20% יותר מהזמנים של הגייד-בוק. |
---- | ---- | ||
| − | תרמו לדף זה: אלעד עומר ואחרים... | + | תרמו לדף זה: אלעד עומר, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... |
| − | + | [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: ראם]][[קטגוריה: מטפסים]] | |
| − | [[קטגוריה: | ||
גרסה אחרונה מ־04:26, 18 באוגוסט 2010
פרכט והאופולטר (Haupulter & Precht) הם שני מטפסים אוסטרים, שהגיעו לוואדי ראם לראשונה במרץ 88, אחרי "גל" הבריטים (טוני הווארד, אדוורדס, קולונה וחבריהם) שניהם, יחד עם שותפים טירוליים אחרים, העלו ליגה את רמת ואופי המסלולים. המסלולים שלהם נחשבים מסלולי הדור החדש בוואדי.
הם הראשונים שפתחו קווים על ג'בל נאסראני (שתי הפסגות - דרומית וצפונית), ג'בל חראזי, וקווי טיפוס אמיתיים על כל המסיב של אום עישרין, כמו גם על פסגות אחרות בואדי.
מה שבעיקר מאפיין את המסלולים שלהם הוא סגנון "נקי" מאוד, בלי בולטים או פיתונים, יצירתיות גבוהה ומחוייבות (commiting) גבוהה. הקווים שנבחרו ואופי המסלולים הוא כזה שמחפש תמיד את הסלע הטוב ואת קטעי הטיפוס האיכותיים, ולא בהכרח את קו ה"חולשה" הטבעי, או את קו העגינות הברור. התוצאה היא מסלולים ארוכים מאוד, לא תמיד קלים להתמצאות (אבל הטופו תמיד ברור למדי), שמכתיבים סגנון מהיר ומחייב.
המסלולים של פרכט והאופולטר הם תמיד ארוכים (כמעט מסלולי Big Wall). הדירוגים של המסלולים שלהם הם תמיד קשוחים ואחידים, ועל פי סולם UIAA, כמקובל בחלק של אירופה ממנו הם באים. הזמנים מאד מהירים, עד כדי כך שצוות ריאלי תמיד ייקח מקדם זמן נוסף במסלולים שלהם. וה-commitment שייך לליגה אחרת. לחדשים בוואדי מומלץ להתחיל עם מסלולים "רכים" יותר...
המלצות כלליות למטפסים על מסלולים של פרכט והאופולטר:
- כדאי להזכיר שפרכט והאופולטר השתמשו בחבלי 50 מטר למסלולים שלהם (ולמי שגולש על המסלול מומלץ להשתמש באורך דומה).
- הרבה מהמסלולים לא רואים הרבה "חזרות", כך שכדאי לקחת רצועות וחבלי השארה.
- לקרוא טוב-טוב את הטופו ולהבין אותו. יש מספר סימונים שחוזרים: SU, (knoted sling) KS (שעון חול), $ (סלאב עם חריץ והציורים המתארים פינות, אופן בוקים ופייסים). למרות שכאמור, הטופואים בדרך כלל טובים, עדיין קל לטעות.
- קחו מקדם זמן נוסף, לפחות 10-20% יותר מהזמנים של הגייד-בוק.
תרמו לדף זה: אלעד עומר, מיכה יניב ואחרים...
