הבדלים בין גרסאות בדף "מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
 
(38 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה: overhand_bend.png|שמאל|ממוזער|150px|קשר בוהן כפול]]
+
[[תמונה: overhand_bend.Jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשר בוהן כפול]]
מי שרוצה את התשובה הקצרה: [[קשר בוהן כפול]].
+
[[תמונה: doubled_overhand_bend.Jpg|שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול עם קשר נוסף למעצור]]
 +
 
 +
מי שרוצה את התשובה הקצרה: [[קשר בוהן כפול]] עם קשר מעצור.
  
 
התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.
 
התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.
שורה 8: שורה 10:
 
גם בטיולי [[קניונינג]] זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.
 
גם בטיולי [[קניונינג]] זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.
 
* המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
 
* המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
* שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדים שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
+
* שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדיף לקחת שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
 
* אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ו[[קיפול חבל|לקפל]] חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).
 
* אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ו[[קיפול חבל|לקפל]] חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).
 +
 
==חיבור חבלים==
 
==חיבור חבלים==
אפשר להשתמש במספר [[קשרים]] ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]. הבחירות המוכרות הן: [[קשר פלמי]], [[קשר דייגים כפול]], [[קשר שטוח]], [[קשר פרפר אלפיני]]
+
אפשר להשתמש במספר [[קשרים]] ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]. הבחירות המוכרות הן: [[קשר פלמי]], [[קשר דייגים כפול]], [[קשר שטוח]], [[קשר פרפר אלפיני]]. בשנים האחרונות נוסף גם [[קשר לופת כפול]] לרשימת האפשרויות המוצעות.
  
 
הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
 
הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
שורה 23: שורה 26:
 
מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים ב[[מסלולים אלפיניים]].  
 
מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים ב[[מסלולים אלפיניים]].  
 
===בטיחות===
 
===בטיחות===
לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב [[איבטוח בקשרים|איבטוח]]. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח.
+
לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב [[איבטוח קשרים|איבטוח]]. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח, או לפחות בשרכים ארוכים.
  
 
===עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס===
 
===עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס===
שורה 34: שורה 37:
 
אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.
 
אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.
 
===העדפה אישית וסגנון===
 
===העדפה אישית וסגנון===
כאן אין ממש מה להעיר לשלושת קשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.
+
כאן אין ממש מה להעיר לשלושת הקשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.
  
 
קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.
 
קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.
  
קשר בוהן כפול סותר את העיקרון הכללי של [[כיווני משיכה בקשרים]], שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה ([[ניפ]]) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, '''אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת'''.
+
קשר בוהן כפול וקשר לופת כפול סותרים את העיקרון הכללי של [[כיווני משיכה בקשרים]], שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשרים אלו (בוהן כפול ולופת כפול) יש שבירה חזקה ([[ניפ]]) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, '''אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת'''.
 
במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים...
 
במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים...
 +
 
==טבלת השוואה==
 
==טבלת השוואה==
{| border="1"  
+
{| {| class="wikitable"
 +
|+טבלת השוואה בין קשרי חיבור חבלים לגולש אחרון
 +
|-
 
|קשר||תמונה||חוזק||בטיחות||עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס||פרופיל||סבירות הקשר להיתקע על פינות||מהירות||הערות
 
|קשר||תמונה||חוזק||בטיחות||עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס||פרופיל||סבירות הקשר להיתקע על פינות||מהירות||הערות
 
|-
 
|-
|קשר פלמי||[[תמונה:flemmish.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק|||גדול וסימטרי||גבוהה||בינונית
+
|[[קשר פלמי]]||[[תמונה:flemmish.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק|||גדול וסימטרי||גבוהה||בינונית
 +
|-
 +
|[[קשר דייגים כפול]]||[[תמונה:double_fishermans.jpg|120px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק מאד||גדול וסימטרי||גבוהה||גבוהה
 
|-
 
|-
|קשר דייגים כפול||[[תמונה:double_fishermans.jpg|120px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק מאד||גדול וסימטרי||גבוהה||גבוהה
+
|[[קשר פרפר אלפיני]]||[[תמונה:alpine_knot1.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי (עם שרכים ארוכים)||מתהדק||בינוני וא-סימטרי||בינונית||מהיר
 
|-
 
|-
|קשר פרפר אלפיני||[[תמונה:alpine_knot.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי (עם שרכים ארוכים)||מתהדק||בינוני וא-סימטרי||בינונית||מהיר
+
|[[קשר שטוח]]||[[תמונה:square.jpg|60px]]||חלש למדי||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וסימטרי||בינונית||מהיר||בתמונה - ללא איבטוח
 
|-
 
|-
|קשר שטוח||[[תמונה:square.jpg|60px]]||חלש למדי||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וסימטרי||בינונית||מהיר||בתמונה - ללא איבטוח
+
|[[קשר בוהן כפול]]||[[תמונה: double_overhand.jpg|60px]]||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר מאד||בתמונה - עם איבטוח
 
|-
 
|-
|קשר בוהן כפול||[[תמונה: double_overhand.jpg|60px]]||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר מאד||בתמונה - עם איבטוח
+
|[[קשר לופת כפול]]||[[תמונה: Flat_Double_Overhand.jpg|60px]]||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח ו/או שרכים ארוכים)||לא מתהדק||פחות קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר למדי||בתמונה - ללא איבטוח
 
|}
 
|}
 +
 
==סיכום==
 
==סיכום==
הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות ש:
+
הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא בדיוק השימוש הזה: חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות שלוש הסתייגויות:
 +
 
 +
1. חוזק: זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.
  
1. זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.
+
2. בטיחות: קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי ו*חייב באיבטוח*. מאבטחים אותו על ידי השארת שרכים ארוכים (שיטה פחות טובה) או קשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור (שיטה עדיפה). במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.  
  
2. קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי וחייב באיבטוח. מאבטחים אותו על ידי פשוט על ידי השארת שרכים ארוכים וקשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור. במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.
+
השרכים הארוכים גם יעבדו (אם כי פחות ביעילות). הסיבה היא שהקשר אכן עשוי להתגלגל יותר מפעם אחת, אבל עם כל גלגול, העומס של הגלגול עולה. לכן, אם השרכים ארוכים - יש מספיק כדי להגיע להידוק של הקשר תוך כדי גלגול.  
  
 
האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, '''עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה'''.
 
האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, '''עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה'''.
  
3. הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה.
+
3. סגנון: הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זוהי אינה התנגדות רצינית לשימוש זה של הקשר, כי במקרה הזה כיווני המשיכה של הקשר הם אלה שנותנים לו את היתרון של מעבר פינות.
 +
 
 +
למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שהוזכר כבר. לקשר בוהן כפול יש פרופיל קטן, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. המיזעור של סיכויי התקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, [[טיפוס על חבל|לטפס על החבל]], לארגן [[עגינות|עגינה]] חדשה, [[מהירות|להתעכב]] ו[[ביווי|לישון על הקיר]]) מנצחת את כל החסרונות האחרים.
 +
 
 +
===כמה הערות לסיכום===
 +
====קשר שמונה כפול====
 +
בעלי נסיון בקשרים היו יכולים לחשוב שניתן להשתמש לחיבור חבלי הגלישה ב[[קשר שמונה כפול]] (במקום בקשר בוהן כפול). הם נראים די דומים בשימוש של חיבור חבלים, כולל התכונה של מעבר פינות בקלות. מכיוון שמקובל ש:
 +
# לולאת שמונה יותר בטוחה ופחות מתהדקת מלולאת בוהן (וכנראה שזה נכון - מרבית הניסויים מראים כך)
 +
# קשר פלמי (המבוסס על קשר שמונה כפול) יותר בטוח, יותר חזק ופחות מתהדק מקשר מים המבוסס על קשר בוהן)
 +
# הם אותם הקשרים מבחינה מורפולוגית (הקשרים הכפולים הם אלו שתקבלו אם תחתכו את הלולאות, למשל)
 +
 
 +
הרי שהיינו חושבים שהגיוני להעדיף את הקשר המבוסס על קשר שמונה גם במקרה הזה. אבל, וזה אבל גדול: הטיעון הזה אינו נכון לקשר הכפול: '''קשר שמונה כפול בחיבור חבלים (כמו כאן) הוא פחות בטיחותי באופן משמעותי!''' הוא מתהפך ומתגלגל הרבה יותר בקלות מאשר בקשר בוהן ו'''הוא מסוכן לשימוש!'''
 +
 
 +
לפני כעשר שנים הצרפתים המליצו בחום על קשר שמונה כפול לחיבור חבלים לגלישה במקום על קשר בוהן כפול. אחרי כמה מקרים מצערים (כלומר - תאונות) התחילו לבדוק את זה בניסויים ויצא שאכן - קשר בוהן כפול יותר בטיחותי. קשר שמונה כפול מתהפך יותר בקלות ומגיע למצב מסוכן בהסתברות יותר גבוהה.
 +
 
 +
====חבלים בקטרים שונים====
 +
כמו מרבית [[קשרים#קשרי חיבור חבלים (bends)|קשרי החיבור]] - גם הקשר הזה מתאים לחבלים באותו [[קוטר של חבל|קוטר]] ובאותה רמת [[נוטביליטי]]. בחבלים שונים זה מזה הקשר אינו בטיחותי בכלל, והוא נפתח בקלות רבה. לשיטות גלישה עם חבלים שונים (דינאמי וסטטי, סינגל וחצי או כל  [[גלישה עם חבל משיכה]] יש להשתמש בשיטת חיבור אחרת: קשר חיבור חבלים המתאים לחבלים שונים ([[קשר אורגים]] או [[קשר שטוח]], למשל, או חיבור אחר באופן כללי: שתי [[קשרים#לולאות (loops)|לולאות]] ו[[טבעות|טבעת]], למשל.
 +
 
 +
==סיכום סופי==
 +
קשר בוהן כפול הוא הקשר המומלץ על ידי רבים לחיבור חבלים בגולש אחרון. מבין כל קשרי חיבור החבלים, קשר בוהן כפול הוא אכן לא הכי חזק מכולם, אבל הוא קשר חזק למדי (בטוח שהוא מספיק למשקל גוף בגלישה).
 +
 
 +
הוא גם לא הכי בטיחותי מכולם (ניסויים רבים (גם אלה שאני ערכתי במספר דגמי חבלים ועם חזרות מרובות) מראים שהוא אכן לא בטיחותי) אך יש דרך להשתמש בו באופן בטיחותי והיא:
 +
# לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית  well dressed).
 +
# להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף.
 +
 
 +
ואם כבר: ניסויים אחרונים הראו שבחבלים דינאמיים אולטרא-דקים (חבלי טיפוס אלפיני של 8מ״מ ופחות מזה) קשר בוהן כפול בלי סטופר הוא בפירוש לא בטיחותי, וממש לא כדי לבדוק אותו... (יש קישור ברשימת הקישורים).
  
למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שיש לו פרופיל נמוך, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. ההקטנה של הסיכוי של תקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, לטפס על החבל, לארגן עגינה חדשה, להתעכב ולישון על הקיר) מנצחת את כל החסרונות האחרים.
 
 
==קריאה נוספת==
 
==קריאה נוספת==
 +
* [[בטיחות בקשרים]]
 +
* [[חוזק בקשרים]]
 +
* [[איבטוח קשרים]]
 +
* [[קומפאקטיות]]
 
* [[גולש אחרון]]
 
* [[גולש אחרון]]
 +
* [[באנציקלופדיה מומלץ להשתמש בקשר בוהן כפול לגולש אחרון, אבל גם כתוב שם שהוא לא בטיחותי. אפשר ליישב את הסתירה הזו?]]
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
* [https://overtheedgerescue.com/rope-rescue/bends-joining-ropes-update/?fbclid=IwAR1MjRBz3qTAXeb5g-ny_iP5QzGkTUoNUQuoDSVZRZ-CvWb2-yRteiP2eX4 מאמר על קשרי חיבור חבלים]
 
* [http://www.xmission.com/~tmoyer/testing/EDK.html מאמר על EDK ותוצאות ניסויים]
 
* [http://www.xmission.com/~tmoyer/testing/EDK.html מאמר על EDK ותוצאות ניסויים]
* [http://www.snowdonia-adventures.co.uk/EDK-Table.htm תוצאות ניסוי נוסף בקשר בוהן כפול ובקשר שמונה כפול]
+
* [http://web.archive.org/web/20070927040547/http://www.snowdonia-adventures.co.uk/EDK-Table.htm תוצאות ניסוי נוסף בקשר בוהן כפול ובקשר שמונה כפול]
 +
* [http://www.tradgirl.com/climbing_faq/advanced.htm דיון דומה ב-Tradgirl]
 +
* [http://www.geocities.com/danielzimmerlin/pages/stories/knot.html שימוש בקשר בוהן כפול בגלישה שנגמר בתאונה]
 +
* [https://www.youtube.com/watch?v=N-jE-Da4P1U ניסוי בכל מיני סוגי חבלים ועם כמה קשרים]
 +
* [http://www.climbing.com/skills/in-defense-of-the-european-death-knot/ עוד מאמר על קשר בוהן כפול, יתרונותיו וחסרונותיו]
 
----
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
[[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]
+
[[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: בטיחות]]

גרסה אחרונה מ־21:43, 24 ביוני 2023

קשר בוהן כפול
קשר בוהן כפול עם קשר נוסף למעצור

מי שרוצה את התשובה הקצרה: קשר בוהן כפול עם קשר מעצור.

התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.

הצגת הבעיה

בגלישה, יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. זה קורה כשאין חבל אחד שהוא ארוך כפליים מאורך הפיץ' של הגלישה. כמובן, שאם רוצים לחסוך זמן, מעדיפים, על מסלולים ארוכים, לגלוש גלישות כמה שיותר ארוכות. זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש בשיטות הובלה שיש בהן שני חבלים כמו חבל כפול או חבל תאומים.

גם בטיולי קניונינג זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.

  • המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
  • שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדיף לקחת שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
  • אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ולקפל חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).

חיבור חבלים

אפשר להשתמש במספר קשרים לחיבור חבלים. הבחירות המוכרות הן: קשר פלמי, קשר דייגים כפול, קשר שטוח, קשר פרפר אלפיני. בשנים האחרונות נוסף גם קשר לופת כפול לרשימת האפשרויות המוצעות.

הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:

  1. חוזק.
  2. בטיחות.
  3. עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס.
  4. עד כמה הקשר מועד להיתקע (1): גודל הקשר ישפיע על תקיעה בחריצים.
  5. עד כמה הקשר מועד להיתקע (2): התנהגות הקשר והפרופיל שלו ישפיעו על תקיעה בפינות סלע ושפות מצוק.
  6. העדפה אישית וסגנון.

חוזק

מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים במסלולים אלפיניים.

בטיחות

לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב איבטוח. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח, או לפחות בשרכים ארוכים.

עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס

מאלה שהזכרנו, קשר שטוח מתהדק הכי פחות, זה די צפוי, כי אין שם ממש קשר, אלא רק שתי לולאות השלובות זו בזו. קשר בוהן כפול וקשר פרפר אלפיני מתהדקים קצת יותר, אבל בדרך כלל אין בעיה להתיר אותם. קשר פלמי, עוד קצת יותר, ולעיתים רחוקות קשה להתיר אותו. קשר דייגים כפול מתהדק הכי הרבה.

עד כמה הקשר מועד להיתקע

קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע

בשני המרכיבים של השיקול הזה, קשר בוהן כפול מנצח. יש לו את הפרופיל הכי קטן, ויותר חשוב, כל הקשרים האחרים בולטים לכל הכיוונים סביב החבל, בעוד קשר בוהן כפול בולט לשלושה כיוונים ובכיוון הרביעי - לא בולט בכלל. זה גורם להתנהגות המעניינת שלו במעבר פינות. הוא תמיד מסתובב כך שהקשר יהיה רחוק מן הפינה.

אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.

העדפה אישית וסגנון

כאן אין ממש מה להעיר לשלושת הקשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.

קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.

קשר בוהן כפול וקשר לופת כפול סותרים את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים, שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשרים אלו (בוהן כפול ולופת כפול) יש שבירה חזקה (ניפ) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך וחריצים...

טבלת השוואה

טבלת השוואה בין קשרי חיבור חבלים לגולש אחרון
קשר תמונה חוזק בטיחות עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס פרופיל סבירות הקשר להיתקע על פינות מהירות הערות
קשר פלמי Flemmish.jpg חזק מאד בטיחותי מתהדק גדול וסימטרי גבוהה בינונית
קשר דייגים כפול Double fishermans.jpg חזק מאד בטיחותי מתהדק מאד גדול וסימטרי גבוהה גבוהה
קשר פרפר אלפיני Alpine knot1.jpg חזק מאד בטיחותי (עם שרכים ארוכים) מתהדק בינוני וא-סימטרי בינונית מהיר
קשר שטוח Square.jpg חלש למדי לא בטיחותי (חייב איבטוח) לא מתהדק קטן וסימטרי בינונית מהיר בתמונה - ללא איבטוח
קשר בוהן כפול Double overhand.jpg חזק מספיק לא בטיחותי (חייב איבטוח) לא מתהדק קטן וא-סימטרי נמוכה מהיר מאד בתמונה - עם איבטוח
קשר לופת כפול Flat Double Overhand.jpg חזק מספיק לא בטיחותי (חייב איבטוח ו/או שרכים ארוכים) לא מתהדק פחות קטן וא-סימטרי נמוכה מהיר למדי בתמונה - ללא איבטוח

סיכום

הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא בדיוק השימוש הזה: חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות שלוש הסתייגויות:

1. חוזק: זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.

2. בטיחות: קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי ו*חייב באיבטוח*. מאבטחים אותו על ידי השארת שרכים ארוכים (שיטה פחות טובה) או קשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור (שיטה עדיפה). במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.

השרכים הארוכים גם יעבדו (אם כי פחות ביעילות). הסיבה היא שהקשר אכן עשוי להתגלגל יותר מפעם אחת, אבל עם כל גלגול, העומס של הגלגול עולה. לכן, אם השרכים ארוכים - יש מספיק כדי להגיע להידוק של הקשר תוך כדי גלגול.

האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה.

3. סגנון: הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זוהי אינה התנגדות רצינית לשימוש זה של הקשר, כי במקרה הזה כיווני המשיכה של הקשר הם אלה שנותנים לו את היתרון של מעבר פינות.

למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שהוזכר כבר. לקשר בוהן כפול יש פרופיל קטן, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. המיזעור של סיכויי התקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, לטפס על החבל, לארגן עגינה חדשה, להתעכב ולישון על הקיר) מנצחת את כל החסרונות האחרים.

כמה הערות לסיכום

קשר שמונה כפול

בעלי נסיון בקשרים היו יכולים לחשוב שניתן להשתמש לחיבור חבלי הגלישה בקשר שמונה כפול (במקום בקשר בוהן כפול). הם נראים די דומים בשימוש של חיבור חבלים, כולל התכונה של מעבר פינות בקלות. מכיוון שמקובל ש:

  1. לולאת שמונה יותר בטוחה ופחות מתהדקת מלולאת בוהן (וכנראה שזה נכון - מרבית הניסויים מראים כך)
  2. קשר פלמי (המבוסס על קשר שמונה כפול) יותר בטוח, יותר חזק ופחות מתהדק מקשר מים המבוסס על קשר בוהן)
  3. הם אותם הקשרים מבחינה מורפולוגית (הקשרים הכפולים הם אלו שתקבלו אם תחתכו את הלולאות, למשל)

הרי שהיינו חושבים שהגיוני להעדיף את הקשר המבוסס על קשר שמונה גם במקרה הזה. אבל, וזה אבל גדול: הטיעון הזה אינו נכון לקשר הכפול: קשר שמונה כפול בחיבור חבלים (כמו כאן) הוא פחות בטיחותי באופן משמעותי! הוא מתהפך ומתגלגל הרבה יותר בקלות מאשר בקשר בוהן והוא מסוכן לשימוש!

לפני כעשר שנים הצרפתים המליצו בחום על קשר שמונה כפול לחיבור חבלים לגלישה במקום על קשר בוהן כפול. אחרי כמה מקרים מצערים (כלומר - תאונות) התחילו לבדוק את זה בניסויים ויצא שאכן - קשר בוהן כפול יותר בטיחותי. קשר שמונה כפול מתהפך יותר בקלות ומגיע למצב מסוכן בהסתברות יותר גבוהה.

חבלים בקטרים שונים

כמו מרבית קשרי החיבור - גם הקשר הזה מתאים לחבלים באותו קוטר ובאותה רמת נוטביליטי. בחבלים שונים זה מזה הקשר אינו בטיחותי בכלל, והוא נפתח בקלות רבה. לשיטות גלישה עם חבלים שונים (דינאמי וסטטי, סינגל וחצי או כל גלישה עם חבל משיכה יש להשתמש בשיטת חיבור אחרת: קשר חיבור חבלים המתאים לחבלים שונים (קשר אורגים או קשר שטוח, למשל, או חיבור אחר באופן כללי: שתי לולאות וטבעת, למשל.

סיכום סופי

קשר בוהן כפול הוא הקשר המומלץ על ידי רבים לחיבור חבלים בגולש אחרון. מבין כל קשרי חיבור החבלים, קשר בוהן כפול הוא אכן לא הכי חזק מכולם, אבל הוא קשר חזק למדי (בטוח שהוא מספיק למשקל גוף בגלישה).

הוא גם לא הכי בטיחותי מכולם (ניסויים רבים (גם אלה שאני ערכתי במספר דגמי חבלים ועם חזרות מרובות) מראים שהוא אכן לא בטיחותי) אך יש דרך להשתמש בו באופן בטיחותי והיא:

  1. לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed).
  2. להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף.

ואם כבר: ניסויים אחרונים הראו שבחבלים דינאמיים אולטרא-דקים (חבלי טיפוס אלפיני של 8מ״מ ופחות מזה) קשר בוהן כפול בלי סטופר הוא בפירוש לא בטיחותי, וממש לא כדי לבדוק אותו... (יש קישור ברשימת הקישורים).

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...