הבדלים בין גרסאות בדף "7. עגינות בגשרים בסלע"
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[תמונה: 7.8.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 7.8]] | [[תמונה: 7.8.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 7.8]] | ||
==שאלה== | ==שאלה== | ||
| − | כשיש 'גשר' על פני המצוק, כפי שמצוי בשפע באזורים קארסטיים, כלל מקובל אצל מטפסים הוא שאין לעגון בו על ידי העברת רצועה (Sling) דרכו, כמתואר בציור 7.1, אלא רק ע"י שימוש באבן-עיגון (Chock) כמתואר בציור 7.2. מה השיקולים שמאחורי כלל זה? | + | כשיש '[[גשרים|גשר]]' על פני המצוק, כפי שמצוי בשפע באזורים קארסטיים, כלל מקובל אצל מטפסים הוא שאין לעגון בו על ידי העברת רצועה (Sling) דרכו, כמתואר בציור 7.1, אלא רק ע"י שימוש באבן-עיגון (Chock) כמתואר בציור 7.2. מה השיקולים שמאחורי כלל זה? |
==תשובה== | ==תשובה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מטבע הבעיה ברור שמדובר בגשרים קטנים ולא חזקים ביותר, ונראה שהדימוי 'גשר' עשוי להטעות במקצת; הביטוי 'ידית של כד', למשל, היה בוודאי מיטיב להבהיר את החשש מפני שבירה. בכל אופן, זהו המינוח המקובל ולא נטרח לשנותו. באנגלית מכונות עגינות מסוג זה Threads, כלומר דימוי לחוט ומחט ולא לגשרים או לידיות של כדים. | מטבע הבעיה ברור שמדובר בגשרים קטנים ולא חזקים ביותר, ונראה שהדימוי 'גשר' עשוי להטעות במקצת; הביטוי 'ידית של כד', למשל, היה בוודאי מיטיב להבהיר את החשש מפני שבירה. בכל אופן, זהו המינוח המקובל ולא נטרח לשנותו. באנגלית מכונות עגינות מסוג זה Threads, כלומר דימוי לחוט ומחט ולא לגשרים או לידיות של כדים. | ||
| − | עד איזה גודל של גשר צריך לנהוג בו בזהירות? נפוצה גרסה האומרת: עד עובי של 3 ס"מ. אבל גם את הכלל הזה כדאי לקבל בהסתייגות; צורתו של הגשר חשובה לפעמים לא פחות מעוביו, והצליל שהוא משמיע כשמכים עליו קלות באבן יכול לפסול גשר בשל סדק בלתי נראה, אף אם על פי עוביו אמור היה להיות 'כשר'. מבנה של גשר הוא מבנה קמור. בדומה למבנים אחרים, כגון קשת או כיפה, הוא עמיד בעיקר למאמצי דחיסה אבל לא | + | עד איזה גודל של גשר צריך לנהוג בו בזהירות? נפוצה גרסה האומרת: עד עובי של 3 ס"מ. אבל גם את הכלל הזה כדאי לקבל בהסתייגות; צורתו של הגשר חשובה לפעמים לא פחות מעוביו, והצליל שהוא משמיע כשמכים עליו קלות באבן יכול לפסול גשר בשל סדק בלתי נראה, אף אם על פי עוביו אמור היה להיות 'כשר'. מבנה של גשר הוא מבנה קמור. בדומה למבנים אחרים, כגון קשת או כיפה, הוא עמיד בעיקר למאמצי דחיסה אבל לא ל[[מאמצים]] אחרים (מתיחה, גזירה, כיפוף). נסה, למשל, לשבור ביצה של תרנגולת בכך שתלפות אותה ביד אחת ותלחץ; תופתע מהכוח הרב שאפשר להפעיל עליה מבלי שתישבר. לעומת זאת קל מאד לשבור קליפת ביצה בצורה אחרת כלשהי, כפי שידוע לכולנו מחיי יום-יום. |
| − | ולשאלה: בסידור המתואר בציור 7.1 הכוח המופעל אינו בכיוון דחיסה, כמוסבר לעיל, ובנוסף לכך הכוח כולו מוטל על הגשר, ובמקרה של נפילה הגשר עלול לא לעמוד במאמץ. סידור זה, לכן, נחשב כבלתי בטיחותי. בסידור המתואר בציור 7.2, לעומת זאת, אפשר להניח שהעוגן, מה שמכונה לפעמים גם 'אבן-עיגון' (Chock), נשען בעיקר על הקיר, כלומר על הזיזים הקטנים המהווים את החספוס של הקיר, ורק במידה פחותה על הגשר עצמו. במקרה של נפילה יועבר רוב הכוח אל הזיזים האלה. בסידור העגינה המתוארת בציור 7.2, לכן, תפקידו של הגשר אינו לספוג את הנפילה, אלא רק לשמור על כך שהעוגן יישאר צמוד לאותם הזיזים. | + | ולשאלה: בסידור המתואר בציור 7.1 הכוח המופעל אינו בכיוון דחיסה, כמוסבר לעיל, ובנוסף לכך הכוח כולו מוטל על הגשר, ובמקרה של נפילה הגשר עלול לא לעמוד במאמץ. סידור זה, לכן, נחשב כבלתי בטיחותי. בסידור המתואר בציור 7.2, לעומת זאת, אפשר להניח שהעוגן, מה שמכונה לפעמים גם '[[אבני עיגון|אבן-עיגון]]' (Chock), נשען בעיקר על הקיר, כלומר על הזיזים הקטנים המהווים את החספוס של הקיר, ורק במידה פחותה על הגשר עצמו. במקרה של נפילה יועבר רוב הכוח אל הזיזים האלה. בסידור העגינה המתוארת בציור 7.2, לכן, תפקידו של הגשר אינו לספוג את הנפילה, אלא רק לשמור על כך שהעוגן יישאר צמוד לאותם הזיזים. |
ברור שבתנאים אלה סידור 7.2 הרבה יותר נבון. | ברור שבתנאים אלה סידור 7.2 הרבה יותר נבון. | ||
| − | |||
| − | |||
אבל זה לא השיקול היחיד. סידור 7.2 עדיף על סידור 7.1 אפילו אם העוגן אינו נשען דווקא על הקיר. באמצעות העוגן, הכוח יועבר אל הגשר בנקודה קרובה לקיר (מנוף קטן, סיכויי שבירה קטנים יותר) בו בזמן שבסידור 7.1 הרצועה נוטה להסתדר כך שבמקרה של נפילה הכוח יופעל על הגשר בנקודה רחוקה מהקיר. זה אומר מנוף יותר גדול ויותר סיכויים לשבירה. | אבל זה לא השיקול היחיד. סידור 7.2 עדיף על סידור 7.1 אפילו אם העוגן אינו נשען דווקא על הקיר. באמצעות העוגן, הכוח יועבר אל הגשר בנקודה קרובה לקיר (מנוף קטן, סיכויי שבירה קטנים יותר) בו בזמן שבסידור 7.1 הרצועה נוטה להסתדר כך שבמקרה של נפילה הכוח יופעל על הגשר בנקודה רחוקה מהקיר. זה אומר מנוף יותר גדול ויותר סיכויים לשבירה. | ||
| שורה 33: | שורה 31: | ||
3. מצב מסוכן במיוחד נוצר ע"י כיפוף מעין זה אם העוגן תפוס בנקודה אחרת, שאינה על הגשר עצמו (ציור 7.5). הגשר משמש אז כ'גלגלת', ובמקרה של נפילה יופעל עליו כוח שהוא עד כפליים מכוח הנפילה. גם במצב זה היה עדיף כבר להעביר רצועה בגשר, בניגוד גמור לחוק הגשר המצוטט בשאלה. | 3. מצב מסוכן במיוחד נוצר ע"י כיפוף מעין זה אם העוגן תפוס בנקודה אחרת, שאינה על הגשר עצמו (ציור 7.5). הגשר משמש אז כ'גלגלת', ובמקרה של נפילה יופעל עליו כוח שהוא עד כפליים מכוח הנפילה. גם במצב זה היה עדיף כבר להעביר רצועה בגשר, בניגוד גמור לחוק הגשר המצוטט בשאלה. | ||
| − | 4. ומה קורה אם בקיר שמאחורי הגשר אין זיזים, כלומר אם הקיר הוא חלק במיוחד? קטעי קיר חלקים במידה מפתיעה מצויים לעיתים קרובות במפלים יבשים, הן | + | 4. ומה קורה אם בקיר שמאחורי הגשר אין זיזים, כלומר אם הקיר הוא חלק במיוחד? קטעי קיר חלקים במידה מפתיעה מצויים לעיתים קרובות במפלים יבשים, הן ב[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] של [[סיני]] והן ב[[גיאולוגיה#גיר|אבן הגיר]] האופיינית לצפון ארץ ישראל. העוגן עשוי אז לשמש כיתד שבזמן נפילה יפעיל על הגשר מאמץ כלפי חוץ (ציור 7.6). למעשה, אילו היינו מעונינים להרוס את הגשר מסיבה כלשהי, השיטה הפשוטה ביותר הייתה לתקוע יתד ולהכות עליה בפטיש. לכן, בעגינות בגשרים כדאי להימנע משימוש בעוגנים 'יתדיים' כגון סטופר או [[רוקים|רוק]], ולבחור דווקא ב[[הקסים]], [[טריקמים]], או אפילו סתם קשר ב[[רצועות|רצועה]]. |
5. ועוד טיפ: עוגנים אסימטריים, כמו טריקמים או קמלוקס, כדאי תמיד להניח כך שהצד של הרצועה יהיה כלפי הקיר, ולא כלפי הגשר; למאמץ האופקי אין זה משנה, אבל המאמץ האנכי ירוכז אז בקיר, ולא בגשר. זה עשוי להגביר בסדרי גודל (!) את חוזקה של העגינה. | 5. ועוד טיפ: עוגנים אסימטריים, כמו טריקמים או קמלוקס, כדאי תמיד להניח כך שהצד של הרצועה יהיה כלפי הקיר, ולא כלפי הגשר; למאמץ האופקי אין זה משנה, אבל המאמץ האנכי ירוכז אז בקיר, ולא בגשר. זה עשוי להגביר בסדרי גודל (!) את חוזקה של העגינה. | ||
גרסה אחרונה מ־02:56, 3 בפברואר 2018
שאלה
כשיש 'גשר' על פני המצוק, כפי שמצוי בשפע באזורים קארסטיים, כלל מקובל אצל מטפסים הוא שאין לעגון בו על ידי העברת רצועה (Sling) דרכו, כמתואר בציור 7.1, אלא רק ע"י שימוש באבן-עיגון (Chock) כמתואר בציור 7.2. מה השיקולים שמאחורי כלל זה?
תשובה
הכלל המצוטט נקרא לפעמים 'חוק הגשר', או 'חוק הגשרים'. הוא מוצדק במרבית המקרים המצויים, אבל בפירוש אינו כלל שתופס בכל מצב. ישנם אף מצבים שבהם מסוכן לנהוג לפיו, ואין בשום פנים לקבל כלל זה באופן עיוור כפי שמשתמע מניסוח השאלה. הרי ידועים לכולנו סיפורי המעשיות המשעשעים על חושם, המדגימים מה יכול לקרות כשמיישמים כלל באופן עיוור וללא התוספת הקטנה של מעט מחשבה.
מטבע הבעיה ברור שמדובר בגשרים קטנים ולא חזקים ביותר, ונראה שהדימוי 'גשר' עשוי להטעות במקצת; הביטוי 'ידית של כד', למשל, היה בוודאי מיטיב להבהיר את החשש מפני שבירה. בכל אופן, זהו המינוח המקובל ולא נטרח לשנותו. באנגלית מכונות עגינות מסוג זה Threads, כלומר דימוי לחוט ומחט ולא לגשרים או לידיות של כדים.
עד איזה גודל של גשר צריך לנהוג בו בזהירות? נפוצה גרסה האומרת: עד עובי של 3 ס"מ. אבל גם את הכלל הזה כדאי לקבל בהסתייגות; צורתו של הגשר חשובה לפעמים לא פחות מעוביו, והצליל שהוא משמיע כשמכים עליו קלות באבן יכול לפסול גשר בשל סדק בלתי נראה, אף אם על פי עוביו אמור היה להיות 'כשר'. מבנה של גשר הוא מבנה קמור. בדומה למבנים אחרים, כגון קשת או כיפה, הוא עמיד בעיקר למאמצי דחיסה אבל לא למאמצים אחרים (מתיחה, גזירה, כיפוף). נסה, למשל, לשבור ביצה של תרנגולת בכך שתלפות אותה ביד אחת ותלחץ; תופתע מהכוח הרב שאפשר להפעיל עליה מבלי שתישבר. לעומת זאת קל מאד לשבור קליפת ביצה בצורה אחרת כלשהי, כפי שידוע לכולנו מחיי יום-יום.
ולשאלה: בסידור המתואר בציור 7.1 הכוח המופעל אינו בכיוון דחיסה, כמוסבר לעיל, ובנוסף לכך הכוח כולו מוטל על הגשר, ובמקרה של נפילה הגשר עלול לא לעמוד במאמץ. סידור זה, לכן, נחשב כבלתי בטיחותי. בסידור המתואר בציור 7.2, לעומת זאת, אפשר להניח שהעוגן, מה שמכונה לפעמים גם 'אבן-עיגון' (Chock), נשען בעיקר על הקיר, כלומר על הזיזים הקטנים המהווים את החספוס של הקיר, ורק במידה פחותה על הגשר עצמו. במקרה של נפילה יועבר רוב הכוח אל הזיזים האלה. בסידור העגינה המתוארת בציור 7.2, לכן, תפקידו של הגשר אינו לספוג את הנפילה, אלא רק לשמור על כך שהעוגן יישאר צמוד לאותם הזיזים.
ברור שבתנאים אלה סידור 7.2 הרבה יותר נבון.
אבל זה לא השיקול היחיד. סידור 7.2 עדיף על סידור 7.1 אפילו אם העוגן אינו נשען דווקא על הקיר. באמצעות העוגן, הכוח יועבר אל הגשר בנקודה קרובה לקיר (מנוף קטן, סיכויי שבירה קטנים יותר) בו בזמן שבסידור 7.1 הרצועה נוטה להסתדר כך שבמקרה של נפילה הכוח יופעל על הגשר בנקודה רחוקה מהקיר. זה אומר מנוף יותר גדול ויותר סיכויים לשבירה.
עד כאן השיקולים שמאחורי 'חוק הגשר'. אבל, כאמור לעיל, ישנם מצבים שבהם כלל זה אינו תופס או אפילו מהווה סיכון, והנה מספר דוגמאות להבהרת העניין.
1. אם העוגן תפוס בגשר עצמו (ציור 7.3), מופעל על הגשר כוח כמו בהעברת רצועה (ציור 7.1) למרות השימוש בעוגן, ובנוסף לזה נושא הגשר גם פיתול מיותר ומסוכן. מצב זה, לכן, עוד פחות מומלץ מאשר העברת הרצועה ללא עוגן כמתואר בציור 7.1.
2. ברור גם שאין להעביר את העוגן מלמטה (ציור 7.4) אלא רק מלמעלה (ציור 7.2) כדי למנוע שהחבל, או הכבל, יקבל כיפוף בנקודת המגע עם הגשר. בכיפוף כזה יופעל תמיד כוח מסוכן על הגשר.
3. מצב מסוכן במיוחד נוצר ע"י כיפוף מעין זה אם העוגן תפוס בנקודה אחרת, שאינה על הגשר עצמו (ציור 7.5). הגשר משמש אז כ'גלגלת', ובמקרה של נפילה יופעל עליו כוח שהוא עד כפליים מכוח הנפילה. גם במצב זה היה עדיף כבר להעביר רצועה בגשר, בניגוד גמור לחוק הגשר המצוטט בשאלה.
4. ומה קורה אם בקיר שמאחורי הגשר אין זיזים, כלומר אם הקיר הוא חלק במיוחד? קטעי קיר חלקים במידה מפתיעה מצויים לעיתים קרובות במפלים יבשים, הן בגרניט של סיני והן באבן הגיר האופיינית לצפון ארץ ישראל. העוגן עשוי אז לשמש כיתד שבזמן נפילה יפעיל על הגשר מאמץ כלפי חוץ (ציור 7.6). למעשה, אילו היינו מעונינים להרוס את הגשר מסיבה כלשהי, השיטה הפשוטה ביותר הייתה לתקוע יתד ולהכות עליה בפטיש. לכן, בעגינות בגשרים כדאי להימנע משימוש בעוגנים 'יתדיים' כגון סטופר או רוק, ולבחור דווקא בהקסים, טריקמים, או אפילו סתם קשר ברצועה.
5. ועוד טיפ: עוגנים אסימטריים, כמו טריקמים או קמלוקס, כדאי תמיד להניח כך שהצד של הרצועה יהיה כלפי הקיר, ולא כלפי הגשר; למאמץ האופקי אין זה משנה, אבל המאמץ האנכי ירוכז אז בקיר, ולא בגשר. זה עשוי להגביר בסדרי גודל (!) את חוזקה של העגינה.
6. אם הגשר אנכי (ולא אופקי כמו בכל הדוגמאות הקודמות) על פי רוב עדיף דווקא להעביר רצועה סביב הגשר ללא שימוש בעוגן (ציור 7.7) בניגוד גמור ל- 'חוק הגשר', כי הרצועה תפעיל אז את הכוח על הרצפה ולא על הגשר עצמו. במילים אחרות: גשר אנכי - יש להתייחס אליו כאל קרן (Spike), עם היתרון הנוסף שהוא סגור בקצה העליון ולכן הרצועה לא תישלף בטעות כלפי מעלה. בגשר אנכי כזה כדאי לבחור ברצועה דקה, או אפילו בחבל דק (כגון חבל לפרוסיק, ציור 7.8) כדי לוודא שלא יופעל כוח על הגשר עצמו אלא רק על הרצפה.
לא נוסיף עוד דוגמאות למצבים שבהם הכלל הנדון אינו תופס, בוודאי הובהרה הטענה המרכזית: אם רוצים לנצל גשר עבור עגינה (Threading), לא מספיק לזכור באופן מכאני את חוק הגשר: 'יש לעגון בעזרת עוגן ולא רק ברצועה', אלא כדאי גם לחשוב באיזו נקודה ובאיזה כיוון יופעל הכוח במקרה של נפילה, להקפיד שהכוח יופעל ככל האפשר לא על הגשר עצמו, ושהחבל של העוגן (או הכבל שלו) לא יקבל כיפוף בנקודת המגע עם הגשר.
עצה של קלושאר: אם הגשר עשוי להישבר - אל תישן תחת הגשר!
קריאה נוספת
המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...
