טיפוס סלאבים
טיפוס סלאבים הוא קבוצת הטכניקות בטיפוס המשמשות למסלולי סלאב. מבדילים טיפוס על סלאבים מטיפוס פייסים, טיפוס שליליים וגגות וטיפוס חריצים.
התמצית של טיפוס סלאבים, היא ביכולת של המטפס להעביר כמה שיותר משקל לרגליים ולסוליות הנעליים. יש חשיבות מרובה לשיווי המשקל ולמיקום של מרכז הכובד. במסלולי סלאבים יש אחיזות ידיים גרועות, או לא קיימות ולכן אין כמעט משמעות למשוך על אחיזות, אלא רק לדחוף על הרגליים על אחיזות סמירינג, אחיזות חיכוך.
במסלולי סלאב יש משמעות רבה למיקום של מרכז הכובד, ובדרך כלל עליו להיות מעל לרגל שעליה מתבצע הצעד הבא. על משטחי סלע משופעים, כאשר המטפס משתמש בעיקר בצעדי חיכוך סמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהעמידה תהיה קרובה ככל האפשר אל מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע, שמספקים אחיזות טובות יותר לרגליים.
דוגמה ברורה למקום כזה היא קרקעית של כיס או חריץ אפקי, שברור לנו שאינה בשיפוע הממוצע של המסלול. בטיפוס סלאבים מחפשים כיסים, גומחות רדודות או שקערוריות רדודות מאד, כך שקרקעיתן מספקת מעין מדף משופע, פחות תלול מן הסלאב.
על סלאבים קשים יש משקל רב לנסיון ולתנועה העדינה. גם הריכוז ותשומת הלב לשיווי המשקל ממשיכים להיות קריטיים גם אצל מטפסים מנוסים.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
