עגינות לשלג
עגינות לשלג הן עגינות מאולתרות, בד"כ, המתבססות על המשקל ומידת הדביקות של השלג, ועלולות להשתנות בחזקן ובמידת הבטיחות שלהן על פי תנאי המדרון והשלג.
עגינות משלג
עגינות משלג מתאימות בד"כ למסלולים או קטעי מסלול לא תלולים במיוחד.
איבטוח מהגוף
הרעיון הוא להשתמש במשקל הגוף כעגינה. חופרים בשלג שתי תעלות בצורת V ומתיישבים בתוכה כך שהרגליים בתוך התעלות. מאבטחים בחיכוך על הגוף (body belay). צורת שתי התעלות צריכה להיות מעין אוכף, ואורכן דומה לאורך הרגליים, כך שבמקרה של משיכה גם הנעלים, גם הרגליים וגם המפשעה ישתתפו במאמץ הבלימה.
תלולית שלג או קרח
תלולית שלג (באנגלית: snow bollard) היא עגינה פשוטה ביותר, והיא יעילה באופן מפתיע. זוהי תלולית של שלג דחוס, או קרח, שסביבה נחפרה תעלה רדודה. המבנה של התלולית נוצר על ידי חפירת התעלה בגרזן קרח (בקרח) או בדחיסת השלג בעזרת הנעליים (בשלג). רוחב התלולית בשלג טוב חייב להיות 1מ' לפחות. בקרח, הרוחב המינימאלי הוא 50-60ס"מ, בקרח טוב במיוחד. אורך התלולית לפחות כפליים מרוחבה. בתעלה עוברת לולאה של חבל. על התעלה להיות דחוסה לעומק גדול ככל האפשר בשלג, ובקרח בעומק 15-20ס"מ לפחות, לאחר שהוסר כל הקרח הרקוב. יש להזהר לא לשבור את השלג ולהניח את החבל בשכבה קשה של שלג. בחלק האחורי של התלולית יש ליצור מגרעת כדי לוודא שהחבל לא יוכל להחליק החוצה. המשך החבל קבור בחלקו בשלג. עגינה כזו מתאימה במיוחד למדרונות לא תלולים, שאז העומס אינו גדול מאד, והחיכוך של החבל בשלג לוקח חלק מן העומס.
עגינה כזו מתאימה לגלישה, אך יש לבדוק אותה לעיתים תכופות ולראות שהחבל אינו חופר דרך השלג ויוצא החוצה. כאשר החבל עבר שליש מן התלולית יש לבנות עגינה חדשה במיקום שונה.
חוזק העגינה תלוי בטיב המצע. בשלג יבש או שהונח על ידי רוח אין לסמוך על עגינה כזו. מומלץ לחזק את העגינה על ידי שימוש ביתדות, גרזן קרח או פריטי ציוד אחרים.
וריאציה מוכרת של עגינה כזו היא לקבור תיק בשלג עמוק ולהשתמש בו כבסיס לתלולית.
גרזן קרח כעגינה
אבטחה מגרזן הליכה היא פרקטיקה מוכרת. יש לה כמה ווריאציות:
אבטחה מראש של גרזן בשלג
זו עגינה פשוטה ביותר, המתאימה לשיפועי שלג לא מאד תלולים.
הגרזן תקוע עד ראשו בשלג והוא למעשה העגינה. אם הזווית מתאימה, ניתן להעביר את החבל סביב המוט של הגרזן ולאבטח כך. אפשרות מועדפת היא להקליפ על ראש הגרזן טבעת עם אמצעי חיכוך, ושוב, המאבטח עומד או כורע על ראש הגרזן, ומאבטח משם.
גרזן קבור
חופרים בשלג בור בצורת T. התעלה האפקית צריכה להיות מעט ארוכה מן הגרזן ועמוקה ככל האפשר. התעלה האנכית (בכיוון המדרון) צריכה לפגוש את האפקית בשליש האורך של האפקית ולהיות צרה ככל האפשר. מניחים את הגרזן בתעלה האפקית, עם החוד תקוע בשלג כלפי מטה והמוט צמוד לקיר התחתון של התעלה. קושרים אל מוט הגרזן רצועה ארוכה בקשר מוט. השימוש בקשר מוט הוא חשוב כאן, כי הוא מתהדק עם המשיכה וכך הרצועה לא תוכל להחליק על הגרזן. אם הרצועה מחליקה, הגרזן מסתובב וחותך דרך השלג.
אם יש גרזן נוסף, ניתן לשפר את העגינה: מחזקים אותה על ידי תקיעה של המוט של הגרזן השני לעומק, לפני (במורד המדרון) הגרזן הראשון. מעבירים את הגרזן השני דרך הרצועה, וכך גם מבטיחים שהיא לא תוכל לזוז לצדדים.
שני גרזנים ב-T
עגינה זו דומה לקודמת, עם החיזוק, רק שכאן הרצועה קשורה בקשר מוט מיד מתחת לראש של הגרזן האנכי, והוא תקוע בשלג מאחורי (במעלה המדרון) הגרזן האפקי. עגינה זו מהירה יותר לבנייה, כי אין צורך לחפור לעומק רב כלכך. הסיבה היא שכאן חוזק העגינה מבוסס על עיקרון המנוף ולא, כמו בעגינה הקודמת, על התנגדות פשוטה. מאותה סיבה אפשר במקום הגרזן האפקי להשתמש במוטות הליכה, מוטות סקי, מגלשי סקי, מוטות של אוהל, אבן וכו'.
עגינות טמונות
עגינה טמונה באנגלית: (deadman's anchor, בצרפתית: corp mort) היא למעשה כל חפץ שנקבר בשלג: תיק, גרזן, או אפילו גופה, ומכאו שמו באנגלית ובצרפתית. עגינות deadman's מוכנות ניתן למצוא מכל יצרן שמכבד את עצמו.
הרעיון העיקרי הוא לכוון את המשיכה על העגינה כך שככל שיופעל כוח גדול יותר, כך העגינה תתחפר יותר עמוק בשלג.
יתדות שלג
יתדות לשלג (באנגלית: Snowstakes)הן פרופילים, בדרך כלל מאלומיניום, כדי שלא לסחוב משקל מיותר, ועם מספר חורים, להתחברות בכל מיני גבהים ושוב, כדי לחסוך במשקל. את היתדות תוקעים כמה עמוק שאפשר בשלג, ומתחברים אליהן. השימוש הוא בדיוק כמו בגרזנים התקועים בשלג, רק שאת היתדות אפשר להשאיר כמו עגינת גולש אחרון. עגינות אלה פופולאריות מאד, בגלל שהן קלות וזולות, יחסית. עם זאת, יש להזהר בשימוש בהן, שכן פעמים רבות הן חלשות בהרבה מהרושם שהן עושות.
קישורים
מאמר על יתדות לשלג, חזקן ויעילותן
עוד מידע וטיפים על עיגונים לטיפוס אלפיני
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
