סקרמבלינג
סקרמבלינג (מאנגלית: scrambling) הוא סגנון טיפוס שמוגדר בתווך בין הליכה בהרים וטיפוס. מסלול סקרמבלינג יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. סקרמבלינג נעשה בכל מקום בו המתאר תלול ומתאים לטכניקה זו: כל סוגי הסלע, שלג וקרח.
הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח סקרמבלינג, אם כי היו ניסיונות למצוא כזה, למשל: "מסלול קל וארוך". בנוסף, כאשר מדברים על וואדי ראם בירדן, מתייחסים למסלולים בדואיים כמו למסלולי סקרמבלינג.
הגבול בין הליכה, סקרמבלינג, וטיפוס
מההגדרה לעיל קשה לעמוד על הגבול בין הליכה, סקרמבלינג, וטיפוס. הבה ננסה:
קל להבדיל בין הליכה לסקרמבלינג. מקובל שבמסלול שלא צריך בו ציוד טיפוס מקצועי (רתמות, חבלים, טבעות, אמצעי חיכוך וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו הליכה. כאשר יש צורך בציוד כזה ובטכניקות איבטוח, זה סקרמבלינג.
הגבול בין טיפוס לסקרמבלינג, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כסקרמבלינג. מכאן הניסיון לתרגם סקרמבלינג ל"מסלול קל וארוך". תוכלו לשאול כעת: "למה ארוך?" אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי סקרמבלינג לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, שדורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.
אז איפה כן עובר הגבול?
ניתן לומר כי כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף גם על הידיים, זה טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זהו סקרמבלינג.
ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?
במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הנכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול סקרמבלינג.
כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן דוגמאות:
- צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה סקרמבלינג.
- הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוקה. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך מאוד, ולכן זה סקרמבלינג.
למעשה במסלול סקרמבלינג, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, סקרמבלינג וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס כהליכה ומתי כסקרמבלינג.
כדאי, אם כן, להכיר את כל שיטות ההובלה לפני שיוצאים למסלול סקרמבלינג על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.
אבטחה בחבל קצר (short roping)
short roping זו דרך אבטחה יחודית לסקרמבלינג. המעבר המתמיד בין שלושת המצבים (הליכה, סקרמבלינג, טיפוס), דורש שיטת אבטחה המאפשרת מעבר מהיר ובטוח. השימוש בשיטה זו התחיל במעבר קרחונים, בהם יש בקעים בקרח (קרווסים) ובמסלולים אלפיניים. בשיטה זו המוביל, מגלגל על חזהו את רוב החבל לנשיאתו, ומשאיר שרך ארוך של חבל אליו ייקשרו כל חברי הקבוצה במרווחים שווים (3-6 מטרים). תפקידו של המוביל להחליט באיזו שיטת הובלה עליו לבחור ולפעול בהתאם. אופן החיבור מאפשר לנוע בכל שיטות ההובלה, ללא שינויי בשיטת ההתחברות.
כאשר הולכים, למעשה רק סוחבים את החבל ממקום למקום, כאשר מטפסים, יש חבל מאבטח, וכאשר עושים סקרמבלינג, ניתן לאבטח או לנוע מהר, בהתאם לקושי המסלול.
שימוש ב-short roping בשלג וקרח, מאפשר מחוייבות הדדית ואבטחה של כל חברי הקבוצה בקלות יחסית. כלומר, אם אחד מחברי הקבוצה נופל, שאר החברים מבצעים בלימת נפילה בעזרת גרזן קרח, ובכך בולמים את נפילתו של חברם. למעשה, באותו אופן, גם על סלע, אם דואגים שיהיו בין חברי הקבוצה כמה עגינות שהחבל עובר בהן, אזי כולם מאובטחים.
ב"שורט רופינג" מאבטחים הרבה פעמים ללא אמצעי חיכוך, באיבטוח גוף כשהחבל עובר על המתניים.
שיטת הדירוג
דירוג הקושי של מסלולי סקרמבלינג נמצא גם הוא בתווך בין טיפוס להליכה.
גם כאן כמו בטיפוס, יש שיטות דירוג שונות, ננסח כאן את השיטה הבריטית:
- דרגה (1) - הליכה שלא על שביל מסודר. עם אפשרות לשימוש באחיזות יד לעיתים נדירות וללא חשיפה לנפילה גדולה.
- דרגה (2) - הליכה בה יש צורך באחיזות יד לעיתים קרובות, וחשיפה לנפילה.
- דרגה (3) - צורך משמעותי באחיזות יד. חשיפה גבוהה לנפילה. צוות לא מנוסה ימצא עצמו מאבטח הרבה קטעים עם חבל.
יש לציין כי בעבר היו שיטות אחרות בבריטניה, ועדיין יש ספרי הסבר על מסלולי סקרמבלינג אשר משתמשים בשיטות מעט אחרות. בכל אופן, בדר"כ, בספרים, ניתן למצוא הסבר מפורט של שיטת הדירוג בה משתמש הספר.
כמו כל שיטת דירוג גם זו אינה אובייקטיבית, ואולי היא אף פחות אובייקטיבית משיטות הדירוג המוכרות בטיפוס.
