לפעמים משתמשים באדם כעיגון. האם זה על פי ה"חוקים"?
למי שלא ברורה השאלה - הסבר קצר. יש מצבים שבהם במקום לשים עיגון או לבנות תחנה, משתמשים באחד המטפסים כעיגון. לדוגמה:
- אין עיגונים מתאימים לחבר אליהם את החבל.
- יש עיגונים אבל קשה להגיע אליהם, זה ייקח יותר מדי זמן ו/או הם לא במקום נוח לאיבטוח.
- הסיכוי לנפילה לא רב, והמסלול לא תלול, כך שנפילה לא תביא לעומס גדול על העיגון
ההגדרה היא שהעיגון/תחנה יהיה מתאים למצב מבחינת חוזק (עומס העבודה הנדרש) ובטיחות (סיכויי שליפה וכו'). ההתייחסות לאבני עיגון, ולעיגונים שבהם יש משקל רב למיומנות ושיקול דעת של אדם נקבע כי יש לשלב לפחות שני עיגונים, כדי להקטין את הסיכון לתאונה כתוצאה מטעויות אנוש.
פעם, איבטוח גוף היה הטכניקה הרגילה בטיפוס. בהתחלה רק למספר שניים, ואחר כך, אפילו למוביל. היום, זה לא כלכך נפוץ אצל מטפסים ספורטיביים, אבל מדריכי טיפוס, למשל, עושים את זה כל הזמן עם קליינטים. במיוחד במסלולי סקרמבלינג, אבל לא רק. באופן כללי, בכל פעם שמשתמשים באיבטוח בחבל קצר זה שימוש באדם כעיגון.
אחרי הסקירה הארוכה (מדי?) הזו, אפשר לומר ששימוש באדם כעיגון הוא קצת בתחום האפור (מאחר ואינו עיגון טבעי או הנדסי, אך גם לא בדיוק אבן עיגון), קשה לקבוע לו כללים ולכן זה עניין של שיקול דעת, אבל זה לא שונה באופו עקרוני מכל משקולת אחרת שמשמשת כעיגון, או מעיגון טמון, למשל. הטיב של העיגון הזה תלוי בתנאים בשטח: כמה חיכוך יש עם הקרקע, האם יש נטייה לכיוון המשיכה, או בכיוון ההפוך, משקל האדם, כמה כוח הוא יכול להפעיל (ואיזה קונטרה יש לו), מהו העומס הצפוי.
לגלישה, או כתחנה באמצע מסלות טיפוס, זה דווקא יכול להיות שימושי, כאשר היתרון העיקרי של הרעיון הזה טמון לאו דווקא בבטיחות באופן ישיר, אלא בזה שהוא מאד מהיר ובכך תורם לבטיחות באופן עקיף. כמו שאמר מארק טווייט: "ככל שאתה יותר זמןם על המסלול, יש יותר סיכוי שמשהו רע יקרה".
מבחינת הבטיחות של העיגון עצמו, מומלץ לשבת במקום נוח, עדיף מאחורי מעצור (בולדר או הגבהה אחרת), ועם אפשרות לדחוף עם הרגליים. עוזר גם לזכור שהרבה יותר קל לקחת כך את המשקל של המטפס/גולש מאשר לבלום נפילה שלו, וחלק גדול מן הבטיחות בשיטה תלוי בכך שהחבל יהיה מתוח או כמעט מתוח. זה כמובן אותו העיקרון שעומד מאחורי איבטוח בחבל קצר.
אפשר, במידת הצורך והיעילות, לשלב עיגון פשוט (רוק אחד, נניח) עם אדם בעיגון בחלוקת משקל או אפילו סתם כגיבוי.
קריאה נוספת
תרמו לדף זה: דורון נצר, מיכה יניב ואחרים...
