גלישה מכוונת
גלישה מכוונת (באנגלית: guided rappel) היא טכניקה מקובלת בקניונינג כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת לעגינה של חבל הגלישה. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):
- כשהגלישה היא באלכסון חזק.
- כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).
- כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.
- כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה וכו׳.
הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:
- חבל רפוי שמשמש לגלישה.
- חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד.
בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.
שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:
- התקנת חבל הגלישה עם בלוק.
- הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.
- חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):
- הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת מערכת מתיחה. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.
לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.
מאפיינים בשיטה זו:
- יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כתחנה.
- מהיר לעשייה.
- ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.
- בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.
- משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות איבטוח גוף או עגינה צפה.
- בשעת חרום, פתרון תקלות בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.
שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:
- התקנת חבל הגלישה עם בלוק.
- הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.
- חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):
- בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.
- הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.
- בונים בלוק בצד של החבל שכבר למטה, לוקחים בחשבון מתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)
לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.
מאפיינים בשיטה זו:
- אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כתחנה, מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו איבטוח גוף או עגינה צפה.
- איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.
- אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.
- העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר לקיפר Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק שינוי כיוון בזמן הגלישה.
- אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.
- לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.
- בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.
