כבלים

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־05:37, 9 ביולי 2013 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כבלי פלדה פסולים ברוקים

כבל (באנגלית: Wire) הוא אלמנט אורכי, בדרך כלל ממתכת, המשמש להעברת כוח משיכה בין שתי נקודות בדומה לחבל. כבלים דומים לחבלים, אך בגלל החומרים מהם הם עשויים, הם חזקים מהם בהרבה (לאותו משקל) וכבדים מהם בהרבה (לאותו עובי). מבנה של כבל טיפוסי דומה לזה של חבל שזור, אך כבלים, באופן כללי, מכילים פחות סיבים מחבלים. המשמעות היא שסיבים בכבל הם עבים יותר ביחס לקוטר של הכבל מאשר סיבים בחבל. סיבי פלדה מפותלים יחד לגידים שהם שזורים לכבל עצמו. ככל שיש יותר חוטים בגיד, ויותר גידים בכבל, כך הוא יותר גמיש ומתקפל בקלות. כבלים כאלה, יותר גמישים, נחשבים ליותר איכותיים ונוחים לעבודה. מצד שני, יש להם יותר שטח פנים והם יותר פגיעים לקורוזיה. בציוד טיפוס יש כבלי פלדה נושאי עומס בציוד טיפוס ברוקים, פרנדים וסליידרים שונים. קיימים גם כבלים שאינם נושאי עומס, כמו אלה שמושכים את הכנפיים בפרנדים, וגם ברסקיו-סנדר, ברופ-מן ועוד.

כבלי פלדה משמשים גם לאומגות ארוכות וקבועות.

מדידת קוטר של כבל
חיבורי כבל וחוזקם

כבלים נמדדים לפי קוטרם, בדומה לחבלים. מדידת קוטר הכבל נעשית במקום בו המדידה נותנת ערך מקסימלי.

כבלים נחלשים מאד בכיפוף, ולכן אין מחברים כבלים בקשירה, אלא בהתחברות ללולאות. לולאה בקצה כבל ניתן ליצור במספר צורות, בין השאר בלחיצה, בספלייסינג או על ידי מהדקי כבל (grips). חיבור על ידי מהדקים הוא חלש יותר מאחרים, אך הוא קל ומהיר ובאופן מעשי, בשטח, הוא מקובל ונפוץ מאד. את המהדקים יש להציב כך שה-U של המהדק על החלק ה"מת" של הכבל, הצד המשמש כ"קצה" ואינו נמתח. כלל זה (ה-"ח" על ה"מת") מקובל בעבודה בשטח.

על פי התקן (EN 13411-3) אורכה המינימאלי של לולאה רגילה ללא עזקה ("עין") הוא 15 פעמים קוטר הכבל. רוחב הלולאה כאשר היא ללא עומס הוא בקירוב חצי מאורכה. קצה הכבל עשוי לבלוט מעט משרוול הלחיצה אבל לא יותר מחצי מקוטר הכבל.

ראנרים קבועים מכבל

בגיתה, למשל, עושים שימוש מאולתר בכבלי פלדה הוא כ"ראנרים קבועים". אלה הם מענבי הרמה, שמיועדים לעומסים סטטיים, בשימוש עם ציוד הרמה (ווי הרמה, כבלים ורצועות) וטבעות פלדה בלבד.

לכבלים כאלה אין בעיה של חוזק, בלאי או גיל (הם כמעט ולא מתיישנים), והם לכאורה פתרון אידיאלי. אבל יש להם מספר בעיות:

  1. קצוות חדים. כדי לקבל את החוזק והאמינות של כבל הסגור בלחיצה יש להשאיר את קצות הכבל בולטים מעבר לחומר המהדק את הכבלים, וזה אומר שסיבי פלדה שנשארים בחוץ עלולים לחתוך חבלים ורצועות.
  2. טבעות הקלפה לראנרים הן טבעות מאלומיניום ואינן מיועדות לשימוש בכבלי פלדה משתי סיבות:
    • טבעות של הובלה מיועדות לשימוש על חבלים ורצועות ניילון. כבלי פלדה לא "מתקפלים" על הטבעת ולכן מפעילים עומס בנקודה אחת בלבד. ריכוז המאמצים שנוצר בנקודה זו מקרב את הטבעת לכשל.
    • כבלי פלדה קשים בהרבה מהאלומיניום של הטבעות והם מחוספסים. השילוב של שני אלה גורם לשחיקה מואצת של הטבעות ולהחלשתן.

בכל מקרה, כאמור, זהו פתרון מאולתר, ואינו מומלץ.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...