הבדלים בין גרסאות בדף "טיפוס אלפיני"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
חשוב לזכור ש"קל ומהיר" לא יכול לעבוד אלא אם הוא מתקיים יחד עם "בכושר מעולה ועם מספיק נסיון". | חשוב לזכור ש"קל ומהיר" לא יכול לעבוד אלא אם הוא מתקיים יחד עם "בכושר מעולה ועם מספיק נסיון". | ||
| + | |||
| + | ==מקור השם== | ||
| + | מקור השם, הוא כמובן ב[[אלפים]], למרות שהמילה אלפ (Alp) לא מדברת בכלל על ההרים והפסגות, אלא דווקא על המקומות השטוחים בסביבה ההררית. אלפ, מילה ממקור גרמני, שפירושה אחו גבוה בין ההרים. הכוונה לאיזורים השטוחים מכוסי העשב, אליהם היו האיכרים עולים עם עדריהם בקיץ. השם "אלפים" מתייחס למה שעניין את תושבי האיזור, הרבה לפני שהיה להם זמן לעסוק בטיפוס. | ||
| + | |||
| + | מקובל שהטיפוס באירופה התחיל בשנת 1942, שנה שידועה גם כשנת גירוש יהודי ספרד וגילוי אמריקה על ידי קולומבוס (אותו אחד של "ביצת קולומבוס" שהיא וריאציה על ה[[קשר גורדי|קשר הגורדי). באותה שנה טיפסו לראשונה על מונט איגוויי - הר המחט [[Mont Aiguille]] שבאיזור הדרום (Drome). בהמשך הפך ה[[מסלול רגיל|מסלול המקורי]] (Voie Normale) למסלול [[סקרמבלינג]]. | ||
| + | |||
| + | השם "טיפוס אלפיני" או "אלפיניזם" הפך לשם כללי לטיפוס בהרים ובעיקר כשהמסלול חשוב יותר מן הפסגה, וכשהטיפוס הוא בסגנון אלפיני. השם התפשט וכלל גם טיפוס ברכסים אחרים: ב[[אנדים]], ב[[הרי הרוקי]] ועוד. | ||
| + | |||
| + | בעשורים האחרונים מכנים את הטיפוס באנדים בשם "אנדיניזם", למרות שהסגנון דומה מאד ולמעשה מעתיק את הידע והנסיון האירופי. למעשה, הרכס היחיד, אולי, שהיה זכאי לשם משלו הוא ה[[הימלאיה]]. ההרים הגבוהים ביותר של ההימלאיה מחייבים היערכות אחרת, זמן ארוך יותר ומשאבים שאינם דרושים להרים נמוכים יותר. מעטים המטפסים שמסוגלים לטפס [[פסגות מעל 8000מ'|הרים של 8000]] בסגנון אלפיני, ולמרות זאת, לא מקובל השם "הימלאייאיזם"... | ||
==קריאה נוספת== | ==קריאה נוספת== | ||
גרסה מ־23:50, 26 באוגוסט 2009
טיפוס אלפיני הוא טיפוס של מסלולים אלפיניים, ובעיקר, טיפוס בסגנון אלפיני (alpine style). מקובל היום שטיפוס בסגנון אלפיני הוא קל ומהיר (fast and light), עם המינימום האפשרי כדי לשרוד וכדי שהציוד לא יאיט את קצב ההתקדמות. זוהי גישה מנוגדת לטיפוס הרים גבוהים מסורתי, בו תוקפים את האתגר עם כמויות גדולות של ציוד, כוח אדם וזמן, מה שקרוי "טיפוס בסגנון מצור" (siege style).
חשוב לזכור ש"קל ומהיר" לא יכול לעבוד אלא אם הוא מתקיים יחד עם "בכושר מעולה ועם מספיק נסיון".
מקור השם
מקור השם, הוא כמובן באלפים, למרות שהמילה אלפ (Alp) לא מדברת בכלל על ההרים והפסגות, אלא דווקא על המקומות השטוחים בסביבה ההררית. אלפ, מילה ממקור גרמני, שפירושה אחו גבוה בין ההרים. הכוונה לאיזורים השטוחים מכוסי העשב, אליהם היו האיכרים עולים עם עדריהם בקיץ. השם "אלפים" מתייחס למה שעניין את תושבי האיזור, הרבה לפני שהיה להם זמן לעסוק בטיפוס.
מקובל שהטיפוס באירופה התחיל בשנת 1942, שנה שידועה גם כשנת גירוש יהודי ספרד וגילוי אמריקה על ידי קולומבוס (אותו אחד של "ביצת קולומבוס" שהיא וריאציה על ה[[קשר גורדי|קשר הגורדי). באותה שנה טיפסו לראשונה על מונט איגוויי - הר המחט Mont Aiguille שבאיזור הדרום (Drome). בהמשך הפך המסלול המקורי (Voie Normale) למסלול סקרמבלינג.
השם "טיפוס אלפיני" או "אלפיניזם" הפך לשם כללי לטיפוס בהרים ובעיקר כשהמסלול חשוב יותר מן הפסגה, וכשהטיפוס הוא בסגנון אלפיני. השם התפשט וכלל גם טיפוס ברכסים אחרים: באנדים, בהרי הרוקי ועוד.
בעשורים האחרונים מכנים את הטיפוס באנדים בשם "אנדיניזם", למרות שהסגנון דומה מאד ולמעשה מעתיק את הידע והנסיון האירופי. למעשה, הרכס היחיד, אולי, שהיה זכאי לשם משלו הוא ההימלאיה. ההרים הגבוהים ביותר של ההימלאיה מחייבים היערכות אחרת, זמן ארוך יותר ומשאבים שאינם דרושים להרים נמוכים יותר. מעטים המטפסים שמסוגלים לטפס הרים של 8000 בסגנון אלפיני, ולמרות זאת, לא מקובל השם "הימלאייאיזם"...
קריאה נוספת
ehaurho jhmubhho
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
