כוויות קור

אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!

אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים.

כוויות קור (באנגלית frostbites) היא פגיעה ברקמות חיות המתרחשת עקב חשיפה ממושכת לקור קיצוני. הפגיעה ברקמות הגוף מתרחשת כתוצאה מקפיאה של הרקמות, עצירה של זרימות הדם ובעקבותיה - מחסור בחמצן. התוצאה היא הופעה של נמק. כוויות קור מופיעות קושם כל באיברים בולטים (אף, אזניים, אצבעות ובהונות) ומרוחקים ממרכז הגוף (אצבעות ובהונות).

כוויות קור קשורות להיפותרמיה בקשר חזק. במקרים של היפותרמיה הגוף מצמצם או מפסיק את זרימת הדם לאיברים המרוחקים על מנת לשמור את טמפרטורת הליבה תקינה. כך עשויות להופיע כוויות קור גם בקור לא קיצוני.

תסמינים

הסימן הראשון לבעיה בזרימת הדם הוא אבדן צבע ומיד אחריו מופיע אבדן תחושה. כמובן שלבהונות, שבתוך הנעלים, איבוד הצבע אינו נראה, ויש להתייחס לאבדן התחושה.

בתהליך הקפיאה של האיבר נוצרים גבישי קרח בתוך הרקמות. זה עלול לגרום לכאבים חדים ולתחושת שריפה, שלאחריהם אין תחושה כלל. הקפיאה מתבטאת בצבע לבן עמום ובכתמים כחולים או בצבע כחלחל. האיבר הופך לקשה למגע (הוא קפוא) ואין בו דופק כלל. התוצאות תלויות בעומק הפגיעה. אם זרימת הדם חוזרת במהירות, האיבר עשוי להפשיר לחלוטין (ואז אומרים שאין כוויות קור). במהלך ההפשרה התחושה היא של שריפה וכאבים עזים.

אם זרימת הדם מתעכבת, מתרחשת פגיעה בעור וברקמות שמתחתיו. לאחר מספר שעות העור הופך לשחור ומופיע נמק. התוצאות תלויות, שוב, במידת העומק של הפגיעה. אם היא שטחית בלבד, ורק העור נפגע, לאחר ההפשרה העור הפגוע נושר, ומופיע במקומו עור חדש. בפגיעה עמוקה יותר עשויות להפגע גם הרקמות שמתחת לעור. בבהונות הרגליים, למשל, שכבה זו היא שכבת שומן. שכבה זו אינה מתחדשת כמו העור, ולאחר ההחלמה גדל עור על בוהן מעט מצומקת וקשה יותר משהיתה. ללא, או רק עם חלק, משכבות השומן.

בפגיעה עמוקה ממש עשויות להיפגע גם עצמות השלד. במקרים כאלה ההחלמה איטית ביותר ובדרך כלל תידרש קטיעה של האיבר הפגוע, עד למקום שבו העצם עדיין חיה.

מכיוון שאין דרך לדעת אם הפגיעה היא שטחית או עמוקה, מתייחסים לכל כווית קור כאילו היא עמוקה.

במידה ועזרה רפואית נגישה, טיפול ראשוני יהיה העברת האדם לאזור חם, עטיפת האזור הנגוע בתחבושות ובגדים. אם יש היפותרמיה, יש לטפל בה קודם.

יש לשים את האזור הפגוע במים חמימים אך לא חמים, עד שהאזור נהיה רך והתחושה חוזרת. אחרי זה, יש לחבוש את האזור בתחבושות סטריליות, ולהגיע לעזרה רפואית. אם זה סביר שאחרי הטיפול האזור יקפא שוב, אין להפשיר, הקפאה שנייה תגרום נזק רב יותר מקיפאון ממושך.

מניעה

בכוויות קור, מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. למעשה, אין כל טיפול ידוע לכוויות קור ולאחר שאירעה הפגיעה ברקמות, יש להניח לגוף להחלים בעצמו, תוך שמירה מפני זיהומים.

כמו שאמר מארק טווייט: "אם קר לך, סימן שאתה לא נע מספיק מהר". הדרך הטובה ביותר להתחמם היא להאיץ את הקצב. אם זה לא עוזר והתחושה אינה חוזרת עם פעילות מוגברת, יש למצוא מקום מוגן, להוריד את הנעלים או הכפפות, ולהתחמם.

מספר עצות למניעה:

1. היה מודע לקור קיצוני, רטיבות, רוחות חזקות.
2. הצטייד בלבוש מתאים לאשור ולאופי הפעילות. חשוב במיוחד להגן על האזורים הבולטים והמרוחקים.

זכור:

1. כוויות קור קורות בקלות יתרה אצל מטפסים במצב התייבשות, וללא תזונה מספקת.
2. אלכוהול גורם להתרחבות כלי דם, ופוגע ביכולת החישה (והשיפוט).
3. עישון מאט את הסירקולציה ומפחית מיכולת החימום של הגוף.
4. רוחות חזקות מורידות את הטמפרטורה האפקטיבית ומעלות את הסיכוי לפגיעות קור.
5. בגדים צרים והדוקים מפריעים לזרימת הדם ומגדילים את הסיכוי לכוויות קור. עדיפות גרביים בלי גומי. עדיפות נעליים גדולות בחצי מידה על נעליים קטנות בחצי מידה.
6. כפפות עם אצבעות מחוברות (mittens) עדיפות על כפפות רגילות (gloves). הימצאות כל האצבעות באותו חלל מקל על החימום שלהן (פחות שטח פנים הפולט חום).
7. שתי שכבות גרביים מספקות הגנה טובה בהרבה מגרב אחת עבה.
8. אל תתעלם מאיבוד התחושה בבהונות או בכל חלק אחר. אם תתעלם, חוסר התחושה הזה עלול להיות הדבר האחרון שתחוש שם...

טיפול

במקרה של כוויות קור:

1. ההפשרה צריכה, במידת האפשר, להיעשות באופן מהיר ובבת אחת. יש להשרות את האיזור הפגוע במים פושרים (בין 40° ל-44°). ההפשרה מלווה בכאבים חזקים, באדמומיות ורגישות בעור ובשלפוחיות. עם זאת, זו הדרך המומלצת למיזעור הפגיעה הסופית.
2. אם יש סיכוי של קפיאה חוזרת, אין לנסות ולהפשיר את האיזור הקפוא. הפשרה וקפיאה חוזרת מביאים לנזק גדול יותר לרקמות.
3. לא מומלץ לשפשף או להכות באיזורים שקפאו ואיבדו תחושה. זה לא עוזר לחימום, ועשוי לפצוע את העור ולגרום לזיהומים.
4. שמור על האיזור הקפוא מרופד ונקי. ברקמות הפגועות, כשהן קפואות, אבל גם לאחר ההפשרה, זרימת הדם מוגבלת (או לא קיימת) והיכולת של הרקמות הללו לתקן את עצמן, להחלים מפציעות ולהלחם בזיהומים - מועטה.
5. במקרה של כוויות קור בהן יש נזק לרקמות פנימיות (עצמות), הנסיון מראה כי עדיף לחכות עד שהחלק הפגוע ינשור על ניתוח קטיעה מוקדם. הסתייגות לעניין זה היא כמובן התפתחות של זיהום באיזור הנמק ובעצמות (אוסטיאומיליטיס).

קישורים חיצוניים

• היפותרמיה וכוויות קור באתר "רופא של בייס קמפ"
• פגיעות קור (גם היפותרמיה)

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...