אלחוזרים

אלחוזר (באנגלית: One-way systems או unidirectional device) הוא התקן, מכשיר או מערכת מאולתרת, המאפשר לחבל לזרום בכיוון אחד בלבד. אלחוזרים מאולתרים מכונים לפעמים סידורים חד כיווניים.

השימוש העיקרי של אלחוזרים הוא במערכות הרמה. מקרה ברור אחד הוא חילוץ, כשצריך להרים פצוע, מתוך הוטה או קרווס, או העלאתו למפלס יותר גבוה, שבו יש משטח נוח לעזרה ראשונה או גישה לרכב פינוי או למסוק. אלחוזר שימושי גם בהרמת תרמיל כבד או ציוד (הולינג - Hauling), כמקובל במסלולים ארוכים ובטיפוס מלאכותי.

יש חמש תכונות עיקריות שלפיהן ניתן לבחון אלחוזר. והריהן לפי סדר חשיבותן:

א - התכונה העיקרית של אלחוזר היא הנעילה של החבל בכיוון בו הוא אמור להינעל. אנו מכנים נעילה למצב בו החיכוך גדול מספיק כדי להחזיק את המשקל, וככל שהחיכוך גדול יותר, כך טוב יותר.

ב - בכיוון ההפוך (זה שבו החבל אמור לנוע) - כמה שפחות חיכוך, יותר טוב. כל מי שהשתמש פעם באלחוזר בהרמה ונאבק על כל מטר, לא זקוק לשכנוע נוסף בנקודה זו.

ג - כמה שפחות חופש בנעילה, יותר טוב. באלחוזרים, במיוחד מאולתרים, יש תמיד מידה מסוימת של מה שנקרא 'חופש' (שפיל). כלומר שעם הפסקת המשיכה המערכת לא תינעל במקום אלא רק אחרי נסיגה שעשויה להגיע לכמה סנטימטרים. משתמש מיומן במערכות הרמה ישתדל שמשיכותיו תהיינה ארוכות, כדי שהנסיגה של האלחוזר תהווה חלק קטן ככל האפשר (אשר הולך לאיבוד) מהמשיכה. מובן מאליו שיש יתרון לאלחוזר שננעל במקום, או כמעט במקום.

ד - לאלחוזרים מאולתרים, במיוחד למטפסים, חשוב שאפשר יהיה לבנות אלחוזר ללא חלקי ציוד מיוחדים, אלא ממה שיש. טבעות טיפוס רגילות, פרוסיקים, אמצעי חיכוך או רצועה, אינם נחשבים לחלקי ציוד מיוחדים לצורך זה, אבל ג'ומאר, למשל, וגלגלות או מתקני 'הפחתה' למיניהם, לא מהווים ציוד סטנדרטי שכל מטפס נושא עמו דרך קבע כשהוא יוצא לטפס, לפחות לא בארץ. ברור איפוא שאלחוזר שאינו מצריך ציוד מיוחד - מועדף למטפסים. תכונה ד' זו פחות חשובה לצוותי חילוץ, כמובן, שהרי הם יוצאים לשטח עם ידיעה מראש שכדאי לשאת עימם חלקי ציוד מיוחדים. בתמונה, איור של מערכת הרמה פשוטה ללא אמצעים מיוחדים.

ה - מהירות ההתקנה והקלות שבהפעלת האלחוזר, גם אלה חשובים מאוד וכדאי לתת להם תשומת לב נפרדת. אלחוזר שניתן להתקינו תחת מתח, למשל, יש לו יתרון ברור על אחד שחייבים להתקינו על המשך החבל (הרפוי) ורק אח"כ אפשר להעמיסו.

שימוש נוסף לאלחוזרים הוא טיפוס על חבל. כשצריך לטפס על חבל, אפשר לעשות זאת עם פרוסיק גבוה על החבל המחובר לרתמה (כמקובל), אבל במקום הפרוסיק השני (עבור הרגל) אפשר שתי טבעות לנעל, מתקינים דרכן אלחוזר, למשל: גרדה עם החבל עצמו, וכך עולים. יש הטוענים ששיטה זו לטיפוס על חבל יותר מהירה ויותר חסכונית במאמץ משאר השיטות המקובלות.

אלחוזרים שונים

בכמן

אחד הסידורים הפשוטים ביותר. מתבסס על כך שטבעת שינוי הכיוון תיתקע בטבעת של הבכמן ותדחוף אותו על החבל.

שטיכט עם פרוסיק

דומה לבכמן, אך כאן מתבסס על כך שהשטיכט לא יאפשר מעבר של הפרוסיק. כמובן שזה נכון לכל קשר פרוסיק.

שטיכט עם טנדם פרוסיק

טנדם פרוסיק

טבעת עם טיבלוק

השילוב של טבעת וטיבלוק יוצר אלחוזר מצויין, קטן, קל, ובעל נעילה כמעט מיידית. החיסרון העיקרי הוא בכך שאין שם גלגלת, ויש מעט חיכוך במעבר של החבל על הטבעת. זה גם לא יעבוד מעולה עם כל טבעת, ועדיפות טבעות בעלות חתך עגול וחלק.

רסקיו-סנדר

רסקיו-סנדר (RescueScender) יכול לשמש כאלחוזר על חבל. ניתן לחבר את הרסקיו-סנדר לחבל בכל נקודה. בכך הוא דומה להתקנים נוספים שניתן להשתמש בהם על חבל כמו שאנט, בכמן וקשרי פרוסיק שונים.

הרסקיו-סנדר - לא מחליק אלא קורע את המעטפת של החבל בעומס שבין 600 ל- 1100ק"ג, בתלות בעובי החבל, בחיכוך שלו ובנוטביליטי שלו (הקושי שלו). עם זאת, עד לעומס זה הוא יכול לקבל עומס דינמי, ומתאים למערכות צמצום.

רסקיו-סנדר נוח לשימוש כאלחוזר במערכות הרמה ומתיחה בגלל שתי תכונות:

1. יכולת התנועה הדו כיוונית שלו על החבל כאשר הוא רפוי, בניגוד לגרדה, ג'ומאר ואחרים.
2. ניתן להרכיב אותו על חבל מתוח.

• יש לשים לב לרסקיו בעומס גבוה ואין להשאיר עליו מערכת מתיחה בעומס לאורך זמן אלא להעבירה למכשיר חיכוך. רסקיו-סנדר בעומס ירבע (מלשון ריבוע) את החבל.

עכברי חבל

כל עכבר חבל יכול לשמש כאלחוזר, עם העברה של החבל בטבעת מאחוריו. כאשר עכבר החבל נע לכיוון העגינה, הוא נתקע בטבעת ונדחף על ידה. זהו אותו מבנה של אלחוזר כמו בסידור עם הבכמן. החסרון בעכברי חבל כאלה הוא ש יש להם בד"כ קפיץ המחזיק אותם על החבל, וזה מכניס חיכוך למערכת. עכבר חבל נפוץ כזה הוא השאנט.חשוב לשים לב אם עכבר החבל בו משתמשים יודע לקחת עומסים דינאמיים.

ביבליוגרפיה

על חבלים וקשרים, אנדריאה ענתי ומיכה יניב, 2005, פרק 15

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...