הבדלים בין גרסאות בדף "אבני עיגון"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
'''אבני עיגון''' הוא שם כולל ל[[עגינות]] שאינן קבועות בסלע אלא נקבעות על ידי ה[[הובלה|מוביל]] ונלקחות על ידי השני. קיימות אבני עיגון במגוון של גדלים, צורות ואופני פעולה. אבני עיגון מאפשרות לטפס ב[[הובלה]] ולעגון באופן בטוח בכל מקום שבו יש [[חריצים]] או [[פוקטים]] בסלע. אבני עיגון מאפשרות חופש מירבי לנוע על סלע, לטפס ולגלוש גם במקומות שאין בהם עיגונים מוכנים, או [[עצים]] או בולדרים.
+
'''אבני עיגון''' הוא שם כולל ל[[עגינות]] שאינן קבועות בסלע אלא נקבעות על ידי ה[[הובלה|מוביל]] ונלקחות על ידי השני. קיימות אבני עיגון במגוון של גדלים, צורות ואופני פעולה. אבני עיגון מאפשרות לטפס ב[[הובלה]] ולעגון באופן בטוח בכל מקום שבו יש [[חריצים]] או [[פוקטים]] בסלע. אבני עיגון מאפשרות חופש מירבי לנוע על סלע, לטפס ולגלוש גם במקומות שאין בהם עיגונים מוכנים, [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עצים]], [[גשרים]] או בולדרים.
  
  

גרסה מ־04:48, 28 באוגוסט 2008

אבני עיגון הוא שם כולל לעגינות שאינן קבועות בסלע אלא נקבעות על ידי המוביל ונלקחות על ידי השני. קיימות אבני עיגון במגוון של גדלים, צורות ואופני פעולה. אבני עיגון מאפשרות לטפס בהובלה ולעגון באופן בטוח בכל מקום שבו יש חריצים או פוקטים בסלע. אבני עיגון מאפשרות חופש מירבי לנוע על סלע, לטפס ולגלוש גם במקומות שאין בהם עיגונים מוכנים, עצים, גשרים או בולדרים.


בדף זה יש סקירה כללית על עקרונות וסוגים של אבני עיגון. לכל סוג או קבוצה של אבני עיון יש דף או מספר דפים המפרטים היבטים שונים בשימוש ובפעולה.

Nuts.jpg
Tricams.jpg
Hexentrics.jpg
Ballnutzs.jpg
Slcd.jpg
רוקים טריקמים הקסים סליידרים פרנדים


Big bros.jpg
Bashies.jpg
big bros Bashies


איך הכל התחיל

סקירה כללית של סוגי אבני עיגון נפוצות

רוקים

Nuts.jpg

אבני העיגון הראשונות היו גוש מתכת בצורת טריז, בעל חתך טרפזי משני כיוונים שיוכל להתקע בחריץ ברוחב המתאים. אבני עיגון אלה, שנקראו צ'וקים או סטופרים יוצרו בגדלים שונים כך שיתאימו לחריצים בגדלים שונים.

לאבני עיגון בעלות חתך טרפזי יהיה שטח מגע קטן עם הסלע בחריצים ישרים. בזמן הפעלת עומס על אבן כזו מתרכז כל המאמץ בנקודות המגע עם הסלע וכאשר זהו שטח קטן הסלע בנקודה זו עלול להשבר, או לחרוץ את אבן העיגון. הפתרון נמצא בשינוי הגיאומטריה של אבני העיגון. לאבני העיגון המודרניות, או כפי שנהוג לקרוא להם בארץ: רוקים, מבנה קמור מן הצד האחד וקעור מן הצד השני. ההבדלים בין אבני עיגון של חברות שונות הם בעיקר של צורה וההעדפה האישית קובעת כאן יותר משיקולים אובייקטיביים.

המבנה הקעור/קמור של האבן יוצרת התאמה טובה לצורות שונות של חריצים. בחריץ ישר וכמעט מקביל נקבל לפחות שלוש נקודות מגע בין אבן העיגון לבין הסלע. בחריצים שאינם ישרים ומתעקלים לצד זה או אחר ניתן להניח את הרוק כך שיתקבל שטח המגע הגדול ביותר עם הסלע. בסדקים רדודים הרוק נוטה להמשך החוצה מן הסדק ולרוב תתקבל עגינה טובה יותר על ידי שימוש באבן עיגון קטנה יותר לרוחבה. הטריק של שימוש ברוחבה של אבן עיגון מתאים גם בחריצים שהם רחבים יותר בפנים החריץ וצרים בפתחו. הכנסת הרוק לאורך החריץ וסיבובו בפנים, במקום שהוא רחב יותר, מביא אותו לאוריינטציה המתאימה והוא ננעל.

לכל גודל של אבן עיגון יש טווח גדלים של סדקים או חורים להם היא מתאימה. לרוק היושב בחריץ קטן מדי אין מספיק חיכוך כדי להחזיק אותו במקום, ובחריץ גדול מדי, הוא יושב רק על חלקו העליון ביותר כך שבמקרה של נפילה הסלע עשוי להשבר או לחרוץ את המתכת והרוק יישלף. כדאי להשתמש ברוק כך שנקודות המגע עם הסלע יהיו בשני השלישים האמצעיים של אבן העיגון.


הקסים

טריקמים

פרנדים

אבני עיגון נוספות

big bros

אופסטים

סליידרים

קאם-לוקס

bashies

aluminum heads

copper heads

חלוקה על פי אופי הפעולה

אבני עיגון פאסיביות

אבני עיגון חצי אקטיביות

אבני עיגון אקטיביות

התאמת אבני עיגון לסוגי סלעים

גיר

גרניט

אבן חול


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...