הבדלים בין גרסאות בדף "ויטאלי מיכאלוביץ' אבאלאקוב"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ויטאלי אבאלאקוב נולד בעיר קראסנויארסק (Krasnoyarsk) בסיביר. הוא התחיל לטפס על העמודים שליד עיר הולדתו. הוא אהב לטייל אך יותר מכל נמשך להרים ולטיפוס עליהם. הוא סיפר שעוד כילד לא היה חזק מאד, אך הוא פיתח עמידות לכאב וכוח רצון חזק, ששירתו אותו היטב כמטפס. בשנת 1930 הוא יצא לטפס בקווקז. לאחר שמספר חברים מנוסים, שהיו אמורים לצאת איתו לטפס, נהרגו על האלברוס, הוא טיפס, יחד עם שני חברים בלתי מנוסים בדיוק כמוהו, על הדיאק-טאו (Dyak-Tau), בגובה 5198מ'. | ויטאלי אבאלאקוב נולד בעיר קראסנויארסק (Krasnoyarsk) בסיביר. הוא התחיל לטפס על העמודים שליד עיר הולדתו. הוא אהב לטייל אך יותר מכל נמשך להרים ולטיפוס עליהם. הוא סיפר שעוד כילד לא היה חזק מאד, אך הוא פיתח עמידות לכאב וכוח רצון חזק, ששירתו אותו היטב כמטפס. בשנת 1930 הוא יצא לטפס בקווקז. לאחר שמספר חברים מנוסים, שהיו אמורים לצאת איתו לטפס, נהרגו על האלברוס, הוא טיפס, יחד עם שני חברים בלתי מנוסים בדיוק כמוהו, על הדיאק-טאו (Dyak-Tau), בגובה 5198מ'. | ||
| − | אבאלאקוב התבלט כשטיפס על הפסגות הגבוהות ביותר בפאמיר, קווקז וטיין-שאן. הוא היה הרוסי הראשון שטיפס על [[הר לנין]], ב[[פאמיר]], בשנת 1934. לאחר מכן הוא טיפס עוד פעמיים על הר לנין. בשנת 1936 הוא היה הראשון שטיפס על ה[[חאן-טנגרי]], שב[[טיין שאן]], שם איבד שבע מבהונותיו וחצי כף רגלו ל[[כוויות קור]]. | + | אבאלאקוב התבלט כשטיפס על הפסגות הגבוהות ביותר בפאמיר, קווקז וטיין-שאן. הוא היה הרוסי הראשון שטיפס על [[הר לנין]], ב[[הרי פאמיר|פאמיר]], בשנת 1934. לאחר מכן הוא טיפס עוד פעמיים על הר לנין. בשנת 1936 הוא היה הראשון שטיפס על ה[[חאן-טנגרי]], שב[[טיין שאן]], שם איבד שבע מבהונותיו וחצי כף רגלו ל[[כוויות קור]]. |
אבאלאקוב קיבל תואר של מהנדס מכונות מן המכון הכימי-טכנולוגי במוסקבה, והוא המשיך לטפס וטיפס על הרים רבים אחרים. הקטיעות שעבר אחרי הטיפוס על החאן טנגרי גרמו לו להתמקד בבטיחות בטיפוס בהרים. ההכשרה שלו כמהנדס מכונות תרמו לכך שהוא הפך ל"ממונה על הבטיחות" ומנהל של שני בתי ספר לאלפיניזם. | אבאלאקוב קיבל תואר של מהנדס מכונות מן המכון הכימי-טכנולוגי במוסקבה, והוא המשיך לטפס וטיפס על הרים רבים אחרים. הקטיעות שעבר אחרי הטיפוס על החאן טנגרי גרמו לו להתמקד בבטיחות בטיפוס בהרים. ההכשרה שלו כמהנדס מכונות תרמו לכך שהוא הפך ל"ממונה על הבטיחות" ומנהל של שני בתי ספר לאלפיניזם. | ||
גרסה מ־23:48, 8 ביולי 2020
ויטאלי מיכאלוביץ' אבאלאקוב (באנגלית: Vitaly Mikhaylovich Abalakov, ברוסית:Абалаков, Виталий Михайлович, נולד ב-31 בדצמבר 1906, נפטר ב-26 במאי, 1986) היה אלפיניסט רוסי וממציא, שכונה "אבי האלפיניזם הסובייטי". הוא היה אחיו של יבגני אבאלאקוב, גם הוא מטפס הרים.
ויטאלי אבאלאקוב נולד בעיר קראסנויארסק (Krasnoyarsk) בסיביר. הוא התחיל לטפס על העמודים שליד עיר הולדתו. הוא אהב לטייל אך יותר מכל נמשך להרים ולטיפוס עליהם. הוא סיפר שעוד כילד לא היה חזק מאד, אך הוא פיתח עמידות לכאב וכוח רצון חזק, ששירתו אותו היטב כמטפס. בשנת 1930 הוא יצא לטפס בקווקז. לאחר שמספר חברים מנוסים, שהיו אמורים לצאת איתו לטפס, נהרגו על האלברוס, הוא טיפס, יחד עם שני חברים בלתי מנוסים בדיוק כמוהו, על הדיאק-טאו (Dyak-Tau), בגובה 5198מ'.
אבאלאקוב התבלט כשטיפס על הפסגות הגבוהות ביותר בפאמיר, קווקז וטיין-שאן. הוא היה הרוסי הראשון שטיפס על הר לנין, בפאמיר, בשנת 1934. לאחר מכן הוא טיפס עוד פעמיים על הר לנין. בשנת 1936 הוא היה הראשון שטיפס על החאן-טנגרי, שבטיין שאן, שם איבד שבע מבהונותיו וחצי כף רגלו לכוויות קור.
אבאלאקוב קיבל תואר של מהנדס מכונות מן המכון הכימי-טכנולוגי במוסקבה, והוא המשיך לטפס וטיפס על הרים רבים אחרים. הקטיעות שעבר אחרי הטיפוס על החאן טנגרי גרמו לו להתמקד בבטיחות בטיפוס בהרים. ההכשרה שלו כמהנדס מכונות תרמו לכך שהוא הפך ל"ממונה על הבטיחות" ומנהל של שני בתי ספר לאלפיניזם.
בשנת 1938 נאסר אבאלאקוב, עם עוד כמה עשרות מטפסים, והיה בחקירה שנמשכה עד 1940. הוא הואשם ב"תעמולה פומבית", "הפצה של טכניקות טיפוס הרים מערביות", "המעטה בערכם של הישגים סובייטיים בטיפוס" ובהיותו מרגל גרמני. מטפסים רבים מאלה שנאסרו יחד איתו הוצאו להורג.
אבאלאקוב ניצל היטב את ההכשרה ההנדסית שלו, והיה הראשון שהשתמש בעיקרון של העקומה הלוגריתמית לעגינות. על בסיס זה הוא המציא בשנות ה-1930 את הקאם, שהתפתח לפרנדים וקמלוטים שאנו מכירים כיום. הוא גם המציא את העגינה לקרח שקרויה על שמו: אבאלאקוב. שני אלה התפרסמו, אבל הוא פיתח פריטי ציוד נוספים לטיפוס.
בשנת 1957 הוא עוטר באות מסדר לנין, ב-1972 באות מסדר הכבוד, בשנת 1943 הוכתר כמאסטר כבוד של הספורט הסובייטי וב-1961 כמאמן כבוד של ברית המועצות. בשנת 1976 זכה לחברות של כבוד במועדון האלפיני האמריקאי.
אבאלאקוב כתב 40 ספרים, ביניהם גם אוטוביוגרפיה בשם "קריאת ההרים" (The Call of the Mountains).
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
