האם כדאי לי להתחיל להתאמן על קמפוס בורד?

קצת היסטוריה, אקציון דירקט ועוד טריוויה של טיפוס...

הקמפוס בורד הוא מתקן אימונים ספציפי, שתוכנן ונבנה על ידי המטפס האגדי וולפגנג גוליך. למה אגדי? הוא טיפס מסלולים של 8c (ואולי 9a) כבר בסוף שנות השמונים של המאה ה-20. המסלולים שהוא עבד עליהם הרבה היו באיזור הפרנקניורה, בגרמניה, שסוג הסלע שלו מאופיין בפוקטים קטנים וחדים.

המסלול המפורסם ביותר של גוליך היה ה-Action Directe, שיש לבטא "אקציון דירקט", במבטא גרמני. המסלול הזה - קיר קצר אבל שלילי מאד (כ-50°), עם סדרה של צעדים דינאמיים בין פוקטים של אצבע אחת או שתיים, ובסוף יציאה כוחנית מאד.

הוא בחן את יכולותיו מול המסלול, והגיע למסקנה, לאחר איבחון מדוקדק שהגורם המגביל שלו הוא יכולת הגיוס השרירי (muscle recruitment).

תיכף נסביר בדיוק מה זה, אבל קודם נסיים את הסיפור.

כדי לשפר את הגיוס השרירי שלו הוא תכנן ובנה, כאמור, את הקמפוס בורד הראשון (שנבנה במועדון הכושר בקמפוס של אוניברסיטת נירנברג - ומכאן השם). לאחר מספר חדשי אימון, הוא אכן הגיע למצב שהוא יכול לטפס את המסלול הזה ועוד מסלולים קשים ביותר על הפוקטים של הפרנקניורה. גוליך טיפס את האקציון דירקט בשנת 1991. המסלול נחשב ל-9a הראשון בעולם, והוא נשאר ללא חזרות עד 1995.

דרך אגב, אחד המטפסים הגדולים של אותה התקופה, בן מון, שנחשב לבעל אצבעות חזקות במיוחד, טען שהאקציון דירקט עשה לו טנדוניטיס.

גיוס שרירי

גיוס שרירי (שנקרא גם גיוס יחידות מוטוריות) הוא כפי הנראה המרכיב החשוב בכוח מתפרץ. כוח מתפרץ (למעשה - הספק) הוא היכולת להפיק כמות גדולה של עבודה בזמן קצר. זה תלוי במספר סיבי השריר המתכווצים באותו זמן בדיוק. כלומר, שעל הכוח המתפרץ משפיעים שני דברים:

1. כמות סיבי השריר הקיימים בשריר המופעל. זהו גודל השריר, או יותר מדוייק - שטח החתך של השריר.
2. היכולת של העצבים הנותנים את הפקודה לסיבי השריר לתת את פקודת ההתכווצות לכמה שיותר סיבי שריר ביחד. זו בעייה של תזמון עצבי - וזהו הגיוס השרירי. מספר סיבי השריר מתוך הקיימים "מתגייסים" כדי לבצע את הפעולה.

לטיפוס, עדיף בהרבה לשפר את הגיוס השרירי מאשר את מספר סיבי השריר הקיימים. כל גידול במספר תאי השריר מביא לגידול במסת השריר, ולכן במסת המטפס. מכיוון שגידול כזה משפר את חוזק השריר, אבל מוריד את החוזק היחסי של המטפס - זה לא יעיל.

שיפור בגיוס העצבי מאפשר להפיק יותר הספק משריר באותו גודל ולכן יעיל הרבה יותר.

איך משפרים את הגיוס השרירי?

מכיוון שהגיוס השרירי הוא בעיקרו יכולת עצבית, השיפור בגיוס שרירי הוא למעשה סוג של למידה.

בעוד גידול במסת השריר דורש זמן רב, ושינוי תזונתי מתאים (יותר חלבונים, למשל), השיפור ביכולות העצביות הוא מהיר ביותר. נסו צעד דינאמי שהוא בדיוק מחוץ לטווח שלכם עשרים - שלושים פעם באותו אימון ותראו שבתוך רבע שעה או עשרים דקות תוכלו לראות שיפור משמעותי ביכולת שלכם. בעיקרון - זהו האימון לגיוס שרירי.

אז כדאי לי או לא?

• אם אתם לא מסוגלים לטפס V5-6 או 7a-b על אחיזות אצבעות - אל תתאמנו על קמפוס בורד!
• אם אתם מטפסים פחות משנה - אל תתאמנו על קמפוס בורד!
• קמפוס בורד משפר כוח מתפרץ, אבל מעמיס באופן קיצוני על האצבעות בגלל האופי הדינאמי של האימון. אם אתם רוצים לשפר כוח אצבעות - השקיעו בפינגרבורד ולא בקמפוס בורד. פחות סיכוי שתפצעו על פינגרבורד.
• זכרו: גוליך איבחן באופן מדוייק את מה שהיה צריך למסלול בסגנון מסויים. במילים אחרות: אם אתם לא בדרך לפרנקניורה - בכלל לא בטוח שקמפוס בורד זה המתקן שאתם צריכים.
• ולבסוף: הצעדים על קמפוס הם מונוטוניים ולא משקפים צעדי טיפוס. אם אתם לא ממוקדים באימון לכוח מתפרץ על אחיזות של פרק-שניים - טפסו ובלדרו על אחיזות קטנות בשלילי - כך תשפרו גם את הטכניקה שלכם.

אם החלטתם בכל זאת:

• אל תעלו על קמפוס בורד לפני חימום והכנה מנטאלית - צריך להיות מרוכזים וחדים!
• לא יותר מאימון קמפוסינג אחד לשבוע!
• לפחות בחמישה-ששה אימונים ראשונים - רגל על הרצפה או על הקיר. תנו לגוף להתרגל!
• היו קשובים לגוף והפסיקו בסימן הראשון לכאב!

קריאה נוספת

• קמפוס בורד
• אימון על קמפוס בורד
• כוח מתפרץ

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...