Leading methods

leading

שיטות הובלה

This page describes the major leading methods, which are different ways to lead (and belay) a route. Each method is described here, along with its cons and pros, and the types ofroutes it's best for. The association of the type of rope and belay system with a type of route, though, is onle general, and ther may be extreme cases where the best chice would be different fron what is stated here.

Top-rope is a different belay system, that discussed in details in the page on top-rope.

There are three main leading methods. The original system used natural fiber ropes, and utilised dynamic body belay techniques, usually without a belay device. The modern version uses a friction devicer and a single NyLon rope and is call Single rope climbing. This system is especially efficient for short, mostly single-pitch routes, sport routes and for multipitch routes that have a walk off and do no not need rappeling for the descent.

The second method is double rope, and uses two thinner ropes, each one of which can take the shock of breaking most lead falls. Each rope is called a Half rope. This system is better for multipitch routes, and for routes that are not going straightforwardly up (have traverses, for example).

The third method is called twin rope and uses even skinnier ropes than for double rope. These ropes are treated as if they were one rope, and they are both clipped into all the pieces. This method is common in mountaineering, on alpine, ice and mixed routes, and for multipitch rock routes, especially stright and bolted ones.

The climbing is similar for all three methods: the route is devided to pitches, whose maximum length is the length of the rope (in French: "longeurs) which means "rope lengths"). At the end of each pitch the is a belay stance.

A small comparison table:

Leading method/Rop type	Simbol	Diameter [mm]
Single rope		9.4 - 11
Double/Half rope		8.3 - 9.1
rope Twin		8 - 8.8

נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ"מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ"מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.

השיטות השונות

single rope

Single rope leading

בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן גלישה על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל (גולש אחרון), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה.

double rope

Double rope leading

הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן במקדם נפילה נמוך.

בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: "הצהוב מימין, הכחול מright").

העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר יתרונות והיא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת מסלולים ארוכים עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מאיבטוח בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.

על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.

twin rope

Twin rope leading

זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד"כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל העגינות במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.

קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.

moving together

Simultanios climbing

In this method, the climbers are roped together, and moving at the same time. This way, the climb is not divided into pithces at all. This style is also known as simul-climbing Moving together is very common on alpine climbs but can be used on any route. If we consider the simlple case of rock cimbing, instead of having the leader go while the belayer stays at the same time, both are advancing, the leader places protection and clips the rope, and the second cleans each piece as he reaches them. In case of a fall, the other climber is the counter weight and both stop hanging from an anchor between them. When the leader runs out of gear, he stops to recollect everything from the second.

הולכים יחד (moving together), זו שיטת טיפוס בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני ). שיטה זו נפוצה במיוחד במסלולים אלפיניים, אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של טיפוס סלע, במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח עגינות, ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד לעגינות הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של הטיפוס, בהם הסיכוי לנפילה נמוך.

שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות:

1. הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל וייתלוש אותו מן המסלול.
2. מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו.

roped solo

pseudo leading

זו שיטה המשמשת לתרגול הובלה. המוביל מטפס וגורר אחריו חבל הובלה, אבל הוא מאובטח בטופ-רופ על המסלול. הרעיון הוא לתרגל את המיומנות של לשים עגינות ולהשתמש באבני עיגון או עגינות מאולתרות תוך כדי הובלה. טיפוס בפסאודו מאפשר למוביל "ליפול" על כל העגינות שלו ולבדוק אותן.

השיטה של אנדריאה לסולו

שיטה זו משתמשת ברעיון דומה לאבטחה בויה פראטה, או להליכה לאורך חבל קבוע, אבל עדיין מחייבת הקלפה של החבל תוך כדי טיפוס. זה לא ממש הובלה, לא ממש טופ-רופ, ולא ממש סולו. זו, כפי שאנדריאה כינה אותה: "עוד שיטה לאבטוח עצמי".

בשיטה זו יש חבל קבוע לאורך המסלול ולמטפס טבעת המוקלפת עליו. לאורך המסלול המטפס מקליפ עגינות על החבל מתחת לטבעת, כך שבמקרה של נפילה הוא ייפול עד קצת מתחת (תלוי ברפיון בחבל) העגינה האחרונה שלו.

Further reading

• single rope, double rope, וtwin rope
• fall factor
• impact force
• forces gnerated while breaking a fall
• [effective fall factor]]
• dynamic belay
• advanced dynamic belay
• Is there a problem using a double rope as a single rope? If so, what is the problem?

Links

• singe and double rope
• this is where the illustrations were taken from
• rope types and leading stylis, at

---

Contributions to this page were made by Mica Yaniv and others...