הבדלים בין גרסאות בדף "דיאמוקס"
מ |
מ |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
<div align=right> | <div align=right> | ||
| − | '''דיאמוקס''' ('''Diamox''') הוא שם מסחרי של '''אצטאזולאמיד''' ('''Acetazolamide'''), | + | '''דיאמוקס''' ('''Diamox''') הוא שם מסחרי של '''אצטאזולאמיד''' ('''Acetazolamide'''), שנמכרת בארץ בשם המסחרי '''אורמוקס''' ('''Uramox'''), היא התרופה היעילה ביותר לטיפול בשלבים המוקדמים של [[מחלת גבהים]], ולהאצה של תהליך ה[[התאקלמות]]. יעילותה הוכחה באיספור מחקרים. התרופה '''חייבת במרשם רופא''', מכילה שייר גופרתי (סולפה) ועשויה לחולל תגובות בין-תרופתיות חריפות עם מגוון חומרים, לרבות אספירין ואלכוהול. יש לה מעט תופעות לוואי והן כוללות חוסר תחושה, רעידות או עיקצוץ וגירוד בקצות האצבעות ובכפות הידיים והרגליים ובאף ובשפתיים. כמו כן התלוננו אנשים על צלצולים באזניים. כל התופעות הללו נעלמות עם הפסקת השימוש בתרופה. הדיאמוקס יעילה במניעה של מחלת גבהים כמו גם בטיפול בה לאחר שהיא מופיעה. כאמור, לדיאמוקס השפעה משתנת חזקה ויש להקפיד על שתיה מרובה בעת השימוש בה. |
| − | |||
| − | |||
כל הסימנים המראים על התאקלמות לא שלמה ניתנים לטיפול על ידי דיאמוקס, המשפרת את יכולת ההתאקלמות באופן כללי ומאיצה את התהליך. | כל הסימנים המראים על התאקלמות לא שלמה ניתנים לטיפול על ידי דיאמוקס, המשפרת את יכולת ההתאקלמות באופן כללי ומאיצה את התהליך. | ||
| − | ''' | + | '''במקרים המגיעים לשלבים מתקדמים של מחלת גבהים, בהם מזוהים [[הייס|בצקת מוח]] ו/או [[הייפ|בצקת ריאות]] יש לטפל בתרופות אחרות לחלוטין. תרופות אחרות אלה, כמו [[נייפדיפין]] ו[[דקסמתאזון]] אינן משפרות את היכולת להתאקלמות ואינן עוזרות לתהליך, כמו דיאמוקס, אלא באות לייצב את מצבו של החולה ולהשאיר אותו בחיים עד שיגיע לגובה נמוך יותר''' |
'''חשוב לדעת כי 2-3% מן האוכלוסיה מראים תגובה אלרגית אליה. אנשים אלרגיים לסולפה אינם יכולים לקחת דיאמוקס''' | '''חשוב לדעת כי 2-3% מן האוכלוסיה מראים תגובה אלרגית אליה. אנשים אלרגיים לסולפה אינם יכולים לקחת דיאמוקס''' | ||
גרסה מ־09:07, 16 בדצמבר 2007
אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!
דיאמוקס (Diamox) הוא שם מסחרי של אצטאזולאמיד (Acetazolamide), שנמכרת בארץ בשם המסחרי אורמוקס (Uramox), היא התרופה היעילה ביותר לטיפול בשלבים המוקדמים של מחלת גבהים, ולהאצה של תהליך ההתאקלמות. יעילותה הוכחה באיספור מחקרים. התרופה חייבת במרשם רופא, מכילה שייר גופרתי (סולפה) ועשויה לחולל תגובות בין-תרופתיות חריפות עם מגוון חומרים, לרבות אספירין ואלכוהול. יש לה מעט תופעות לוואי והן כוללות חוסר תחושה, רעידות או עיקצוץ וגירוד בקצות האצבעות ובכפות הידיים והרגליים ובאף ובשפתיים. כמו כן התלוננו אנשים על צלצולים באזניים. כל התופעות הללו נעלמות עם הפסקת השימוש בתרופה. הדיאמוקס יעילה במניעה של מחלת גבהים כמו גם בטיפול בה לאחר שהיא מופיעה. כאמור, לדיאמוקס השפעה משתנת חזקה ויש להקפיד על שתיה מרובה בעת השימוש בה.
כל הסימנים המראים על התאקלמות לא שלמה ניתנים לטיפול על ידי דיאמוקס, המשפרת את יכולת ההתאקלמות באופן כללי ומאיצה את התהליך.
במקרים המגיעים לשלבים מתקדמים של מחלת גבהים, בהם מזוהים בצקת מוח ו/או בצקת ריאות יש לטפל בתרופות אחרות לחלוטין. תרופות אחרות אלה, כמו נייפדיפין ודקסמתאזון אינן משפרות את היכולת להתאקלמות ואינן עוזרות לתהליך, כמו דיאמוקס, אלא באות לייצב את מצבו של החולה ולהשאיר אותו בחיים עד שיגיע לגובה נמוך יותר
חשוב לדעת כי 2-3% מן האוכלוסיה מראים תגובה אלרגית אליה. אנשים אלרגיים לסולפה אינם יכולים לקחת דיאמוקס
- שימוש: דיאמוקס יעילה במיוחד כאשר היא ניטלת כ-48 שעות לפני העליה בגובה. יש להדגיש כי התרופה אינה מטפלת במחסור בחמצן, העשוי לגרום נזקים רפואיים חמורים, אלא רק מזרזת את ההתאקלמות מבעוד מועד לגבהים. התרופה גם משפיעה לאחר הופעת מחלת גבהים, ולוקח לה כ-24 שעות להשפיע.
לקריאה נוספת
מחלת גבהים / מיכה יניב, באתר מדריכי הטיפוס של המזרח התיכון
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
