הבדלים בין גרסאות בדף "קניונינג"

גרסה אחרונה מ־03:17, 4 בפברואר 2021

גלישה בקניון זורם בירדן

המונח קניונינג (באנגלית Canyoning או Canyoneering) מתאר התקדמות בקניונים, תוך שימוש במגוון של טכניקות: גלישה, טיפוס, אומגות, שחייה, קפיצות, צלילה, בולדר-הופינג והליכה. למרות שגם טיול שכולל רק הליכה בתוך קניון נכנס להגדרה הזו, בדר"כ הכוונה לתיאור מעבר בקניונים הדורשים שימוש בטכניקות נוספות, כמו טיפוס (עם או בלי חבלים), גלישה וכדומה.

מסלולי קניונינג רבים מחייבים כישורי ניווט, route-finding וכישורים אחרים הדרושים להישרדות. מסלולי קניונינג רבים הם בקניונים צרים, מרובי מפלים. באזורנו נמצאים מסלולי קניונינג בסלעי גיר כמו במדבר יהודה ובנגב, בזלת כמו בגולן ובירדן או גרניט ואבן חול כמו בסיני ובירדן.

קניונים ללא זרימה

נחלי אכזב, שיכולים להיות יבשים, או לכלול גבים עם מים עומדים, אך הגלישות בהם יבשות בהעדר זרימה.

החבלים המשמשים לגלישה בקניונים יבשים הם חבלי ניילון, שהם פחות רגישים לחום.

קניונים זורמים

קניונים עם מים זורמים, בייחוד כאלו עם זרימה משמעותית, מחייבים כללים ואמצעים שונים מאשר מסלולי גלישה אחרים.

במסלולים רטובים (גם בקניונים לא זורמים שהם מרובי גבים, כמו נחל רחף בשנה טובה) משתמשים, על פי הצורך, בכלים אטומים למים (שקיות אטימה, קאג), בתיקים עם פתחי ריקון מים, ובביגוד לשמירה על חום הגוף, כמו ביגוד ניאופרן (חליפות, גרבים, כפפות) או חליפות יבשות.

חבלי ניילון נחלשים במים בכשלושים אחוזים, ומשקלו הסגולי של ניילון גדול מזה של המים, ולכן הם שוקעים. משתי סיבות אלה משתמשים במסלולים רטובים בחבלי פוליפרופילן, שהם קלים ממים ואינם נחלשים. החסרון של פוליפרופילן הוא טמפרטורת ההתכה הנמוכה שלו. לולא הקירור המתמיד של המים, חבל כזה עלול להיפסל מהתחממות אמצעי החיכוך. לא מומלץ להשתמש בחבלים כאלו במסלולים יבשים.

במסלולים בהם הזרימה היא חזקה, פעמים רבות בוחרים להשתמש בחבל יחיד ובשמינית עם חצי חיכוך, כדי לא לנתק את השמינית מן הרתמה ולאבד אותה במים. לכמה חברות יש שמיניות מיוחדות לקניונינג, עם עקרון פעולה דומה וכן יש מבחר רב של אמצעי חיכוך לקניונינג ביניהם הוקה, קריטר, פיראנה, סקווארל ועוד'

שיטפונות

סכנה שמאפיינת קניונינג יותר מכל ספורט אחר היא שיטפונות, עד כדי כך שמידת היכולת לצאת מהנחל במקרה של שיטפון מתקרב משפיעה על דירוג הקושי שלו (ראו קטגוריה נפרדת למטה).

שיטפון יכול להופיע גם בנחל אכזב אשר יבש רוב ימות השנה. גורמים מחוללי שיטפונות יכולים להיות:

- עליה הדרגתית במפלס של נחל זורם בעקבות גשמים ממושכים - ככל שהזרם מתחזק, מידת הקושי של הנחל ומידת הסכנה לשהייה בו עולות. יש נחלים שלגביהם יש מידע על ספיקה מקסימלית שמעבר אליה אסור להיכנס לנחל, או תמונות של נקודה בנחל (בדר"כ ליד גשר או נקודת התחלה) שבה ניתן לבדוק אם הזרימה חזקה מדי או לא.

- שיטפון בזק בעקבות גשמים חזקים על הנחל או אגן הניקוז שלו - כפי שקורה אצלנו לא פעם, שיטפון בזק יכול להופיע גם כאשר בנחל עצמו מזג האוויר שמשי.

- המסת שלגים - יש קניונים מוכרים רבים באירופה ובצפון אמריקה, שבימי הקיץ מתגברת בהם עוצמת הזרם במהלך היום, בשל סמיכות לקרחוני עד. יש נחלים שבשל המסת קרחונים ניתן לבצע אותם רק בסתיו (בחורף ובאביב הם קפואים, ובקיץ חזקים מדי).

- פתיחת סכרים - במקומות רבים (גם באירופה) מבוצעת פתיחת סכרים בראש נחלים (גם נחלים מבולטים ומטוילים), לפעמים בזמנים קבועים ולפעמים ללא התראה מראש. פתיחת סכר יוצרת שיטפון בזק. באחריות הגולש לברר מבעוד מועד שאין סכר בנחל הספציפי (המידע מצוי בספרים) או שאין סכנה לפתיחת הסכר באותו יום (יש טלפונים לבירור בספרים או במוקדי מידע). פתיחה של סכר יכולה להיות גם בשל ריבוי גשמים (גם אם ביום הפתיחה יש הפוגה בגשם), אבל גם באמצע הקיץ, בין בגלל המסת שלגים ובין בשל צרכים טכניים של אתר הסכר (ניקוי / תיקון).

דירוגי קושי של קניונים

ישנם דירוגי קושי שונים. דירוג הקושי המקובל מורכב משלושה תתי-דירוג שונים.

א. קושי אנכי (Vertical Difficulty) - מסומן באות V, מהקל ביותר (V1 - ללא גלישות או טיפוס) ועד לקשה ביותר (V7 - גלישות גבוהות ומורכבות, גלישות אנכיות באמצע זרם חזק, תחנות עגינה לא נגישות, טרברסות, טיפוסים חשופים וכדומה).

ב. קושי מימי (Aquactic Difficulty) - מסומן באות A, מהקל ביותר (A1 - מים רגועים, ללא שחייה) ועד לקשה ביותר (A7 - מערבולות חזקות, סיפונים ארוכים או עמוקים, זרם חזק, קפיצות גבוהות, טובוגנים מעוקלים וכדומה).

ג. מידת המחויבות (comitment) - מסומן באותיות רומיות, מהקל ביותר (I - מסלול קצר עם יציאות קלות מהנחל) ועד לקשה ביותר (VI - מסלול בן מספר ימים, ללא נקודות יציאה מהנחל, או עם נקודות יציאה במרחק של כמה שעות זו מזו). הקטגוריה הזו מלמדת גם על קושי שנובע מהאורך המצטבר, וגם על מידת הסכנה במקרה של שיטפון.

לדוגמא, הנחל היפה Campione, הוא בעל דירוג קושי של V3 A3 II, כלומר, הוא בדרגת קושי בינונית.

לעוד הסברים לגבי דירוג הקושי המשולש, ראו למשל דירוג מפורט באתר קניונינג ניו-זילנדי.

בנוסף, קיים גם דירוג קושי כללי (דירוג צרפתי אלפיני):

F - קל - Facile

PD - קצת קשה - Peu Difficile

AD - קשה למדי - Assez Difficile

D - קשה - Difficile

TD - קשה מאוד - Très Difficile

ED - קשה באופן קיצוני - Extrêmement Difficile

וישנם גם דירוגי ביניים באמצעות פלוס ומינוס. למשל, לפי סדר קושי יורד: pd, pd+, ad-, ad

טכניקות גלישה בקניונים עם זרימה

א. גלישה על חבל אחד: מעבר ליתרונות (והחסרונות) הכלליים שיש לגלישה על חבל אחד, יש גם יתרונות שמיוחדים לנחל זורם. למשל, הימנעות מהיתקעות של קצות החבל במכשולים בתוך המים, ע"י הנמכת חבל הגלישה לגובה רצוי (בגלישה על שני חבלים, אילו היו מונמכים שני קצות החבל, לא ניתן היה למשוך אותו, בייחוד במקומות בהם הזרם מחייב משיכת חבל ממקום שמרוחק מהמפל).

גלישה על חבל אחד אפשרית, למשל, על ידי גלישה עם חבל משיכה, או על ידי גלישה עם בלוק. קיימות טכניקות מתקדמות של גלישה על חבל אחד, שמקנות יתרונות נוספים, אבל חלק מהן לא מתאימות לגלישה בזרם. למשל, בגלישה עם פידלסטיק בזרם גבוה, קיימת סכנה שחבל המשיכה והפידלסטיק יימשכו למטה ע"י הזרם וכתוצאה מכך המערכת תקרוס.

ב. שחרור חבל הגלישה ללא ניתוק אמצעי החיכוך: בגלישה בזרם קיימת סכנה שאמצעי החיכוך יטבע או ייסחף בזמן שמנתקים אותו מהרתמה כדי לשחרר את חבל הגלישה. יש כמה אפשרויות למניעת הסיכון.

(1) הנמכת החבל באופן מבוקר, כך שבכניסה למים החבל "ייגמר" ויצא מעצמו מאמצעי החיכוך.

(2) בגלישה עם שמינית - גלישה בחצי חיכוך. להבדיל מחיכוך מלא, בחצי חיכוך אין צורך להוציא את השמינית מהטבעת המחוברת לרתמה.

(3) גלישה עם אמצעי חיכוך שמאפשר שחרור חבל מבלי לנתק אותו מהרתמה, כמו פיראנה ועוד. זו כמובן הדרך העדיפה, שכן לא תמיד אפשרי לגלוש בחצי חיכוך, או להנמיך את החבל באופן מבוקר.

ג. סידורי חבל: כדי להימנע מהסתבכות של חבלים במכשולים שנמצאים במים, בין ע"י שקיעה ובין ע"י היסחפות בזרם, וגם כדי לאפשר כניסה חלקה למים, ניתן להנמיך את חבל הגלישה באופן מבוקר, כך שקצה החבל לא ישקע במים. את חבל המשיכה לא משליכים למים, אלא מורידים אותו עם אחד הגולשים.

כשתחתית המפל נראית מראש המפל, ניתן להנמיך את חבל הגלישה על סמך ראיה. מקובל להנמיך את החבל עד ל-1 מטר מעל למים, כשהוא לא במצב מועמס.

כשתחתית המפל לא נראית מראש המפל, יש להנמיך את החבל באמצעות הגולש הראשון, ע"י הגלשתו בחלק התחתון של הגלישה. טכניקה לדוגמא לביצוע ההנמכה המבוקרת ניתן למצוא כאן.

ד. כניסה למים: ככל שהזרם גבוה יותר, עדיף לוודא מראש שהכניסה למים תהיה חלקה ומהירה כמה שיותר, כדי להימנע מהסתבכות באזור השוצף של תחתית המפל, בו לעתים צריך להתקדם בכוח כדי להתגבר על זרימה שמקשה על התרחקות מתחתית המפל):

- גלישה על חבל שהונמך באופן מבוקר, כדי למנוע צורך בהשתחררות מהחבל בתוך המים.

- התנתקות מהחבל על גבי מדרגה נמוכה שממנה ניתן לרדת או לקפוץ למים, כדי למנוע צורך בהשתחררות מהחבל בתוך המים, וכדי לאפשר התרחקות קלה יותר מתחתית המפל.

- שחרור הגיבוי (פרוסיק, שאנט וכולי) לפני הכניסה למים, ככל שאפשרי.

- גלישה ללא תיק כבד, או ללא תיק בכלל (ניתן להגליש או לזרוק תיקים למטה).

ה. עמדות גלישה ועמדות גישה (hand line). בגלישה בנחלי אכזב לא יהיה צורך בעמדת גלישה והגלישה תתבצע בהגעה לשפת המצוק- בניית עמדה וגלישה, אך בקניונינג במים זורמים פעמים רבות צורת הגלישה תהיה אחרת, תוכן "עמדת גישה" מרחק קצר מראש המפל, ממנה הגולש הראשון יתקדם (לעיתים בטרברסה) אל נקודת ממנה הגלישה תהיה נוחה יותר ויפתח שם את עמדת הגלישה , שאר הגולשים יוכלו להתחבר לחבל המתוח בין עמדת הגישה לעמדת הגלישה ובכך להגיע בבטחה אל תחילת הגלישה , הגולש האחרון ינתק את עמדת הגישה. השימוש בשיטה זו מכמה סיבות:

(1) הגעה לראש המפל בזרימה והתעסקות בבניית עמדה בראשו עלולה להוות סיכון להחלקה- סיכון גבוה במים זורמים.

(2) הגלישה בנתיב זרימת המים עלול להוות אי נוחות לגולשים ולכן תמיד השאיפה לגלוש מחוף למים.

(3)על מנת לעקוף מערבולות, Hydraulic או Undercut.

תקשורת

במפלים גבוהים, ועוד יותר במפלים זורמים, ובמיוחד בזרם גבוה בערוץ נקיקי, אין אפשרות לתקשורת רגילה בין מי שמעל / מתחת למפל, ולא ניתן להודיע על השתחררות מהחבל או על תקלה.

לשם כך יש צורך בתיאום מראש של "נהלי דיבור" (למעשה סימני תקשורת), או באמצעות סימני גוף (יעיל רק במקרה של קשר עין) או ע"י משרוקיות עוצמתיות (עדיף). יש מקומות שבהם נהוג לחבר משרוקית לקסדה, לחליפה או לתיק.

דוגמאות לנדב"ר אפשרי של סימני גוף / משרוקיות:

סכנות

שיטפונות - משותף לנחלים זורמים ויבשים - לפירוט ראו למעלה.
Keeper Potholes - לעתים הגלישה מסתיימת בתוך "בור" שנוצר בשל הקרבה לתחתית המפל, ומחייב עלייה כדי לצאת ממנו. לעתים העלייה מחייבת טיפוס, ולעתים מדובר בכוסית חלקלקה שהטיפוס ממנה החוצה לא קל. כאשר בבור יש מים שלא מאפשרים עמידה, ומפלס המים עדיין נמוך משמעותית משפת הבור, היציאה ממנו קשה עוד יותר. קיימות טכניקות שונות ליציאה מ-KPH, כולל זריקת תיק מראש המפל אל מעבר לשפת הבור כדי לסייע בטיפוס, טיפוס בסיוע חבר, טיפוס בסיוע אמצעים טכניים, וכולי.
קפיצות - אחד מגורמי התאונות הגדולים ביותר הוא חבלות גוף כתוצאה מקפיצה לבריכות מים שמתבררות כרדודות או שיש בהן סלעים / זיזים שלא נראים מלמעלה. רצוי שהראשון יגלוש וימנע מקפיצה, ויבדוק מלמטה את בטיחות הקפיצה עבור האחרים.
מגלשות- "טובוגנים" בדומה לקפיצות גם מגלשות הם מגורמי התאונות הגדולים ביותר הוא חבלות גוף כתוצאה מהתגלשות לבריכות מים שמתבררות כרדודות או שיש בהן סלעים / זיזים שלא נראים מלמעלה. רצוי שהראשון יגלוש וימנע מהתגלשות (גם אם המפל נראה חלק ונח להתגלשות), ויבדוק מלמטה את בטיחות הקפיצה עבור האחרים.
היפותרמיה - שהיה ארוכה בקניון מוצל שמכיל מים (גם בנחל עם גבים וללא זרימה) יכולה לגרום להיפותרמיה, וגם כאשר מחוץ לקניון יש מז"א חמים. יש לקחת ביגוד מתאים ולהביא בחשבון עיכובים בנחל.
סיפון - ישנם מכשולים שהמים עוברים תחתם, ולא ניתן לטפס עליהם. במקרה כזה צריך לצלול מתחת לסיפון כדי להתקדם. יש לבדוק מה אורך ועומק הסיפון, ולא לצלול שמחוברים אליכם דברים מציפים, כגון תיק עם שקיות אטימה.
תופעות זרימה הזרם עצמו מייצר סכנה של היסחפות, טביעה והחלקה. יש להתחשב בו בגישה לשפת מפל, וכאשר ישנן גלישות רצופות עם שחייה בזרם ביניהן, לפעמים כדאי לא להשתחרר מחבל הגלישה עד להתעגנות לראש המפל הבא. זרם משמעותי יכול ליצור תופעות מסוכנות שונות כמו מערבולות, Hydraulic (כשהמים עוברים מכשול (מפל, סלע בולט), בתחתית המכשול שכבות המים העליונות נעות "אחורה", ומקשות על התרחקות מהמכשול לכיוון מורד הנחל), Undercut (בדר"כ קיר בפיתול בנחל, שהמים מצמיידים אליו וקיימת אף סכנה שהזרם ידחוק את הגולש מתחת למים תוך הצמדתו לקיר). בנוסף, הזרם מעצים מכשולים אחרים שיכולים להיות קיימים בנחל (כגון סיפון).
סלוטים צרים - ישנם קניונים צרים (slots) שבהם לא מתאפשרת הליכה בקרקעית הנחל, וצריך לטפס בהם ולהתקדם בגובה (bridging). במדינת יוטה יש אזורים שמאופיינים בחריצים כאלה.
חבלות - נפילות אבנים מקירות הקניון או ראש מפל, הטחה על סלעים בגלישה, קפיצה, הליכה וכולי, ועוד. קסדות הן רעיון מנע נחמד. בקניונים צרים גם מגיני ברך ומרפקים יועילו.

קישורים חיצוניים

תרמו לדף זה: מיכה יניב, מיכל ויורם, U.K.R ואחרים...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Jordancanyon_17.jpg|left]]
+[[תמונה:Jordancanyon_17.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלישה בקניון זורם בירדן]]
-המונח '''קניונינג''', באנגלית Canyoning או Canyoneering) מתאר התקדמות בקניונים תוך שימוש במגוון של טכניקות: [[גלישה]], [[טיפוס]], שחייה, קפיצות. למרות שגם טיול בהליכה בתוך קניון מתאים להגדרה זו, משתמשים במונח קניונינג לתיאור קניונים הדורשים שימוש בטכניקות מתקדמות של טיפוס (עם או בלי [[חבלים]]) וגלישה.
+המונח '''קניונינג''' (באנגלית Canyoning או Canyoneering) מתאר התקדמות [[קניונים בארץ ובעולם|בקניונים]], תוך שימוש במגוון של טכניקות: [[גלישה]], [[טיפוס]], [[אומגה|אומגות]], שחייה, קפיצות, צלילה, בולדר-הופינג והליכה. למרות שגם טיול שכולל רק הליכה בתוך קניון נכנס להגדרה הזו, בדר"כ הכוונה לתיאור מעבר בקניונים הדורשים שימוש בטכניקות נוספות, כמו טיפוס (עם או בלי [[חבלים]]), גלישה וכדומה.
-מסלולי קניונינג רבים מחייבים כישורי ניווט, route-finding וכישורים אחרים הדרושים להישרדות. מסלולי קניונינג רבים הם בקניונים צרים, מרובי מפלים. האזורינו נימצאים מסלולי קניונינג בסלעי [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] כמו במדבר יהודה ובנגב, [[גיאולוגיה#בזלת|בזלת]] כמו בגולן או [[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] ו[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]]  כמו בסיני ובירדן.
+מסלולי קניונינג רבים מחייבים כישורי ניווט, route-finding וכישורים אחרים הדרושים להישרדות. מסלולי קניונינג רבים הם בקניונים צרים, מרובי מפלים. באזורנו נמצאים מסלולי קניונינג בסלעי [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] כמו במדבר יהודה ובנגב, [[גיאולוגיה#בזלת|בזלת]] כמו בגולן ובירדן או [[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] ו[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] כמו בסיני ובירדן.
-==מסלולים יבשים==
+==קניונים ללא זרימה==
-החבלים המשמשים לגלישה בקניונים יבשים הם [[חבלים#ניילון|ניילון]], שאינם רגישים לחום.
+נחלי אכזב, שיכולים להיות יבשים, או לכלול גבים עם מים עומדים, אך הגלישות בהם יבשות בהעדר זרימה.
+החבלים המשמשים לגלישה בקניונים יבשים הם חבלי [[ניילון]], שהם פחות רגישים לחום.
+==קניונים זורמים==
+קניונים עם מים זורמים, בייחוד כאלו עם זרימה משמעותית, מחייבים כללים ואמצעים שונים מאשר מסלולי גלישה אחרים.
+במסלולים רטובים (גם בקניונים לא זורמים שהם מרובי גבים, כמו נחל רחף בשנה טובה) משתמשים, על פי הצורך, בכלים אטומים למים (שקיות אטימה, [[קג|קאג]]), בתיקים עם פתחי ריקון מים, ובביגוד לשמירה על חום הגוף, כמו ביגוד ניאופרן (חליפות, גרבים, כפפות) או חליפות יבשות.
+חבלי [[ניילון]] נחלשים במים בכשלושים אחוזים, ומשקלו הסגולי של ניילון גדול מזה של המים, ולכן הם שוקעים. משתי סיבות אלה משתמשים במסלולים רטובים בחבלי [[פוליפרופילן]], שהם קלים ממים ואינם נחלשים. החסרון של פוליפרופילן הוא טמפרטורת ההתכה הנמוכה שלו. לולא הקירור המתמיד של המים, חבל כזה עלול להיפסל מהתחממות [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]]. לא מומלץ להשתמש בחבלים כאלו במסלולים יבשים.
+במסלולים בהם הזרימה היא חזקה, פעמים רבות בוחרים להשתמש בחבל יחיד וב[[שמינית]] עם [[חצי חיכוך]], כדי לא לנתק את השמינית מן ה[[רתמות|רתמה]] ולאבד אותה במים. לכמה חברות יש [[שמינית מיוחדת לקניונינג|שמיניות מיוחדות לקניונינג]], עם עקרון פעולה דומה וכן יש מבחר רב של אמצעי חיכוך לקניונינג ביניהם [[הוקה]], [[קריטר]], [[פיראנה]], [[סקווארל]] ועוד'
+==שיטפונות==
+סכנה שמאפיינת קניונינג יותר מכל ספורט אחר היא שיטפונות, עד כדי כך שמידת היכולת לצאת מהנחל במקרה של שיטפון מתקרב משפיעה על דירוג הקושי שלו (ראו קטגוריה נפרדת למטה).
+שיטפון יכול להופיע גם בנחל אכזב אשר יבש רוב ימות השנה. גורמים מחוללי שיטפונות יכולים להיות:
+- '''עליה הדרגתית במפלס''' של נחל זורם בעקבות גשמים ממושכים - ככל שהזרם מתחזק, מידת הקושי של הנחל ומידת הסכנה לשהייה בו עולות. יש נחלים שלגביהם יש מידע על ספיקה מקסימלית שמעבר אליה אסור להיכנס לנחל, או תמונות של נקודה בנחל (בדר"כ ליד גשר או נקודת התחלה) שבה ניתן לבדוק אם הזרימה חזקה מדי או לא.
+- '''שיטפון בזק''' בעקבות גשמים חזקים על הנחל או אגן הניקוז שלו - כפי שקורה אצלנו לא פעם, שיטפון בזק יכול להופיע גם כאשר בנחל עצמו מזג האוויר שמשי.
+- '''המסת שלגים''' - יש קניונים מוכרים רבים באירופה ובצפון אמריקה, שבימי הקיץ מתגברת בהם עוצמת הזרם במהלך היום, בשל סמיכות לקרחוני עד. יש נחלים שבשל המסת קרחונים ניתן לבצע אותם רק בסתיו (בחורף ובאביב הם קפואים, ובקיץ חזקים מדי).
+- '''פתיחת סכרים''' - במקומות רבים (גם באירופה) מבוצעת פתיחת סכרים בראש נחלים (גם נחלים מבולטים ומטוילים), לפעמים בזמנים קבועים ולפעמים ללא התראה מראש. פתיחת סכר יוצרת שיטפון בזק.  באחריות הגולש לברר מבעוד מועד שאין סכר בנחל הספציפי (המידע מצוי בספרים) או שאין סכנה לפתיחת הסכר באותו יום (יש טלפונים לבירור בספרים או במוקדי מידע). פתיחה של סכר יכולה להיות גם בשל ריבוי גשמים (גם אם ביום הפתיחה יש הפוגה בגשם), אבל גם באמצע הקיץ, בין בגלל המסת שלגים ובין בשל צרכים טכניים של אתר הסכר (ניקוי / תיקון).
+==דירוגי קושי של קניונים==
+ישנם דירוגי קושי שונים. דירוג הקושי המקובל מורכב משלושה תתי-דירוג שונים.
+'''א. קושי אנכי''' (Vertical Difficulty) - מסומן באות V, מהקל ביותר (V1 - ללא גלישות או טיפוס) ועד לקשה ביותר (V7 - גלישות גבוהות ומורכבות, גלישות אנכיות באמצע זרם חזק, תחנות עגינה לא נגישות, טרברסות, טיפוסים חשופים וכדומה).
+'''ב. קושי מימי''' (Aquactic Difficulty) - מסומן באות A, מהקל ביותר (A1 - מים רגועים, ללא שחייה) ועד לקשה ביותר (A7 - מערבולות חזקות, סיפונים ארוכים או עמוקים, זרם חזק, קפיצות גבוהות, טובוגנים מעוקלים וכדומה).
+'''ג. מידת המחויבות''' (comitment) - מסומן באותיות רומיות, מהקל ביותר (I - מסלול קצר עם יציאות קלות מהנחל) ועד לקשה ביותר (VI - מסלול בן מספר ימים, ללא נקודות יציאה מהנחל, או עם נקודות יציאה במרחק של כמה שעות זו מזו). הקטגוריה הזו מלמדת גם על קושי שנובע מהאורך המצטבר, וגם על מידת הסכנה במקרה של שיטפון.
+לדוגמא, הנחל היפה [http://www.descente-canyon.com/canyoning/canyon/21146 Campione], הוא בעל דירוג קושי של V3 A3 II, כלומר, הוא בדרגת קושי בינונית.
+לעוד הסברים לגבי דירוג הקושי המשולש, ראו למשל דירוג מפורט [http://www.kiwicanyons.org/legend/grading/ באתר קניונינג ניו-זילנדי].
+בנוסף, קיים גם דירוג קושי כללי (דירוג צרפתי אלפיני):
+F - קל - Facile
+PD - קצת קשה - Peu Difficile
+AD - קשה למדי - Assez Difficile
+D - קשה - Difficile
+TD - קשה מאוד - Très Difficile
+ED - קשה באופן קיצוני - Extrêmement Difficile
+וישנם גם דירוגי ביניים באמצעות פלוס ומינוס. למשל, לפי סדר קושי יורד: pd, pd+, ad-, ad
+==טכניקות גלישה בקניונים עם זרימה==
+'''א. גלישה על חבל אחד:''' מעבר ליתרונות (והחסרונות) הכלליים שיש לגלישה על חבל אחד, יש גם יתרונות שמיוחדים לנחל זורם. למשל, הימנעות מהיתקעות של קצות החבל במכשולים בתוך המים, ע"י הנמכת חבל הגלישה לגובה רצוי (בגלישה על שני חבלים, אילו היו מונמכים שני קצות החבל, לא ניתן היה למשוך אותו, בייחוד במקומות בהם הזרם מחייב משיכת חבל ממקום שמרוחק מהמפל).
+גלישה על חבל אחד אפשרית, למשל, על ידי [[גלישה עם חבל משיכה]], או על ידי [[גלישה עם בלוק]]. קיימות טכניקות מתקדמות של גלישה על חבל אחד, שמקנות יתרונות נוספים, אבל חלק מהן לא מתאימות לגלישה בזרם. למשל, בגלישה עם [[פידלסטיק]] בזרם גבוה, קיימת סכנה שחבל המשיכה והפידלסטיק יימשכו למטה ע"י הזרם וכתוצאה מכך המערכת תקרוס.
+'''ב. שחרור חבל הגלישה ללא ניתוק אמצעי החיכוך:''' בגלישה בזרם קיימת סכנה שאמצעי החיכוך יטבע או ייסחף בזמן שמנתקים אותו מהרתמה כדי לשחרר את חבל הגלישה. יש כמה אפשרויות למניעת הסיכון.
+(1) הנמכת החבל באופן מבוקר, כך שבכניסה למים החבל "ייגמר" ויצא מעצמו מאמצעי החיכוך.
+(2) בגלישה עם שמינית - גלישה בחצי חיכוך. להבדיל מחיכוך מלא, בחצי חיכוך אין צורך להוציא את השמינית מהטבעת המחוברת לרתמה.
+(3) גלישה עם [[שמינית מיוחדת לקניונינג|אמצעי חיכוך שמאפשר שחרור חבל מבלי לנתק אותו מהרתמה]], כמו פיראנה ועוד. זו כמובן הדרך העדיפה, שכן לא תמיד אפשרי לגלוש בחצי חיכוך, או להנמיך את החבל באופן מבוקר.
+'''ג. סידורי חבל:''' כדי להימנע מהסתבכות של חבלים במכשולים שנמצאים במים, בין ע"י שקיעה ובין ע"י היסחפות בזרם, וגם כדי לאפשר כניסה חלקה למים, ניתן להנמיך את חבל הגלישה באופן מבוקר, כך שקצה החבל לא ישקע במים. את חבל המשיכה לא משליכים למים, אלא מורידים אותו עם אחד הגולשים.
+כשתחתית המפל נראית מראש המפל, ניתן להנמיך את חבל הגלישה על סמך ראיה. מקובל להנמיך את החבל עד ל-1 מטר מעל למים, כשהוא לא במצב מועמס.
+כשתחתית המפל לא נראית מראש המפל, יש להנמיך את החבל באמצעות הגולש הראשון, ע"י הגלשתו בחלק התחתון של הגלישה. טכניקה לדוגמא לביצוע ההנמכה המבוקרת [https://www.petzl.com/US/en/Sport/Securing-the-first-rappeller?ActivityName=Canyoning#.WJH8fFPc6po ניתן למצוא כאן].
+'''ד. כניסה למים:''' ככל שהזרם גבוה יותר, עדיף לוודא מראש שהכניסה למים תהיה חלקה ומהירה כמה שיותר, כדי להימנע מהסתבכות באזור השוצף של תחתית המפל, בו לעתים צריך להתקדם בכוח כדי להתגבר על זרימה שמקשה על התרחקות מתחתית המפל):
+- גלישה על חבל שהונמך באופן מבוקר, כדי למנוע צורך בהשתחררות מהחבל בתוך המים.
+- התנתקות מהחבל על גבי מדרגה נמוכה שממנה ניתן לרדת או לקפוץ למים, כדי למנוע צורך בהשתחררות מהחבל בתוך המים, וכדי לאפשר התרחקות קלה יותר מתחתית המפל.
+- שחרור הגיבוי (פרוסיק, שאנט וכולי) לפני הכניסה למים, ככל שאפשרי.
+- גלישה ללא תיק כבד, או ללא תיק בכלל (ניתן להגליש או לזרוק תיקים למטה).
+'''ה. עמדות גלישה ועמדות גישה (hand line).
+בגלישה בנחלי אכזב לא יהיה צורך בעמדת גלישה והגלישה תתבצע בהגעה לשפת המצוק- בניית עמדה וגלישה, אך בקניונינג במים זורמים פעמים רבות צורת הגלישה תהיה אחרת, תוכן "עמדת גישה" מרחק קצר מראש המפל, ממנה הגולש הראשון יתקדם (לעיתים ב[[טרברסה]]) אל נקודת ממנה הגלישה תהיה נוחה יותר ויפתח שם את עמדת הגלישה , שאר הגולשים יוכלו להתחבר לחבל המתוח בין עמדת הגישה לעמדת הגלישה ובכך להגיע בבטחה אל תחילת הגלישה , הגולש האחרון ינתק את עמדת הגישה.
+השימוש בשיטה זו מכמה סיבות:
+(1) הגעה לראש המפל בזרימה והתעסקות בבניית עמדה בראשו עלולה להוות סיכון להחלקה- סיכון גבוה במים זורמים.
+(2) הגלישה בנתיב זרימת המים עלול להוות אי נוחות לגולשים ולכן תמיד השאיפה לגלוש מחוף למים.
+(3)על מנת לעקוף מערבולות, Hydraulic או Undercut.
+==תקשורת==
+במפלים גבוהים, ועוד יותר במפלים זורמים, ובמיוחד בזרם גבוה בערוץ נקיקי, אין אפשרות לתקשורת רגילה בין מי שמעל / מתחת למפל, ולא ניתן להודיע על השתחררות מהחבל או על תקלה.
+לשם כך יש צורך בתיאום מראש של "נהלי דיבור" (למעשה סימני תקשורת), או באמצעות סימני גוף (יעיל רק במקרה של קשר עין) או ע"י משרוקיות עוצמתיות (עדיף). יש מקומות שבהם נהוג לחבר משרוקית לקסדה, לחליפה או לתיק.
+דוגמאות לנדב"ר אפשרי של סימני גוף / משרוקיות:
+[[קובץ:Hand-Signals.jpg|שמאל|]]
+[[קובץ:Whistle-Signals.jpg]]
+==סכנות==
+# '''שיטפונות -''' משותף לנחלים זורמים ויבשים - [[קניונינג#שיטפונות|לפירוט ראו למעלה]].
+# '''Keeper Potholes -''' לעתים הגלישה מסתיימת בתוך "בור" שנוצר בשל הקרבה לתחתית המפל, ומחייב עלייה כדי לצאת ממנו. לעתים העלייה מחייבת טיפוס, ולעתים מדובר בכוסית חלקלקה שהטיפוס ממנה החוצה לא קל. כאשר בבור יש מים שלא מאפשרים עמידה, ומפלס המים עדיין נמוך משמעותית משפת הבור, היציאה ממנו קשה עוד יותר. קיימות טכניקות שונות ליציאה מ-KPH, כולל זריקת תיק מראש המפל אל מעבר לשפת הבור כדי לסייע בטיפוס, טיפוס בסיוע חבר, טיפוס בסיוע אמצעים טכניים, וכולי.
+# '''קפיצות -''' אחד מגורמי התאונות הגדולים ביותר הוא חבלות גוף כתוצאה מקפיצה לבריכות מים שמתבררות כרדודות או שיש בהן סלעים / זיזים שלא נראים מלמעלה. רצוי שהראשון יגלוש וימנע מקפיצה, ויבדוק מלמטה את בטיחות הקפיצה עבור האחרים.
+# '''מגלשות-''' "טובוגנים" בדומה לקפיצות גם מגלשות הם מגורמי התאונות הגדולים ביותר הוא חבלות גוף כתוצאה מהתגלשות לבריכות מים שמתבררות כרדודות או שיש בהן סלעים / זיזים שלא נראים מלמעלה. רצוי שהראשון יגלוש וימנע מהתגלשות (גם אם המפל נראה חלק ונח להתגלשות), ויבדוק מלמטה את בטיחות הקפיצה עבור האחרים.
+# '''היפותרמיה -''' שהיה ארוכה בקניון מוצל שמכיל מים (גם בנחל עם גבים וללא זרימה) יכולה לגרום להיפותרמיה, וגם כאשר מחוץ לקניון יש מז"א חמים. יש לקחת ביגוד מתאים ולהביא בחשבון עיכובים בנחל.
+# '''סיפון -''' ישנם מכשולים שהמים עוברים תחתם, ולא ניתן לטפס עליהם. במקרה כזה צריך לצלול מתחת לסיפון כדי להתקדם. יש לבדוק מה אורך ועומק הסיפון, ולא לצלול שמחוברים אליכם דברים מציפים, כגון תיק עם שקיות אטימה.
+# '''תופעות זרימה''' הזרם עצמו מייצר סכנה  של היסחפות, טביעה והחלקה. יש להתחשב בו בגישה לשפת מפל, וכאשר ישנן גלישות רצופות עם שחייה בזרם ביניהן, לפעמים כדאי לא להשתחרר מחבל הגלישה עד להתעגנות לראש המפל הבא. זרם משמעותי יכול ליצור תופעות מסוכנות שונות כמו מערבולות, Hydraulic (כשהמים עוברים מכשול (מפל, סלע בולט), בתחתית המכשול שכבות המים העליונות נעות "אחורה", ומקשות על התרחקות מהמכשול לכיוון מורד הנחל), Undercut (בדר"כ קיר בפיתול בנחל, שהמים מצמיידים אליו וקיימת אף סכנה שהזרם ידחוק את הגולש מתחת למים תוך הצמדתו לקיר). בנוסף, הזרם מעצים מכשולים אחרים שיכולים להיות קיימים בנחל (כגון סיפון).
+# '''סלוטים צרים -''' ישנם קניונים צרים (slots) שבהם לא מתאפשרת הליכה בקרקעית הנחל, וצריך לטפס בהם ולהתקדם בגובה (bridging). במדינת יוטה יש אזורים שמאופיינים בחריצים כאלה.
+# '''חבלות -''' נפילות אבנים מקירות הקניון או ראש מפל, הטחה על סלעים בגלישה, קפיצה, הליכה וכולי, ועוד. קסדות הן רעיון מנע נחמד. בקניונים צרים גם מגיני ברך ומרפקים יועילו.
-==מסלולים רטובים==
-מסלולים רטובים משתמשים, על פי הצורך בשקים אטומים למים, וחליפות ניאופרן לשמירה על חום הגןף.
-חבלי ניילון נחלשים במים בכשלושים אחוזים, ומשקלו הסגולי של ניילון גדול מזה של המים, ולכן הם שוקעים. משתי סיבות אלה משתמשים במסלולים רטובים בחבלי [[חבלים#פוליפרופילן|פוליפרופילן]], שהם קלים ממים ואינם נחלשים. החסרון של פוליפרופילן הוא טמפרטורת ההתכה הנמוכה שלו. לולא הקירור המתמיד של המים, חבל כזה עלול להיפסל מהתחממות [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]]. לא מומלץ להשתמש בחבלים כאלו במסלולים יבשים.
 ==קישורים חיצוניים==
-[http://www.canyoneering.com Canyoneering.com ספר הדרכה לקניונינג]
+* [http://www.descente-canyon.com אתר Descente Canyon - אתר צרפתי עם מידע לגבי אלפי קניונים בעולם וספרות מקצועית]
-[http://www.canyoneering.net התאחדות הקניונינג האמריקאית]
+* [http://www.canyoneering.com אתר הדרכה לקניונינג]
+* [http://www.canyoneering.net התאחדות הקניונינג האמריקאית]
+* [http://www.barranquismo.net/BD/indice.htm אתר ספרדי עם מידע לגבי אלפי קניונים בעולם]
+* [[קניונים בארץ ובעולם]]
 ----
-תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
+תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש:מיכל ויורם|מיכל ויורם]], [[משתמש:U.K.R|U.K.R]] ואחרים...
+[[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: קניונינג]]

הבדלים בין גרסאות בדף "קניונינג"

גרסה אחרונה מ־03:17, 4 בפברואר 2021

תוכן עניינים

קניונים ללא זרימה

קניונים זורמים

שיטפונות

דירוגי קושי של קניונים

טכניקות גלישה בקניונים עם זרימה

תקשורת

סכנות

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

עוד

צפיות

ניווט

תיבת כלים

תרומה