הבדלים בין גרסאות בדף "בולדרינג"
מ |
(←קירות בולדרינג בישראל) |
||
| (38 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: bouldering.jpg| | + | [[תמונה: bouldering.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בולדרינג בפונטיינבלו, בצרפת]] |
| + | '''בולדרינג''' (באנגלית: '''[[bouldering]]''', בצרפתית: bloc) הוא [[טיפוס]] על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים ב[[טרברסה]]. בדומה למסלולי טיפוס, גם בעיות בולדרינג [[דירוג בולדרינג|מדורגות]] על פי הקושי שלהן. | ||
| − | + | בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ... | |
| − | + | בולדרינג היה במקור שיטת [[:קטגוריה: אימון|אימון]] לטיפוס סלע. בשנות ה-1950, במידה רבה עם המצאת שיטת הדירוג של [[ג'ון גיל]] לבולדרינג ([[דירוג בולדרינג#שיטת B|שיטת B]]) החלה ההתפתחות של הבולדרינג שהובילה למה שהוא כיום: ספורט בפני עצמו, עם [[תחרויות#בולדרינג (bouldering)|תחרויות]], ציוד ייעודי תכניות אימונים וספורטאים מכורים לעניין. רבים מחשיבים את אותו ג'ון גיל לאבי הבולדרינג המודרני. | |
| − | + | בניגוד לטיפוס רגיל, בבולדרינג אין כמעט שימוש בציוד [[אבטחה]] כמו [[רתמות]], [[חבלים]], [[אמצעי חיכוך]] ו[[טבעות]]. איבטוח בבולדרינג נקרא [[ספוטינג]]. מערכת האבטחה יכולה להיות מורכבת מכל אחד משני מרכיבים: מאבטח (spotter) ו[[קראש-פד|מזרון]] (crashpad), או משניהם. תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שנחיתה תסתיים על המזרון ועל הרגליים (במיוחד אם מפספסים את המזרון או כשאין מזרון). תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר. | |
| − | + | בבולדרינג הדגש הוא על [[:קטגוריה: טכניקת טיפוס|טכניקה]] ו[[כושר גופני#כוח מתפרץ|כוח מתפרץ]] (power), ופחות על [[כושר גופני#סיבולת שריר|סיבולת]] (endurance) כמו ב[[מסלול|מסלולי טיפוס]] ארוכים. בהתאם לכך גם לא נהוג לדבר על "מסלולי" בולדרינג אלא על "בעיות" בולדרינג. בבולדרינג מתאמנים הרבה על [[צעדים דינאמיים]] ועל תנועה דינאמית בכלל. מטפסים שמתמקדים בבולדרינג טוענים שזהו אופי הטיפוס הטהור והמזוקק ביותר, שכן אין בכלל התעסקות בציוד אלא רק בתנועה. כמובן שאחרים טוענים שההתמודדות עם הגובה ואורך המסלול הם העיקר בטיפוס ולכן בולדרינג אינו טיפוס כלל. | |
| − | + | בשנים האחרונות מתפתח תת-ענף של בולדרינג על בעיות בולדרינג ארוכות, שנקרא [[היי-בול]] (קיצור של high bouldering), שבו יש מן הסתם יותר משמעות ל[[כושר גופני#כוח-סיבולת|כוח-סיבולת]] (power-endurance) מכיוון שרצפי התנועה ארוכים יותר. יש הבדל דק בין היי-בול לבין טיפוס [[סולו]]. | |
| − | + | ב[[קיר טיפוס מלאכותי|קירות טיפוס]] יש "חדרי בולדרינג" או "בולדר". אלה הם איזורים עם תקרה נמוכה למדי, בהם על כל הקירות והתקרה יש אחיזות. על הרצפה מונחים מזרונים עבים. אלה איזורים בהם ניתן לטפס ללא בן זוג (כי לא צריך אבטחה) ולהתאמן על בעיות בולדרינג לפיתוח כוח ספציפי או טכניקות מסויימות. | |
עוד וריאציה מוכרת היא [[בילדרינג]] (buildering, מלשון buildings) - טיפוס על מבנים ובניינים. | עוד וריאציה מוכרת היא [[בילדרינג]] (buildering, מלשון buildings) - טיפוס על מבנים ובניינים. | ||
| + | ==[[דירוג בולדרינג]]== | ||
| + | בדומה ל[[דירוג מסלולים|שיטות דירוג אחרות]], גם דירוג בולדרינג מנסה לתת מדד אובייקטיבי כככל האפשר לקושי של בעייה. מוכרות שלוש שיטות דירוג. | ||
| + | [[דירוג בולדרינג|כאן יש עוד פירוט, וגם טבלת השוואה בין השיטות]]. | ||
| + | |||
| + | קיימות שלוש שיטות עיקריות: | ||
| + | ===שיטת "B"=== | ||
| + | B - מסמל בולדרינג כמובן. זוהי שיטה שהומצאה על ידי [[ג'ון גיל]], שבעיני רבים נחשב לאבי הבולדרינג. פי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. | ||
| + | ===שיטת "V"=== | ||
| + | שיטה שניה, הומצאה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), ונקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). באתר הבולדרינג המפורסם. שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15. | ||
| + | ===השיטה הצרפתית=== | ||
| + | מקובלת ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של [[דירוג מסלולים#צרפתי|דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי]]. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a ב[[טיפוס ספורטיבי]] קל בכשתי רמות מ-6a בבולדרינג. כלומר - 6a בבולדרינג שווה בערך ל-6c בטיפוס ספורטיבי. | ||
| − | == | + | ==[[:קטגוריה: קירות בולדרינג|קירות בולדרינג]] בישראל== |
| − | [http:// | + | * [http://www.uclimb.co.il טיפוס אורבני ברחובות וירושלים] |
| + | * [http://www.vengavenga.co.il ונגה בפתח תקווה] | ||
| + | * [http://www.performancerock.co.il פרפורמנס רוק בתל אביב ובמודיעין] | ||
| + | *[http://www.boulder.co.il/ בולדר בחיפה] | ||
| + | *[קמפוס בכרמיאל] | ||
| + | *[שחמטיפוס בבאר טוביה] | ||
| + | *מאנקיז בנתינה ובאשדוד] | ||
| + | *[טיפוס מדברי בשדה בוקר] | ||
| + | *[רוג׳ום בקרית שמונה] | ||
| − | [ | + | ==קריאה נוספת== |
| + | * [[ספוטינג]] | ||
| + | * [[דירוג בולדרינג]] | ||
| + | * [[10 דברים שלא ידעתם על דירוג בולדרינג]] | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://www128.pair.com/r3d4k7/Bouldering_History1.0.html מאמר על התפתחות הבולדרינג המודרני] | ||
| + | * [http://www.climbandmore.com/climbing,242,0,1,training.htmll ג׳ון גיל על בולדרינג] | ||
| + | * [http://www.supertopo.com/climbers-forum/1164775/The-Art-of-Bouldering-John-Gill-AAJ-1969 מאמרו של ג'ון גיל "אמנות הבולדרינג"] | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] אחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] אחרים... | ||
| − | + | [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: טיפוס]] | |
גרסה אחרונה מ־10:19, 16 באוקטובר 2021
בולדרינג (באנגלית: bouldering, בצרפתית: bloc) הוא טיפוס על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים בטרברסה. בדומה למסלולי טיפוס, גם בעיות בולדרינג מדורגות על פי הקושי שלהן.
בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ...
בולדרינג היה במקור שיטת אימון לטיפוס סלע. בשנות ה-1950, במידה רבה עם המצאת שיטת הדירוג של ג'ון גיל לבולדרינג (שיטת B) החלה ההתפתחות של הבולדרינג שהובילה למה שהוא כיום: ספורט בפני עצמו, עם תחרויות, ציוד ייעודי תכניות אימונים וספורטאים מכורים לעניין. רבים מחשיבים את אותו ג'ון גיל לאבי הבולדרינג המודרני.
בניגוד לטיפוס רגיל, בבולדרינג אין כמעט שימוש בציוד אבטחה כמו רתמות, חבלים, אמצעי חיכוך וטבעות. איבטוח בבולדרינג נקרא ספוטינג. מערכת האבטחה יכולה להיות מורכבת מכל אחד משני מרכיבים: מאבטח (spotter) ומזרון (crashpad), או משניהם. תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שנחיתה תסתיים על המזרון ועל הרגליים (במיוחד אם מפספסים את המזרון או כשאין מזרון). תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.
בבולדרינג הדגש הוא על טכניקה וכוח מתפרץ (power), ופחות על סיבולת (endurance) כמו במסלולי טיפוס ארוכים. בהתאם לכך גם לא נהוג לדבר על "מסלולי" בולדרינג אלא על "בעיות" בולדרינג. בבולדרינג מתאמנים הרבה על צעדים דינאמיים ועל תנועה דינאמית בכלל. מטפסים שמתמקדים בבולדרינג טוענים שזהו אופי הטיפוס הטהור והמזוקק ביותר, שכן אין בכלל התעסקות בציוד אלא רק בתנועה. כמובן שאחרים טוענים שההתמודדות עם הגובה ואורך המסלול הם העיקר בטיפוס ולכן בולדרינג אינו טיפוס כלל.
בשנים האחרונות מתפתח תת-ענף של בולדרינג על בעיות בולדרינג ארוכות, שנקרא היי-בול (קיצור של high bouldering), שבו יש מן הסתם יותר משמעות לכוח-סיבולת (power-endurance) מכיוון שרצפי התנועה ארוכים יותר. יש הבדל דק בין היי-בול לבין טיפוס סולו.
בקירות טיפוס יש "חדרי בולדרינג" או "בולדר". אלה הם איזורים עם תקרה נמוכה למדי, בהם על כל הקירות והתקרה יש אחיזות. על הרצפה מונחים מזרונים עבים. אלה איזורים בהם ניתן לטפס ללא בן זוג (כי לא צריך אבטחה) ולהתאמן על בעיות בולדרינג לפיתוח כוח ספציפי או טכניקות מסויימות.
עוד וריאציה מוכרת היא בילדרינג (buildering, מלשון buildings) - טיפוס על מבנים ובניינים.
תוכן עניינים
דירוג בולדרינג
בדומה לשיטות דירוג אחרות, גם דירוג בולדרינג מנסה לתת מדד אובייקטיבי כככל האפשר לקושי של בעייה. מוכרות שלוש שיטות דירוג. כאן יש עוד פירוט, וגם טבלת השוואה בין השיטות.
קיימות שלוש שיטות עיקריות:
שיטת "B"
B - מסמל בולדרינג כמובן. זוהי שיטה שהומצאה על ידי ג'ון גיל, שבעיני רבים נחשב לאבי הבולדרינג. פי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית בולדרינג מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה.
שיטת "V"
שיטה שניה, הומצאה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), ונקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). באתר הבולדרינג המפורסם. שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.
השיטה הצרפתית
מקובלת בפונטיינבלו (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a בטיפוס ספורטיבי קל בכשתי רמות מ-6a בבולדרינג. כלומר - 6a בבולדרינג שווה בערך ל-6c בטיפוס ספורטיבי.
קירות בולדרינג בישראל
- טיפוס אורבני ברחובות וירושלים
- ונגה בפתח תקווה
- פרפורמנס רוק בתל אביב ובמודיעין
- בולדר בחיפה
- [קמפוס בכרמיאל]
- [שחמטיפוס בבאר טוביה]
- מאנקיז בנתינה ובאשדוד]
- [טיפוס מדברי בשדה בוקר]
- [רוג׳ום בקרית שמונה]
קריאה נוספת
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב אחרים...
