הבדלים בין גרסאות בדף "הובלה"
(15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[תמונה: leading.jpg| | + | [[תמונה: leading.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הובלה (פיץ' ראשון)]] |
− | '''הובלה''' היא שיטת [[אבטחה]] בה המטפס "מוביל" את החבל אחריו. תוך כדי טיפוס מעביר המוביל את החבל ב[[ראנרים]] המחוברים | + | '''הובלה''' (באנגלית: '''lead climbing''' או '''[[leading]]''', בצרפתית: '''aller en tête''') היא שיטת [[אבטחה]] בה המטפס "מוביל" את החבל אחריו. תוך כדי טיפוס מעביר המוביל את החבל ב[[ראנרים]] המחוברים ל[[עגינות]] ([[בולטים]] ב[[מסלולי טיפוס ספורטיבי]], [[אבני עיגון]] במסלולי [[טראד]] ועגינות אחרות במסלולי שלג או [[קרח]]). המשך החבל עובר ב[[אמצעי חיכוך]] אצל המאבטח. במקרה של נפילה המאבטח מחזיק את החבל והמוביל נופל עד שהוא נעצר על העגינה האחרונה שלו. באופן עקרוני אורך של [[נפילת הובלה|נפילה בהובלה]] הוא כפול מהמרחק בין המוביל ובין העגינה האחרונה שלו. |
− | תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שהחבל יהיה מספיק רפוי, כך שלא תוגבל תנועתו של המוביל, | + | תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שהחבל יהיה מספיק רפוי, כך שלא תוגבל תנועתו של המוביל. מצד שני, אסור שהחבל יהיה רפוי מדי, על מנת שהנפילה, אם תקרה, לא תהיה ארוכה יותר מהנחוץ. בגלל סכנת הנפילה, טיפוס בהובלה מהווה אתגר מנטאלי ופיסי קשה יותר מטיפוס ב[[טופ-רופ]]. במסלולי טראד זה אפילו מוקצן יותר, כי המוביל צריך להתעסק עם [[עגינות]] ו[[ראנרים]] ו[[הקלפה]] שלהם. מסיבות אלו נחשב בעיני רבים טיפוס בהובלה הטיפוס "האמיתי" שכן באופן תיאורטי, המטפס יכול להגיע לכל מקום בו ירצה לטפס, ללא מגבלה של אורך, קיום של עגינות והאפשרות להגיע לראש המסלול לפני שמטפסים אותו, ולהכין שם עגינה (כמו בטופ-רופ). |
− | קיימות מספר [[שיטות הובלה]]: | + | קיימות מספר [[שיטות הובלה]]: ב[[חבל יחיד]], [[חבל כפול|כפול]], [[חבל תאומים|טווין]], ב[[סולו]] (ללא מאבטח) וכו'. |
---- | ---- | ||
− | תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים... | + | תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... |
+ | |||
+ | [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]] |
גרסה אחרונה מ־10:22, 8 ביוני 2010
הובלה (באנגלית: lead climbing או leading, בצרפתית: aller en tête) היא שיטת אבטחה בה המטפס "מוביל" את החבל אחריו. תוך כדי טיפוס מעביר המוביל את החבל בראנרים המחוברים לעגינות (בולטים במסלולי טיפוס ספורטיבי, אבני עיגון במסלולי טראד ועגינות אחרות במסלולי שלג או קרח). המשך החבל עובר באמצעי חיכוך אצל המאבטח. במקרה של נפילה המאבטח מחזיק את החבל והמוביל נופל עד שהוא נעצר על העגינה האחרונה שלו. באופן עקרוני אורך של נפילה בהובלה הוא כפול מהמרחק בין המוביל ובין העגינה האחרונה שלו.
תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שהחבל יהיה מספיק רפוי, כך שלא תוגבל תנועתו של המוביל. מצד שני, אסור שהחבל יהיה רפוי מדי, על מנת שהנפילה, אם תקרה, לא תהיה ארוכה יותר מהנחוץ. בגלל סכנת הנפילה, טיפוס בהובלה מהווה אתגר מנטאלי ופיסי קשה יותר מטיפוס בטופ-רופ. במסלולי טראד זה אפילו מוקצן יותר, כי המוביל צריך להתעסק עם עגינות וראנרים והקלפה שלהם. מסיבות אלו נחשב בעיני רבים טיפוס בהובלה הטיפוס "האמיתי" שכן באופן תיאורטי, המטפס יכול להגיע לכל מקום בו ירצה לטפס, ללא מגבלה של אורך, קיום של עגינות והאפשרות להגיע לראש המסלול לפני שמטפסים אותו, ולהכין שם עגינה (כמו בטופ-רופ).
קיימות מספר שיטות הובלה: בחבל יחיד, כפול, טווין, בסולו (ללא מאבטח) וכו'.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...