הבדלים בין גרסאות בדף "ניילון"
מ (החלפת טקסט – "מידי" ב־"מיידי") |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ניילון''' (NyLon) שם מסחרי לפוליאמיד, שהוא פולימר סינתטי. הוא אחד מהחומרים המוכרים והנפוצים שמשמשים אותנו בחיי היום יום. ניתן למצוא אותו כמעט בכל מקום: | + | '''ניילון''' (NyLon) שם מסחרי לפוליאמיד, שהוא פולימר סינתטי. הוא אחד מהחומרים המוכרים והנפוצים שמשמשים אותנו בחיי היום יום. ניתן למצוא אותו כמעט בכל מקום: בגדים (גרבי ניילון ובדים סינתטיים אחרים, למשל), רשתות דייג, שטיחים, מברשות שיניים ומיתרי כלי נגינה. כמובן, לענייננו, ב[[טיפוס]] [[גלישה]] ו[[חילוץ]], סיבי ניילון משמשים לייצור בעיקר [[חבלים]] ו[[רצועות]], אבל גם [[רתמות]]. |
| − | + | דווקא השקיות בסופר, למרות שמן - אינן מיוצרות מניילון, בד״כ, אלא מפולימר אחר - פוליאתילן, שהוא הבסיס ל[[דיינימה]]. | |
| − | יש אגדה הטוענת כי ניילון | + | הניילון הומצא בשנת 1935 ע"י וואלאס קרות׳רס (Wallace Carothers), כימאי במעבדות דופונט בדלוור, ארה"ב, והוטבל על ידו בשם "סיב 66" (Fiber 66). בשנת 1938 הופץ המוצר המסחרי הראשון שהיה בו ניילון: מברשת שיניים עם סיבי ניילון. המוצר השני, שזכה לפופולאריות רבה היה גרבי ניילון לנשים, שנמכרו בהמוניהן החל משנת 1940. השם שניתן לחומר ממנו יוצרו הגרביים היה שיבוש של No-Run, או בעברית: בלי רכבות... השם שונה כדי להימנע מתביעות במקרה שיהיו רכבות בגרביים למרות זאת. |
| + | |||
| + | יש אגדה הטוענת כי ניילון הוא ראשי תיבות של ניו-יורק+לונדון (Ny-New York, Lon-London), ושהחומר פותח במקביל בשתי הערים הללו. מידע נוסף ואגדות נוספות על השם ניילון, יש [http://www.snopes.com/business/names/nylon.htm כאן]. | ||
לקראת סוף מלחמת העולם השניה הופנו מרבית המפעלים לייצור כלי מלחמה. חלק ממפעלי הניילון הוסבו ליצירת מצנחים וחבלים, וחלקם למברשות שיניים עם סיבי ניילון כדי לחלק לחיילים. | לקראת סוף מלחמת העולם השניה הופנו מרבית המפעלים לייצור כלי מלחמה. חלק ממפעלי הניילון הוסבו ליצירת מצנחים וחבלים, וחלקם למברשות שיניים עם סיבי ניילון כדי לחלק לחיילים. | ||
====מבנה כימי==== | ====מבנה כימי==== | ||
| − | הניילון, שהוא כאמור, שם נוסף לפוליאמיד (PA), נקרא כך בשל קבוצת ה" | + | הניילון, שהוא כאמור, שם נוסף לפוליאמיד (PA), נקרא כך בשל קבוצת ה"אמיידים" שמרכיבים את המולקולה שלו: |
המולקולות בקבוצת ה"אמיד" NHCo2 הן מאוד קוטביות, יש להם צד אחד שטעון במטען שלילי וצד אחר שטעון במטען חיובי. פירושו של דבר שכל קבוצה נמשכת מאוד חזק לקבוצה זהה אחרת ויוצרת מבנה חזק. | המולקולות בקבוצת ה"אמיד" NHCo2 הן מאוד קוטביות, יש להם צד אחד שטעון במטען שלילי וצד אחר שטעון במטען חיובי. פירושו של דבר שכל קבוצה נמשכת מאוד חזק לקבוצה זהה אחרת ויוצרת מבנה חזק. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
פרלון 6.6 נקרא כך מפני שיש לו תוספת של עוד 6 אטומי פחמן למולקולה אך השפעתם על תכונות החומר קטנה. | פרלון 6.6 נקרא כך מפני שיש לו תוספת של עוד 6 אטומי פחמן למולקולה אך השפעתם על תכונות החומר קטנה. | ||
====תכונות==== | ====תכונות==== | ||
| − | + | קשרי מימן שקיימים בין השרשראות הפולימריות שמרכיבות את הסיבים, תורמים לחוזק של חבלים העשויים מניילון. כשהחבלים רטובים - קשרים אלו אינם קיימים, ולכן [[חבלים#חבלים ומים|חלשים יותר כשהם רטובים]]. | |
==קריאה נוספת== | ==קריאה נוספת== | ||
* [[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות]] | * [[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות]] | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים... | ||
| − | [[קטגוריה: ציוד | + | [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]] |
גרסה אחרונה מ־02:17, 4 בפברואר 2021
ניילון (NyLon) שם מסחרי לפוליאמיד, שהוא פולימר סינתטי. הוא אחד מהחומרים המוכרים והנפוצים שמשמשים אותנו בחיי היום יום. ניתן למצוא אותו כמעט בכל מקום: בגדים (גרבי ניילון ובדים סינתטיים אחרים, למשל), רשתות דייג, שטיחים, מברשות שיניים ומיתרי כלי נגינה. כמובן, לענייננו, בטיפוס גלישה וחילוץ, סיבי ניילון משמשים לייצור בעיקר חבלים ורצועות, אבל גם רתמות.
דווקא השקיות בסופר, למרות שמן - אינן מיוצרות מניילון, בד״כ, אלא מפולימר אחר - פוליאתילן, שהוא הבסיס לדיינימה.
הניילון הומצא בשנת 1935 ע"י וואלאס קרות׳רס (Wallace Carothers), כימאי במעבדות דופונט בדלוור, ארה"ב, והוטבל על ידו בשם "סיב 66" (Fiber 66). בשנת 1938 הופץ המוצר המסחרי הראשון שהיה בו ניילון: מברשת שיניים עם סיבי ניילון. המוצר השני, שזכה לפופולאריות רבה היה גרבי ניילון לנשים, שנמכרו בהמוניהן החל משנת 1940. השם שניתן לחומר ממנו יוצרו הגרביים היה שיבוש של No-Run, או בעברית: בלי רכבות... השם שונה כדי להימנע מתביעות במקרה שיהיו רכבות בגרביים למרות זאת.
יש אגדה הטוענת כי ניילון הוא ראשי תיבות של ניו-יורק+לונדון (Ny-New York, Lon-London), ושהחומר פותח במקביל בשתי הערים הללו. מידע נוסף ואגדות נוספות על השם ניילון, יש כאן.
לקראת סוף מלחמת העולם השניה הופנו מרבית המפעלים לייצור כלי מלחמה. חלק ממפעלי הניילון הוסבו ליצירת מצנחים וחבלים, וחלקם למברשות שיניים עם סיבי ניילון כדי לחלק לחיילים.
מבנה כימי
הניילון, שהוא כאמור, שם נוסף לפוליאמיד (PA), נקרא כך בשל קבוצת ה"אמיידים" שמרכיבים את המולקולה שלו:
המולקולות בקבוצת ה"אמיד" NHCo2 הן מאוד קוטביות, יש להם צד אחד שטעון במטען שלילי וצד אחר שטעון במטען חיובי. פירושו של דבר שכל קבוצה נמשכת מאוד חזק לקבוצה זהה אחרת ויוצרת מבנה חזק.
ישנם שני סוגים של ניילון המשמשים לייצור חבלים ורצועות, והם נקראים פרלון 6, ופרלון 6.6. אין הבדל משמעותי בין שני החומרים הללו מבחינת השימוש. לחברת DuPoint יש פטנט על פרלון 6.6 ויצרנים אחרים משתמשים בפרלון 6. ההבדלים בין שני החומרים קטנים:
- נקודת ההתכה שונה, פרלון 6 – 220°C ולפרלון 6.6- 250°C
- המבנה המולקולרי שלהם שונה מעט.
פרלון 6.6 נקרא כך מפני שיש לו תוספת של עוד 6 אטומי פחמן למולקולה אך השפעתם על תכונות החומר קטנה.
תכונות
קשרי מימן שקיימים בין השרשראות הפולימריות שמרכיבות את הסיבים, תורמים לחוזק של חבלים העשויים מניילון. כשהחבלים רטובים - קשרים אלו אינם קיימים, ולכן חלשים יותר כשהם רטובים.
קריאה נוספת
תרמו לדף זה: מיכה יניב, ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים...
