הבדלים בין גרסאות בדף "אבטחה דינאמית"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שיטות)
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
טכניקת [[אבטחה|איבטוח]] בסיסית אומרת שעלינו לעמוד קרוב לבסיס המסלול ולנעול את [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] כאשר ה[[הובלה|מוביל]] נופל. זוהי עצה טובה מאד למרבית המצבים בטיפוס, אבל יש מספר מקרים בהם רצוי, ואפילו הכרחי, להפר את הכלל הזה. דוגמאות ברורות הן במקרים בהם המוביל עלול לפגוע בפינה או בקיר וכאשר העגינות לא טובות כלכך ויש צורך להקטין את [[כוח בלימה|כוח הבלימה]] במערכת.
 
טכניקת [[אבטחה|איבטוח]] בסיסית אומרת שעלינו לעמוד קרוב לבסיס המסלול ולנעול את [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] כאשר ה[[הובלה|מוביל]] נופל. זוהי עצה טובה מאד למרבית המצבים בטיפוס, אבל יש מספר מקרים בהם רצוי, ואפילו הכרחי, להפר את הכלל הזה. דוגמאות ברורות הן במקרים בהם המוביל עלול לפגוע בפינה או בקיר וכאשר העגינות לא טובות כלכך ויש צורך להקטין את [[כוח בלימה|כוח הבלימה]] במערכת.
  
כל שיטות בלימת הנפילה האפקטיביות מתמקדות בדבר אחד: ספיגת אנרגיית הנפילה לאורך '''המרחק הארוך ביותר'''. הרי ברור לנו אינטואיטיבית ש[[קראש-פד]] בעובי חמישה מטרים יהיה יעיל יותר מכזה בעובי חמישה סנטימטרים. עלינו להתרגל לרעיון שאותה הלוגיקה פועלת גם באבטחה. מאבטח טוב לא מנסה רק לבלום את הנפילה, אלא להשתמש בטכניקות של אבטחה דינאמית כדי להאריך את [[מרחק הבלימה|המרחק]] עליו החבל בולם אותה. ממש כמו קראש-פד: אם כל הנתונים שווים, מזרון עבה יותר יעיל יותר כי הוא עושה את עבודתו על פני מרחק גדול יותר.
+
כל שיטות בלימת הנפילה האפקטיביות מתמקדות בדבר אחד: ספיגת אנרגיית הנפילה לאורך '''המרחק הארוך ביותר'''. עניין זה מוסבר בפירוט במאמר העוסק ב[[דינאמיקה של נפילות]]. ברור לנו אינטואיטיבית ש[[קראש-פד]] בעובי חמישה מטרים יהיה יעיל יותר מכזה בעובי חמישה סנטימטרים. עלינו להתרגל לרעיון שאותה הלוגיקה פועלת גם באבטחה. מאבטח טוב לא מנסה רק לבלום את הנפילה, אלא להשתמש בטכניקות של אבטחה דינאמית כדי להאריך את [[דינאמיקה של נפילות#מרחק בלימה|המרחק]] עליו החבל בולם אותה. ממש כמו קראש-פד: אם כל הנתונים שווים, מזרון עבה יותר יעיל יותר כי הוא עושה את עבודתו על פני מרחק גדול יותר.
  
 +
כאן מתואר הרעיון של אבטחה דינאמית, והגורמים החשובים במערכת של אבטחה דינאמית באופן כללי. תיאור מפורט יותר יש במאמר על [[אבטחה דינאמית למתקדמים]].
 
=מה משפיע על הדינאמיות?=
 
=מה משפיע על הדינאמיות?=
 
למעשה, אין כזה דבר "אבטחה דינאמית" או "אבטחה סטאטית". אבטחה יכולה להיות יותר או פחות דינאמית, על פי הדינאמיות של המערכת ואופי האיבטוח של המאבטח.
 
למעשה, אין כזה דבר "אבטחה דינאמית" או "אבטחה סטאטית". אבטחה יכולה להיות יותר או פחות דינאמית, על פי הדינאמיות של המערכת ואופי האיבטוח של המאבטח.
 
=הדינאמיות של המערכת=
 
=הדינאמיות של המערכת=
הדינאמיות של המערכת היא הרכבה של הדינאמיות של כל אחד מן המרכיבים שלה: [[חבלים|החבל]], ה[[עיגונים]], [[אמצעי החיכוך]] וכו'.
+
הדינאמיות של המערכת היא מידת ההתארכות שלה במקרה של הפעלת עומס. הדינאמיות של כלל המערכת הוא סכום ההתארכויות של כל אחד מן המרכיבים שלה: [[חבלים|החבל]], הראנר ה[[עגינות|עיגונים]], התהדקות של ה[[קשרים]], זרימה של החבל ב[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] וכו'. אפילו תנועה של המאבטח משפיעה על הדינאמיות של מערכת האבטחה.
 
==החבל==
 
==החבל==
 
בהנחה שאנחנו מדברים על חבל הובלה, ניתן לומר כי (בקרוב טוב) ככל שהחבל דק יותר, כך המודול שלו יותר נמוך, וקל יותר למתוח אותו. ככל שהחבל מתארך יותר, כך האבטחה יותר דינאמית.
 
בהנחה שאנחנו מדברים על חבל הובלה, ניתן לומר כי (בקרוב טוב) ככל שהחבל דק יותר, כך המודול שלו יותר נמוך, וקל יותר למתוח אותו. ככל שהחבל מתארך יותר, כך האבטחה יותר דינאמית.
 
==המאבטח==
 
==המאבטח==
המאבטחה משפיע על הדינאמיות של המערכת בשתי צורות:
+
המאבטח משפיע על הדינאמיות של המערכת בשתי צורות:
 
===החיבור לעגינה===
 
===החיבור לעגינה===
אם אמצעי החיכוך מחובר לעגינה, הרי שבמקרה של נפילה הוא לא מתרומם, והכוח עובר ישירות לעגינה. אם המאבטח אינו מחובר לעגינה, הרי שנפילה תרים אותו באוויר, ויתארך מרחק הבלימה.
+
אם אמצעי החיכוך מחובר לעגינה, הרי שבמקרה של נפילה הוא לא מתרומם, והכוח עובר ישירות לעגינה. אם המאבטח אינו מחובר לעגינה, הרי שנפילה תרים אותו באוויר, ומרחק הבלימה יתארך.
 +
 
 
==אמצעי החיכוך==
 
==אמצעי החיכוך==
אם משתמשים לאבטחה באמצעי חיכוך שננעל, כמו [[אמצעי חיכוך#גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית|גריגרי]], החבל לא זורם בו בכלל ואין תרומה לדינאמיות של המערכת. לעניין זה כדאי לעיין ב[[ניסוי אמצעי חיכוך|ניסוי אמצעי החיכוך]] שנערך ב[[מדור טג"ח]].
+
אם משתמשים לאבטחה באמצעי חיכוך שננעל, כמו [[אמצעי חיכוך#גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית|גריגרי]], החבל לא זורם בו בכלל ואין תרומה לדינאמיות של המערכת. לעניין זה כדאי לעיין ב[[ניסוי אמצעי חיכוך|ניסוי אמצעי החיכוך]] שנערך ב[[מדור טג"ח]]. או ב[http://www.xmission.com/~tmoyer/testing/Simulation_of_Climbing_and_Rescue_Belays.pdf מאמר הזה].
  
 
=שיטות=
 
=שיטות=
 +
בכל השיטות, אבטחה דינאמית מורידה את כוח הבלימה, אבל במקרים שונים - יש סיבות שונות לאבטח בצורה יותר דינאמית.
 
==טיפוס בשלג==
 
==טיפוס בשלג==
 +
בטיפוס בשלג, במקרים רבים - אין לנו עגינות בכלל. המאבטח עומד או יושב על מדרון שלג. זה אומר שבמקרה של נפילה או החלקה של המוביל, כל הכוח שיעצור אותו צריך לבוא מהרתמה של המאבטח. אם הכוח הזה יהיה גדול מדי - המאבטח יעוף למטה בעקבות המטפס.
  
 +
הפתרון הוא, בניגוד לאינטואיציה שלנו, לא להחזיק את החבל מאחורי אמצעי החיכוך. להיפך, המאבטח על משטח שלג ״מגיש״ את החבל לתוך אמצעי החיכוך כך שכוח הבלימה יהיה מינימאלי. זה מגדיל את מרחק הבלימה (והוא יכול להגיע לעשרות מטרים) ומקטין את הכוח משמעותית. זה דורש אימון ספציפי ושווה התנסות לכל מטפס סלע שעובר להרים...
 
==הובלה על אבני עיגון==
 
==הובלה על אבני עיגון==
 +
בטיפוס מסלולי [[טראד]] יש מקרים רבים שבהם המוביל מטפס מעל עגינות לא טובות (לצורך העניין כאן - עגינה לא טובה היא עגינה שאולי תחזיק נפילה ואולי לא...). במצבים כאלו אנחנו מעוניינים להוריד את הכוח במקרה של נפילה, אבל לא כדי לשמור על המטפס מפציעה, אלא כדי ״לשמור על העגינות״ משליפה. זה משפר משמעותית את הבטיחות של המטפס, כמובן.
 +
 +
ב[[תחנות]] על מסלולים ארוכים ([[מולטי-פיץ']]) אין אפשרות לקפוץ או לרוץ לכיוון הקיר. אז לא מומלץ להשתמש באמצעי חיכוך ננעל כמו גריגרי, שלא נותן לחבל לזרום בכלל. מה שרוצים זה לתת לחבל ״קצת״ לרוץ באמצעי החיכוך לפני שבולמים. עוד אפשרות היא כן להתרומם קצת, או להשתמש ב[[סקרימרים]], שזה מאד מקובל בטיפוס מפלי [[קרח]] עם [[ברגי קרח|ברגים]], למשל.
  
 
==הובלה על בולטים==
 
==הובלה על בולטים==
 +
[[תמונה: Dynamic belay1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|באבטחה סטאטית (1), הנפילה קצרה יותר וזווית הפגיעה של המטפס בקיר היה יותר קרובה לזווית ישרה והמכה תהיה אלימה יותר. באבטחה דינאמית (2), המאבטח עולה באוויר והנפילה יותר ארוכה, יותר ״רכה״ וזווית הפגיעה בקיר קטנה יותר]]
 +
בהובלה ספורטיבית אבטחה דינאמית מקטינה את הסיכוי שהמטפס ייחבט בקיר בצורה אלימה. נפילות ״קצרות״ גורמות למטפס להימשך בזווית גדולה ו״להיטרק״ בקיר בעוצמה. עדיף ליפול נפילה קצת יותר ארוכה ולהגיע לקיר יותר בעדינות. השיטה לאבטח דינאמית היא לחכות לרגע המתיחה של החבל ולקפוץ קצת באוויר. העלייה של המאבטח מאריכה את מרחק הבלימה ומוסיפה לדינאמיות של מערכת האבטחה.
  
 
==קירות טיפוס==
 
==קירות טיפוס==
 +
בקירות טיפוס הבולטים קרובים משמעותית יחסית למסלולים ספורטיביים בחוץ. זה אומר שבאבטחה ״צמודה״ יש סיכוי רב יותר ל״היטרקות״ של המטפס בקיר.
  
==לקצר את הנפילה==
+
==קריאה נוספת==
"[[נוהל דיבור#Take in|קח חבל]]" (take in) היא קריאה המקובלת של מוביל נופל, ובצדק. ככל שמתארכת נפילתו של המוביל, כך גדל הסיכוי שהוא יפגע במשהו בדרך. בדרך כלל חושבים על פגיעה בקרקע, אבל גם זיז בולט או מדף סלע יכולים להוות סיכון דומה. מטפס שיצא מגג, בסלע או ב[[קיר מלאכותי]] ונופל, עלול לחבוט את ראשו בקטע הקיר שמעל לגג, כאשר רגליו נכנסות מתחת לאותו גג. זה בוודאי חשוב במסלולים המבולטים בחצי הגובה.
+
* [[אבטחה דינאמית למתקדמים]]
הפתרון למצבים אלה הוא שהמאבטח יוכל לשנות את כמות החבל הרפוי במהירות: לקחת את כל החבל הרפוי מהר ככל האפשר במצבים מסויימים, ולתת הרבה חבל, במצבים אחרים. הדרך לעשות זאת, אותה לומד כל מטפס מתחיל ונחשבת לבטוחה ביותר, היא להעביר את החבל דרך אמצעי החיכוך בלי שהמאבטח יזוז ממקומו. יש כאן שתי בעיות. הראשונה - המהירות: אין הרבה זמן שבו החבל רפוי תוך כדי הנפילה, ואמצעי החיכוך, כשמו כן הוא - מכניס חיכוך למערכת ומפריע לחבל לזרום בחפשיות. השניה - אם המאבטח מתחת למסלול, הוא נמצא ממש בקו הנפילה של המטפס. התשובה לשתי הבעיות היא לרוץ, בהנחה שיש לאן לרוץ. אם המאבטח יחזיק את החבל מאחורי אמצעי החיכוך, ויתרחק מן המצוק, הרי שהחבל ילך ויימתח. להתקרב אל בסיס המסלול ולהתרחק ממנו זו הדרך המהירה ביותר והיעילה ביותר לתת ולקחת חבל.
+
* [[שיטות הובלה]]
 +
* [[מה הבעייתיות בהבדלי משקל גדולים בין המטפס והמאבטח? ומה אפשר לעשות כדי לפתור אותה?]]
 +
----
 +
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
עד כאן, הכל די טריוויאלי. עכשיו מתחיל להיות מעניין. המאבטח עומד מתחת ל[[ראנרים|ראנר]] הראשון. עם הנפילה, המאבטח מתרחק מבסיס המצוק. כמות החבל שהוא לוקח, אינה שווה למרחק שהוא מתרחק מהמיקום ההתחלתי שלו. זוכרים את משפט פיתגורס?
+
[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]
 
 
ריבוע היתר שווה לסכום ריבועי היתרים. ואצלנו - ריבוע אורך החבל שווה לסכום של ריבוע המרחק של המאבטח מבסיס המסלול (כמה שהוא הספיק לרוץ) וריבוע המרחק עד לראנר הראשון. לדוגמה: אם הראנר הראשון בגובה ארבעה מטר, והמאבטח מתרחק שלושה מטר מבסיס המסלול בזמן הנפילה, אורך החבל יהיה:
 
 
 
\sqrt{4^2+3^2}=\sqrt{16+9}=5
 
 
 
כלומר, המאבטח רץ שלושה מטרים, אבל לקח רק מטר אחד: התחיל ב4-מ' וסיים עם 5מ'.
 
 
 
עוד דוגמה? בבקשה: אם הראנר של המוביל נמצא בגובה 10מ' מעל המאבטח, והמאבטח מספיק לרוץ 5מ' לפני שהחבל נמתח. למרות שהוא מתרחק 5מ', המאבטח מושך רק:
 
 
 
\sqrt{5^2+10^2}=\sqrt{125}=11.8
 
 
 
כלומר, המאבטח לקח 1.18מ', לא מאד מרשים.
 
 
 
עוד בעיה היא שאם המאבטח עובר מתחת למוביל, מסלול הנפילה עלול לחצות את החבל, ומפגש כזה באוויר, של חבל ונטפס, עלול להסתיים בפציעה. ולבסוף, זה יעבוד רק אם העגינה הראשונה יכולה לקחת עומס בכיוון החוצה, ואולי הצידה ולמעלה. לא בעייה ב[[מסלול ספורטיבי|מסלולים ספורטיביים]], מבולטים, אבל ראוי לאיזכור.
 
 
 
אז מה הפתרון? לשים [[עגינת כיוון]]. עגינת כיוון היא עגינה שאינה תורמת לבטיחות, מבחינה זו שהמוביל מקליפ אותה כאשר הוא עדיין על הקרקע. אם הוא מגיע להקליפ אותה מן הקרקע, הרי שבזמן נפילה הוא יפגע ברצפה לפני שייתלה על העגינה.
 
 
 
נהוג לדבר על עגינת כיוון בטיפוס [[טראד]], שתפקידה לוודא שכיוון הכוח על כל העגינות הבאות יגיע מלמטה. זה קצת פחות משמעותי במסלולים ספורטיביים, אבל עגינת כיוון היא שימושית גם כאן. ראנר ראשון המחובר לעגינת כיוון מאפשר למאבטח לקחת הרבה יותר חבל תוך ריצה. למעשה, עם עגינה בגובה הרתמה של המאבטח, כל מטר שהמאבטח מתרחק מבסיס המסלול, מיתרגם מיידית להתקצרות של נפילת המוביל במטר. שימו לב, כי החבל הסופג את הנפילה לא מתקצר, ולכן [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] קטן, ואיתו קטן - [[כוח בלימה|כוח הבלימה]]. אנו משאירים את אורך החבל הנמתח, אבל מקצרים את הנפילה.
 
 
 
בנוסף, החבל עובר הרבה יותר נמוך, והסיכויים שמסלול הנפילה יפגוש אותו קטנים בהרבה.
 
==להאריך את הבלימה==
 
עד עכשיו דיברנו על מצבים בהם חשוב לבלום את המוביל מייד, ולהקטין את הסיכוי לפגיעה במשהו (מדף, קרקע וכו'). הפתרון, היה לבלום את החבל באמצעי החיכוך מייד, ולהתרחק מן המצוק. פתרון זה הוא מתאים למסלולים ספורטיביים, שהם לרוב של [[פיץ']] אחד. הוא פחות שימושי ב[[מסלולי מולטי-פיץ']], בהם ברוב התחנות אי אפשר להתרחק מן העגינה הראשונה בריצה.
 
 
 
יוצא מזה, שבאופן אינסטינקטיבי, המאבטח נועל את החבל באמצעי החיכוך כדי שהנפילה תהיה קצרה ככל האפשר. בכך הוא מקצר את מרחק הבלימה, וכוח הבלימה גדל.
 
 
 
כוחות הבלימה המתפתחים בזמן בלימה פתאומית הם גדולים ומשפיעים על כל חלקי המערכת: המטפס (שנפל), המאבטח, החבל, העגינות. במסלולים תלולים, שליליים, כאשר המטפס אינו נמצא בזמן הנפילה מעל הראנר האחרון שלו, המטוטלת עלולה להטיח אותו בקיר. פגיעה כזו היא הסיבה לקרסולים שבורים רבים, וגם לפציעות אחרות. פגיעות כאלה הן עדות לעצמת הכוחות המתפתחים בזמן בלימה של נפילה.
 
 
 
עוד סיבה לכוחות גדולים כאלה היא השימוש ב[[אמצעי חיכוך#גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית|אמצעי חיכוך בעלי נעילה אוטומטית]] המונעים לחלוטין זחילה של החבל דרכם.
 
 
 
לבסוף, הדינאמיות של החבל, גם היא משפיעה, וחבלי הובלה שנפלו עליהם הרבה, ונפילות גדולות, בלי לתת להם זמן התאוששות, מאבדים מן הדינאמיות המקורית שלהם. כאן אולי המקום להזכיר שכדאי להחליף קצוות בין נפילות.
 
 
 
הטכניקה שתתואר כאן מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, של פיץ' אחד, ותלולים, במיוחד מסלולים ספורטיביים שליליים. קיר מלאכותי הוא אידיאלי ללימוד ואימון של אבטחה דינמית. זה קצת שונה בשטח, כשיש מדפים, בולדרים והפרעות אחרות, אבל העיקרון נשאר דומה.
 
 
 
הרעיון באבטחה דינאמית הוא לתת לחבל להחליק דרך המערכת, האנרגיה של הנפילה תתפזר והנפילה תיבלם ברכות, בלי שיתפתחו כוחות גדולים. את זה אפשר לעשות בשתי דרכים: הראשונה - לתת לחבל להחליק דרך אמצעי החיכוך והשניה - לתת לחבל למשוך את המאבטח כך שהוא יתקרב לכיוון המצוק. האפשרות השניה מאד מקובלת בתחרויות טיפוס. ככל שהמטפס מתקדם על המסלול המאבטח מתרחק מבסיס הקיר (גם כדי לראות את המטפס). המרחק מההקלפה הראשונה מאפשר למאבטח לתת חבל במהירות, למשל במקרה של הקלפה נואשת, אבל גם להתקרב בזמן נפילה, תוך מעט התנגדות למשיכה של החבל, וכך "לרכך" את הבלימה. ברור שכך הנפילה מתארכת, אבל הבלימה נעשית על מרחק גדול יותר והכוחות קטנים בהתאם.
 
 
 
==השילוב המושלם==
 
למעשה, היינו רוצים לראות שילוב של שני החלקים. בשלב הנפילה, המאבטח מנסה להקטין את האנרגיה הקינטית הנצברת עם הנפילה. לשם כך עליו להתרחק מבסיס המסלול ולקצר את הנפילה כדי שהבלימה תתחיל לפני שהמוביל יספיק לצבור מהירות.
 
 
 
בשלב הבלימה, המאבטח מנסה להקטין את הכוחות המתפתחים במערכת. לשם כך עליו להתקרב לבסיס המסלול ולהאריך את מרחק הבלימה כדי שהבלימה תיעשה על פני מרחק גדול יותר.
 
 
 
יתרה מזו, ככל שהשלב הראשון יהיה יותר אפקטיבי, הנפילה תסתיים והבלימה תתחיל גבוה יותר. כך אפשר יהיה לתת יותר חבל בשלב השני מבלי שהנופל יפגע ברצפה.
 
==חצי הגובה==
 
טכניקת האבטחה המשולבת מתאימה במיוחד למסלולים המבולטים ב"חצי הגובה"
 
==קישורים חיצוניים==
 
[http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=476 מאמר על אבטחה דינאמית]]
 
 
 
[http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=216 שיטות מתקדמות לאבטחה דינאמית]
 
 
 
----
 
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
 

גרסה אחרונה מ־13:48, 23 במאי 2019

אבטחה דינאמית היא טכניקה באבטחה בהובלה, שמטרתה להקטין את הכוח המתפתח בזמן בלימת נפילה על ידי הארכת מרחק הבלימה. כוח בלימה קטן יותר משמעותו סיכון קטן יותר לפציעה למוביל, וגם סיכוי קטן יותר לשליפה של העגינות.

טכניקת איבטוח בסיסית אומרת שעלינו לעמוד קרוב לבסיס המסלול ולנעול את אמצעי החיכוך כאשר המוביל נופל. זוהי עצה טובה מאד למרבית המצבים בטיפוס, אבל יש מספר מקרים בהם רצוי, ואפילו הכרחי, להפר את הכלל הזה. דוגמאות ברורות הן במקרים בהם המוביל עלול לפגוע בפינה או בקיר וכאשר העגינות לא טובות כלכך ויש צורך להקטין את כוח הבלימה במערכת.

כל שיטות בלימת הנפילה האפקטיביות מתמקדות בדבר אחד: ספיגת אנרגיית הנפילה לאורך המרחק הארוך ביותר. עניין זה מוסבר בפירוט במאמר העוסק בדינאמיקה של נפילות. ברור לנו אינטואיטיבית שקראש-פד בעובי חמישה מטרים יהיה יעיל יותר מכזה בעובי חמישה סנטימטרים. עלינו להתרגל לרעיון שאותה הלוגיקה פועלת גם באבטחה. מאבטח טוב לא מנסה רק לבלום את הנפילה, אלא להשתמש בטכניקות של אבטחה דינאמית כדי להאריך את המרחק עליו החבל בולם אותה. ממש כמו קראש-פד: אם כל הנתונים שווים, מזרון עבה יותר יעיל יותר כי הוא עושה את עבודתו על פני מרחק גדול יותר.

כאן מתואר הרעיון של אבטחה דינאמית, והגורמים החשובים במערכת של אבטחה דינאמית באופן כללי. תיאור מפורט יותר יש במאמר על אבטחה דינאמית למתקדמים.

מה משפיע על הדינאמיות?

למעשה, אין כזה דבר "אבטחה דינאמית" או "אבטחה סטאטית". אבטחה יכולה להיות יותר או פחות דינאמית, על פי הדינאמיות של המערכת ואופי האיבטוח של המאבטח.

הדינאמיות של המערכת

הדינאמיות של המערכת היא מידת ההתארכות שלה במקרה של הפעלת עומס. הדינאמיות של כלל המערכת הוא סכום ההתארכויות של כל אחד מן המרכיבים שלה: החבל, הראנר העיגונים, התהדקות של הקשרים, זרימה של החבל באמצעי החיכוך וכו'. אפילו תנועה של המאבטח משפיעה על הדינאמיות של מערכת האבטחה.

החבל

בהנחה שאנחנו מדברים על חבל הובלה, ניתן לומר כי (בקרוב טוב) ככל שהחבל דק יותר, כך המודול שלו יותר נמוך, וקל יותר למתוח אותו. ככל שהחבל מתארך יותר, כך האבטחה יותר דינאמית.

המאבטח

המאבטח משפיע על הדינאמיות של המערכת בשתי צורות:

החיבור לעגינה

אם אמצעי החיכוך מחובר לעגינה, הרי שבמקרה של נפילה הוא לא מתרומם, והכוח עובר ישירות לעגינה. אם המאבטח אינו מחובר לעגינה, הרי שנפילה תרים אותו באוויר, ומרחק הבלימה יתארך.

אמצעי החיכוך

אם משתמשים לאבטחה באמצעי חיכוך שננעל, כמו גריגרי, החבל לא זורם בו בכלל ואין תרומה לדינאמיות של המערכת. לעניין זה כדאי לעיין בניסוי אמצעי החיכוך שנערך במדור טג"ח. או במאמר הזה.

שיטות

בכל השיטות, אבטחה דינאמית מורידה את כוח הבלימה, אבל במקרים שונים - יש סיבות שונות לאבטח בצורה יותר דינאמית.

טיפוס בשלג

בטיפוס בשלג, במקרים רבים - אין לנו עגינות בכלל. המאבטח עומד או יושב על מדרון שלג. זה אומר שבמקרה של נפילה או החלקה של המוביל, כל הכוח שיעצור אותו צריך לבוא מהרתמה של המאבטח. אם הכוח הזה יהיה גדול מדי - המאבטח יעוף למטה בעקבות המטפס.

הפתרון הוא, בניגוד לאינטואיציה שלנו, לא להחזיק את החבל מאחורי אמצעי החיכוך. להיפך, המאבטח על משטח שלג ״מגיש״ את החבל לתוך אמצעי החיכוך כך שכוח הבלימה יהיה מינימאלי. זה מגדיל את מרחק הבלימה (והוא יכול להגיע לעשרות מטרים) ומקטין את הכוח משמעותית. זה דורש אימון ספציפי ושווה התנסות לכל מטפס סלע שעובר להרים...

הובלה על אבני עיגון

בטיפוס מסלולי טראד יש מקרים רבים שבהם המוביל מטפס מעל עגינות לא טובות (לצורך העניין כאן - עגינה לא טובה היא עגינה שאולי תחזיק נפילה ואולי לא...). במצבים כאלו אנחנו מעוניינים להוריד את הכוח במקרה של נפילה, אבל לא כדי לשמור על המטפס מפציעה, אלא כדי ״לשמור על העגינות״ משליפה. זה משפר משמעותית את הבטיחות של המטפס, כמובן.

בתחנות על מסלולים ארוכים (מולטי-פיץ') אין אפשרות לקפוץ או לרוץ לכיוון הקיר. אז לא מומלץ להשתמש באמצעי חיכוך ננעל כמו גריגרי, שלא נותן לחבל לזרום בכלל. מה שרוצים זה לתת לחבל ״קצת״ לרוץ באמצעי החיכוך לפני שבולמים. עוד אפשרות היא כן להתרומם קצת, או להשתמש בסקרימרים, שזה מאד מקובל בטיפוס מפלי קרח עם ברגים, למשל.

הובלה על בולטים

באבטחה סטאטית (1), הנפילה קצרה יותר וזווית הפגיעה של המטפס בקיר היה יותר קרובה לזווית ישרה והמכה תהיה אלימה יותר. באבטחה דינאמית (2), המאבטח עולה באוויר והנפילה יותר ארוכה, יותר ״רכה״ וזווית הפגיעה בקיר קטנה יותר

בהובלה ספורטיבית אבטחה דינאמית מקטינה את הסיכוי שהמטפס ייחבט בקיר בצורה אלימה. נפילות ״קצרות״ גורמות למטפס להימשך בזווית גדולה ו״להיטרק״ בקיר בעוצמה. עדיף ליפול נפילה קצת יותר ארוכה ולהגיע לקיר יותר בעדינות. השיטה לאבטח דינאמית היא לחכות לרגע המתיחה של החבל ולקפוץ קצת באוויר. העלייה של המאבטח מאריכה את מרחק הבלימה ומוסיפה לדינאמיות של מערכת האבטחה.

קירות טיפוס

בקירות טיפוס הבולטים קרובים משמעותית יחסית למסלולים ספורטיביים בחוץ. זה אומר שבאבטחה ״צמודה״ יש סיכוי רב יותר ל״היטרקות״ של המטפס בקיר.

קריאה נוספת


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...