ניילון
ניילון (NyLon) שם מסחרי לפוליאמיד, שהוא פולימר סינתטי. הוא אחד מהחומרים המוכרים והנפוצים שמשמשים אותנו בחיי היום יום. ניתן למצוא אותו כמעט בכל מקום: שקיות בשוק ובסופרמרקטים, בגדים (גרבי ניילון ופליסים, למשל) וכמובן, לעניינינו, בטיפוס גלישה וחילוץ. מניילון מייצרים בעיקר חבלים ורצועות, אבל גם רתמות.
הניילון הומצא בשנת 1935 ע"י וואלאס קרותרס, כימאי במעבדות דופונט בדלוור, ארה"ב, והוטבל על ידו בשם "סיב 66" (Fiber 66). בשנת 1938 הופץ המוצר המסחרי הראשון שהיה בו ניילון: מברשת שיניים עם סיבי ניילון. המוצר השני, שזכה לפופולאריות רבה היה גרבי ניילון לנשים, שנמכרו בהמוניהן החל משנת 1940. השם שניתן לחומר ממנו יוצרו הגרביים היה שיבוש של No-Run, או בעברית: בלי רכבות... השם שונה כדי להימנע מתביעות במקרה שיהיו רכבות בגרביים למרות זאת.
יש אגדה הטוענת כי ניילון הוא ראשי תיבות של ניו-יורק+ לונדון (Ny-New York, Lon-London), ושהחומר פותח במקביל בשתי הערים הללו. מידע נוסף ואגדות נוספות על השם ניילון, יש כאן.
לקראת סוף מלחמת העולם השניה הופנו מרבית המפעלים לייצור כלי מלחמה. חלק ממפעלי הניילון הוסבו ליצירת מצנחים וחבלים, וחלקם למברשות שיניים עם סיבי ניילון כדי לחלק לחיילים.
מבנה כימי
הניילון, שהוא כאמור, שם נוסף לפוליאמיד (PA), נקרא כך בשל קבוצת ה"אמידים" שמרכיבים את המולקולה שלו:
המולקולות בקבוצת ה"אמיד" NHCo2 הן מאוד קוטביות, יש להם צד אחד שטעון במטען שלילי וצד אחר שטעון במטען חיובי. פירושו של דבר שכל קבוצה נמשכת מאוד חזק לקבוצה זהה אחרת ויוצרת מבנה חזק.
ישנם שני סוגים של ניילון המשמשים לייצור חבלים ורצועות, והם נקראים פרלון 6, ופרלון 6.6. אין הבדל משמעותי בין שני החומרים הללו מבחינת השימוש. לחברת DuPoint יש פטנט על פרלון 6.6 ויצרנים אחרים משתמשים בפרלון 6. ההבדלים בין שני החומרים קטנים:
- נקודת ההתכה שונה, פרלון 6 – 220°C ולפרלון 6.6- 250°C
- המבנה המולקולרי שלהם שונה מעט.
פרלון 6.6 נקרא כך מפני שיש לו תוספת של עוד 6 אטומי פחמן למולקולה אך השפעתם על תכונות החומר קטנה.
תכונות
בשל קשרי המימן הקיימים בין השרשאות, חבלים העשויים מניילון חלשים יותר כשהם רטובים.
קריאה נוספת
תרמו לדף זה: מיכה יניב, ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים...
