טופ-רופ

טופ-רופ (באנגלית: top rope, בצרפתית: moulinette) פירושו עגינה מלמעלה. זוהי שיטת איבטוח נהוגה בעיקר לצורך אימון, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק.

יתרונות וחסרונות

יתרונות

לטופ-רופ, כשיטה, שני יתרונות עיקריים: בטיחות ופשטות.

בטיחות

השיטה בטוחה ביותר. בהנחה כי העגינה טובה והתחנה בנוייה היטב, תמיד יש למטפס חבל המגיע מלמעלה ולכן, למעשה, אין אפשרות של נפילה וסיכוייו להיפצע קטנים. בנפילה בטופ-רופ, מקדם הנפילה קטן מאד (כי הנפילה קצרה והחבל ארוך) ומקובל לומר שערכו אפס.

פשטות

השיטה פשוטה מאד, משתי בחינות:

1. הציוד: השיטה דורשת מעט ציוד: רתמה לכל מטפס ועגינה, חבל, טבעת ננעלת ואמצעי חיכוך אחד לזוג.
2. האיבטוח: המאבטח צריך רק לשמור יד על החבל מאחורי אמצעי החיכוך ולקחת את כל החבל הרפוי כך שהחבל המגיע אל המטפס יהיה מתוח.

חסרונות

מיקום התחנה

כדי לטפס בטופ-רופ חייבים שתהיה דרך להגיע קודם כל לראש המסלול כדי לבנות עגינה ולהעביר בה את החבל. זה לא ישים במקרה של מסלול שנגמר באמצע מצוק או במקום שאין דרך להגיע למעלה מלבד טיפוס.

כמובן שזה לא מעשי גם בטיפוס לפסגות, בו המטרה היא להגיע לפסגה.

אופי המסלולים

המסלולים שאפשר לטפס בטופ-רופ הינם מוגבלים באורכם ובאופיים.

1. אופי: השיטה מתאימה למסלולים שהם (פחות או יותר) בקו ישר ואנכיים. לא ניתן לטפס מסלולים שהם שליליים מאד (כי החבל מושך את המטפס החוצה מן המצוק) ולא מומלץ לטפס מסלולים שיש בהם טרברסות ארוכות כי מאחר והחבל אינו מגיע מלמעלה, המטוטלת גדולה וסיכוני הפציעה מחמירים.
2. אורך: אורך המסלול מוגבל ממספר טעמים:

א. משקל החבל הופך להיות משמעותי במסלולים של 40מ' ומעלה. יש לזכור כי למסלול של 50 מטרים נדרש חבל של 100 מטרים. חבל כזה שוקל כ 6ק"ג (לחבל סטאטי, 10.5מ"מ). המשקל הופך את האבטוח למפרך במקרה הטוב ולבלתי אפשרי במקרה הרע.

ב. חיכוך: ככל שהחבל ארוך יותר, כך יש לו יותר חיכוך על הסלע. החיכוך מפריע לאיבטוח בעיקר כי הוא מקשה לקחת את כל הרפיון בחבל. אם החבל רפוי, המטפס עלול ליפול לפני שייעצר על החבל והסיכויים שיפגע במדף גדלים.

ג. מתיחות: קל להסביר זאת בעזרת דוגמה: חבל סטאטי טיפוסי מתארך תחת משקל גוף ב3%. חבל באורך 100מ', אם כן, מתארך ב3-מ' כאשר המטפס נתלה עליו. כלומר: במסלול של 50מ' שמטפסים בטופ-רופ, נפילה בשלושת המטרים הראשונים תסתיים בפגיעה בקרקע. ככל שהמסלול (והחבל) ארוך, כך גדל הטווח בתחילת המסלול שבו המטפס לא מאובטח.

איבטוח בטופ-רופ

בטופ-רופ אין סכנת נפילה כי החבל תמיד מגיע מלמעלה. במקרה של נפילה המטפס פשוט תלוי על החבל. תכונה זו, של הטיפוס בטופ-רופ, מתקיימת רק בתנאי שהמטפס לא יעבור את העגינה שבראש המצוק, כי אז לא יהיה מאובטח מלמעלה.

האיבטוח בטופ-רופ הוא פשוט יחסית. כל זמן שהחבל, שמגיע אל המטפס מלמעלה, מתוח, האיבטוח טוב. המאבטח צריך למעשה לקחת כמה חבל שאפשר, ואפילו כמעט למשוך את המטפס למעלה. במסלולים שלילים, בהם משיכת החבל גם מנסה להרחיק את המטפס מן הקיר, כדאי למתוח את החבל פחות, כך שלא יהיה חבל עודף.

השיטה הבטוחה ביותר לאבטח היא על ידי החלפת הידיים. כאשר לוקחים חבל, היד האוחזת בחבל הבלימה מתרחקת מאמצעי החיכוך. כדי לקרב אותה צריך לעזוב את חבל הבלימה, ואז האיבטוח אינו קיים. הפתרון הוא לאחוז את חבל הבלימה ביד השני, ואז לקרב את היד המאבטחת לאמצעי החיכוך. על ידי החלפת ידיים כזו נמנעת האפשרות שהמטפס לא יהיה מאובטח, ואפילו לרגע.

כאשר המטפס הגיע לסוף המסלול, כלומר לטבעת של העגינה בראש המסלול, או שהוא רוצה לרדת מסיבה אחרת, הוא נשען לאחור עד שהוא תלוי על החבל, והמאבטח מוריד אותו לקרקע תוך שהוא מקפיד שוב לא לעזוב את החבל.

תחנה לטופ-רופ

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...