עומס דינאמי ועומס סטאטי

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־23:58, 7 בדצמבר 2008 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''עומס דינאמי''' (באנגלית: dynamic load או shock load) הוא עומס שאינו קבוע וחלים בו שינויים מהירים בזמן. '''עומס סטט...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עומס דינאמי (באנגלית: dynamic load או shock load) הוא עומס שאינו קבוע וחלים בו שינויים מהירים בזמן.

עומס סטטי ((באנגלית: static load) הוא עומס קבוע הפועל על המערכת.

ניתן לראות את ההבדלים בין עומס דינאמי ועומס סטאטי בניסוי פשוט.

  1. הניחו באיטיות משקולת על מאזני קפיץ. מהי הקריאה הגבוהה ביותר שאליה הגיע המחוג? מה היה אופי תנועת מחוג המאזניים בזמן הנחת המשקולת? מה הראה המחוג מספר שניות לאחר הנחת המשקולת?
  2. הניחו בפתאומיות משקולת על מאזני קפיץ. מהי הקריאה הגבוהה ביותר שאליה הגיע המחוג? מה היה אופי תנועת מחוג המאזניים במקרה זה? �מה הראה המחוג מספר שניות לאחר הנחת המשקולת?

במערכות חבלים לא מתקיים כמעט אף פעם עומס סטאטי, אם כי יש מקרים בהם העומס קרוב לסטאטי, לפרקי זמן קצרים. נהוג לחשוב כי עומס דינאמי פועל בטיפוס על מערכת אבטחה רק במקרה של נפילה של המוביל. נתאר מספר מקרים:

  • בטיפוס חפשי, מרבית הזמן כל חלקי המערכת (כלומר: העגינות החבל אן חבלים, הרתמות, אמצעי החיכוך וכל השאר) אינם מועמסים. במקרה של נפילה יש העמסה דינאמית.
  • בטיפוס מלאכותי קיים עומס כמעט סטאטי בזמן הטיפוס על הרתמה, על זנב הפרה או הדייזי ועל העגינה האחרונה, אבל כל פעם שהמוביל מושך, מתנדנד או מתרומם על עגינה, יש העמסה דינאמית.
  • בגלישה, יש כל הזמן עומס על העיגונים, החבל והרתמה, אבל העומס משתנה עם כל שינוי במהירות הגלישה. במקרה הקיצוני של גלישה בקפיצות, למשל, יש קטעי נפילה, בהם המערכת אינה מועמסת כלל, וקטעי עצירה, הדומים לבלימת נפילה. יתרה מזו, גלישה בקפיצות מפעילה עומס דינאמי חוזר ונשנה על העגינות. בגולש אחרון זה משמעותי במיוחד, כי לרוב אין גיבוי לעיגון.
  • גם בנפילת מטפס בטופ-רופ מופעל עומס דינאמי, כי בזמן שהוא מטפס, אין עומס על העגינה, ובנפילה מופעל עומס, כלומר - יש שינוי פתאומי. כמובן שהוא קטן יותר מנפילת מוביל.
  • כשל של עגינה בעיגון מורכב עלול (בתלות במבנה המערכת) לגרום למכה על שאר העגינות, עם הזרימה של הרצועה של חלוקת המשקל. זה יותר רלבנטי למערכות חילוץ ואומגה בהן מעורבות מערכות הרמה ומתיחה, אבל מתייחסים לזה גם במסלולי טראד ארוכים ובהרים, כאשר העגינות שוליות.

תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון נצר ואחרים...