הוטה 6
הוטה 6 היא בור קארסטי, מערה בעלת מבנה של פיר אנכי. הוטה 6 נמצאת ליד בית ג'אן, בהר מירון. במערה מספר חדרים ובכולם נטיפים. זוהי מערה שהכניסה היחידה אליה היא בגלישה אנכית של כ-25מ'. הטיול במערה הוא קצר וקטע ההליכה בו מצומצם מאד. משך הזמן למסלול תלוי בכמות הגולשים, מיומנותם, כמות וסוג הציוד בו בוחרים להשתמש.
תוכן עניינים
הגעה
נכנסים בצומת ראמה (כביש 864) ומתחילים לטפס עם הכביש עד הכניסה לבית ג'אן. נכנסים לבית ג'אן ומושכים לצד הצפון מערבי של הישוב תוך חיפוש אחר כיכר ובה מופיע סימון שבילים ירוק. יורדים עם הסימון עד שנגמר הכביש ומשם ממשיכים כקילומטר ברגל לאורך הסימון הירוק. לבעלי רכב 4X4\טנדרים ניתן להכנס ולהחנות בתוך השטח, מה שיחסוך זמן הליכה. חפשו את השלט הירוק שעליו רשום הוטה, הפרדו מהסימון הירוק ורדו עם השביל השקוף (לבן-כלום-לבן).
נצ' של ההוטה: צפ' 1264729 מז' 183430.
ציוד דרוש
1. חבלים לגלישה להוטה: עומקה הכולל של המערה כ- 70מטר. ניתן לגלוש בקטעים (עדיף מבחינת מתיחות החבלים והעובדה שאפשר שיהיה יותר מאדם אחד בלבד על החבלים בכל רגע נתון).
- קטע ראשון בפיר המרכזי עד ראש הדרדרת הפנימית (30מ' יספיקו).
- קטע שני מתחתית הפיר עד לחדרון בתחתית הדרדרת (25מ' יספיקו).
- קטע שלישי מהחדרון עד לתחתית ההוטה (25מ' יספיקו).
מי שרוצה לגלוש בקטעים צריך לקחת בחשבון שבתוך ההוטה אין בולטים בכלל.
2. עיגונים: מחוץ להוטה יש בולטים לגלישה הראשונה. בראש הדרדרת הפנימית, לגלישה השניה בחדרון ולגלישה השלישית ניתן לעגון בעזרת חבלים קצרים או רצועות ארוכות.
3. אמצעים לטיפוס על החבל (כדי לצאת מן המערה): מומלץ להביא ג'ומארים לשם כך, כי פרוסיקים נוטים להחליק על חבלים רטובים ומכוסים בבוץ (זה אפשרי עם פרוסיקים, אבל קשה יותר).
4. פנסים: פנסי ראש עדיפים, וכדאי שיהיו סוללות להחלפה או פנסים נוספים, למקרה ש...
5. בגדים חמים: קר באופן מפתיע בתוך המערה ושהייה של יותר משעה תקפיא את העצמות גם ביום קיץ חם מאד. כדאי גם להצטייד בבגדים שלא איכפת שיתלכלכו, כי הם יתלכלכו...
המסלול
לאחר ההגעה ובנית העמדה גולשים לפיר המרכזי כ- 30 מטר. במקביל לפיר המרכזי פיר נוסף, צר יותר ופחות עמוק מן המערה העיקרית, שבתחתיתו ניתן לפעמים לראות סלמנדרות. בפיר המרכזי חדר גדול מואר בחלקו המכיל נטיפים מדהימים. מתחתית הפיר ממשיכה הירידה בדרדרת תלולה (מומלץ לרדת מאובטח או בגלישה ויש לשים לב לאבנים הנופלות בדרדרת) שבסופה מצוק קטן של 4 מטר לחדר קטן יותר. מהחדר התחתון ניתן לגלוש בסדק צר לתחתית ההוטה. לאחר סיור במערה יש צורך לטפס חזרה. הטיפוס נעשה על החבלים וכמעט שלא ניתן להעזר בסלע מכיוון שהוא חלק ממים ובוץ.
הערות
על כל הגולשים להיות בקיאים בטיפוס על חבל ולהכיר היטב את אמצעי הטיפוס בו הם משתמשים. הטיפוס מהחדר התחתון חזרה לפיר המרכזי אינו פשוט ודורש מעבר דרך פיר צר מאד וחלקלק. הטיפוס החוצה מן המערה מאמץ ואורך זמן רב. עדיף גם להשאיר תמיד אדם אחד מחוץ להוטה למקרה שמתגלה צורך בעזרה או שיש צורך בבנית מערכת הרמה.
קריאה נוספת
כדאי לקרוא גם את המאמר על טראומה של תליה, הנפוצה בסיורי מערות, בהם יש שילוב של קור, עייפות ותלייה ברתמה לזמן ארוך.
תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון נצר ואחרים...
