עין פארה

הטופואים של אתרי הטיפוס באנציקלופדיה הם כלליים מאד ומכילים רק מידע ראשוני: איך מגיעים, מה אופי הטיפוס באתר וכו'. אין שום התחייבות שהמידע מדוייק או עדכני.

את המדריך המלא של אתרי טיפוס בישראל ניתן לרכוש בטיפוס אורבני או בכל קירות הטיפוס האחרים

חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס

עין פארה או בשמו העברי עין פרת (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע"י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).

זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו"ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.

המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.

אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש"ח לילדים, 20 ש"ח לסטודנט, 23 ש"ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.

היסטוריה

המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול מולטי-פיץ' לדוגמה לקורסי טיפוס, עם תחנת אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ואנדריאה ענתי.

אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.

דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.

הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כשיואב ניר החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).

אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על הפייסים העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות לאבני עיגון.

מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול. בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".

בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה. כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.

כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות להובלה ב טראד (עם אבני עיגון. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.

גיאולוגיה

מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית.

שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ"ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).

מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת הקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.

איך מגיעים

מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה. ֿ מאזור ת"א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.

כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).
כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד "למזלג" עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.

מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה"חומה" וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.

לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.

עוד לוגיסטיקה

השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).

בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי המועדון האלפיני:

נוהל מפתח

בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה.

יש להקפיד על ההוראות הבאות:

השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.
יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.
כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל.
לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.
ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.
בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.
יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.

נוהל ימי גשם

במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון הקומראן, ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:

בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.
במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.
פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.
שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח.

בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.

ציוד

יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).

המסלולים

סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה

כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.

הפילאר הגדול

על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:

פוס - 7b
אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם
- 6b - לא מאובטח

הפילאר הקטן

הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול

הקיר של ההונגרים

משמאל למערה

הפסנתר

ארובת המנזר

בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.

סקטורים מותרים לטיפוס

הקיר הצפוני

המצוק הראשי

Pigs in Space

Jigsaw Puzzle

הקיר של הנזיר

פוקימון

הקיר הדרומי

למידע נוסף ומדריכים ישנים

תרמו לדף זה: מיכה יניב, רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...